מדינת ישראל, משרד החינוך
פרסי ישראל
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

נעמי סטוצ'ינר

share
שתפו עמוד:
נעמי סטוצ'ינר

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תש"ף על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בשנת 1981 הקימה נעמי סטוצ'ינר את בית איזי שפירא, מעון יום ראשון מסוגו בארץ ל־16 ילדים עם מוגבלות שכלית קשה. מאז הלכה פעילותו וגדלה לפעילות כלל ארצית ועד להקמת מתחם שלם ברעננה המהווה מודל לחיקוי בעולם כולו. היום פעילות בית איזי שפירא כוללת לא רק מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות, אלא גם פיתוח ומתן שירותי חינוך פורצי דרך, העלאת המודעות הציבורית, שינוי עמדות, פעילות בקרב מקבלי החלטות לשינוי מדיניות, מחקר והכשרה מקצועית ומגוון שירותים נוספים. בתוך פחות מ־40 שנים הפך בית איזי שפירא לְמרכז המשפיע לטובה על חייהם של למעלה מחצי מיליון ישראלים מדי שנה. בהובלתה של נעמי הפך בית איזי שפירא למכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות ולאבן שואבת במגזר השלישי.

נימוקי השופטים

פרופ' משה בר אשר, יו"ר, הגב' מרים פרץ, פרופ' שרה יפת, השופטת נאוה בן אור, מר נתן שרנסקי

בשנת 1981 הקימה נעמי סטוצ'ינר את בית איזי שפירא, מעון יום ראשון מסוגו בארץ ל־16 ילדים עם מוגבלות שכלית קשה. מאז הלכה פעילותו וגדלה לפעילות כלל ארצית ועד להקמת מתחם שלם ברעננה המהווה מודל לחיקוי בעולם כולו. היום פעילות בית איזי שפירא כוללת לא רק מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות, אלא גם פיתוח ומתן שירותי חינוך פורצי דרך, העלאת המודעות הציבורית, שינוי עמדות, פעילות בקרב מקבלי החלטות לשינוי מדיניות, מחקר והכשרה מקצועית ומגוון שירותים נוספים. בתוך פחות מ־40 שנים הפך בית איזי שפירא לְמרכז המשפיע לטובה על חייהם של למעלה מחצי מיליון ישראלים מדי שנה. בהובלתה של נעמי הפך בית איזי שפירא למכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות ולאבן שואבת במגזר השלישי.

נעמי הטמיעה בארגון את תפיסת העולם שלפיה שיתוף הידע הנצבר חיוני לטובת הכלל. לכן הוקם בבית איזי שפירא מכון טראמפ ע"ש וילי וסיליה ז"ל להכשרה מקצועית, שבמסגרתו נערכות הכשרות במגוון תחומים טיפוליים לכ־3,000 אנשי מקצוע בשנה. בשנת 2012 זכה בית איזי שפירא להכרה כיועץ מיוחד לוועדה החברתית־כלכלית באו"ם, והיה לארגון הישראלי הראשון בתחום המוגבלות שזכה במעמד זה.

לאחר שהעבירה את ניהול בית איזי שפירא, ממשיכה נעמי לפעול במסגרת ארגון הידידים לביסוס עתידו והמשך קיומו של הארגון כמוביל בתחומו ולחיזוק המודעות והמעורבות החברתית לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה. מודעות חברתית זו מניבה פעולה ועשייה למען חברה שוויונית, סולידרית ופעילה יותר, הרואה בכוחה החברתי של ישראל נדבך חיוני לחיזוק עתיד המדינה.

זיהוי ופיתוח יוזמות טיפוליות מקצועיות חדשניות מהווים את מרכז עשייתה. במסגרת זו סייעה להקים את מרכז בריימן לשלוֹמוּת רגשית של ילדים ובוגרים עם מוגבלות, המרכז לטיפול רגשי בגיל הרך ע"ש מיכל אהרונוף בן רעי ז"ל ועוד.

נעמי השתתפה בפורומים ומיזמים שונים, ביניהם "השולחן העגול" לשיח תלת־מגזרי המנוהל בידי משרד ראש הממשלה; צוות עבודה לגיבוש הצעה למדיניות לעידוד התרומה והפילנתרופיה; הכנס הבינלאומי במועצה העולמית של שירות קהילתי יהודי (WCJCS), הארגון מקשר בין אנשי מקצוע בישראל ובתפוצות, העוסקים בשירות קהילתי בדגש על עבודה סוציאלית, חינוך פורמלי ובלתי־פורמלי (חבֵרה ויו"ר); ועדת "אות האפקטיביות'' של מידות – שיקוף ודירוג מלכ"רים בע"מ (יו"ר).

