מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

תנועות הנוער

share
שתפו עמוד:
תנועות הנוער

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

תנועות הנוער הן מפעל חינוכי-לאומי מרכזי של העם היהודי ושל מדינת ישראל. מועצת תנועות הנוער – ארגון הגג של תנועות הנוער בישראל – פועלת לקידומן של התנועות, מאגדת את תנועות הנוער מכל גוני הקשת הפוליטית והחברתית, ויוצרת מסגרת לשיח ערכי ולעשייה הלאומית, הציונית, החברתית, החינוכית והציבורית, על פי ערכי מגילת העצמאות וצורכי השעה של מדינת ישראל.

נימוקי השופטים

פרופ' יהושע שמר, יו"ר, פרופ' יצחק בריק, גב' שלומית כנען

תנועות הנוער החלו את פעילותן בתקופת היישוב מלפני קום המדינה ופעלו מתוך מחויבות לחזון הציוני לעידוד עלייתם של צעירים יהודים למדינה שבדרך. לאחרונה ראינו אותן מסייעות לתושבי הצפון או פועלות במקלטים בשדרות. בין תקופות אלו קמה ונבנתה מדינת ישראל, וצעירי התנועות השונות שירתו בעיירות הפיתוח, קלטו גלי עלייה, נחלצו למפעלי ההתיישבות, קיימו קשרים עם צעירים בקהילות היהודיות בעולם, פעלו במסגרת שנת שירות שלישית בתגבור יישובים בעיירות פיתוח ובאזורי ספר, חיזקו את החברה הדמוקרטית וסייעו בשילובם של חניכים בעלי צרכים מיוחדים.

תנועות הנוער פעלו תוך מחויבות ערכית ותחושת שליחות והטביעו בחבריהן חותם של אמונה, רגישות לאחר ורצון להפוך את החברה למסגרת שטוב לחיות בה. בימים של תהיות וספקות היו חניכי התנועות עוגן חינוכי ערכי שאפשר פיתוח תחושת שייכות לחברה בישראל על כלל רבדיה.

תנועות הנוער השכילו בגיבוש מפעל חינוכי ייחודי המתבסס על מנהיגות של בני נוער החונכים את הצעירים מהם ומפתחים במשותף יכולות לליבון שאלות ערכיות מרכזיות לחברה, דרכים ייחודיות להיענות לאתגרים ופתרונות יצירתיים ופתוחים למצוקות ולקשיים הנקרים בדרכם של חברות ויחידים.

מושגי המפתח של החברה בישראל בנויים על יוצאי תנועות הנוער לדורותיהם: אהבת השיטוט בשבילי הארץ, היציאה להגשמה, שירי היחד ליד המדורה, מפעלי הקיץ, שנת השירות והנכונות התמידית להירתם למשימות.

תנועות הנוער פעילות במסגרת מועצת תנועות הנוער המאגדות כיום 250,000 בני נוער בגיל 18-12 הפעילים ב-14 תנועות נוער. בני הנוער מכלל הזרמים השונים של הקשת הפוליטית פועלים מתוך מחויבות ערכית ורעיונית לביצוע משימות לאומיות וחברתיות שהם חשים מזוהים עמן.

מועצת תנועות הנוער בישראל מטפלת בקשר בין כלל התנועות למשרדי הממשלה. מערכת הדיונים הפורייה בין כלל הנציגים של הנהגות התנועות מציבה מסד ערכי עדכני המאפשר לכל תנועה לקבוע את מסלול פעילותה ולבצע בדרכה מטלות מרכזיות בחברה.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את מועצת תנועות הנוער, המרכזת את כלל תנועות הנוער, ראויה לפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ח.

קורות חיים

תנועות הנוער הן מפעל חינוכי-לאומי מרכזי של העם היהודי ושל מדינת ישראל. מועצת תנועות הנוער – ארגון הגג של תנועות הנוער בישראל – פועלת לקידומן של התנועות, מאגדת את תנועות הנוער מכל גוני הקשת הפוליטית והחברתית, ויוצרת מסגרת לשיח ערכי ולעשייה הלאומית, הציונית, החברתית, החינוכית והציבורית, על פי ערכי מגילת העצמאות וצורכי השעה של מדינת ישראל.

