מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

אדריכלית עדה כרמי-מלמד

share
שתפו עמוד:
אדריכלית עדה כרמי-מלמד

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום האדריכלות.

עדה כרמי-מלמד היא מן האדריכלים הבולטים בישראל, בעיקר בתכנון מוסדות ציבור ומוסדות אקדמיים. בניין בית המשפט העליון בירושלים, שתכננה עם רם כרמי, נחשב יצירת מופת אדריכלית והיה לאחד מסמליה של בירת ישראל ומאתרי התיירות שלה.

נימוקי השופטים

פרופ' זאב דורקמן, יו"ר, אדריכל ברוך ברוך, פרופ' פרלה קאופמן

עדה כרמי-מלמד היא מחשובי האדריכלים בישראל. למשמעות עבודתה ולדרך חשיבתה יצאו שם ומוניטין בין-לאומיים. עבודותיה נחקרות ומצוטטות במיטב ספרות המחקר וכתבי-העת המקצועיים בעולם, והיא מוזמנת תדיר להרצות באוניברסיטאות שונות ולהשתתף בוועדות שיפוט ופרסים אדריכליים בין-לאומיים.

במילותיה שלה מנסחת האדריכלית כרמי-מלמד את שפתה האדריכלית: "שפה מורכבת, שבה חוברים מרכיבים אסתטיים והיבטים פונקציונליים, פרגמטיים ופשוטים לכדי היבטים תפיסתיים מופשטים, שאותם אני רואה כעניינים שאינם ניתנים להפרדה בתוך המכלול המורכב של האדריכלות."

בכישרונה הבולט עדה כרמי-מלמד מיטיבה לקבל ביצירתה הבנויה איזושהי מהות חיצונית, אורבנית ועל-זמנית, המפלשת ומעצבת את מושג ה"עומק" במיטבו.

עדה כרמי-מלמד מממשת בהישגיה את התובנות לגבי ההיבט הציבורי שעבודת האדריכל נבחנת בו: אדריכלות הנבחנת בערך הציבוריות המתקיים בה ומכוננת על יסודות של החמרה ותשומת-לב קפדנית לעיצוב מציאות אדריכלית של תיווך בין הפרטי לציבורי. ביטויה של מציאות זו נוכח בפשטות העיצובית והחומרית של חזיתות בניינה ובצניעות התודעתית שמאחוריהן, המאפשרת את קיומו של האחר בשכבתיות מורכבת, המופנמת אל עומק הבניין. וכל זאת תוך שימוש בחומרים פשוטים, מקומיים, הנגלים בייחודם לבוהק של גבול המדבר ומוציאים אותם לאור בחלל אדריכלי.

ממד בולט נוסף ביצירתה הוא מחקר ופרשנות של טיפולוגיות אדריכליות שעוצבו במהלך ההיסטוריה המקומית. ממד זה נוכח בעבודות כמו בית המשפט העליון בירושלים, שאותו יצרה יחד עם אחיה, האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל,  האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, הפקולטה למדעי החיים והבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, בית אביחי בירושלים, וכן בבתי המגורים הפרטיים שהגתה ותכננה.

עבודות אלו מביאות לביטוי הן תפיסה אדריכלית עכשווית והן פעולה המפיחה חיים ברצף התרבותי של הרבדים ההיסטוריים שכל עשייה משמעותית ניזונה מהם. האדריכלית עדה כרמי-מלמד מיטיבה להטמיע ביצירתה רוח גדולה זו.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את האדריכלית עדה כרמי-מלמד ראויה לפרס ישראל בתחום האדריכלות לשנת תשס"ז.

קורות חיים

עדה כרמי-מלמד היא אלמנתו של עמוס מלמד, שהיה כלכלן, איש עסקים וטייס קרב. היא מתגוררת בתל אביב, והיא אם למיכל, לגור וליעל וסבתא לשבעה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1956– לימודים בביה"ס של אגודת האדריכלים (AA), לונדון, בריטניה
1961–1962 לימודי אדריכלות, הטכניון, חיפה
1963 תואר בוגר באדריכלות, הטכניון, חיפה

עבודות נבחרות (על פי שנת הסיום)

1995 בית המשפט העליון בירושלים (עם רם כרמי): תכנון הפנים והחוץ, הריהוט ופיתוח הנוף
1995 המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים
1996 אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע: תוכנית אב לקמפוס
1997 האוניברסיטה הפתוחה, רעננה: תוכנית אב למתחם הקמפוס
1998 המשכן לאמנויות, עין חרוד: הרחבת המוזיאון, משרדים חדשים, ארכיון חדש וחנות ספרים
1999 אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע: בית הספר למדעי הבריאות
2001 אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע: הפקולטה למדעי החיים
2004 אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע: בית הספר למקצועות הרפואה
2004 נמל התעופה בן גוריון, לוד (עם רם כרמי וחברת S.O.M): תכנון הטרמינל היבשתי
2006 האוניברסיטה הפתוחה, רעננה: כיתות לימוד, ספרייה, אודיטוריום, משרדים ובית כנסת
2007 בית אבי חי, ירושלים: מכון ללימודי יהדות

