מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

עזריה אלון

share
שתפו עמוד:
עזריה אלון

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ב בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

עזריה אלון – מייסד החברה להגנת הטבע ופעיל מרכזי למען הסביבה והטבע בישראל – הוא מאושיות שמירת הטבע והסביבה בארץ כבר שבעה עשורים. פעילותו הרבה בחברה להגנת הטבע ובמסגרות אחרות הביאה בין השאר להקמתה של רשות שמורות הטבע; להרחבת החינוך והידע בתחומי טבע אצל ילדים ובוגרים; להנחלת אהבת הארץ; להגברת המודעות הסביבתית ולהצלחתם של מאבקים רבים למען שמירה על הטבע, הנוף, הסביבה הירוקה ואתרי מורשת. מפעל חייו מתפרש גם לעבודה ספרותית ענפה, כתיבה ושידור באמצעי התקשורת, פעילות ציבורית רחבת היקף, פעילות חינוך והסברה, ובעיקר דוגמה אישית של אהבת הארץ ונופיה.

נימוקי השופטים

השופט בדימוס יעקב טירקל, רו"ח משה ליאון, מר אברהם נתן, פרופ' פואד פארס, פרופ' פנינה קליין

עזריה אלון נולד באוקראינה בשנת 1918, עלה לישראל ב-1924 ושירת בצה"ל כחייל בפלוגות השדה של ההגנה.

אלון עוסק זה עשרות שנים בחינוך לאהבת הארץ, הטבע והסביבה, ופועל ללא לאות בעשייה חברתית בתחום השמירה על הנוף והטבע, ידיעת ארץ ישראל ושימור הצומח והחי.

בשנת 1951 יזם עם אמוץ זהבי את החברה להגנת הטבע והקים אותה. הוא נחשב אבי רעיון שמורות הטבע בישראל.

החברה להגנת הטבע היא ארגון הסביבה הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם. ייעודה של החברה הוא שמירה על הסביבה, על ערכי הטבע והנוף ועל המורשת ההיסטורית-תרבותית של האדם בישראל.

החברה להגנת הטבע הוקמה על רקע המאבק למען שמירת הטבע והנוף בישראל: בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 עם היוודע דבר התכנית לייבש את אגם החולה, נזעקו כמה מאנשי הטבע המרכזיים בארץ והחליטו לצאת באופן מאורגן נגד התכנית, שמשמעות מימושה הייתה פגיעה אנושה בטבע העשיר והמיוחד של אצבע הגליל. בראש המאבק עמדו פרופ' אמוץ זהבי ועזריה אלון, מתוך מחשבה כי יש להקים חברה ציבורית, בעלת תשתית רחבה, שתרכז את הפעילויות השונות בתחום שמירת הטבע. תכנית הייבוש יצאה אמנם לפועל, אולם לפני שנים מספר הכירה המדינה בצדקת טענות אנשי החברה להגנת הטבע, וחלק מעמק החולה הוצף מחדש. מאז ועד היום הזה, שמירת הטבע, הסביבה והנוף הם סלע קיומה של החברה.

במהלך השנים הובילה החברה להגנת הטבע, בראשותו של עזריה אלון, מאבקים סביבתיים רבים. הבולט והמוצלח מכולם היה מסע הפרסום למען פרחי הבר של ישראל, שכלל הכרזה על עשרות מיני צמחים כ"ערכי טבע מוגנים" ופעילות אינטנסיבית במוסדות החינוך ובקרב הציבור כולו. התוצאות בשטח היו חד משמעיות - אזרחי ישראל הפסיקו לקטוף פרחי בר! נושא פרחי הבר נלמד מאז בפורומים שונים כמסע הפרסום הערכי המוצלח ביותר בתולדות המדינה, משום שהוא הצליח לשנות את עמדות הציבור ואת התנהגותו בשטח.