כיום מתמקדת פעילותה הציבורית בתחומים האלה: חברה במיזם "ממשלה–חברה אזרחית", המשותף לשבעה משרדי ממשלה, "מנהיגות אזרחית" וג'וינט ישראל; חברה בוועדה מייעצת ל־Know Me Solutions, סטארט אפ המפתח כלי עזר טכנולוגי לאבחון מוקדם של אוטיזם; חברת הוועד המנהל של "מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של ארגוני המלכ"ר בישראל ועוד.

נעמי היא השראה לנשים יזמיות בחברה הישראלית. תחת הנהגתה הפך בית איזי שפירא לארגון פורץ דרך ומחולל שינוי, הפועל לקידום איכות חייהם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. נעמי הביאה ללידתן של יוזמות יוצאות דופן וראשוניות כמו פארק חברים, הפארק הנגיש הראשון בישראל שהוקם בשנת 2005 ברעננה; האוניברסיטה המשולבת הראשונה, הנותנת מענה לאלפי בוגרים עם מוגבלות הזוכים ליהנות מהשכלה אקדמית מותאמת ב־13 קמפוסים; מרפאת השיניים הראשונה המטפלת באופן בלעדי בילדים ובבוגרים עם מוגבלויות בבית איזי שפירא, הוקמה בשנת 1989 והפכה למודל לכ־20 מרפאות נוספות שקמו בעקבותיה; מרכז הידרותרפי לטיפול במים, ובניית מערך הכשרה מקצועית למטפלים בארץ ובחו"ל, הביאו להקמת עוד כ־140 בריכות הידרותרפיה בישראל ולהתפתחות התחום; היחידה לאבחנה כפולה, הראשונה שהוקמה בישראל, ומוכּרת כיום על ידי משרד הבריאות, לטיפול בילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית, התפתחותית ובעיות נפשיות מורכבות; חדר הסנוזלן הראשון בישראל, מרחב טיפולי ייחודי שנועד לספק למטופל סביבה מבוקרת לגרייה רב חושית במטרה להגיע לוויסות חושי. כיום יש כ־400 חדרים כאלה בישראל.

נעמי ופועלה הביאו למהפכה במפת השירותים לאנשים עם מוגבלות בישראל ובעולם, ורבים ממיזמיה אומצו בתחומים חברתיים נוספים. פעילותה הפכה למקור לשינוי ביחס החברה לאנשים עם מוגבלות והניעה מובילים חברתיים אחרים לייצר שינוי מהותי בתחומם.

על כל אלה ועוד רואה הוועדה את הגב' נעמי סטוצ'ינר ראויה לקבלת פרס ישראל לשנת תש"ף על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קורות חיים

נעמי סטוצ'ינר היא פעילה חברתית, אשת חזון, עשייה והגשמה. בנחישות מעוררת השראה היא פועלת ליצירת חברה צודקת, אחראית ומאפשרת יותר, שבה שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות. נעמי פועלת ללא לאות לזיהוי צורכי אנשים עם מוגבלות, וחותרת לפיתוח קשת רחבה של תוכניות ושירותים, הכשרת צוותים מקצועיים, בניית שיתופי פעולה, הגברת המודעות, שינוי עמדות בחברה ויצירת מודל לשינוי חברתי.

נעמי סטוצ'ינר מתגוררת ברעננה, נשואה לטוביה. היא אם לאורלי, לימור, גיורא וברק, וסבתא ל־12 נכדים ושני נינים.

בית איזי שפירא על ציר הזמן

1981 בית איזי שפירא נפתח בהרצליה כדי לייצר חלופה קהילתית להשמה בפנימיות. בבית 16 ילדים עם מוגבלות שכלית קשה.

1982 הקמת מרכז אהרן דה לו לגיל הרך, המציג מודל חדשני של התערבות מוקדמת, כולל תמיכה במשפחות. לימים, חקיקה בשנת 2002 תביא להקמת 130 מעונות יום שיקומיים בארץ.

1983 לוסי שפירא מקימה את מערך ההתנדבות Lucie’s Ladies ומייסדת עסק חברתי ראשון.

1983 הקמת היחידה לטיפולי חוץ לילדים עם עיכובים התפתחותיים, להגברת ההכרה בזכויות ילדים לנגישות לטיפולים פרה רפואיים. כיום, קופות החולים מעניקות שירות זה כזכות בסיסית.

