רשימת מקבלי פרס ישראל
חיפוש חופשי ברשימת הזוכים משנת תש"ס 2000 עד היום
אדוין סרוסי הוא מוזיקולוג וחוקר תרבות רב-פעלים ובעל שם עולמי. במחקריו האקדמיים המעמיקים ובפעילותו הציבורית הענפה הוא פועל לשימור, לתיעוד ולהחייאה של מסורות מוזיקליות יהודיות מכל קהילות ישראל, ממערב וממזרח. פרופ' סרוסי הוא מלומד מובהק הנטוע היטב בהוויה הישראלית. במגוון תפקידיו האקדמיים – ובייחוד בהנהגת המרכז לחקר המוזיקה היהודית באוניברסיטה העברית – הוא משפיע השפעה של ממש על שימור הזיכרון המוזיקלי של מסורות העבר וההווה.
הגב' פרץ משמשת שנים רבות דמות לחיקוי ומשענת לסובבים אותה. היא ידועה בצניעותה, בנועם דרכיה וביכולתה המרשימה להגיע ולגעת בכל אחד ואחד בדרכה המיוחדת. מרים כונתה לא אחת בפי חיילים ומשפחות רבות "האימא של כולם". הגב' מרים פרץ היא סמל לרוח היהודית והישראלית, והיא מהווה סמל ומופת לנתינה ולעזרה לזולת, לחברה ולקהילה.
פרופ' אלישע קימרון מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב הוא מחשובי החוקרים של מגילות מדבר יהודה. מחקריו רחבי ההיקף ופורצי הדרך השפיעו על כל תחומי המחקר של תקופת הבית השני. במחקריו הניח אבני תשתית לחקר המגילות ועל כך זכה לפרסום בין־לאומי ולמקום מרכזי וחשוב בין חוקרי המגילות בישראל ובעולם.
ראשון להישגיו פורצי הדרך הוא חיבורו "דקדוק העברית של לשון המגילות", חיבור ראשוני ויחיד עד עתה, שראשיתו בעבודת הדוקטור שלו. נוסח מצומצם שלו, שפורסם באנגלית ב־1986, היה וממשיך להיות נר לרגלי כל העוסקים במגילות, והוא אבן דרך בהבנת העברית של ימי בית שני. בקרוב עומד לראות אור נוסח מורחב של חיבור זה, ובו מתאר פרופ' קימרון באופן ממצה ומזהיר את כל התופעות הלשוניות המזדמנות במגילות ודן בהן ובקשריהן ללהגים אחרים שנהגו בארץ ישראל באותה תקופה. זה חיבור יסוד הבונה בסיס לכל עיון במגילות ובלשונות שהיו מקובלות בארץ ישראל בעת העתיקה. על כל אלה יש להוסיף תרומות חשובות אחרות של קימרון לחקר הלשון, שאחת הבולטות שבהן היא הצעתו המהפכנית להעמיד את דקדוק לשון המקרא על צורות ההפסק, בניגוד למקובל עד היום לראות בהן הארכה של צורות ההקשר, המצויות יותר.
גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, נחשב לאחד מעמודי התווך של תעשיית ההיי־טק הישראלית, פורץ דרך ומוביל עולמי בתחום אבטחת המידע והסייבר. צ'ק פוינט, אותה הקים שויד לפני כ־25 שנה, הפכה להיות אחת מספינות הדגל של ההיי־טק הישראלי. היא זוכה להכרה והצלחה בין־לאומית ומהווה מקור לגאווה לאומית.
פרופ' יצחק שלזינגר, יליד 1926, הוא מראשוני המורים והחוקרים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1959 הוא השתלב במחלקה לפסיכולוגיה שהוקמה מחדש באוניברסיטה העברית ופרש ממנה כפרופסור מן המניין בשנת 1994. הוא הוסיף ללמד במחלקה כעשרים שנים נוספות. אף על פי שמבחינה אישית וחברתית היה יוצא דופן בתרבות החילונית־אנגלוסקסית במחלקה (בן לעולי גרמניה ושומר על אורח חיים דתי), שהושפעה מאוד בראשית דרכה מאופי האקדמיה בארצות הברית, היה לאורך כל התקופה איש צוות מסור ואהוב, ידוע בחוש ההומור שלו ובלשונו החריפה.