תנועות הנוער החברות במועצה

  • תנועת הצופים העברים בישראל
  • הסתדרות הנוער העובד והלומד
  • תנועת בני עקיבא בישראל
  • תנועת בנות בית יעקב בתיה
  • הסתדרות השומר הצעיר
  • תנועת המכבי הצעיר
  • עזרא – תנועת הנוער החרדי לאומי בארץ-ישראל
  • תנועת הנוער אריאל
  • תנועת הנוער החלוצי דרור המחנות העולים
  • תנועת נוער האיחוד החקלאי
  • הנוער הלאומי העובד והלומד
  • תנועת הנוער היכלי ענ"ג
  • תנועת הנוער הדרוזי בישראל
  • בית"ר – ברית הנוער העברי על שם יוסף טרומפלדור
  • הסתדרות הנוער הדתי העובד והלומד בישראל
  • תנועת הנוער הציוני בישראל

תנועות הנוער במספרים

  • 250,000 חניכים
  • 30,000 מדריכים צעירים
  • 2,000 סניפים
  • 1,200 מתנדבי שנת-שירות

תנועות הנוער – עקרונות פעולה ויעדים

  • טיפוח שכבת מנהיגות צעירה בעלת חזון ערכי
  • הנחלת חשיבותה של הפעילות למען החברה והגדלת המעורבות החברתית
  • צמצום פערים חברתיים ויצירת סולידריות בין קבוצות התרבות בישראל
  • יצירת אפיקי התנדבות והגברת המוטיבציה להשתלבות במשימות לאומיות, תוך שימת דגש על יציאה לשנת שירות לפני הגיוס לצה"ל
  • עידוד הנוער לשירות המדינה בצה"ל ובשירות הלאומי
  • הקמת גרעיני התיישבות וייסוד יישובים חדשים ופיתוחם
  • הצעת מסגרות פעילות לילדים ולבני נוער בכל רחבי הארץ
  • שילוב נוער עולה והקמת מסגרות ייחודיות בתנועות הנוער
  • חיזוקם של יישובי פריפריה ושכונות מצוקה
  • שילוב ילדים ובני נוער בעלי צרכים מיוחדים
  • חיזוק הקשר עם העולם היהודי
  • עידוד פעילות המשך של בוגרי התנועות במסגרות תנועתיות ולאומיות

תחומי פעילות ומפעלים עיקריים

  • תנועות הנוער פועלות במסגרות קבועות הבאות לביטוי בפעולה שבועית, בטיולים ובמחנות קיץ ארציים ואזוריים.
  • תנועות הנוער מקיימות רצף פעילות לילדים מכיתה ד' סיום הלימודים בתיכון, לפני הגיוס לצה"ל ולשירות הלאומי. הבוגרים יכולים להשתלב בשנת שירות ובתנועות בוגרים.
  • תנועות הנוער מקיימות קשר עם תנועות נוער בארצות רבות. משלחות מגיעות לישראל, ובני נוער, חניכי התנועות בארץ, משתתפים במשלחות לחו"ל.
  • תנועות הנוער הקימו ומפעילות מסגרות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, כחברים בעלי מעמד שווה בפעילויות.
  • נוער עולה משתלב בפעילות התנועות במסגרות הקבועות ובמסגרות שהוקמו במיוחד לנוער עולה.
  • תנועות הנוער נרתמות למבצעים לאומיים למען הקהילה, החברה והמדינה.
  • תנועות הנוער מפעילות בוגרי תיכון במסגרת שנת שירות. המתנדבים עוסקים בפעילויות מגוונות ובהן עבודה קהילתית, חניכה, עזרה לאוכלוסיות נזקקות וטיפוח מנהיגות צעירה.
  • גרעיני הנח"ל של תנועות הנוער מחזקים שכונות ויישובים קיימים ועוסקים בפעילות קהילתית לחיזוק הקהילה ולצמיחתה.
  • בוגרי תנועות הנוער מתארגנים בקבוצות ופועלים בכמה נושאים: הדרכה, גיוס תרומות ופעילות קהילתית.

מפעל חיים

תנועות הנוער התחילו להתארגן ולפעול בארץ-ישראל כבר בראשית המאה העשרים. בין המסגרות הראשונות היו נערים בוגרי הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב, שהיו לראשוני החברים בתנועת "המחנות העולים", תלמידים בחיפה, בתל אביב ובירושלים, שהפכו לראשוני ה"צופים" בארץ, ונערים עובדים, שהקימו את ארגון "הנוער העובד". בשנות העשרים הוקמו תנועות "בית"ר", "בני עקיבא" ו"המכבי הצעיר".

כבר מראשית דרכן פעלו תנועות הנוער למען כלל היישוב, ונוסף על הפעילות החברתית והערכית של חניכיהן הם התגייסו גם לסייע לכוח המגן העברי. הם חפרו שוחות והקימו עמדות מגן בערים שהיו מוקדי עימות, וסייעו במאבק ההעפלה לארץ ובהקמת יישובים חדשים. במלחמת העצמאות התגייסו רבים מבוגרי התנועות לפלמ"ח ולזרועות ההגנה האחרות. על תרומתם האדירה של הבנים והבנות חברי תנועות הנוער למלחמה על הקמת המדינה מעידים שמותיהם הרבים החקוקים על האנדרטאות ועל לוחות הזיכרון.

