מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' אולגה קפליוק

share
שתפו עמוד:
פרופ' אולגה קפליוק

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ה בתחום חקר הבלשנות העברית, הכללית והעברית.

אולגה קפליוק – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות – עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות – לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה – ובטיפולוגיה שלהן בהשוואה לשפות הכושיטיות של מזרח אפריקה מחד גיסא ולשפות האיראניות מאידך גיסא.

נימוקי השופטים

פרופ' גד בן-עמי צרפתי, יו"ר, פרופ' משה אזר, ד"ר קציעה כ"ץ

פרופ' אולגה קפליוק נמנית עם מיטב הבלשנים החוקרים את השפות השמיות. היא עוסקת בשני הענפים הידועים פחות של השפות השמיות: הענף האתיופי וענף הארמית החיה. מחקריה בלשונות אתיופיה כוללים את לשון געז העתיקה ואת הדיאלקטים החיים, ובראשם האמהרית, היא שפת אתיופיה הרשמית, ואת הדיאלקטים תיגרינה, גורגה, ארגובה והררי. מחקריה בענף הארמי עוסקים בעיקר בדיאלקט של יהודי זאכו אשר בכורדיסטאן ובדיאלקט שבפי תושביה הנוצרים של העיר אורמיה שבאזרביג'אן האיראנית. במסגרת מחקריה אלה בדקה פרופ' קפליוק את השפעת הפרסית, הכורדית והתורכית האזרית על הלהגים האלה וכן על הדיאלקטים הערבי-טג'קי והערבי-אוזבקי.

מחקריה בלשון האמהרית החלו בעבודת דוקטור על "שפת השיחה בספרות האמהרית החדשה" והלכו והתפרסמו במשך השנים בשני ספרים – ‏Nominalization in Amharic‏ ו-Syntax of the Noun in Amharic – ובשורה ארוכה של מאמרים שראו אור במיטב כתבי העת המדעיים והוצגו בכנסים מדעיים בין-לאומיים. מחקריה והרצאותיה הוציאו את שמה בעולם המחקר הבלשני כמומחית ראשונה במעלה לשפה האמהרית על כלל היבטיה הדקדוקיים, התחביריים, המילוניים ושל השיח הספרותי.

שני הספרים שהזכרנו עוסקים בסוגיות הקשורות בתחביר השם בשפה האמהרית, תחום שלא זכה לתשומת לב רבה מצד החוקרים שקדמו לפרופ' קפליוק. ספרה הראשון, שזכה לביקורת נלהבת, מתאר את דקדוק הצורות השמניות גזורות-הפועל ואת התנהגותן התחבירית, ויש בחידושיו מן התרומה לבלשנות הכללית. ספרה השני, שבעיקרו מתאר את תופעת היידוע והסיתום של השם, יש בו חידושים מתודולוגיים חשובים התורמים לתיאוריה הבלשנית הכללית.

פרופ' אולגה קפליוק מוכרת בעולם גם כחוקרת לשונותיה החיות של אתיופיה, שזכו תחת ידיה לניתוח בלשני מדוקדק ומקורי בהסתמכה על חומר לשוני גולמי שהיא עצמה אספה ומיינה. גם מחקריה אלה זכו להתעניינות מצד בלשנים שחקרו שפות אחרות ומצאו בעבודותיה שיטה ודרך בחקר דיאלקטים המשופעים בשאילות משפות שכנות. פרופ' קפליוק אף עמדה במאמריה ובהרצאותיה על הדמיון הטיפולוגי הכללי בין האמהרית לתורכית, על הדמיון ועל השוני בתחום מגדירי הפועל בין שפות רחוקות זו מזו כגון האמהרית, הפולנית והצרפתית ועל היידוע באמהרית, בצרפתית, באנגלית, בפולנית ובשפות איראניות חדשות. בשנים האחרונות ניכרת אף תרומתה בחקר יחסי הגומלין בין השפות השמיות של אתיופיה ובין השפות הכושיות השכנות.