תפקידים אקדמיים 

1972–1982 פרופסור לאדריכלות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה"ב
1985 פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, קונטיקט, ארה"ב
1991 פרופסור אורח באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב
1993 פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, קונטיקט, ארה"ב

כמו כן נשאה כרמי-מלמד עשרות הרצאות במוסדות אקדמיים, בכינוסים מקצועיים ובמוזיאונים ברחבי העולם, ובהם: אוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב; אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארה"ב; המכון הטכנולוגי MIT, מסצ'וסטס, ארה"ב; אוניברסיטת טוליין, לואיזיאנה, ארה"ב; האוניברסיטה השוויצרית-איטלקית, לוזאן, שווייץ; אגודת האדריכלים בניו יורק, ארה"ב; אגודת האדריכלים בלונדון, בריטניה; אגודת האדריכלים בקטלוניה, ספרד; אגודת האדריכלים בצפון יפן, סנדאי, יפן; האוניברסיטה הפתוחה, ישראל; אגודת האדריכלים בישראל; האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל", ירושלים; אוניברסיטת תל אביב.

תפקידים אחרים

1993 חברה בוועדת השיפוט מטעם Progressive Architecture להענקת פרס שנתי
1997 חברה בוועדת השיפוט לפרסי עיצוב באגודת האדריכלים האמריקנית, סניף ניו יורק
2001–2002 חברה בוועדת השיפוט לפרסי אמנות מטעם קרן וולף
2002 חברה בוועדת השיפוט בתחרות לתכנון חוף הרצליה, עיריית הרצליה
2006 חברה בוועדת השיפוט לפרס עזריאלי לפרויקט גמר מצטיין בבתי"ס לאדריכלות

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

כרמי-מלמד זכתה בפרסים ובאותות הוקרה רבים. כמה מהם:

1985 פרס סנדברג למחקר באמנות ובאדריכלות, מוזיאון ישראל, ירושלים
1986 פרס ראשון בתחרות הבין-לאומית לתכנון בית המשפט העליון בירושלים (עם רם כרמי)
2000 פרס הדסה לנשים מצטיינות באדריכלות
2002 פרס ראשון בתחרות לתכנון מכון שכטר ללימודי יהדות, ירושלים
2004 פרס ראשון בתחרות לתכנון גשר להולכי רגל, רמת גן
2005 פרס רכטר לאדריכלות
2005 פרס ראשון בתחרות לתכנון "בית החלוצות" מטעם יד יצחק בן-צבי
2005 "אות העיצוב" על עיצוב בית הכנסת באוניברסיטה הפתוחה
2006 תואר "עמית כבוד" של האוניברסיטה הפתוחה

מפעל חיים

עדה כרמי-מלמד נולדה וגדלה בתל אביב למשפחת אדריכלים נודעת. אביה, דב כרמי, קיבל את פרס ישראל הראשון באדריכלות בשנת תשי"ז, ואחיה, רם כרמי, קיבל את פרס ישראל באדריכלות בשנת תשס"ב. "גם אמי, חיה לבית מקלב, הייתה בעלת חוש מפותח לאסתטיקה ועין ביקורתית, ואף שלא הייתה לה השכלה פורמלית באדריכלות השפעתה ניכרת בכל צעד ושעל בעבודתנו", היא מספרת. "גדלתי בבית תרבותי עם הרבה ספרים, בית שבו העבודה הייתה ערך עליון".

בנעוריה הרבתה כרמי-מלמד לצייר, וסברה כי תעבוד בתחום העיצוב. בהשפעת אחיה רם נסעה ללמוד בלונדון, בבית הספר של אגודת האדריכלים, בהנחה שתבחר את דרכה בתום השנה הראשונה, שלומדים בה את כל תחומי העיצוב, ואולם כעבור זמן לא רב החליטה להתמקד באדריכלות. לאחר שלוש שנים שבה ארצה מתוך כוונה להמשיך את לימודיה בארצות הברית. עקב מות אביה ונישואיה לעמוס מלמד נשארה בארץ, השלימה את לימודיה בטכניון והצטרפה למשרד המשפחתי. לאחר שנים מספר נסעה עם בעלה לפריז ומשם לארה"ב.

בניו יורק התחילה כרמי-מלמד לעבוד במשרדו של האדריכל רומלדו ג'ורגולה, שהיה גם דיקן הפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת קולומביה, ולאחר כשנתיים עברה לעבוד במשרדו של האדריכל ריצ'רד מאייר.