לאחר קום המדינה לא סיימו תנועות החלוציות-ציוניות את תפקידן. פעיליהן, חניכיהן ובוגריהן נרתמו לשורה ארוכה של משימות לאומיות. שיתוף הפעולה בין תנועות הנוער למערכת הביטחון הניב אפיק שירות חדש, הנח"ל (נוער חלוצי לוחם), שבמסגרתו שילבו בוגרי התנועות ובוגרותיהן שירות ביחידות לוחמות עם פעילות חלוצית והתיישבותית. בעיקר הקימו יוצאי תנועות הנוער יישובים במקומות מרוחקים ומסוכנים, שאיש מלבדם לא הסכים להתיישב בהם.

תנועות הנוער תרמו רבות לקליטתם של גלי העלייה שהגיעו לישראל. הן הקימו מחלקות לקליטת העולים במולדתם החדשה ופעלו לשילובם בחברה. בשנות השישים התמקדו תנועות הנוער בסיוע לשכבות מצוקה. בשיתוף עם משרד החינוך ועם צה"ל נשלחו מדריכים בוגרים ליישובי הפריפריה, להדריך בבוקר בבתי ספר ולפעול אחר הצהריים במסגרות שונות.

במלחמות ישראל פעלו חניכי תנועות הנוער רבות לחיזוק העורף – מסיוע במיגון מבנים ובתחזוקת מקלטים ועד מילוי מקומם של עובדים בחקלאות ובתעשייה שגויסו לשירות מילואים ממושך.

עם התבססותה של מדינת ישראל, והשינויים שחלו בחברה הישראלית השתנו בהתאם גם האתגרים שתנועות הנוער התמודדו עמם. הנהגות התנועות העמידו לנגד עיניהן את הצורך להתמודד עם הקיטוב הכלכלי ועם השסעים החברתיים, והחליטו להעמיק את הפעילות באזורי מצוקה. ביזמת החניכים הבוגרים יצאו יותר ויותר גרעינים לשנת שירות בערי פיתוח ובשכונות מצוקה, כדי לצמצם את הפערים החברתיים ולקדם את בני הנוער המקומיים. בשנים האחרונות הורחבה עוד הפעילות הזאת, וחניכי התנועות פועלים במאבק בעוני ובסיוע לנזקקים בתחומים שונים. כמו כן התנועות עושות רבות לשלב בפעילותן נערות ונערים בעלי צרכים מיוחדים. גם תרומתן בתחום הזה זכתה להערכה רבה.

גם בגלי העלייה האחרונים מילאו תנועות הנוער תפקיד מרכזי בסיוע לעולים ובקליטתם המוצלחת. על הפעילות הזאת קיבלה מועצת תנועות הנוער את פרס יושב-ראש הכנסת בשנת 1997.

לצד פעילותן החברתית והקהילתית הענפה תנועות הנוער הן בראש ובראשונה מפעל חינוכי ציוני, המקנה לחניכיו ערכים אישיים וחברתיים ומנחיל להם את אהבת הארץ ואת ידיעתה. חניכי התנועות מרבים לטייל ברחבי הארץ ולהכיר את נופיה ואת תולדותיה. המציאות המיוחדת שבה תלמידי התיכון מדריכים את בני השכבות הצעירות יותר מסייעת ביצירה ובטיפוח של מנהיגות צעירה, ערכית ובעלת מעורבות חברתית גבוהה. רבים ממובילי החברה הישראלית – קציני צבא, מנהלים בכירים ונבחרי ציבור – הם בוגרים של תנועות הנוער.

ב-1974 התאגדו התנועות והקימו את מועצת תנועות הנוער – ארגון הגג המייצג את התנועות במשותף, מתאם ביניהן ומסייע להן בגיוס משאבים. במסגרת המועצה נעשות פעולות רבות, בשיתוף תנועות הנוער מאזורים שונים וממגזרים שונים בחברה, שתכליתן ללכד את החברה הישראלית על כל גווניה. "יש הבדלים אידיאולוגיים בין התנועות, אבל המכנה המשותף רחב מאוד וגדול מן ההבדלים", אומר מזכ"ל מועצת תנועות הנוער, נפתלי דרעי. "בשנים האחרונות אנו משתדלים להגביר עוד את השיתוף בין התנועות השונות בפעילות משולבת ובאמצעות הרחבת ההידברות בין התנועות ומיסודה".

"טיפוח הנוער הוא ההשקעה הטובה ביותר לישראל", אומר דרעי. "כל שקל המושקע בתנועות הנוער מחזיר את עצמו לחברה עשרות מונים. ילד שגדל בתנועת נוער הופך להיות אזרח טוב יותר, מועיל יותר ותורם יותר לחברה ולמדינה. את מכלול ההתנסויות שבני הנוער מקבלים בתנועה בתחום המנהיגות, הפיתוח האישי והחינוך הערכי אי אפשר למצוא בשום מקום אחר. ההתנסות הזאת תורמת להעצמת האישיות שלהם. לימים אנו מזהים בחברה הישראלית את פעילי תנועות הנוער כשהם מתבגרים והופכים לדמויות מובילות בכל תחומי חיינו".