1987 בית איזי שפירא עובר לרעננה ומקים ב־1984 חוגי ידידים בישראל ובעולם.

1989 פתיחת מרפאת השיניים הראשונה בקהילה לטיפול בילדים ובוגרים עם מוגבלות.

1992 טוביה סטוצ'ינר מקים את המרכז ההידרותרפי לטיפול באוכלוסיות מיוחדות. לימים יוקם מרכז מוביל עולמי בהכשרת מטפלים בהידרותרפיה בארץ ובחו"ל

1993 יחידת המחקר וההערכה של בית איזי שפירא מלווה את תהליך פיתוח המודלים למען תקפותם. היחידה מקיימת קשר שוטף עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר בעולם

1996 הקמת המכון הבינלאומי ללימודי המשך בנכויות התפתחותיות על שם טראמפ. כ־3,000 סטודנטים מדי שנה עוברים הכשרה בתחום המוגבלויות

1997 ייסוד פרס שנתי "אות החסד" מטעם משפחת טראמפ לעידוד מצוינות בתחום המוגבלות בארץ

1999 הקמת המרכז לטיפול רגשי לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם

1999 הקמת האשכול לפיתוח שינוי חברתי לטובת השפעה על מדיניות, פיתוח שירותים קהילתיים והפצת המודלים של בית איזי שפירא.

2001 פתיחת מרכז סינדיאן בקלנסואה המשרת ילדים עם עיכובים התפתחותיים בחברה הערבית.

2002 הקמת מרכז ספורט טיפולי לקידום ונורמליזציה של פעילות גופנית

2003 הקמת האוניברסיטה המשולבת ב־14 מוסדות; הזדמנות אקדמית לבעלי לקויות למידה

2005 ביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר, אורח הכבוד בחגיגות שנת ה־25 לבית איזי שפירא

2006 פארק חברים ברעננה – הפארק הנגיש הפך מודל להקמת פארקים נגישים בארץ ובחו"ל

2009 הקמת היחידה לאבחנה כפולה הראשונה בישראל

2012 בית איזי שפירא זוכה באות העמותה האפקטיבית ביותר בישראל מטעם ארגון מידות

2012 בית איזי שפירא נבחר ליועץ מיוחד לוועדה החברתית־כלכלית של האו"ם

2012 הקמת המחלקה לניהול ידע לטובת פיתוח, תיעוד, הנגשת ידע והפצתו בארץ ובעולם. הארגון מקים אתר המשתף תיעוד של מודלים, מאמרים, הרצאות ותכנים מקצועיים

2014 הקמת המרכז הטכנולוגי המתמחה בשימוש בטכנולוגיה לאנשים עם מוגבלות ומספק שירותי ייעוץ. ב־2019 נפתח קורס ראשון להכשרת מטמיעי טכנולוגיה בשיתוף אוניברסיטת חיפה

2015 הקמת המחלקה לפיתוח מקצועי גלובלי בבית איזי שפירא, הפועלת עם כ־30 מדינות

2019 הקמת מרכז למנהיגות בסִנגור־עצמי של אנשים עם מוגבלות

2019 הקמת מכון בריימן לשלוֹמוּת רגשית למתן טיפולים רגשיים לאוכלוסייה עם מוגבלויות

2020 הקמת המרכז להידרותרפיה וספורט על שם משפחת סאקס

2020 משבר הקורונה: קו חם לתמיכה רגשית בעברית, ערבית ואנגלית; גן ובית ספר וירטואלי

נעמי סטוצ'ינר – פרסים והוקרות

1989 פרס הנרייטה סאלד לעבודה סוציאלית
1999 פרס ראש הממשלה "מגן הילד"
2004 פרס המנכ"ל המצטיין של המגזר השלישי
2008 אות על מפעל חיים מלשכת רואי החשבון בישראל
2008 אות על מפעל חיים "יקיר ציון" מהפדרציה הדרום אפריקאית
2012 יקירת העיר רעננה
2017 עמית כבוד ואות וינד ליזמות חברתית, המרכז הבינתחומי בהרצליה
2020 פרס רפפורט על מפעל חיים לאישה מעוררת השראה

מפעל חיים

נעמי סטוצ'ינר נולדה בשנת 1947 ביוהנסבורג להוריה איזי ולוסי שפירא ז"ל. אביה היה עורך דין במקצועו, ואיש עסקים. "בילדותי כבר הבנתי שהוא אדם שכולו נתינה ועזרה לזולת", נזכרת נעמי, "הוא היה איש מאוד מעורב בקהילה, וראה בערבות הדדית דרך חיים. גם אימי עסקה רבות בצורכי ציבור, התנדבה בקהילה וסייעה לספק ארוחות כשרות לחולים בבתי החולים". מגיל צעיר מאוד הייתה מתלווה נעמי לאביה ואחֶיה כשיצאו לפעילות יום ראשון עם אנשים עם מוגבלות.

