מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

מר איל וולדמן

share
שתפו עמוד:
מר איל וולדמן

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ד בתחום יזמות וחדשנות טכנולוגית.

איל וולדמן הוא מחלוצי ומבכירי ההייטק הישראלים בכל הזמנים – ביזמות, בחדשנות, בעשייה המקצועית ובהובלה אידיאולוגית עשירה למען החברה בישראל.

לאורך שנות עשייתו יזם ופיתח שבבים ורשתות תקשורת מהירה פורצי דרך אשר שינו את פני עולם עיבוד הנתונים והתקשורת המהירה, כל זאת תוך רתימת שותפים מכלל האוכולוסיות בישראל – מצפון ועד דרום.

עשייתו יוצאת הדופן ביזמות וחדשנות טכנולוגית ברמה העולמית הגבוהה ביותר הביאה לתרומה כלכלית, אסטרטגית, חברתית וערכית למדינת ישראל לאורך עשורים ובהיקפים חסרי תקדים.

נימוקי השופטים

השופטים: ד"ר עמי אפלבום, יושב ראש, גב' יפעת אורון, גב' יעל ויזל

פרס ישראל בתחום היזמות והחדשנות הטכנולוגית לשנת תשפ"ד מוענק למר איל וולדמן.

מר וולדמן הוא מחלוצי ומבכירי ההייטק הישראלים בכל הזמנים – ביזמות, בחדשנות, בעשייה המקצועית ובהובלה אידיאולוגית עשירה למען החברה בישראל.

לאורך שנות עשייתו יזם ופיתח שבבים ורשתות תקשורת מהירה פורצי דרך אשר שינו את פני עולם עיבוד הנתונים והתקשורת המהירה המאפשרת את השימוש הנרחב בעולמות הבינה המלאכותית (AI) והבינה המלאכותית הגנרטיבית משנת המציאות.

לצד פעולותיו בשדה היזמות הטכנולוגית, וולדמן שירת בגולני וסיים בתפקיד סמג״ד במילואים בחטיבת הבקעה.

מר וולדמן היה ממייסדי גלילאו, אשר הוקמה ב־1993 בכרמיאל ופיתחה שבבים לרשתות תקשורת. בשנת 2001 התמזגה גליליאו עם חברת השבבים האמריקנית מארוול טכנולוגיות תמורת 2.7 מיליארד דולר, והציבה את ישראל בשורה אחת עם מעצמות העולם שבהן מפותחות טכנולוגיות מחשוב ורשתות תקשורת מתקדמות.

בשנת 1999 הקים וולדמן את חברת מלאנוקס וכיהן כיושב ראש, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס כ־21 שנה. במלאנוקס פותחו ויוצרו מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת מהירות לטכנולוגיות אינפיניבנד ואתרנט, אשר תרמו תרומה משמעותית לפיתוח יכולות מחשוב הענן והבינה המלאכותית של החברות הגדולות והמובילות בעולם. תשתית זו מהווה את אבן הבניין למרבית יישומי הבינה המלאכותית הנמצאים כיום בשימוש ברחבי העולם, כמו ChatGPT ודומיו. מלאנוקס נחשבת עד היום לאחת מחברות ההייטק המצליחות והמשפיעות בישראל.

את מטה חברת מלאנוקס והמפעל הראשון הקים איל ביקנעם, שהייתה אז עיירת פיתוח, והעסיק בתוך שנים ספורות מאות עובדים מהסביבה ומרחבי הארץ. במהלך השנים גדלה החברה והעסיקה אלפי עובדים בישראל. נוסף למטה החברה ביקנעם, לחברה מרכזי פיתוח בתל־חי, באר שבע, ירושלים, תל אביב, רעננה וקריית גת – וברחבי העולם. כמו כן, החברה הפעילה מרכזים בארבע ערים פלסטיניות: רוואבי, עזה, חברון ושכם, והעסיקה במרכזים אלה כ־200 עובדים. במפעלי החברה הועסקו עובדים מכל גוני החברה: חילונים, דתיים וחרדים, דרוזים, צ'רקסים ומוסלמים, ערבים־ישראלים ופלסטינים, תוך קידום שוויון, שיתוף פעולה ואמון בין העובדים מהמגזרים השונים בישראל ובעולם.

בשנת 2007 הונפקה מלאנוקס בנאסד"ק וב־2019 נרכשה החברה ע"י Nvidia בסכום של למעלה מ־7 מיליארד דולר – האקזיט השני בגודלו בישראל אי פעם. מלאנוקס הפכה למרכז הפיתוח של Nvidia בישראל, מרכז הנחשב לחוד החנית הטכנולוגי של החברה, האחראי במידה רבה להפיכת Nvidia למובילת השוק הגלובלי ואחת החברות הצומחות, האיתנות והחדשניות ביותר בעולם.

