מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' רנה ירושלמי

share
שתפו עמוד:
פרופ' רנה ירושלמי

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום התיאטרון.

רנה ירושלמי – פרופסור אמריטוס לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב – היא מאנשי התיאטרון המקוריים והחדשניים בישראל. לאחר שנים רבות בתחום המחול ובבימוי בישראל ובעולם היא הקימה את "אנסמבל עיתים", התיאטרון הניסיוני המרתק והמצליח. האנסמבל מעלה עיבודים מודרניים של ירושלמי למחזות קאנוניים ולטקסטים קלאסיים בהליך ממושך ומעמיק של היכרות בין השחקנים לחומר. הפקותיו הוזמנו לפסטיבלי התיאטרון החשובים בעולם ותרמו רבות להעלאת קרנה של ישראל בתחום.

נימוקי השופטים

גב' זהרירה חריפאי, יו"ר, פרופ' נורית יערי, גב' שרה ליסובסקי

פרס ישראל בתחום התיאטרון מוענק לגב' רנה ירושלמי, במאית תיאטרון ואופרה, כוריאוגרפית, מורה למשחק, מייסדת ומנהלת "אנסמבל עיתים", על תרומתה לחקר חומריה של היצירה התיאטרונית ואופני התגבשותה ולחשיפת כוחו של התיאטרון כאמנות המאפשרת לחברה לבחון את עצמה ואת תרבותה. הפרס מוענק לה גם על האומץ ועל הנחישות שהתוו את מסעה התיאטרוני הייחודי, מסע חתחתים של יוצרת עצמאית המפיקה את עבודותיה בכוחות עצמה, על הגבול שבין המרכז לשוליים, בין התיאטרון הממוסד לפרינג', ומאתגרת כל פעם מחדש את קהלה ומזמינה אותו לחוויה אסתטית מורכבת, רב-קולית ורב-משמעית.

רנה ירושלמי חונכה כרקדנית על ידי מורים מודרניסטים חשובים כגרטרוד קראוס וקורט יוס. מאוחר יותר היא למדה תיאטרון ביפן תוך שימת דגש על צורה ועל תנועה. כמו כן היא אומנה בשיטת פלדנקרייז. היא ביימה בתיאטראות שונים בארה"ב ובישראל בעיקר מחזות מהקלאסיקה העולמית – שייקספיר, פירנדלו, לורקה, איבסן ובקט. 

בשנת 1989 ייסדה רנה ירושלמי עם מעצב הבמה משה שטרנפלד ז"ל את "אנסמבל עיתים" במטרה לחקור את מרכיבי הקומפוזיציה הבימתית ואת היחסים בין חלל, זמן, שחקן וקהל במסגרת של מעבדת תיאטרון. בעבודתה עם האנסמבל היא פיתחה עבודות תיאטרון חדשניות המבוססות על פרשנות מעמיקה של טקסטים קלאסיים. ההצגה הראשונה של "אנסמבל עיתים", "המלט" (1989)הכילה את עקרונות עבודתה: פירוק מרכיבי המחזה והרכבתם לכדי יצירה תיאטרונית חדשנית בצורתה ומאתגרת לקהל. ירושלמי, הרואה בטקסטים הקנוניים חומר גלם ליצירה תיאטרונית מקורית ואישית, בוחנת גם את תפקידו של הצופה באירוע תיאטרוני. יצירותיה הבימתיות, הכרוכות בעבודה סדנאית ארוכה: "וויצק" מאת גיאורג ביכנר, "רומיאו ויוליה" מאת שייקספיר, "שלוש אחיות" מאת צ'כוב, "חלום ליל קיץ" מאת שקספיר ו"הדיבוק", עיבוד חדשני של ליאון כץ על-פי אנסקי שהיא עובדת עליו בימים אלה – יצירות אלה משקפות את העקרונות הדרמטורגיים והאסתטיים של יצירתה התיאטרונית ואת שפת הבמה הייחודית לה, שפה שחומריה גלומים בטיפול ייחודי בדיבור ובאופני הפענוח וההגייה של הטקסט הכתוב ובמקצבי התנועה המסוגננת ככוריאוגרפיה.