תחום נוסף וייחודי שפיתחה פרופ' קפליוק בחקר השפות השמיות הוא השוואת תהליכי ההתפתחות שחלו בשפות שמיות הרחוקות זו מזו מבחינה גיאוגרפית, כגון הענף האתיופי והענף הארמי. המחקר מוכיח שיש יסודות משותפים בהתפתחותן של השפות החיות האלה על אף הריחוק הגיאוגרפי שביניהן ועל אף ההשפעה הרבה של השפות השכנות על השפות השמיות. פרופ' קפליוק מייחסת את הדמיון בקווי התפתחותן של השפות השמיות החיות למבנה המורפולוגי הקשיח המשותף להן, המונע מהן לקלוט אמצעי הבעה דקדוקיים מובהקים המצויים בשפות השכנות.

פרופ' אולגה קפליוק הקדישה מזמנה לקליטת העלייה ההמונית של יהודי אתיופיה ועסקה רבות בייעוץ למחלקה לחינוך מבוגרים במשרד החינוך והתרבות בכל הנוגע לרקע הלשוני והתרבותי של העולים האלה. היא הרבתה להרצות לפני מורי האולפנים להוראת העברית ואף חיברה על פי בקשת משרד החינוך והתרבות מאמרים העוסקים בהשוואה בין הדקדוק העברי לדקדוק האמהרי והתיגריני ובמבנים הדקדוקיים והתחביריים המאפיינים את הלשון האמהרית. היא המשיכה בפעילות חינוכית זו ושימשה העורכת המדעית של הספר הראשון ללימוד האמהרית בבתי ספר תיכוניים בישראל המיועד לתלמידים הבוחרים בה כשפה זרה שנייה לקראת בחינות הבגרות. היא אף משמשת יושבת ראש של הוועדה להוראת האמהרית בבתי הספר התיכוניים מטעם משרד החינוך.

על מחקריה המעמיקים והייחודיים בלשונות אתיופיה ובניבי הארמית החיה ועל תרומתה להפצת הידע הלשוני והתרבותי של יהודי אתיופיה ולהוראת האמהרית – על כל אלה פרופ' אולגה קפליוק ראויה לפרס ישראל בחקר הבלשנות הכללית לשנת תשס"ה.

קורות חיים

אולגה קפליוק – פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות – עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות – לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה – ובטיפולוגיה שלהן בהשוואה לשפות הכושיטיות של מזרח אפריקה מחד גיסא ולשפות האיראניות מאידך גיסא.

נשואה לעיתונאי ולמזרחן אמנון קפליוק, אם ליעל, דוקטור לפסיכולוגיה קלינית, ולדפנה, מרצה למשפטים ועורכת דין, ויש לה ארבעה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1952–1956 תואר בוגר בהצטיינות בערבית ובבלשנות, האוניברסיטה העברית
1956–1958 תואר מוסמך בהצטיינות בבלשנות שמית וכללית, האוניברסיטה העברית
1960–1961 השתלמות בלימודי אתיופיה במכון ללשונות מזרחיות חיות, פריז
1963–1968 דוקטורנטית בבלשנות אמהרית, האוניברסיטה העברית
1969 תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית
1994–1995 השתלמות בכורדית ובפרסית במכון ללשונות מזרחיות חיות, פריז

תפקידים אקדמיים בארץ

1961–1962 מורה מן החוץ לערבית וללימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית
1963–1966 אסיסטנטית בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית
1967–1969 מדריכה בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית
1970–1972 מרצה בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית
1973–1976 מרצה בכירה בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה הברית
1980–1984 פרופסור חבר בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית
1987–1994 פרופסור מן המניין בבלשנות ובלימודי אתיופיה, האוניברסיטה העברית
1976–1977, 1984–1985 ו-1989–1993 ראש החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1973, 1974 חוקרת אורחת ב-CNRS – המרכז הלאומי למחקר מדעי, פריז
1977–1979 מרצה אורחת ללימודי אמהרית ותיגריניה, המכון ללשונות מזרחיות חיות, INALCO, פריז
1985–1986 פרופסור אורח בלימודי לשונות שמיות של אתיופיה, אוניברסיטת אדיס אבבה
2005 מוזמנת ללמד באוניברסיטת אדיס אבבה

