התאחדות התעשיינים

שופטים: פרופ' יהושע שמר - יו"ר, פרופ' יצחק בריק, גב' שלומית כנען

התעשייה בישראל על מגוון שטחי פעילותה נולדה יש-מאין לפני כ-120 שנה, והיא משמשת מאז עוגן מרכזי לחוסנה הכלכלי, החברתי והאנושי של מדינת ישראל.

התעשייה נולדה תוך שילוב של חלוציות ואומץ לב, חזון, מקוריות ויצירתיות של יזמים פרטיים שהאמינו בלהט בפיתוח תעשייה רווחית בישראל שתספק עבודה לחלוצים טרם קום המדינה.

במהלך 60 שנות קיומה של המדינה התרחבה התפוקה בתעשייה בקצב מרשים של כ-6% לשנה, למרות מגבלות גודלה של המדינה והעדר משאבים טבעיים ומקורות אנרגיה.

דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, ביטא את ה"אני מאמין" שלו בנוגע לתעשייה הישראלית בדיון שנערך בכנסת בינואר 1951 ואמר: "...אין ערוך לתעשייה כגורם קליטת עלייה... בלי תעשייה ובלי כושר טכני גבוה לא נעמוד".

האיומים הביטחוניים והקשיים ברכישת מערכות נשק בחו"ל הם אלה שדחפו לגיבושה של מדיניות לפיתוח עצמי ולייצור של אמצעי לחימה חיוניים בארץ. בשנות ה-50 וה-60 הוקמו תשתיות המחקר, הפיתוח והייצור במסגרת מערכת הביטחון.

60 שנות היצוא של התעשייה הישראלית הן סיפור הצלחה מתמשך בכל קנה מידה בין-לאומי. היצוא תרם תרומה ניכרת לצמיחת המשק הישראלי כולו. היקף המכירות של התעשייה הישראלית זינק מ-900 מיליון דולר עם קום המדינה לכ-81 מיליארד דולר בשנת 2007; במקביל זינק היצוא התעשייתי מ-5 מיליון דולר עם קום המדינה לכ-34 מיליארד דולר כיום.

התעשיות האיכותיות בישראל צמחו מתוך שיתוף מדענים מהאוניברסיטאות וממעבדות המחקר הצבאיות. ההשקעות המסיביות של התעשייה במחקר ובפיתוח נטעו את זרעי הצלחתם של ענפי הטכנולוגיה העילית (ההיי-טק), "הפנינה" של התעשייה בישראל, ותרמו בשנים 2007-2004 לכ-70% מצמיחת התעשייה. כמחצית מהמועסקים החדשים בתעשייה נקלטו בענפים אלו.

התעשיינים פועלים לחיזוקם של מוסדות החינוך המקצועיים ולמניעת סגירתם ולהידוק הקשר בין התעשייה לאקדמיה כדי להבטיח הכשרה במקצועות מבוקשים והכשרה מעשית במקומות העבודה.

כיום התעשייה הישראלית מעורבת בפרויקטים חינוכיים רבים, כמו הפעלת "עמותת החינוך – תעשיידע" הפועלת ליצירת שיתופי פעולה בין התעשייה למערכת החינוך.

במסגרת פרויקט זה מבקרים מדי שנה כ-30,000 תלמידים בכל הגילים בתעשייה ונחשפים לערכי העבודה, היזמה והפיתוח האישי.

על התפקיד שמילאו התעשייה והתעשיינים בקידום הכלכלה ובשגשוגה, על תרומתם לביטחון המדינה, לשילובה של ישראל בתהליכי הגלובליזציה, לחיזוק החברה, לקליטת העלייה, לקידום המדיניות של מיזוג גלויות, להגברת החינוך המקצועי, ליישום המדיניות של פיזור האוכלוסייה וחיזוק הפריפריה - על כל אלה התעשייה הישראלית על מגוון ענפיה - אלקטרוניקה, תוכנה, טקסטיל, אופנה, כימיה, פרמצבטיקה, איכות הסביבה, חקלאות, מזון, מוצרי בנייה, מתכת, חשמל ותשתיות - ראויה לזכות בפרס ישראל על מפעל החיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח.