היקף המיסים המצרפי ששולמו למדינת ישראל לאורך השנים ממכירת מלאנוקס ל־ Nvidia וממיסי העובדים חוצה את רף המליארד דולר, המהווים תרומה משמעותית וחסרת תקדים לכלכלת ישראל, חוסנה ודירוגה במדדים הבין־לאומיים.

כיום איל וולדמן מכהן כיושב ראש וולדו הולדינגס, חברת השקעות פרטית בבעלותו אשר השקיעה ביותר מחמישים חברות טכנולוגיה בשלבי צמיחה שונים, ובכך תורם להמשך חיזוק ישראל כמובילת חדשנות טכנולוגית בין־לאומית והגדלה מתמדת של היצוא הטכנולוגי מישראל.

בד בבד עם השכול הכבד שפקד את המדינה בשבעה באוקטובר ואובדנו האישי של בתו דניאל וולדמן במתקפת טרור זו, איל המשיך לפעול בתחושת שליחות לאומית וחזון, תומך במשרתים בסדיר ומילואים, בעורף ובחזית, וכן בהמשך פיתוחה של תעשיית הסטארט־אפ וההיי־טק הישראלית.

על עשייה יוצאת דופן זו ביזמות וחדשנות טכנולוגית ברמה העולמית הגבוהה ביותר, ועל תרומתו הכלכלית, האסטרטגית, החברתית והערכית למדינת ישראל לאורך עשורים ובהיקפים חסרי תקדים, החליטה הוועדה פה אחד להעניק למר איל וולדמן את פרס ישראל לשנת תשפ"ד ביזמות וחדשנות טכנולוגית.

קורות חיים

איל וולדמן מתגורר בתל אביב. הוא אב לדניאל ז"ל, ולשרון וגיא.

לימודים

1983–1987      תואר ראשון, הנדסת מחשבים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
1987–1989      תואר שני, הנדסת חשמל, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל 

תפקידים ותעסוקה

1983–1987      מהנדס תוכנה, אלביט
1989–1993      מנהל צוות פיתוח, אינטל
1993–1999      מייסד וסגן נשיא, חברת גלילאו טכנולוגיות
1999–2020      מייסד ומנכ"ל, מלאנוקס
2020               מייסד ויו"ר, וולדו הולדינגס

פרסים והוקרה

1991                intel acchivment award, אינטל
1992                עובד מצטיין, אינטל
2012                איש השנה, גלובס ופרובס ישראל
2016                דוקטור לשם כבוד, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
2018                מוביל תעשייה עולמי, ChipEx2018 

מלאנוקס על ציר הזמן

1999

מלאנוקס טכנולוגיות הוקמה בידי איל וולדמן, שי כהן, מיכאל כגן, רוני אשורי, אוולין לנדמן, איתן זהבי, שמעון רוטנברג, אודי כץ ואלון וובמן.

2007

החברה מונפקת בבורסת הנאסדק בשווי של כ־510 מיליון דולר, רישום כפול בבורסת תל אביב.

2009

מוקמת קרן ההשקעות של מלאנוקס.

2010

מלאנוקס רוכשת את חברת וולטייר המספקת פתרונות תשתית תקשורת ורשתות מחשבים למרכזי נתונים והופכת לספקית מובילה של פתרונות קישוריות.

2015

מלאנוקס רוכשת את חברת איזיצ'יפ, חברה המפתחת מעבדי רשת המוטמעים בנתבים ומגבירים את כמות המידע שאפשר להעביר ואת מהירות ההעברה.

2016

מלאנוקס נסחרת בשווי של 2 מיליארד דולר.

2019

מלאנוקס משיקה שני מוצרים חדשים: הראשון הוא כרטיס רשת חכם ConnectX-6 Dx  שיסייע למפעילי מרכזי נתונים לספק ביצועים טובים יותר, יעילות ואבטחה. הכרטיס יעבוד במהירות של 200 גיגה־ביט לשנייה, המתאימה לצורכי מרכזי נתונים מתקדמים במגוון רחב של תעשיות.

המוצר השני הוא המעבד BlueField-2. המוצר משלב את היכולות של ConnectX-6 Dx , מעבד מהיר של Arm וממשק לזיכרונות מהירים. הוא תומך במהירות העברת נתונים של 200 גיגה־ביט לשנייה.

2020

מלאנוקס נרכשת בידי ענקית המחשוב האמריקאית אנבידיה בכשבעה מיליארד דולר.