עבור ירושלמי כל פרויקט חדש מזמן הזדמנות למציאת שפה תיאטרונית ודרך אמנותית חדשה. פרויקט התנ"ך – "ויאמר. וילך" (1995) "וישתחו. וירא" (1998) – והפרויקט היווני "מיתוס" (2002) הם אבני דרך במסעה התיאטרוני. בפרויקטים אלה ירושלמי נוגעת בתבניות היסוד של התרבות שלנו, המצויות בסיפורי התנ"ך, במיתוסים ובטקסטים של הטרגדיה היוונית, ומעוגנות בהקשר תרבותי והיסטורי, ומתרגמת אותם להקשר המרחבי והגופני של שפת המופע. תרומתו הגדולה של פרויקט התנ"ך היא בהחזרת הטקסט התנכי לתרבות הישראלית. הסופרת בתיה גור ז"ל כתבה על "ויאמר וילך": "רק צירוף של כישרון גדול, עבודת פרך ואמונה עזה של יוצר בעצמו יכול לבנות שלמות כזאת שגורמת לצופה תמיד... לראות פתאום את הדברים המוכרים והקרובים האלה, בשר מבשרו, בעיניים אחרות." היכולת לראות ולתרגם לשפת התיאטרון את הרב-ממדיות ואת הרב-קוליות הגלומים בטקסט התנכי הפכו את "ויאמר. וילך" לעבודת תיאטרון מכוננת בתרבות הישראלית. 

כפרופסור להוראת המשחק בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב תרמה רנה ירושלמי לטיפוח דורות של שחקנים ויוצרים צעירים שאותם הדריכה בשיטות עבודתה על טקסטים קלאסיים ובשילוב בין מחקר תיאטרוני לביצוע.

במקביל לתרומתה החשובה לתיאטרון ולתרבות הישראלית רנה ירושלמי משמשת שגרירה חשובה של התיאטרון הישראלי בשדה התיאטרון הבין-לאומי. הצגותיה זוכות להצלחה בפסטיבלים בין-לאומיים ומוצגות בתיאטראות רבים ברחבי העולם. במחקר התיאטרון הבין-לאומי מוזכרות יצירותיה עם "אנסמבל עיתים" בנשימה אחת עם יצירותיהם של במאי מפתח כמו אריאן מנושקין, פטר שטיין ופיטר ברוק.

על כל אלה מצאה ועדת השופטות את פרופ' רנה ירושלמי ראויה לפרס ישראל בתחום התיאטרון לשנת תשס"ח.

קורות חיים

רנה ירושלמי – פרופסור אמריטוס לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב – היא מאנשי התיאטרון המקוריים והחדשניים בישראל. לאחר שנים רבות בתחום המחול ובבימוי בישראל ובעולם היא הקימה את "אנסמבל עיתים", התיאטרון הניסיוני המרתק והמצליח. האנסמבל מעלה עיבודים מודרניים של ירושלמי למחזות קאנוניים ולטקסטים קלאסיים בהליך ממושך ומעמיק של היכרות בין השחקנים לחומר. הפקותיו הוזמנו לפסטיבלי התיאטרון החשובים בעולם ותרמו רבות להעלאת קרנה של ישראל בתחום.

לימודים והשתלמויות

מחול ותנועה

1945–1957 מחול חופשי, ירדנה כהן, חיפה
1957–1959 מחול מודרני, רינה גלוק, תל אביב
1959–1961 טכניקת לאבאן, סיגורד לידר, לונדון, בריטניה, וקורט יוס, גרמניה,
לימודי בלט קלאסי בישראל ובבריטניה, השתלמות בטכניקת אלכסנדר בלונדון, בריטניה
1964–1976 שיטת פלדנקרייז, משה פלדנקרייז, תל אביב וארצות הברית