לאורך השנים חיבר אלון עשרות ספרים בנושאי ידיעת הארץ, טבע הארץ, נופי הארץ, טיולים וחקר הארץ. נוסף על כך, הוא נחשב כמי שהטיף ופעל לשמירת הטבע וערכי הסביבה עשרות שנים לפני שהנושאים הללו חדרו לתודעה הכללית. כיום החברה להגנת הטבע מונה כ-60 אלף חברים.

כמחנך היה עזריה אלון שותף להקמתם של יותר מעשרים בתי ספר שדה בכל רחבי הארץ, שבהם חונכו מאות אלפי תלמידים לאהבת הארץ ולשמירה על הטבע והסביבה. 

בשנת 1959 החל אלון להגיש את התכנית "נוף ארצנו" ב"קול ישראל" ועשה זאת ברציפות יותר מחמישה עשורים. הוא נכנס ל"ספר השיאים של גינס" כמגיש הוותיק ביותר של תכנית ברדיו. בשנת 1966 זכה בפרס רשות השידור (ראשון מקבלי הפרסים מטעם הרשות) על תכניתו.

אלון, בעל השפעה מכרעת וחלוץ בתחום, שימש העורך הראשי של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל", וחיבר עשרות ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ. כמו כן חיבר ספרי ילדים, המקרבים את הקוראים הצעירים לנושא הטבע ולשמירתו.

עזריה הוא מהבולטים בתחום צילום הטבע משנות השלושים של המאה הקודמת, וזאת בעיקר בזכות צילומים שעיטרו ספרי ארץ, נוף וטבע. בתצלומיו הוא מדגיש את זיקתו לטבע, וניכרת בהם אהבת הטבע הארץ-ישראלי, ידע היסטורי נרחב והגנה על הטבע וערכי הסביבה במשך עשרות שנים.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את מר עזריה אלון ראוי לפרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ב.

קורות חיים

עזריה אלון הוא חבר קיבוץ בית השיטה ונשוי לרות. הם גידלו את בנה של רות מנישואיה הראשונים, גדעון קוטנר, ואת ילדיהם המשותפים גלעד, אביטל ויאיר. יש להם 13 נכדים ושבעה נינים.

פעילויות ותפקידים עיקריים

  • חבר קיבוץ בית השיטה מ-1938, וחבר במזכירות הקיבוץ
  • מייסד עם אמוץ זהבי את החברה להגנת הטבע. בין השאר שימש מזכ"ל החברה, יו"ר הוועד המנהל ויו"ר המועצה הציבורית. פעילויותיו המרכזיות בחברה: קידום חוק שמירת הטבע והקמת רשות שמורות הטבע; הקמת בתי ספר שדה והוצאה לאור של ביטאוני החברה להגנת הטבע
  • עורך ראשי: האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ-ישראל
  • חבר מליאת רשות שמורות הטבע
  • חבר מליאת מועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע
  • חבר המועצה הארצית העליונה לתכנון ולבנייה
  • חבר במועצת "יד בן צבי"
  • חבר בוועדת השמות הממשלתית לשמות אתרים ויישובים
  • חבר בוועדות משנה של האקדמיה ללשון עברית (הוועדות לשמות צמחים ולשמות בעלי חיים)
  • מגיש מ-1959 את פינות "נוף ארצנו" ב"קול ישראל"
  • מפרסם מאמרים ורשימות רבים בנושאי טבע וסביבה בעיתון "למרחב" ובעיתונים אחרים
  • מורה לטבע, מורה דרך ומדריך טיולים
  • מרצה להכרת נופים בפקולטה לאדריכלות, הטכניון, חיפה
  • פעיל שנים ארוכות בהנהגת הקיבוץ המאוחד, ובין השאר הקים את חטיבת בני הקיבוץ המאוחד ואת מרכז הנוער של התנועה
  • פעיל בהנהגת תנועת הנוער "מחנות העולים"