מפעל חיים

איל וולדמן נולד בירושלים ב־1960 להוריו, שמואל ומרים־ציפורה (לבית ישינסקי), סטודנטים צעירים, הוא לאגרונומיה והיא לביוכימיה. כשהיה בן שנה עברו להתגורר ליד הפקולטה לחקלאות ברחובות, וכשהיה בן ארבע ההורים נפרדו, ואיל ואחיו התאום גדלו בבית אימם.

בשנת 1970 עברו השלושה לסקוטלנד לשם השתלמות הבתר־דוקטורט של האם. "טיילנו שם הרבה," מספר וולדמן, "נחשפנו לתרבות חדשה. בנשף סוף השנה אף לבשנו חצאית סקוטית ולמדנו לענוב עניבה – זו הייתה חוויה ייחודית שפתחה לנו את הראש". שנה לאחר מכן נפל דודו, סמל גיורא־יואל ישינסקי, בהתרסקות מסוק. עשרת אנשי הצוות שהיו במסוק בשובם ממשימה מבצעית נהרגו, ועל שמם נקרא המושב נתיב העשרה.

לאחר כמה שנים שבה המשפחה לרחובות. "הייתה לנו ילדות מדהימה", נזכר איל. "כיוון שאמא שלי עבדה והייתה חד־הורית, מגיל צעיר היינו מאוד עצמאים. היינו משחקים הרבה בחוץ, בפרדסים. הייתה לנו ילדות שמחה ומלאה". לאחר כמה שנים הם עברו לירושלים, ואיל למד בתיכון למחוננים ע"ש מיי בויאר. "גם בבית הספר וגם בבית ספגנו יסודות מאוד בריאים של יושרה, של עבודת צוות, של עזרה לזולת, של אחריות".

בתום לימודיו התגייס לחטיבת גולני, ודומה שאין גאה ממנו באנשי החטיבה ובפועלם. הוא עבר בהצלחה רבה קורס קצינים והמשיך את שירותו בפיקוד צפון ערב מלחמת לבנון הראשונה. הוא השתתף בחדירות ללבנון, במרדפים ובמארבים ואף במלחמה עצמה. בשירותו במילואים היה קצין בחטיבת הבקעה והתקדם בתפקידיו. הוא מונה למ"פ ואחר כך לסמג"ד והשתחרר בדרגת רב־סרן.

לאחר שירותו הסדיר למד וולדמן הנדסה כימית בטכניון ועבר את המבחנים בהצלחה רבה מאוד. "ראיתי שמי שמקבל ציונים גבוהים מבקש לעבור למדעי המחשב, וכך עשיתי גם אני והתקבלתי. הגעתי ללימודי מחשבים לגמרי במקרה. לפני כן לא נגעתי במחשב בחיי".

בשנת 1984, במהלך לימודי התואר הראשון, נישא לבת זוגו אלה (לבית שניידר), וברבות הימים נולדו להם שלושה ילדים – שרון, גיא ודניאל. הוא השלים את התואר הראשון במדעי המחשב ולפני שהמשיך בלימודיו עבד וולדמן בחברת אלביט ועסק בין היתר בפיתוח תוכנה למטוס הקרב הישראלי לביא. לאחר מכן למד לתואר שני בהנדסת חשמל בטכניון במסלול מחקרי, ואת עבודת המחקר שלו כתב על מערכות תקשורת רב־שלביות, נושא שיחזור לחייו שנים אחר כך כשינהל את חברת מלאנוקס. "אהרון אהרון, שהיה מרצה שלי וגם הייתי מתרגל שלו, השפיע עליי רבות. למדתי ממנו הרבה גם על תחום של תֶכֶן לוגי וגם על מערכות ספרתיות. זה משך אותי לתחום של חומרת מחשבים".

משסיים את לימודיו החל לעבוד באינטל וזכה שם להערכה רבה, "לא הבנתי למה המנכ"ל של אינטל ישראל נמצא איתי בקיוביקל כל כך הרבה". וולדמן זכה בפרס היוקרתי ביותר באינטל על הישגיו בעבודתו בתחום test controllers, ולאחר מכן זכה לתואר עובד מצטיין. "בשנים האלה הבנתי שאנחנו עובדים עבור חברה אמריקאית ותהיתי, למה אנחנו לא פותחים חברה ישראלית או מרכז פיתוח ישראלי עבור חברה אמריקאית?"