תפקידים אחרים

1980–1982 יועצת בהתנדבות למחלקה לחינוך מבוגרים של משרד החינוך והתרבות בנושאי הוראת עברית לעולים מאתיופיה
1982–1986 חברה במועצה הלאומית למען יהודי אתיופיה
1994–ה חברה במערכת המדעית של כתב העת Journal of Ethiopian Studies, אוניברסיטת אדיס אבבה
2000 חברת המערכת המדעית של כתב העת Aethiopica, המבורג
2003 יושבת ראש ועדת המקצוע להוראת אמהרית מטעם משרד החינוך העוסקת בהוראת אמהרית בבתי-ספר תיכוניים לקראת בגרות כשפה זרה שנייה

מפעל חיים

פרופ' אולגה קפליוק נולדה בקראקוב, בת לשני רופאים: ד"ר אוגוסטה וד"ר וולף-זאב מנדל. את לימודיה התחילה בבית-ספר עברי. ביוני 1942 הועברו בני המשפחה לגטו, אבל הצליחו להימלט וחיו בזהות נוצרית במקומות שונים בפולין, וכך ניצלו. עם סיום המלחמה שבו לקראקוב. ב-1946 עברה המשפחה לצרפת. במשך שנתיים למדה פרופ' קפליוק בבית-ספר תיכון בפריז, ושם רכשה את השפה הצרפתית. בנובמבר 1948 עלתה המשפחה לארץ ונשלחה לכפר הנטוש יהוד.

בארץ למדה בתיכון עירוני א' בתל-אביב, ולאחר קבלת תעודת הבגרות ב-1950 התגייסה לצה"ל. ב-1951 עברו הוריה לירושלים, ולאחר תום שירותה הצבאי, שנה אחר-כך, התקבלה לאוניברסיטה העברית. "התחלתי ללמוד ערבית. אהבתי שפות בכלל", היא מספרת, "ועד מהרה מצאתי משהו שהיה די אקזוטי, והתחלתי ללמוד אתיופית עתיקה ואמהרית". את העניין בשפות השמיות שפחות נחקרו עד אז עורר בה פרופסור ח"י פולוצקי, גדול בלשני ישראל. "ההתמקדות שלו בשפות פחות מוכרות עוררה בי עניין רב", היא נזכרת, "ולא רציתי לעסוק בשפות שכבר נחקרו דיין". לצד השפה האתיופית העתיקה למדה גם תיגריניה (השפה של אריתריאה) וארמית-מזרחית חדשה (השפה השמית העתיקה ביותר הממשיכה להיות מדוברת באופן רצוף עד היום). "מה שמשך אותי בשפות האלה", היא אומרת, "הייתה העובדה שהן בעלות מבנה מסובך".

בעת הלימודים התפרנסה מעבודה כקריינית וכמסייעת לבלשן פרופ' חיים בלנק, שהתעוור בעקבות פציעה במלחמת העצמאות. "עשיתי אצלו הגהות וראיתי איך הוא מפענח הקלטות. למדתי אצלו כיצד בלשן עובד. זה היה בית-ספר מעולה". גם פרופ' חיים רוזן פתח את אופקיה בתחום הבלשנות הכללית ושיטותיה השונות.

לאחר סיום התואר השני זכתה פרופ' קפליוק במלגת השתלמות מטעם ממשלת צרפת, ובמסגרת המכון לשפות מזרחיות חיות בפריז (INALCO) התמחתה בהיסטוריה ובלשונות של אתיופיה. אחרי שובה לארץ התקבלה לסגל של האוניברסיטה העברית. במשך 32 שנים לימדה בחוגים לבלשנות וללימודי אפריקה. היא התמקדה בהוראת שפות אתיופיות, ארמית חדשה, מבואות בבלשנות שמית, בעיות לשון באפריקה וכן היסטוריה ותרבות של אתיופיה. כאשר התקבלה לעבודה, החלה בכתיבת הדוקטורט על הנושא "שפת השיחה בספרות האמהרית החדשה" בהדרכת פרופ' פולוצקי, וב-1969 הוענק לה התואר.