עד סוף כיתה ה' למדה בבית ספר כללי ביוהנסבורג ואחר הצהריים ב"חדר", מוסד יהודי שבו למדו עברית. נוסף לכך הייתה חברה בתנועת בני עקיבא. בשנת 1957, בעקבות החלטת אביה, עברו נעמי ואחֶיהָ לבית ספר יהודי. "הייתי מאוד פעילה בבית הספר הזה", היא מספרת, "מצאתי את עצמי מקימה את התנועה הציונית בתוך בית הספר".

באותם ימים הקים אביה ביוהנסבורג את המוסד הראשון היהודי לאנשים עם מוגבלות. נעמי מספרת: "לאבי היה חבר שלבִתו הייתה מוגבלות קשה. אבא היה מאוד מוטרד מכך שלא היו שירותים לאנשים עם מוגבלות בקהילה היהודית ביוהנסבורג. יחד עם כמה חברים, שאחד מהם היה אב לנער עם מוגבלות, הם הקימו הוסטל פנימייתי לזכרו של סלווין סיגל. המקום היה כמו בית שני עבורנו. אחותי ואני היינו הולכות לשם עם אבא לקבלת שבת והיינו מעורבות בהתפתחות הארגון". לימים בנו בניין חדש ומפואר למאה וחמישים דיירים עם מוגבלות בתוך הקהילה היהודית – עם מסגרות יהודיות מסביב. "אני זוכרת בבהירות את אבא עומד זקוף ונחוש מול התנגדות הסביבה ואומר: אנחנו נבנה כאן. יש זכות לאנשים עם מוגבלות לגור בתוך הקהילה", אומרת נעמי, "הדבר הזה נתן לי הרבה מאוד כוח לעמוד מול התנגדות השכנים כשהקמתי לימים את בית איזי שפירא".

בשנת 1966 נרשמה ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת "ויטס" ביוהנסבורג ובשנות לימודיה הקימה קרן מלגות לסטודנטים נזקקים בעבודה סוציאלית.

בשנת 1970 נישאה ביוהנסבורג לטוביה סטוצ'ינר, ישראלי מתל אביב, ומיד אחר כך עלו ארצה והתגוררו בתל אביב. הקושי לעזוב את המשפחה שנשארה בדרום אפריקה היה מלווה בשמחה גדולה על בחירתה להגשים את החלום הציוני של המשפחה. בהמשך עלתה המשפחה כולה לישראל וקבעה בה את ביתה. ברבות השנים נולדו לזוג ילדיהם אורלי, לימור, גיורא וברק.

בשנת 1970 התקבלה סטוצ'ינר לעבודה בעיריית תל אביב כעובדת סוציאלית. כיוון שבהכשרתה הייתה עובדת סוציאלית קהילתית והייתה מוטה יזמות חברתית, הוטל עליה ועל חברתה אסתר טולקין להקים את המדור לעבודה קהילתית בשכונת התקווה. לשתיים חָבַר הפרופ' בן לפין ז"ל, לימים מנהל בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר־אילן, שליווה אותן בהדרכה. "הוא היה איש מדהים, שאחר כך ליווה אותי במשך השנים", אומרת נעמי. "הקמתי אז מעון לילדי נשים עובדות, בשיתוף עם נעמת. אני זוכרת שנלחמתי עם עיריית תל אביב לעזור במימון שכר הדירה לבית הקטן בשכונת התקווה".

בשנת 1978 פנה אליה פרופ' לפין וביקש להפגישה עם פרופ' שמאי דוידסון ז"ל מנהל המרכז לבריאות הנפש שלותה. "דוידסון האמין בבריאות נפש קהילתית", מסבירה נעמי, "הוא היה מעוניין להקים את היחידה הראשונה הקהילתית של בית החולים שלותה". הגישה הקהילתית של פרופ' דוידסון הייתה אז שנויה במחלוקת, אך הוא מצא אצל נעמי אוזן קשבת ונפש חפצה: "בהכשרתי אני מאמינה בכוחה של קהילה לשנות מציאות ולקחת אחריות על עצמה". את היחידה החליטו להקים ברעננה. כעבור שישה חודשים שבהם ערכה נעמי סקר צרכים בקרב כל מי שעוסק בחברה ושירותים ברעננה יצאו השניים לדרך. כך, בסוף שנת 1978, הקימו יחד את היחידה הקהילתית לבריאות הנפש הראשונה בארץ, במסגרת קופת חולים כללית ברעננה. את היחידה ניהלה עד שנת 1981.

