מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' אברהם גולדברג

share
שתפו עמוד:
פרופ' אברהם גולדברג

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תש"ס בתחום חקר התלמוד.

אברהם גולדברג – פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטה העברית, חוקר ספרות התנאים והאמוראים, זקן המורים לתלמוד וחוקריו – נולד ב-‏1913 בפיטסבורג שבארצות הברית, שירת כרב צבאי בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, בא בשנת ‏1946 ללמוד באוניברסיטה העברית והשתקע בארץ, התנדב למח"ל ושירת בצה"ל במלחמת השחרור.

נימוקי השופטים

פרופ' מנחם אלון, יו"ר, פרופ' יעקב זוסמן, פרופ' דניאל שפרבר

למעלה מחמישים שנה תורם פרופ' אברהם גולדברג, זקן החוקרים והמורים לתלמוד בדורנו, תרומה חשובה לחקר ספרות התלמוד. הוא פרסם מחקרים חשובים בתחומים מגוונים של ספרות חז"ל: משנה, תוספתא ומדרשי ההלכה; תלמוד בבלי וירושלמי; הלכה ואגדה.

מצודתו של פרופ' גולדברג, תלמידם המובהק של פרופ' לוי גינצבורג ופרופ' שאול ליברמן בניו יורק ושל פרופ' יעקב נחום אפשטיין ופרופ' חנוך אלבק בירושלים, פרוסה על כל ענפי הספרות התלמודית. הוא בן בית בחקר המקורות בביקורת הגבוהה (עריכת המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה ומדרשי האגדה וכן התלמודים), ותרומתו חשובה במיוחד בביקורת הנמוכה, היינו בההדרת טקסטים תלמודיים. מהדורותיו של פרופ' גולדברג למשנה (אהלות [תשט"ו], שבת [תשל"ו] ועירובין [תשמ"ו]) הן ציוני דרך בחקר נוסח המשנה שעד היום לא קם לו ממשיך בדרכו. הוא הניח לפני הלומדים נוסח מבוקר ומהימן בצירוף פירוש מדעי מפולש.

בפירושיו למשנה הוא משלב מחקר בתולדות המשנה ונוסחה ובלשון חכמים, ועם זאת אוזנו קשובה לסגנון המקורות ולניתוחם הספרותי – כלים שהביא למחקר התלמוד מראשית לימודיו בספרות הכללית.

בספרו החדש על תוספתא בבא קמא הוא מציע את תמצית מסקנות מחקריו שערך במסגרת הוראתו באוניברסיטה העברית, והוא מגדיר בו את מהות התוספתא ומברר את המבנה המיוחד שרבים ניסו לעמוד על טיבו.

ברשימה ארוכה של מאמרים מתגלה פרופ' גולדברג כמי שנמנה על דור חוקרים שהקפידו להבחין בצורה חדה וברורה בין תרומתם של קודמיהם ובין תרומתם שלהם, ועל כן מאמריו מצטיינים בצמצום, כאדם הכותב בענווה וביראה לציבור חוקרים ותלמידי חכמים.

פרופ' גולדברג לא הסתגר במגדל השן האקדמי, ובצד חיבוריו שהוזכרו לעיל הוא פנה להעשיר את הציבור הרחב בתולדות המחקר המתהווה ובמסקנותיו, ובסדרת חיבורים כתב מבואות למשנה, לתוספתא, לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי (בתשמ"ז). הוא גם מן הבודדים שעוד מקפיד לכתוב ביקורות על מחקרים שרואים אור בתחומי עיסוקיו.

תלמידיו של פרופ' גולדברג מצויים כיום בכל האוניברסיטאות וממלאים תפקידי מחקר והוראה בחוגים לתלמוד, להיסטוריה של עם ישראל, ללשון עברית, לספרות עברית ולמחשבת ישראל – כל אלה תלמידים שפרופ' גולדברג דאג לקידומם ולהצלחתם.

על כל אלה החליטה ועדת השופטים של פרס ישראל להעניק לפרופ' אברהם גולדברג את פרס ישראל לשנת תש"ס בחקר ספרות התלמוד.

קורות חיים

אברהם גולדברג – פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטה העברית, חוקר ספרות התנאים והאמוראים, זקן המורים לתלמוד וחוקריו – נולד ב-‏1913 בפיטסבורג שבארצות הברית, שירת כרב צבאי בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, בא בשנת ‏1946 ללמוד באוניברסיטה העברית והשתקע בארץ, התנדב למח"ל ושירת בצה"ל במלחמת השחרור.

נשוי לרבקה לבית אברמוביץ, ולהם ארבע בנות, נכדים ונינים.