נתן שרנסקי נולד בשנת 1948 בעיר דונצק שבאוקראינה. הוא סיים את לימודיו במכון לפיזיקה וטכנולוגיה במוסקבה ובידו תואר במדעי המחשב. מר שרנסקי היה מעורב במאבק של יהדות ברית המועצות על חירותה ועל זכותה לעלות לישראל. בה בעת, הוא הצטרף לתנועת זכויות האדם בברית המועצות. מר שרנסקי הפך לאחד האבות המייסדים של "קבוצת מוסקבה הלסינקי", שכללה סוגים שונים של סרבני המשטר הסובייטי. לא חלף זמן רב ונתן שרנסקי הפך לדובר הלא רשמי הן של תנועה זו והן של התנועה הציונית.
פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ז מוענק לדוד בארי על התרומה שהרים לירושלים במלאות יובל שנים לאיחוד העיר במפעלו בעיר דוד. בארי חיפש דרכים לשנות את המציאות בעיר דוד, ולהביא לכך שהיא תקבל את המקום הראוי לה בציבוריות הישראלית. הוא שדאג שאדמות עיר דוד שרכש הברון רוטשילד ישובו לרשות עם ישראל ומי שישבו עליהן יקבלו פיצוי כספי מלא.
כדי לקדם את בנייתה מחדש של עיר דוד הקים בארי את עמותת אלע"ד – אל עיר דוד – שמטרותיה הן חיזוק הקשר היהודי לירושלים לדורותיה על ידי סיורים, הדרכה, אכלוס והסברה.
על תרומתו הייחודית לחיי המוזיקה בישראל מוענק לפרופ' אריה ורדי פרס ישראל למוזיקה לשנת תשע"ז.
פרופ' אריה ורדי הוא מחשובי המוזיקאים הישראלים. הוא מוזיקאי רב־תחומי אשר יצר דגמים וסטנדרטים חדשים של עשיית מוזיקה בישראל ובעולם.
תרומתו להנגשת היצירה הישראלית המקורית לא תסולא בפז. ורדי קיבל עליו את הפצת היצירה הישראלית בין תלמידיו, ורבות מן היצירות אף הוקדשו לו. זאת ועוד, הוא ראה חובה לעצמו להנגיש המוזיקה הקלסית לקהל הישראלי. הקונצרטים לנוער שערך עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית ותזמורות אחרות הביאו קהל צעיר לחוות ולהבין מוזיקה על כל צורותיה.
יוסף ירדן נמנה עם החשובים שבחוקרי הסרטן בעולם. בשורה ארוכה של תגליות פורצות דרך הביאה עבודתו של פרופ' ירדן לזיהוי קולטנים של גורמי גדילה האחראים לוויסות תהליכי חיים מרכזיים בתא ולהבנת דרך פעולתם. על בסיס תגליות אלו פותחה שורת תרופות נוגדות סרטן, שחלקן כבר בשימוש נרחב. עבודתו של פרופ' ירדן היא מופת של מחקר חלוצי בביולוגיה, שתוצאותיו מביאות בשורה של ממש בעולם הרפואה.
נילי כהן היא מנהיגה אקדמית מובילה בחקר המשפט בארץ ובעולם. במחקריה פורצי הגבולות ובכתיבתה העשירה פרופ' כהן בוחנת את הגבולות שבין הפרטי לציבורי ובין המשפט למוסר, ומאירה את השילוב בין הספרות למשפט. בכתיבתה היא מביאה לשילוב ולהפריה הדדית בין תחומי ידע שונים ומגוונים, ובדרכי הוראתה המקוריות היא מעמיקה ומרחיבה את תפיסת המשפט בקרב תלמידיה. לפרופ' נילי כהן קול חשוב וייחודי במאבק על דמותו של המשפט באקדמיה ובחברה הישראלית בכלל.