מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' רות ארנון

share
שתפו עמוד:
פרופ' רות ארנון

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תשס"א בתחום חקר הרפואה.

רות ארנון – פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, מומחית עולמית לאימונוכימייה ובעלת מחקרים חלוציים שהנהיגו את השימוש במולקולות סינתטיות בחקר תורת החיסון – נולדה בתל אביב ב-1933.

נימוקי השופטים

פרופ' יחזקאל שטיין, יו"ר, פרופ' שמעון גליק, פרופ' מישל רבל

פרופ' ארנון, מעמודי התווך של המחקר האימונולוגי בארץ ומחוצה לה, היא בעלת הישגים מדעיים מרשימים ביותר, הן להלכה והן למעשה. מחקריה החלוציים הנחילו רעיונות חדשניים בחקר האימונולוגיה הכימית. בשיתוף עם פרופ' מיכאל סלע היא הנהיגה לראשונה את השימוש בפוליפפטידים סינתטיים בחקר תורת החיסון. פרופ' ארנון יישמה את הרעיון שחומרים דמויי-חלבון אלו יכולים לשמש מעוררים או בולמים של מערכת החיסון, ובכך פרצה את הדרך לפיתוח תכשירים רפואיים המבוססים על שימוש בהם הן למטרות של הכנת תרכיבי חיסון והן למלחמה במחלות אוטואימוניות כגון טרשת נפוצה.

פרופ' ארנון גילתה שפפטיד סינתטי קטן מסוגל לעורר נוגדנים המגיבים עם החלבון הטבעי. תרומה ייחודית זו באה לידי ביטוי בהכנת תרכיב חיסון סינתטי לחלוטין המעורר פעילות נגד נגיף השפעת בתנאי מעבדה.

תרומתה המשמעותית ביותר של פרופ' ארנון (בשיתוף עם פרופ' מיכאל סלע וד"ר דבורה טייטלבוים) היא בטיפול במחלת הטרשת הנפוצה ובפיתוח תרופת הקופקסון, שהיא תרופה ייחודית המבוססת על פולימר סינתטי הדומה מבחינה אימונולוגית לחלבון הבסיסי של המיאלין שבעצבים, ועקב זאת התרופה מסוגלת לדכא את התופעות האוטואימוניות. בכך תרמה פרופ' ארנון רבות להתפתחותה של תעשיית התרופות הישראלית. תרומתה המרשימה ביותר של פרופ' ארנון בתחום האימונולוגיה הכימית והרפואית זיכתה אותה בפרס רוברט קוך למדעי הרפואה, בפרס חומנס דיאז לרפואה, בפרס וולף לרפואה ובפרס רוטשילד לביולוגיה.

נוסף להישגיה במחקר לפרופ' רות ארנון פעילות אקדמית-ציבורית ענפה בקהיליה המדעית בארץ ובעולם. היא כיהנה בכל התפקידים הניהוליים במכון ויצמן למדע, החל מראש מחלקה ודיקן הפקולטה וכלה בתפקידים כסגנית הנשיא של המכון. היא כיהנה כנשיאת האיגוד האירופי של האגודות לאימונולוגיה וגם כמזכ"ל של האיגוד הבינלאומי לאימונולוגיה. היא חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומכהנת בה כיו"ר החטיבה למדעי הטבע.

לסיכום: פרופ' רות ארנון היא בת-סמכא בין-לאומית ומובילה מן השורה הראשונה בתחום האימונוכימייה. מחקריה מתפרסמים בכתבי העת היוקרתיים ביותר, והיא מוזמנת לשאת הרצאות מרכזיות בכנסים בינלאומיים. מנהיגותה בחקר האימונולוגיה על היבטיה השונים באה לידי ביטוי גם במספר הרב של תלמידי מוסמך ודוקטור אשר העמידה והתופסים כיום עמדות בכירות במחקר רפואי בסיסי ויישומי במוסדות להשכלה גבוהה ובתעשייה הביו-רפואית בישראל.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' רות ארנון ראויה לקבל את פרס ישראל במדעי הרפואה לשנת תשס"א.

קורות חיים

רות ארנון – פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, מומחית עולמית לאימונוכימייה ובעלת מחקרים חלוציים שהנהיגו את השימוש במולקולות סינתטיות בחקר תורת החיסון – נולדה בתל אביב ב-1933.