לימודים והשתלמויות

1930 "ישיבת תורה ודעת" בברוקלין, ניו יורק
1931–1932 ספרות אנגלית באוניברסיטת פיטסבורג
1933 "ישיבת חפץ חיים" בברוקלין, ניו יורק
1933–1937 B.S.S. ב-City College, ניו יורק
1937–1941 מ"א בבית המדרש לרבנים JTS (אצל לוי גינצבורג ושאול ליברמן) וספרות, באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק
1946–1947 ו-‏1950–1952‎ דוקטורט בתלמוד, באוניברסיטה העברית (נושא עבודת הדוקטור: הוצאה מדעית של מסכת אהלות בהנחיית י"נ אפשטיין וחנוך אלבק)

תפקידים אקדמיים באוניברסיטה העברית ובחו"ל

1952–1955 מזכיר "המכון למדעי היהדות"
1955–1959 מורה במכינה לתלמוד ואסיסטנט מן המניין בחוג לתלמוד
1959–1963 מדריך בחוג לתלמוד
1963–1968 ו-1968–1971‎ מורה בכיר, שם, ומרצה בכיר, שם
1971–1976 פרופסור חבר, שם
1972–1975 ראש החוג לתלמוד, שם
1976–1985 פרופסור מן המניין, שם
1985–1999 קורסים לתלמידי מ"א בחוג לתלמוד (בהתנדבות)
1964–1965 פרופסור אורח ב"בית המדרש לרבנים", ניו יורק
1979 פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה

פרסים

קיבל את "פרס הרב קוק" של עיריית תל אביב על ההוצאה המדעית של מסכת אהלות עם פירוש ומבוא.

מפעל חיים

"אילו זכיתי אז להכיר את גדולתו של רבי בישיבה כשם שאני מכירה היום, לא הייתי פורש ממנו לעולם" – כך כותב הפרופ' אברהם גולדברג בהקדמתו לספרו הראשון. ואכן, שורשיו האינטלקטואליים של אברהם גולדברג, מי שבמשך יותר משנות יובל תרם תרומה חשובה למדעי היהדות בכלל ולחקר התלמוד בפרט, נטועים בשני עולמות המתנגשים לכאורה זה בזה: עולם התורה בדרכה של הישיבה הליטאית מכאן ועולם המדע הספקן והביקורתי מנגד. ואולם בעבודתו המדעית רבת השנים, החובקת בזרועותיה משנה ותוספתא, מדרשי הלכה וגמרא – בבלי וירושלמי – הוא משכיל למזג בין השניים בלי שאחד מהם יצא ניזוק.

אברהם גולדברג נולד ב-1913 בפיטסבורג, מרכז ייצור הפלדה בארצות הברית, כבן לדור ראשון של מהגרים ממזרח אירופה שזה מקרוב באו. אביו ר' משה ואמו פייגה דאגו להשלים את חינוכם היהודי של חמשת ילדיהם, וכך, כשסיים את בית הספר התיכון הכללי, יצא גולדברג מעירו וגלה למקום תורה בברוקלין. את השנים שלאחר מכן חילק בין האוניברסיטאות בעירו ובניו יורק לבין הישיבה. הוא גם למד ספרות אנגלית ורכש ידע בתרבות הקלאסית. את הסמכתו ל-מ"א קיבל ב"בית המדרש לרבנים", ובו בזמן התמחה בספרות באוניברסיטת קולומביה. מפרופ' לוי גינצבורג ומפרופ' שאול ליברמן למד כיצד מחילים את דרכי המחקר המדעי גם על מקצועות היהדות.

בחודש דצמבר 1941 נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. באותו זמן סיים אברהם גולדברג את לימודיו והתגייס לשירות צבאי כרב צבאי. ארבע שנים, עד תום המלחמה, הוא לבש מדים, ושירת בחזית האוקיינוס השקט.

אברהם גולדברג: "עבודתו של איש דת בצבא האמריקאי נגעה בזמני בתחומים שונים, וכך שימשתי איש סעד לא פחות מאשר קצין דת. זאת הייתה עבודה קשה אבל רבת סיפוק." לימים יתברר לו שהשירות הצבאי הזה הכשיר אותו לשירות בצה"ל במלחמת השחרור, ועוד קודם לו לתנאי החיים הקשים בארץ ישראל של שנת 1946. הוא הפליג ארצה באחת מספינות הנוסעים הראשונות שבאו מאמריקה לאחר תום המלחמה. "באתי כדי ללמוד תלמוד באוניברסיטה בירושלים. כאשר השתחררתי מהצבא התלבטתי לגבי המשך הדרך. עמדו בפניי שתי אפשרויות: או להמשיך בלימודי הספרות האנגלית או לעסוק במדעי היהדות. אהבתי לספרות הייתה חזקה מאוד, וניתן לחוש בכך בכל מחקריי, ובכל זאת, ככל שהתקרב מועד קבלת ההחלטה, היה לי ברור שמה שזורם בעורקיי הוא יהדות ולא תרבות זרה. ידעתי גם שאין מקום אחר בעולם עבורי מלבד ירושלים.