בין 1976 ל-1979 לימדה ניתוח תחבירי של אמהרית ותיגריניה באותו מכון לשפות מזרחיות חיות בפריז שבו הייתה תלמידה בשנות ה-60. ב-1986-1985 הייתה פרופ' אורח באוניברסיטת אדיס אבבה והרצתה על מקומן של השפות האתיופיות במסגרת משפחת הלשונות השמיות. פרופ' קפליוק הייתה המרצה הישראלית היחידה שמוסד אתיופי הזמין ב-16 השנים שבהן לא שררו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. ב-1990 נסעה לשבתון במוסקבה, שבה שימש בעלה, אמנון, כתב ידיעות אחרונות. "הימים היו ימי הפרסטרויקה", היא נזכרת, "ועם התמוטטות השלטון הסובייטי נפתחו אגפים בספריית לנין וכן הקטלוג של השפות המוחרמות, שהיה נעול לחוקרים במשך חמישים שנה. לשמחתי מצאתי שם ספרים בארמית חדשה". חשיפת רבדים של השפה, ש"נדדה" אל מרחבי רוסיה כבר במאה ה-19 באמצעות מהגרים נרדפים, עוררה בה התרגשות רבה. על הלהגים של הארמית החדשה, שאפשר לשמוע גם מפי יוצאי כורדיסטן בשוק מחנה יהודה בירושלים, היא אומרת: "אלה שפות בעלות עניין מדעי רב מאוד, ואפשר ללמוד מהן הרבה מבחינת השפות השמיות והבלשנות הכללית".

מחקריה ועבודתה האקדמית השתלבו עם הנטייה בעולם כולו לפלורליזם ולשימור שפות ותרבויות. "בעבר", היא מסבירה, "הייתה נטייה של מהגרים להתבולל ולהיטמע. עכשיו המצב שונה; מהגרים רוצים לשמור על זהות". פרופ' קפליוק רואה נטייה דומה גם באתיופיה, מדינה שיש בה 70 לשונות ממשפחות שונות. "בימי הקיסר היילה סלאסי", היא מציינת, "הייתה נטייה להשליט את השפה האמהרית על אוכלוסיית המדינה כולה, והשכיחו את השפות האחרות. בימי המהפכה המרקסיסטית, אחרי חיסול המלוכה, התהפך הגלגל, ונעשה מבצע גדול להפצת ידיעת קרוא וכתוב בכ-15 שפות. כיום הנטייה הזו בולטת עוד יותר, ושפות אזוריות אחדות קיבלו מעמד עצמאי".

פרופ' קפליוק מרבה להשתתף בוועידות בלשניות בינלאומיות. ב-1994 החליטה להקדים את יציאתה לגמלאות כדי להקדיש את כל זמנה למחקר. "המדע צריך לגלות ולתת תמונה של המצב הנתון", היא אומרת, "וזה מה שאני עושה בחקר השפות. המסקנות לגבי השפות האלה מאפשרות לבנות דגמים בעלי היקף רחב, שאפשר יהיה ליישם אותן לגבי לשונות באופן כללי".

פרסומים נבחרים

    • Q. I. Marogulov, Grammaire néo-syriaque pour écoles d'adultes - traduit du néo-syriaque par Olga Kapeliuk (Paris, 1976)
    • Nominalization in Amharic (Wiesbaden 1988)
    • Syntax of the Noun in Amharic Wiesbaden, 1994)
    • Auxiliares descriptifs en amharique
    • Sur le rôle de la forme relative en tigrigna
    • Language policy in Ethiopia since the revolution of 1974
    • amharique
    • La phrase coupée en guèze
    • Appurtenance as a linguistic concept
    • Is Modern Hebrew the only “Indo-Europeanized” Semitic language? And what about Neo-Aramaic?
    • Compound verbs in Neo-Aramaic
    • Iranian and Turkic structural interference in Arabic and Aramaic dialects
    • A note on the role of linguistic informants in Sebawayhi’s al-Kitab.
    • The syntax of synthetic verbal forms in Ethio-Semitic as compared with Cushitic
    • The persistence of Cushitic influence on the Syntax of Ethio-Semitic. From Polotsky’s Nachlass on the verb in Urmi.