מספריו

1955 פרחי הר וגיא
1957 על פני סיני (עם מ. ברעם)
1958 על העצים ועל האבנים
1961 אלף-בית של ציפורים
1965 אלף-בית של חיות
1969 77 שיחות על טבע (שני כרכים)
1969 שבילים במדבר
1970 עצי בר בישראל (עם י. ויזל)
1972 סיני – אלבום מצילומי חמישה צלמים
1979 כישרון לארץ ישראל
1980 פרחים יפים בהר
1981 פרחים יפים בנגב
1982 ישראל – טבע ונוף
1983 300 פרחי בר בצבעי הקשת
1991 עץ ושיח – עצים, שיחים ומטפסים של ארץ ישראל
1992 איריסים
1993 אלף-בית של קיבוץ
1993 יש אריה על העץ – חוויות ממזרח אפריקה מסופרות לילדים
1993 אסור להרגיז פיל
1993 יופי של סביבה (ספר לימוד לכיתות ג',ד')
1993 אני ואתה נשנה את הסביבה (ספר לימוד לכיתות ה', ו')
1994 מה ילד יכול לעשות
1994 חי וצומח במדליוני ישראל (עם י. שורר)
1998 עורב ושמו טוטו
1998 לטייל עם עזריה אלון
2001 ארץ נהדרת – מדריך כרטא לארץ ישראל
2003 מדריך כרטא – שמורות טבע וגנים לאומיים
2005 שבעת המינים
2007 מדריך כרטא לטיול בין פרחים

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1966 פרס רשות השידור על תוכנית הרדיו "נוף ארצנו"
1977 פרס צימרמן לאיכות הסביבה
1980 פרס ישראל עם החברה להגנת הטבע
1984 פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים והסביבה
1987 חבר ב-Global 500, מטעם UNEP – תכנית הסביבה של האו"ם
1991 תואר דוקטור לשם כבוד, מכון ויצמן למדע
1994 פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי
1999 הספר "נופי ארץ ישראל" יוצא לכבודו בהגיעו לגבורות
2008 אות מפעל חיים, המשרד להגנת הסביבה
2009 פרס פראט לעיתונות ירוקה, על מפעל חיים
2009 פרס מיקרופון הזהב, קול ישראל ועמותת "אקולנוע"
2010 פרס הרצל, עיריית הרצליה
2011 תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בן גוריון

מפעל חיים

עזריה אלון (קוזירובסקי) נולד ב-1918 בעיירה קטנה באוקראינה שסועת המלחמות. בילדותו נאסר אביו בשל פעילות ציונית, ומכיוון שהניח כי יגורש מברית המועצות, עלתה האם ארצה עם שלושת ילדיה ב-1925, והצטרפה לבני משפחתה בכפר יחזקאל. החיים בכפר עוררו אצל עזריה הילד עניין רב בטבע. "אספתי צמחי בר וניסיתי לגדלם ליד הבית, טעמתי עשבים והתעניינתי בציפורים", הוא מספר. בהמשך זכה להדרכה ולעידוד משני מורים בולטים – הסופר אליעזר שמאלי ומשה תלמי. "יצאתי מבית הספר הזה ברכוש גדול של ידע", הוא מחייך. בעקבות הצטיינותו בלימודים קיבל אלון מילגה לביה"ס הריאלי בחיפה. שם המשיך להצטיין ויצר קשר מיוחד עם המורה לטבע, פנחס כהן. על אף האיסור של בית הספר, הצטרף לתנועת הנוער "מחנות העולים", תחילה כחניך ובהמשך כמדריך. "בטיולים של בית הספר ושל התנועה התחלתי להכיר את הארץ", הוא מספר. "טיילתי לא רק ברגליים, אלא גם בראש – למדתי על כל המקומות שטיילתי בהם וצברתי ידע".

בתום לימודיו יצא לשנת הדרכה בתל אביב, משם המשיך להכשרה בקיבוץ נען ובגיל 20 הגיע לקיבוץ בית השיטה, שהיה מאז לביתו. אלון מילא תפקידים מספר בקיבוץ, ובהם עגלון, יערן ביער חרובים שנטעה קק"ל ועובד פלחה, בטרם נקרא למלא תפקידים בהנהגת מחנות העולים. ב-1946 שב לקיבוץ. עם פרוץ מלחמת השחרור גויס לחיל השדה (חי"ש) והשתתף בכמה קרבות. כבר קודם לכן, אף שלא שירת בפלמ"ח, נקרא להדריך סיורים של הלוחמים לדרום. באחד הסיורים גילה תגלית חשובה – הוא ירד לבדו אל המערות במצדה, וגילה כי אינן כוכי נזירים, כפי שסברו עד אז, אלא בורות מים שאפשרו לדרי ההר לעמוד במצור ממושך.