אהבתו לארץ הייתה אהבה ממבט ראשון. הוא נשא לאישה את בת הארץ, רבקה לבית אברמוביץ. "מיד בבואי ראיתי שעל אף דלותם החיים בארץ יפים" – מסביר פרופ' גולדברג – "חיי הצבא הרגילו אותי לתנאי חיים לא קלים. התרשמתי מאוד מפשטות החיים, מנכונותם של האנשים למסירות נפש, ממחויבותם לאידיאלים ומרגש העזרה לזולת שפיעם אצל רבים". וכך קבע אברהם גולדברג את ביתו בארץ ישראל, וברוח של אותה ארץ ישראל האמיתית ובאהבה גדולה לתורה חינכו אברהם ורבקה את בנותיהם ואת המשפחות שהן הקימו.

את לימודיו כתלמיד מחקר בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית החל פרופ' גולדברג עוד לפני שפרצה מלחמת השחרור. הוא התנדב לשירות צבאי במסגרת הארגונית של מח"ל, היינו מתנדבי חו"ל. למעשה היה בין מארגני השירות הזה ושימש על סמך ניסיונו בצבא האמריקאי קצין תנאי שירות של הלוחמים המתנדבים, יהודים ולא יהודים שבאו לסייע ליישוב היהודי במלחמתו.

כשתמה המלחמה חזר אברהם גולדברג לתלמודו באוניברסיטה. "בביתה החדש בבניין טרה סנטה" – הוא מספר – "שמעתי שיעורים מפי גדולי החוקרים במדעי היהדות בכלל, ביניהם דב סדן, יחזקאל קוטשר וגרשום שלום. את עבודת הדוקטור, מהדורה מדעית של מסכת אהלות, עשיתי בהנחייתו של הפרופ' יעקב נחום הלוי אפשטיין ולאחר מותו בהנחיית הפרופ' חנוך אלבק".

עבודה זו העניקה לפרופ' גולדברג בשנת 1952 את התואר דוקטור ואת הכניסה לעולם המחקר. כעבור שלוש שנים הוא הוציא אותה במתכונת מורחבת כספרו הראשון. הספר זיכה אותו ב"פרס הרב קוק לספרות תורנית" מטעם עיריית תל אביב. בהקדמתו לספר גולדברג כותב: "...ואם זיכו אותי מן השמים לחדש דבר מה באחת המסכתות הקשות ביותר בכל ששת סדרי משנה, להגדלת התורה ולהאדירה, אינני תולה דבר זה בזכותי אלא בזכות רבותיי, שהכניסו בלבי אהבה עמוקה לתורת חז"ל והבנה נכונה בלימודה".

פרופ' גולדברג נחשב לאחד מממשיכי דרכו המובהקים של פרופ' יעקב נחום הלוי אפשטיין, בעל ה"מבוא לנוסח המשנה", מייסד המכון למדעי היהדות וראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. כמוהו הוא חותר למציאת דרכים חדשות להבנת דברי חז"ל. כמי שמנחה אותו כל ימיו אהבת מדע התורה הוא עוסק בכל התחומים של ספרות חז"ל. בארבעת ספריו הוא פרץ דרך חדשה בחקר המשנה, גם בנוגע לעריכתה וגם באשר לבירור נוסחאותיה. הוא אף מציג בהם פירוש מדעי שיש בו, בין היתר, התייחסות ללשון חכמים, לסגנון המקורות ולניתוחם הספרותי.

אברהם גולדברג הוא איש משפחה מובהק. עניינים הקשורים לבנותיו, לחתניו ולנכדיו דוחים אצלו כמעט כל עיסוק אחר, ודומה כי יותר מכול הוא אוהב לקבוע עתים לתורה עם הנכדים ועם הנינים.

פרסומים נבחרים

ארבעה ספרים: מהדורות מדעיות עם פירוש, שינויי נוסחאות, מבוא והערות למשנה, מסכת אהלות, שבת ועירובין, ופירוש מבני ואנליטי לתוספתא, מסכת בבא קמא.

חיבר עשרות מאמרים מדעיים ומאמרי ביקורת על המחקר של ספרות חז"ל בעברית ובאנגלית, בארץ ובחו"ל.