פרופ' רות ארנון נשואה לאוריאל, ד"ר לכימייה ומהנדס חומרים במקצועו. לבני הזוג שני ילדים ושישה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1950–1955 לימודים בפקולטה לכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר M.Sc. בביוכימיה
1957–1960 תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים
1960–1962 פוסט דוקטורט באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק

תפקידים אקדמיים בארץ

19631965 חוקרת במכון ויצמן למדע
19661971 חוקרת בכירה במכון ויצמן למדע
19711975 פרופ' חבר במכון ויצמן למדע
1975– פרופ' מן המניין במכון ויצמן למדע
19741977 ראש המחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן למדע
19841997 מנהלת מרכז מקארתור לביולוגיה מולקולרית של מחלות טפיליות במכון ויצמן למדע
19851988 דיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע

תפקידים אקדמיים בחו"ל

19681969 פרופ' אורח במחלקה לביוכימייה באוניברסיטה של מדינת וושינגטון בסיאטל
19771978 פרופ' אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA)
1983 פרופ' אורח במכון פסטר בפריז
1994 פרופ' אורח במכון לאימונולוגיה של מלבורן (WEHI)
1995 פרופ' אורח במכון הסרטן האימפריאלי בלונדון (ICRF)
1996 Fogarty Scholar במכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב (NIE)
1998 פרופ' אורח במכון קירי בפריז

תפקידים אחרים

19721977 מזכירת האגודה הישראלית לאימונולוגיה
19811983 נשיאת האגודה הביוכימית הישראלית
19831986 נשיאת הפדרציה האירופית של האגודות האימונלוגיות
19881993 סגן נשיא מכון ויצמן למדע
19891992 מזכ"ל הארגון הבינלאומי לאימונולוגיה
19941997 סגן נשיא לקשרי מדע בינלאומיים במכון ויצמן למדע
1995 ראש החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2000 סגן נשיא של איגוד האקדמיות למדעים באסיה

פרסים וכיבודים

1979 פרס רוברט קוך בגרמניה
1979 פרס חימנס דיאס במדריד
1991 חברות באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
1994 אות אביר לגיון הכבוד הצרפתי
1997 פרס "הדסה" לרפואה בירושלים
1998 פרס וולף לרפואה בירושלים
1998 פרס רוטשילד לביולוגיה בירושלים

מחקרים

המחקרים של פרופ' רות ארנון מתפרסים על ארבעה נושאים:

  • פיתוח אנטיגנים סינתטיים עם דגש עיקרי על תרכיבי חיסון מלאכותיים
  • הכוונת תרופות, בעיקר נגד גידולים ממאירים
  • מערכת חיסון נגד טפילים
  • מחלות אוטואימוניות, בעיקר טרשת נפוצה, ופיתוח תרופת הקופקסון לטיפול במחלה זו

מפעל חיים

"אבי היה איש מיוחד במינו. אף שהתייתם מאב בהיותו בן ארבע, הוא לא נרתע מכל מאמץ כדי להתקדם. ב-1929, כאשר היה כבר אב לשני ילדים, הוא התלהב מהפיתוח החדשני – החשמל – והחליט להיות מהנדס חשמל. מכיוון שבטכניון היו רק חוגים להנדסה אזרחית ולהנדסת מכונות, נסע אבי לטולוז שבצרפת, ושם סיים תוך שלוש שנים את לימודי הנדסת חשמל וזכה אף בתואר מגיסטר במתמטיקה. עם שובו ארצה נתקבל לעבודה בחברת החשמל ונשלח לשנה לנהריים, ולאחר מכן שב לתל אביב, לעבודה בחברת החשמל עד שנות השישים". כך מתארת פרופ' רות ארנון את הדחף ללימודים של אביה, וכך היא מסבירה מדוע נמשכה כבר מילדותה למקצועות המתמטיקה ומדעי הטבע.

סבה וסבתה של פרופ' ארנון מצד אִמה, יעקב מרדכי פרלמן ורבקה מלצ'יק, הגיעו לארץ מרוסיה בראשית העלייה הראשונה, בשנות השמונים של המאה ה-19. הם הכירו על הספינה, והקימו את ביתם ביפו, ולאחר מכן עברו לנוה שלום. אִמה, שרה פרלמן, הייתה בוגרת אחד המחזורים הראשונים של סמינר לוינסקי. אביה של רות, אלכסנדר רוזנברג, נולד ברוסיה, ועלה לארץ בשנת 1904, כשהיה בן 6. במלחמת העולם הראשונה הוא התנדב לגדוד העברי, ואחריה נסע לוינה כדי לסיים את לימודיו ב-Techniche Hochscule.