משחק

1964–1966 נולה צ'לטון, ניסן נתיב, תל אביב
1967–1970 אוניברסיטת קארנגי מלון, פיטסברג, ארצות הברית
1972 ו-1973 השתלמויות בתיאטרון נו ובקיוג'ן, טוקיו, יפן
1977 התיאטרון הפתוח, ג'ו צ'ייקין, ניו יורק, ארצות הברית
1980 התמחות במחזות שייקספיר, קריסטין לינקלייטר, ארצות הברית

בימוי וניהול הצגות תיאטרון

1961–1962 האקדמיה המלכותית לאמניויות הדרמה (RADA), לונדון, בריטניה
1967–1970 תואר שני בבימוי (MFA), אוניברסיטת קארנגי מלון, פיטסברג, ארצות הברית

תפקידים אקדמיים

1974–1990 פרופסור חבר באוניברסיטת ניו יורק, ארה"ב, באוניברסיטת קארנגי מלון, פיטסברג, ארצות הברית ובאוניברסיטת תל אביב
1998–2007 פרופסור מן המניין בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב
מ-2007 פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב

עבודות בימוי בולטות בתיאטרון

בארצות הברית

1970–1974 ו-1982 התיאטרון הניסויי La Mama, ניו יורק
1981 תיאטרון לוסיל לורטל (Off Broadway), ניו יורק 
1983 מקימה את Teatron Company בתיאטון La Mama, ניו יורק, ומעלה מחזות מקוריים
1988 ו-1989 אוניברסיטת קארנגי מלון, פיטסברג
1989 המרכז לאמנויות הבמה Purchase, אוניברסיטת מדינת ניו יורק (SUNY)

בישראל

1978–1990 מאלון הולך למות (בקט), תיאטרון חיפה; שש נפשות מחפשות מחבר (פירנדלו), תיאטרון חיפה; מקבת (שייקספיר), תיאטרון חיפה
1990 הכיסאות (יונסקו), תיאטרון הקאמרי
1994 הדה גאבלר (איבסן), תיאטרון הבימה

עבודות בימוי באופרה

1986 פאוסט (גונוד), האקדמיה למוזיקה, אוניברסיטת תל אביב
1990 הנזל וגרטל (המפרדינק), האופרה הישראלית החדשה, תל אביב
1993 היהודייה (הלוי), הסדנה הבין-לאומית לאופרה, תל אביב
2000 אלקטרה (שטראוס), האופרה הישראלית החדשה, פסטיבל קיסריה ופסטיבל סבונלינה, פינלנד

הפקות "אנסמבל עיתים"

1989–1993 המלט (שייקספיר)
1991–1992 וויצק 91 (ביכנר)
1993–1995 רומיאו ויוליה (שייקספיר)
1996–2000 ו-2003 פרויקט התנ"ך – ויאמר. וילך. וישתחו. וירא
2002–2003 מיתוס (מבוסס על תשע טרגדיות יווניות)
2004–2005 שלוש אחיות (צ'כוב)
2006–2007 חלום ליל קיץ (שייקספיר)

הפקות האנסמבל בפסטיבלים בין-לאומיים

המלט

1989 פסטיבל עכו לתיאטרון אחר
1990 פסטיבל Theaterformen, בראונשווייג, גרמניה
1992 הפסטיבל הבין-לאומי של הולנד, אמסטרדם
1992 האקדמיה למוזיקה של ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית

רומיאו ויוליה

1994 פסטיבל שייקספיר הבין-לאומי, לונדון, בריטניה
ויאמר. וילך
1996 פסטיבל Wiener Festwochen, וינה, אוסטריה
1996 פסטיבל ישראל, ירושלים
1996 פסטיבל הקיץ לתיאטרון, המבורג, גרמניה
1997 פסטיבל Dunya on stage, רוטרדם, הולנד
1998 פסטיבל Die Werkstatt, דיסלדורף, גרמניה
1998 פסטיבל אדלייד, אוסטרליה
1998 פסטיבל KIT לתיאטרון בין-לאומי, קופנהגן, דנמרק
1998 הופעה במרכז קנדי, וושינגטון הבירה, ארצות הברית
1999 פסטיבל Theater Der Welt, ברלין, גרמניה
1999 הפסטיבל הבין לאומי לתיאטרון LIFT, לונדון, בריטניה
1999 Zurcher Theatre Spektakel, ציריך, שווייץ
2000 מרכז Yerba Buena, סן פרנסיסקו, ארצות הברית