ב-1969 הזמין אותה ג'ורגולה ללמד באוניברסיטה. היא לימדה בקולומביה כתריסר שנים והמשיכה במוסדות אקדמיים נוספים מן השורה הראשונה, כגון אוניברסיטאות ייל ופנסילבניה. "ההוראה הייתה בעבורי בית ספר נפלא, מסקרן ומרחיב אופקים. הסטודנטים הרבים הפכו את האדריכלות בעיניי לטקסט עשיר עם פרשנויות רבות".

לאחר כמה שנים פתחה כרמי-מלמד משרד בניו יורק ועסקה בעיקר בתכנון פנים ובתכנון אורבני. היא זכתה בתחרות לתכנון השדרה השנייה במנהטן, ותכניתה התמקדה בשילוב בין תנועת הקהל לשימושי הקרקע לאורך ציר עתידי של הרכבת התחתית. קו הרכבת לא נבנה, אך עיריית ניו יורק השתמשה בתכנית כבסיס לחוק עזר עירוני שיושם בכל תחנות הרכבת החדשות. 

בראשית שנות ה-80 חזר בנה של כרמי-מלמד לארץ, התגייס לצה"ל ולחם במבצע שלום הגליל. "ביקשנו להיות לצדו. בהדרגה צמצמתי את עבודתי המקצועית והאקדמית בארה"ב, וב-1984 חזרתי לעבוד בארץ עם אחי, רם". ב-1986 הוזמנו שניהם להשתתף בתחרות הבין-לאומית לתכנון בית המשפט העליון בירושלים וזכו בפרס הראשון. תכנון המבנה ארך כשמונה שנים וכלל את כל פרטי החוץ, הפנים, הנוף והגשר לאזור החנייה. "ראינו בבניין זה שער לקריית הממשלה ורצינו לאפשר להולך הרגל מעבר ישיר דרכו לכנסת. יצרנו ציר בכיוון צפון-דרום החוצה את המבנה ויורד לעבר הכנסת", כרמי-מלמד מסבירה. "ציר זה מחלק את הבניין לשניים: בצדו המזרחי התפתחה אדריכלות מופנמת, ובמערבי אדריכלות פתוחה וים-תיכונית.  במאונך לציר זה ניצב הציר הפנימי המבטא את הממד הציבורי והטקסי של המבנה: בצדו האחד אדריכלות הקשורה לירושלים, ובצדו האחר אדריכלות לבנה חופשית ומודרנית יותר. שתי השפות הארכיטקטוניות חיות בבניין זו לצד זו, בלי שהאחת תבטל את רעותה. תהליך התכנון בבניין זה והיחסים הנוצרים בתוכו בין החופש לסדר, בין האבן לטיח ובין האור לצל מלווים אותי מאז בכל עבודותיי".

בשנים האחרונות כרמי-מלמד עוסקת בתכנון מבני ציבור רבים, בעיקר במוסדות אקדמיים. היא שימשה אדריכלית של תכנית האב באוניברסיטת בן גוריון בנגב ותכננה כמה מבנים. כמו כן היא תכננה מבנים במרכז הבין-תחומי בהרצליה, את הקמפוס החדש של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, את מבנה הקופקסון במפעל "טבע" ברמת חובב, ובעת האחרונה השלימה את בית אבי-חי בירושלים. במקביל היא מקפידה לעסוק בבנייה פרטית שבה "הדיאלוג בין הלקוח לאדריכל אישי יותר, וכל פרט במבנה מקבל משמעות מיוחדת".

בכל עבודותיה של כרמי-מלמד ניכרת יכולתה להפוך את המסלול שבו הקהל והמשתמשים בבניין עוברים לחוויה אדריכלית עשירה המלווה כל העת בשימוש נדיר וייחודי באור הטבעי. "האור החזק הוא מאפיין מיוחד של הארץ. זהו חומר הבנייה הזול ביותר, ואפשר לעשות בו שימוש מופלא", היא אומרת.

"האדריכלות בעיניי היא ספר פתוח עם תחביר משלה, שבו מובנים שונים מתחרים זה בזה, ומשלימים וסותרים זה את זה. כל משפט בתוכה הוא חלק מפרק שלם. החלל הארכיטקטוני יוצר את מצב הרוח הכללי, והוא הפרק, ואילו הפרט הארכיטקטוני יוצר את מצב הרוח האישי, והוא המשפט, ושניהם כרוכים זה בזה", מסכמת כרמי-מלמד. "אני מאמינה שלאדריכלות יש תפקיד אנושי וחברתי. אני מחפשת אותו תמיד".

פרסומים נבחרים

    • 1993 בית המשפט העליון (עם רם כרמי)
    • 2002 בית פרטי אחד (עם חנן פומגרין)
    • 2003 בניין מדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב (עם דייויד רובינס)
    • 2004 הבניין למקצועות הרפואה ע"ש דייכמן