בעת שעבדה נעמי ביחידת בריאות הנפש התוודעה לכך שאף שישנם הרבה מוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית, הגישה הרווחת בהם הייתה כי אין התייחסות להיבט הרגשי. "האמינו שצריכים לתת להם בית ספר ושירותי בריאות כלליים, אבל בלי לקדם אותם", מסבירה נעמי, "הנפש של הילדים האלה לא הייתה במוקד". התובנה הזו הביאה לכך שבבית איזי שפירא יש כיום מרכז גדול המטפל בתחום הנפש מהגיל הרך ועד גיל 120.

בשנת 1980 נפטר איזי שפירא, אביה של נעמי, בעת שהיה בעיצומו של הליך להקמת מרכז לטיפול בילדים עם מוגבלות, דומה לזה שהקים ביוהנסבורג. "לאבא היה חלום, לבנות כאן מרכז ראוי, מרכז שייתן שירותים רחבים של טיפול באנשים עם מוגבלות. מרכז שישנה את הדרך שבה מתייחסים לאנשים עם מוגבלות בישראל", היא מסבירה. כבר בעת שישבו שבעה החליטה המשפחה, יחד עם סיליה ווילי טראמפ, אחותו וגיסו של איזי, שיש להגשים את חלום האב ולהקים ארגון שיפעל לשינוי חברתי בתחום המוגבלות. נעמי קיבלה עליה את המשימה כמשימת חיים. בזכות הכשרתה וניסיונה בייזום ופיתוח שירותים, היא החליטה להקים מסגרת שתגשים את חזונו של אביה ואת אמונתה שלה, השמה דגש מיוחד על מקומה של הקהילה בטיפול באנשים עם מוגבלות.

שנה לאחר פטירתו, הקימה נעמי את בית איזי שפירא ושימשה מנכ"לית הארגון במשך 25 שנים. בראשית דרכו היו בבית איזי שפירא שישה־עשר ילדים עם מוגבלות מורכבת. במהלך השנים הלך הארגון והתפתח לארגון ייחודי ופורץ דרך שפועל לשינוי באיכות חייהם של אנשים עם מוגבלויות, ומשפיע על חייהם של כחצי מיליון ילדים ובוגרים בשנה. בית איזי שפירא פועל לאור החזון כי כל אדם עם מוגבלות יהיה אזרח שווה זכויות, מעורב ופעיל בחיי הקהילה. "כשאני רואה היום שהארגון מקיים קשת רחבה של קשרים עם 30 מדינות בעולם בהיבטים אקדמיים, ייעוץ, הכשרה, מחקר והפצת ידע – הלב מתרחב משמחה וגאווה", אומרת נעמי. "זה היה החלום של אבי והחלום שלנו כמשפחה, לפתח שירות של מצוינות, מותאם תרבותית, בתוך הקהילה, ולהעמיד את הידע שאנו מפתחים לטובת ארגונים ואנשים עם מוגבלויות. למרות ההתקדמות בכל השנים האלה, המאבק של המגזר החברתי לשוויון ולזכויות לאנשים עם מוגבלות לא נגמר".

בשנת 2006 העבירה נעמי את שרביט ניהול הארגון לג'ין יודס, ומשנת 2019 עמיר לרנר הוא מנכ"ל בית איזי שפירא. נעמי מוסיפה לפעול בהתנדבות עד היום הזה בבית איזי כמייסדת, חברת הוועד המנהל ומנטורית, והיא ממשיכה לסייע למקום בכל דרך אפשרית. נוסף לכך היא כתבה את הספר "לילה כיום יאיר" עם ישראל סייקס ושרון בכר המספר את סיפור היזמות של הארגון וממשיכה לקחת חלק פעיל בסקטור החברתי, שהוא בעיניה הסקטור החשוב ביותר בישראל.

"אם תרצו לדעת מה גורם לי נחת, זה לראות את הדור השלישי והרביעי של המשפחה המורחבת שלנו מעורב ופעיל בתחום המוגבלויות בכלל ובבית איזי שפירא בפרט. כל שמחה משפחתית: חתונות, בריתות, בר ובת מצווה – מתחילים תמיד בפעילות בבית איזי שפירא, ואז אני מגניבה מבט לשמיים ואומרת להוריי: הייתם מאמינים? עשינו את זה כמו גדולים".