לאחר המלחמה שלח אותו הקיבוץ ללימודים, כדי להכשירו כמורה לטבע. אלון, שביכר להיות חקלאי, קיבל עליו את הדין ויצא לסמינר הקיבוצים. נוסף על הידע הרב רכש שם חבר לדרך – הסטודנט אמוץ זהבי. ידידותם התהדקה כשהצטרפו כסבלים למשלחת הנדסית לנגב. "בשיחות הארוכות שלנו הגענו להבנה משותפת שעל רקע השאיפה הלאומית לכבוש את השממה, הטבע בסכנה", הוא אומר. "החלטנו להקים גוף שיעסוק בתחום". ב-1951 כינסו השניים שותפים נוספים לדרך, וקראו לגוף שייסדו "החברה להגנת הטבע". רק כעבור שנתיים הם רשמו אותו כעמותה. בינתיים חזר אלון לקיבוץ ועבד בהוראה, לצד פעילות רבה בתנועת הקיבוץ המאוחד וגם בחברה להגנת הטבע שפעלה בניהולו של זהבי. בין השאר הובילו זהבי ואלון את חקיקת חוק שמירת הטבע, שהוביל להקמת רשות שמורות הטבע (כיום רשות הטבע והגנים).

ב-1969 מונה אלון למזכיר החברה להגנת הטבע, לאחר שזהבי פרש מהתפקיד לצורך לימודים. בניהולו גדלה החברה במידה ניכרת והרחיבה מאוד את פעילותה החינוכית. בין השאר היא הקימה כ-25 בתי ספר שדה ברחבי הארץ והוציאה לאור עיתוני ילדים, נוער ובוגרים בנושאי טבע וסביבה. לאחר שמונה שנים פרש מתפקיד המזכיר, אך המשיך למלא תפקידים מרכזיים בחברה, ובהם יו"ר, והיה חבר במועצת רשות הטבע והגנים ובמועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

ב-1980 הוזמן אלון להיות העורך הראשי של האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ ישראל. עשור תמים נמשכה העבודה במפעל האדיר, המכיל 13 כרכים. "רתמתי לכתיבה 150 מומחים ממדעי הטבע, וזו היתה הצלחה אדירה", הוא מספר. "עשרות אלפי עותקים נחטפו".

כמעט לאורך כל תקופת פעילותו בתחום שמירת הטבע, עסק אלון גם בכתיבה על הנושא. "מאז נוסד עיתון 'למרחב' ב-1954, התחלתי לכתוב שם על ענייני טבע. ב-1959 הזמינו אותי לשדר שיחות בעניין בקול ישראל, ואני ממשיך בכך ברציפות עד היום, אחרי יותר מ-2,600 שיחות, שקובצו לכמה ספרים", אומר אלון. "נוסף על כך פרסמתי ספרי צילומים של טבע ונוף, ספרי טיולים וידיעת הארץ, ספרי ילדים וספרי לימוד. רבים מהם ראו אור גם בערבית, באנגלית וברוסית".

בעשרים השנים האחרונות לימד אלון קורס על אודות הכרת נופים בפקולטה לאדריכלות בטכניון. "יוצאים מהלימודים שם אדריכלים, מתכננים ואדריכלי נוף", הוא אומר. "ראיתי בכך שליחות להקנות להם מושגי נוף, ולהראות להם כיצד אפשר לשלב בו תכניות בינוי וסלילה".

אלון אינו מחובר רק לערכי הטבע, אלא גם למורשת ישראל, לציונות ולהתיישבות. "שמירת הטבע והסביבה היא חלק מהתרבות הכללית  שלי", הוא מסכם. "זה מאבק על דמותה של הארץ".