וישתחו. וירא

1998 פסטיבל הקיץ לתיאטרון, המבורג, גרמניה
1998 המרכז לאמנויות הבמה, תל אביב

מיתוס

2003 פסטיבל התיאטרון השנתי, דאבלין, אירלנד
2003 Zurcher Theatre Spektakel, ציריך, שווייץ
2003 פסטיבל הקיץ, מרכז לינקולן, ניו יורק, ארצות הברית

שלוש אחיות

2005 פסטיבל ישראל, ירושלים

אותות הוקרה ופרסים

1990 פרס מרגלית למחזה הטוב של השנה (המלט)
1992 פרס משה הלוי לבימאי מצטיין (המלט, וויצק 91) ועל תרומה לתרבות הישראלית
1998 פרס האקדמיה הישראלית לתיאטרון (פרויקט התנ"ך)
1999 פרס יוסף מילוא לבימאי מצטיין (וישתחו. וירא)
2000 פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה בעבור תרומתה לאמנות התיאטרון
2001 תואר דוקטור לשם כבוד, האוניברסיטה העברית בירושלים
2004 פרס לנדאו בתחום התיאטרון, מפעל הפיס
2007 אות אשת העיר תל אביב

מפעל חיים

"אילו לא היה התיאטרון קיים, היה צריך להמציא אותו", אומרת רנה ירושלמי. "הפעילות התיאטרלית היא כלי לאמן ולפתח את הדמיון, את הרגש ואת האינטלקט ואת הקשר ביניהם. זהו כלי חברתי להישרדות". בהקמתו של "אנסמבל עיתים" – התיאטרון הניסיוני המוביל בישראל – הגשימה ירושלמי את השאיפה לתת ביטוי לתפיסת העולם הייחודית שלה, המשלבת בעבודה התיאטרלית מחקר והתנסות הבודקים את הקשר בין השחקן ליצירה, לקהל ולתיאטרון בכללותו.

רינה ירושלמי נולדה בעפולה וגדלה בחיפה, בבית שוחר אמנות וציונות. אביה היה מהנדס ואמה אחות. כשהייתה בת ארבע כבר התחילה לרקוד, ואת רוב הזמן הפנוי של שנות ילדותה ונעוריה בילתה בסטודיו לריקוד של ירדנה כהן. נוסף על הריקוד ניגנה בפסנתר ולמדה שירה. בהמשך עברה ללמוד מחול מודרני בסטודיו של רינה גלוק בתל אביב. עם סיום שירותה הצבאי יצאה ללונדון, להשתלם במחול אצל הכוריאוגרף הנודע סיגורד לידר, ממייסדי המחול המודרני באירופה. 

בראשית שנות השישים התקבלה ללימודי בימוי וניהול הצגות באקדמיה המלכותית לאמנויות הדרמה בלונדון (RADA). לאחר סיום לימודיה שבה ארצה, ועבדה כעוזרת בימאי וכמנהלת הצגות אצל האמרגן הנודע גיורא גודיק, שהעלה אז הפקות מוזיקליות גדולות. בין השאר ניהלה ירושלמי את ההפקות של "כנר על הגג", "איש לה-מאנשה", "המלך ואני" ו"פורגי ובס". לעתים אף השתתפה בהן כשחקנית.

בתקופה הזאת התוודעה לשיטת פלדנקרייז, העוסקת בשכלול המודעות בעזרת התנועה. לימודים אלו הניחו את התשתית לגישתה המיוחדת לעבודת השחקן וליצירה התיאטרונית בכלל. בשנים האלה גם הייתה הראשונה שהקימה תיאטרון במקלט ציבורי, מקלט שנתן לה ראש עיריית תל אביב יהושע רבינוביץ'.