התאחדות התעשיינים היא הגוף המאגד כבר כמעט 90 שנה את תעשייני ישראל. ההתאחדות והתעשיינים הובילו את המשק הישראלי מראשית ימי היישוב והצעידו את ישראל לעוצמתה הטכנולוגית ולשגשוגה הכלכלי. התעשייה בישראל ממלאת תפקיד מפתח בכל תחומי החיים, מתרומתה הרבה לביטחון המדינה וסיועה בקליטת העלייה ובחיזוק הפריפריה ועד להשקעתה הרבה בחינוך ובקהילה.

ציוני דרך בתולדות התעשייה והתעשיינים בישראל

1885: בירושלים נפתח בית המלאכה היהודי הראשון בעת החדשה, "בית האריגה", מפעל בדים שהוקם ביזמת הנדבן משה מונטיפיורי והחזיק

מעמד רק שלוש שנים.

1888: ביפו מוקם בית החרושת העברי הראשון בארץ ישראל, מפעל המתכת של ליאון שטיין.

1921: נוסדת "התאחדות בעלי התעשייה ונותני העבודה", המאגדת את בעליהם של מפעלים הקטנים ובתי המלאכה עם המעסיקים האחרים, בעיקר קבלני הבנייה.

1922: המפעלים ובתי המלאכה בארץ-ישראל מעסיקים 4,750 עובדים.

1925: השותפות בין התעשיינים למעסיקים האחרים מתפרקת, והתעשיינים מתאגדים ב"התאחדות בעלי התעשייה בארץ-ישראל".

1930: בסקר של התעשייה היהודית בארץ ישראל נמנים 2,315 בתי מלאכה ו-160 מפעלים, המעסיקים 10,968 עובדים.

1933: התעשיינים מקימים בכוחות עצמם את "הבנק הארצישראלי לתעשייה".

1939: התאחדות התעשיינים בארץ-ישראל נרתמת למאמץ המלחמה של בריטניה בגרמניה הנאצית.

1940: מפקד של ממשלת המנדט בארץ-ישראל מעלה כי במגזר היהודי יש 908 מפעלים המעסיקים כ-14,500 עובדים.

1942: התאחדות התעשיינים ובנק התעשייה מקימים את "חברת תעשיות ארץ-ישראל" כדי לסייע למפעלים קטנים לקבל הזמנות עבודה מהצבא הבריטי.

1943: בפעם הראשונה חלקה של התעשייה בהכנסות היישוב היהודי גדול מחלקה של החקלאות.

1947: התאחדות התעשיינים נערכת למלחמה על הקמת המדינה ומסייעת למפעלים ולרשויות לקנות כמויות גדולות של ציוד צבאי.

1948: עם קום המדינה מפעלי התעשייה שבתחומה מעסיקים כ-65,000 עובדים.

1953: במדינת ישראל הצעירה נספרים 20,300 מפעלים ובתי מלאכה, המעסיקים כ-100,000 עובדים.

1967: זינוק בפעילות התעשייתית בארץ לאחר סיומה של מלחמת ששת הימים והתפתחות גדולה בעיקר בתעשיות הצבאיות ובתעשיות האזרחיות הנלוות.

1969: נפתח מבצע "כחול לבן" לעודד העדפה של תוצרת ישראל.

1970: הממשלה, המעסיקים וההסתדרות חותמים על ''עסקת חבילה'' לבלימת האינפלציה.

1974: התעשיינים מתמודדים עם משבר האנרגיה העולמי שפרץ עקב מלחמת יום הכיפורים.

1981: אחרי עשר שנות בנייה נחנך בתל אביב משכנה החדש של התאחדות התעשיינים, "בית התעשייה".

1983: כ-295,000 עובדים בתעשייה הישראלית מועסקים ב-6,480 מפעלים ובתי מלאכה.

1983: משבר מניות הבנקים מטלטל את המשק הישראלי כולו ומסב הפסדים כבדים לתעשייה.

1985: בהשתתפות התעשיינים נחתמת התכנית הכלכלית לייצוב המשק, כדי לרסן את האינפלציה הדוהרת.

1990: התעשייה הקיבוצית מצטרפת להתאחדות התעשיינים.

1996: "שנת התעשייה" במערכת החינוך בישראל היא שיאה של פעילות נמרצת של ההתאחדות וראשיה לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל.

1999: 1,700 מפעלים מאוגדים בהתאחדות התעשיינים, בהם רבים מתחום הטכנולוגיה העילית.

2008: ההתאחדות מאגדת יותר מ-2,000 מפעלים, המעסיקים כ-365,000 עובדים.