רות ארנון הייתה בת הזקונים. עוד בגן הילדים למדה, בעזרת אחיה ואחותה, קריאה וחשבון וכאשר החלה את לימודיה בבית הספר העממי בנוה צדק בגיל 6 הוקפצה כיתה. משסיימה את בית הספר בגיל 13, הסכים מנהל הגימנסיה הרצליה, ברוך בן יהודה, לקבלה רק לאחר שכנוע רב של אִמה. בנעוריה הצטרפה לקן הימייה של "התנועה המאוחדת", ועם סיום הלימודים רצתה להצטרף עם בני גרעינה לנח"ל, אולם היא הייתה בת 17, והצבא לא הסכים לגייסה. בלית בררה נרשמה ללימודי כימייה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שנת לימודים אחת הצטרפה לעתודה האקדמית, ואת חופשות הקיץ שלה "בילתה" באימונים בקורסים צבאיים. עם סיום הלימודים וקבלת התואר M.Sc. התגייסה כקצינה ב-1955 לשירות סדיר. לאחר חצי שנה נישאה לאוריאל ארנון, שלמד אז בטכניון. לאחר שהשתחררה, שמעה שפרופ' אפרים קצ'לסקי מחפש מדענים לביצוע פרויקט חדש. "כך נפלה בחלקי ההזדמנות להתקבל כסטודנטית לעבודת דוקטורט במכון ויצמן – משאת חיי".

רות ארנון התחילה את העבודה שעסקה בנושא הקשור לאימונולוגיה בהדרכתם של הפרופסורים אפרים קצ'לסקי ואריה אוליצקי. לאחר כחצי שנה שב לארץ משהותו כפוסט דוקטורנט בארה"ב ד"ר מיכאל סלע, שהיה אז מדען צעיר, אך התקדם כמטאור. "מיד כשקיבל העלאה בדרגה, אשר אפשרה לו להדריך סטודנטים, עברתי להיות הסטודנטית הראשונה שלו. מאז (1957) ועד היום, אף שכל אחד מאתנו פיתח שטחי התעניינות מדעית משלו, אנו עדיין ממשיכים לשתף פעולה בכמה נושאים".

את כל "חייה המדעיים" עשתה פרופ' ארנון במכון ויצמן למדע, שהיה לה יותר מבית. "עבודתי המדעית התפרסה על כמה נושאים: פיתוח תרכיבי חיסון מלאכותיים (לאחרונה תרכיב נגד וירוס השפעת), הכוונה של תרופות (בעיקר נגד גידולים ממאירים), וכן חקר תגובת החיסון נגד הטפיל הגורם למחלת הבילהרציה. אך הנושא שהביא לתוצאות המשמעותיות והמרגשות ביותר קשור למחלת הטרשת הנפוצה ופיתוח תרופת הקופקסון – בשיתוף עם פרופ' מיכאל סלע ועם ד"ר דבורה טייטלבוים – המהווה גולת הכותרת בקריירה שלי".

בפרויקט הזה עסקה פרופ' ארנון קרוב לשלושים שנה, עד לאישור התרופה. מעבר להכרה של הקהילייה המדעית, התגמול האמיתי שלה היה התחושה שהיא מביאה מזור ומקלה על הסבל של חולים במחלה הנוראה וחשוכת המרפא.

פרופ' רות ארנון הקדישה זמן גם לפעילות ציבורית, הן במכון ויצמן למדע, שבו כיהנה כראש מחלקה, כדיקן הפקולטה לביולוגיה וכסגן נשיא, הן במסגרות לאומיות רבות והן במסגרות בינלאומיות, כנשיא האיגוד האירופי לאימונולוגיה וכמזכ"ל של האיגוד הבינלאומי לאימונולוגיה.

על הקשר שבין המשפחה לקריירה המדעית אומרת פרופ' רות ארנון: "חיי מדען הם חיים לא קלים, ומחייבים השקעה ומאמץ, וחיי מדענית אולי אפילו קצת יותר. התקופה החיונית לשם בניית הקריירה חופפת את התקופה שבה אפשר להקים משפחה, ואין אפשרות לדחות את האחת או את האחרת. הדרך היחידה שבה אפשר לשלב את שני הדברים היא פשוט עבודה קשה ושעות ארוכות. השתדלתי תמיד להיות גם מדענית במשרה מלאה וגם אימא וסבתא במשרה מלאה. אני מאוד מקווה שהצלחתי".

פרסומים נבחרים

כתבה מאות מאמרים ומחקרים בעיתונות המדעית בארץ ובעולם, והיא חברת מערכת של עיתונים מדעיים בעולם.