הוא וחבריו ניסו לחשוב על רעיון ואף פנו למנכ"ל איי־די־טי והציגו בפניו את כישוריהם ואת היתרונות שבפתיחת מרכז פיתוח בישראל. וולדמן חבר לאביגדור וילנץ וב־1993 הקימו השניים את חברת גלילאו טכנולוגיות. "התחלנו בכרמיאל כצוות של ארבעה אנשים. ההשקעה הראשונה הייתה מאיי־די־טי ואחר כך גייסנו כספים נוספים. התחלנו להעביר רכיבים, שאני הייתי אחראי על הפיתוח שלהם, די מהר, רכיבים מאוד יעילים וטובים שאנשים בחברות הגדולות לא הבינו איך אנחנו עושים אותם כל כך מהר וכל כך יעיל". ב־1997 הונפקה החברה בנסד"ק בניו־יורק עבור 250 מיליון דולר, ובשנת 2000 נמכרה ב־2.7 מיליון דולר.

בשנת 1998 עברו וולדמן ומשפחתו לעמק הסיליקון שבארצות הברית, ושנה לאחר מכן עזב את גלילאו טכנולוגיות והתחיל בהקמתה של חברת מלאנוקס. בתקופה זו נפרדו בני הזוג והילדים חזרו ארצה, וולדמן חילק את זמנו בין ישראל לארצות הברית.

עבודתה של מלאנוקס התמקדה בקישוריות בקצב גבוה, תחום שבו שלטו באותה העת ענקיות תעשיית השבבים. פותחו ויוצרו בה מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת מהירות לטכנולוגיות InfiniBand ו־Ethernet, טכנולוגיה המיועדת להאיץ את תעבורת הנתונים בין שרתים ומערכות אחסון באמצעות מערכות תקשורת. פיתוחים אלו אפשרו במידה רבה לחברות גדולות ומובילות לפתח יכולות הקשורות למחשוב הענן ולבינה המלאכותית. "הייתי המנכ"ל של מלאנוקס 21 שנה. היו עליות וירידות. היו הרבה מאוד אתגרים. אבל היינו יותר טובים מכולם ותמיד הצלחנו להתגבר על כל המכשולים. האנשים, האסטרטגיה, ההנהלה – כל זה עזר לנו להיות יותר טובים ולכן הצלחנו", כך מתאר וולדמן את ההצלחה המסחררת של החברה.

מלאנוקס העסיקה עובדים מכל גוני החברה הישראלית: חילונים, דתיים, חרדים, דרוזים, צ'רקסים ומוסלמים, תוך קידום השוויון, שיתוף הפעולה והאמון בין העובדים. מטה חברת מלאנוקס הוקם ביקנעם, אט־אט התרחבה החברה ונפתחו מרכזי פיתוח בכל רחבי הארץ ואף מחוצה לה. החברה הפעילה מרכזים גם בארבע ערים פלסטיניות: רוואבי, עזה, חברון ושכם. "חשבתי שבתור גוף כלכלי משמעותי נוכל לנסות לעזור ולהציע פתרון למצב הגאו־פוליטי של ישראל והמזרח התיכון", מספר וולדמן. בהמשך הוא אף הקים יוזמת שלום בשיתוף מכוני מחקר פלסטיניים, ערביים, אירופיים ואמריקאיים, אולם היא נבלמה בשלב מתקדם מצד הפלסטינים.

ב־2007 הונפקה מלאנוקס בנאסד"ק וב־2019 נרכשה בידי חברת אנבידיה ביותר מ־7 מיליארד דולר. מאז ועד היום וולדמן מכהן כיושב ראש וולדו הולדינגס, חברת השקעות פרטית בבעלותו, המשקיעה בחברות, בניירות ערך, בנדל"ן ועוד.

ביום שבת השחורה, במתקפת הטרור האכזרית, נרצחו בתו דניאל וולדמן בת ה־24 ובן זוגה נעם שי בן ה־26 בעת שניסו לחמוק ממסיבת הנוֹבה שליד קיבוץ רעים. "היא הייתה ילדה מדהימה – מלאת חיים, אהבה חיוֹת, צלילה, סקי מים, רכיבה על סוסים. היא הייתה צלמת נהדרת. בצבא היא שירתה כמדריכת קליעה, שם הכירה את בן זוגה נעם. היא החלה ללמוד עיצוב פנים והייתה בשנה השנייה ללימודיה לפני שחייה נגדעו".

במשך כל חייו וולדמן החזיק ביד אחת את פעילותו היזמית והעסקית ובשנייה מעורבות חברתית ואזרחית מתוך מחויבות עמוקה למדינת ישראל ולחברה הישראלית. "עלינו לדאוג שכל מי שנהרג למען מדינתנו לא נהרג לשווא ושבאמת נהיה ראויים להם", מסכם וולדמן, "ישראל היא הבית שלנו ועלינו לבנות פה את המקום שהכי טוב לחיות בו בעולם".