במשך השנים הרבתה ירושלמי ללמוד ולעבוד מעבר לים ולהרחיב את אופקיה במגוון כלים, שיטות וטכניקות. היא השלימה תואר שני בבימוי באוניברסיטת "קארנגי מלון" בארצות הברית, השתלמה ביפן ועבדה תקופה ארוכה בניו יורק, שבה ביימה הצגות באוניברסיטאות ובתיאטרון הניסיוני La Mama, בניהולה של אלן סטיוארט. ירושלמי העלתה שם עיבודים להצגות מן הקלאסיקה העולמית – שייקספיר, לורקה, פירנדלו ועוד.

ב-1989 ייסדה ירושלמי את "אנסמבל עיתים" מתוך רצון ליישם בתיאטרון את תפיסת עולמה המקצועית והאמנותית. האנסמבל נוצר תוך כדי העבודה על המחזה "המלט", שעלה בפסטיבל עכו ב-1988. ההצגה זכתה להצלחה רבה, הוזמנה לפסטיבלים היוקרתיים והחשובים בעולם ופרצה את הדרך להכרה בין-לאומית ביצירותיה של ירושלמי. בעקבות הפסטיבל הוזמנה ההצגה לתיאטרון הקאמרי, שאימץ את "אנסמבל עיתים". הקשר עם התיאטרון הקאמרי נמשך עד היום, ובחסותו נוצרו שאר עבודותיה של ירושלמי. האנסמבל פועל בחופש אמנותי מלא ובניהול עצמאי.

שתי ההצגות הבאות של "אנסמבל עיתים" היו "וויצק 91" בעיבוד חדשני למחזהו של ביכנר, שבה עסקה ירושלמי בשאלות מוסריות של מדע וחברה, ו"רומיאו ויוליה", שבה המשיכה לפתח את שפת התיאטרון הניסיונית שלה, כשהכפילה את זוג האוהבים לארבעה זוגות ששכפלו בגופם את תחושת ההתאהבות ואבדן הזמן והמקום. הצגה זו הייתה הראשונה שייצגה את מדינת ישראל בפסטיבל שייקספיר הבין-לאומי היוקרתי בלונדון, בחסות ה-Royal Shakespeare Company.

את פרויקט התנ"ך, אשר נחשב לאחד משיאי התיאטרון הישראלי, העלתה ירושלמי ב-1996. יצירה זו, שבצורתה המלאה (ויאמר. וילך. וישתחו. וירא) נמשכה כשמונה שעות, הציעה חוויה תיאטרונית חדשה ומסעירה לעשרות טקסטים מתוך התנ"ך שנאמרו בלשון המקורית. פרויקט התנ"ך זיכה את רנה ירושלמי בפרסים רבים והוזמן לפסטיבלים יוקרתיים בכל העולם. לאחר מכן המשיכה ירושלמי ליצור תיאטרון בסגנון אפי, כאשר עיבדה תשע טרגדיות יווניות להצגה "מיתוס" אשר עסקה דרך סיפורי בית אטריאוס במעגלי הנקמה האינסופיים. בשנים האחרונות ביימה את "שלוש אחיות" של צ'כוב (2004) ואת "חלום ליל קיץ" של שייקספיר (2006). "התיאטרון שלנו הוא סוג של מעבדה, הבוחנת בכל הצגה את הערכים ואת היחסים המשתנים בין כל המרכיבים את החוויה התיאטרונית", אומרת ירושלמי.

כיום האנסמבל שוכן בתיאטרון ברחוב נחמני בתל אביב, ובו רנה ירושלמי ממשיכה ליצור בשפת התיאטרון המקורית והייחודית שלה. לפני כמה שנים הרחיבה ירושלמי את פעילותה, וביימה באופרה הישראלית החדשה את "הנזל וגרטל" ואת "אלקטרה", שקצרו תשואות ושבחים בארץ ומחוצה לה. 

רנה ירושלמי היא פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ולפני כן הייתה פרופסור חבר לתיאטרון באוניברסיטת ניו-יורק.

"האמנות היא ערוץ החיים המקביל למה שאנו חווים כ'מציאות'", אומרת ירושלמי. "קשה בעיניי לתאר את קיומנו בלי היצירה שמלווה אותו".