מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' מרים בן פרץ

share
שתפו עמוד:
פרופ' מרים בן פרץ

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ו בתחום חקר החינוך.

מרים בן פרץ – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה – היא מגדולי החוקרים בחינוך ובהוראה. מחקריה הרבים עוסקים בפיתוח ובהערכה של תכניות לימודים, בקביעת מדיניות חינוכית, בהכשרת מורים ובהתפתחותם המקצועית ובחינוך יהודי בישראל ובתפוצות.
לתרומותיה של מרים בן פרץ השפעה משמעותית על המחשבה ועל המדיניות בחינוך, הן בארץ והן מחוצה לה. פרופ' בן פרץ תרמה בתובנותיה המעמיקות, במחקריה המקוריים וביכולת המנהיגות שלה למערכת החינוך בישראל, והביאה כבוד לישראל בתחום המחקר החינוכי.


נימוקי השופטים

פרופ' עוזר שילד, יו"ר, פרופ' יעקב עירם, פרופ' רנה שפירא

פרופ' מרים בן פרץ היא בין החוקרים הישראלים הידועים ביותר בחקר ההוראה ותכנון הלימודים ובחקר הכשרת מורים והתפתחותם המקצועית. למחקריה בתחומים אלו השפעה משמעותית ביותר בישראל ובעולם, והיא מקובלת כיום כבת סמכא מהשורה הראשונה בתחומי מחקריה.

בתחום של תכנון לימודים פיתחה פרופ' בן פרץ את מושג "הפוטנציאל הקוריקולרי" וחקרה את יחסי הגומלין בין מורים לתכניות לימודים. היא הצביעה על כיוונים חדשים במחקר הקוריקולרי ושילבה בין תיאוריות תכנוניות לתיאוריות על הוראה. פרופ' בן פרץ פרסמה מאמרים ודוחות מחקר ייחודיים, בין השאר על תכניות לימודים בית ספריות ועל תכניות בחינוך הקיבוצי ובחינוך היהודי.

מחקריה של פרופ' בן פרץ, העוסקים בהתפתחות המקצועית של מורים ובדרכי חשיבתם המקצועית, פורסמו במאמרים רבים וכן בספר על תהליך רכישת ידע פרופסיונאלי ועל תפקיד הזיכרון בתהליך זה. עבודות אלו הן חלוציות בשילוב בין מחקר הזיכרון למחקר ההוראה והתפתחות המורים בראייה היסטורית. לפרופ' בן פרץ השפעה משמעותית על האופן שבו אנו חושבים היום על תכנון לימודים, הוראה והכשרת מורים. כתיבתה חידדה את הנושאים והציגה דוגמאות מפורטות של הדרך שבה מורים ומורי מורים מפרשים את עבודתם ויוצרים הזדמנויות לימודיות לתלמידיהם.

אחת מתכונותיה הבולטות והחשובות של פרופ' בן פרץ כחוקרת היא יכולתה לגשר בין עיון למעשה ובין תחומי מחקר שהם שונים זה מזה אך קשורים זה בזה ומשפיעים הדדית. מחקריה מעוגנים תמיד בבעיות ממשיות של העשייה החינוכית, ומפיקים פתרונות הניתנים ליישום. היא משלבת יכולת מדעית, דימיון ויצירתיות עם תבונת המעשה. בד בבד עם עבודתה המחקרית מילאה מרים בן פרץ תפקידים ציבוריים-אקדמיים: נשיאת מכללת תל-חי, יו"ר הוועדה לקביעת תכניות החומש למגזר הערבי, יו"ר הוועדה לבדיקת הרפורמה בהכשרת מורים ועוד. בכל התפקידים הללו היא תרמה לביסוסה ולשיפורה של מערכת החינוך בישראל.

לתרומותיה של מרים בן פרץ השפעה משמעותית על המחשבה ועל המדיניות בחינוך, הן בארץ והן מחוצה לה. פרופ' בן פרץ תרמה בתובנותיה המעמיקות, במחקריה המקוריים וביכולת המנהיגות שלה למערכת החינוך בישראל, והביאה כבוד לישראל בתחום המחקר החינוכי.

פרופ' בן פרץ העמידה דורות של תלמידים הממלאים היום תפקידים מרכזיים במחקר ובהוראה באוניברסיטאות, במכללות ובמערכת החינוך.

על כל אלו אנו ממליצים להעניק לפרופ' מרים בן פרץ את פרס ישראל בחקר החינוך לשנת תשס"ו.

קורות חיים

מרים בן פרץ – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה – היא מגדולי החוקרים בחינוך ובהוראה. מחקריה הרבים עוסקים בפיתוח ובהערכה של תוכניות לימודים, בקביעת מדיניות חינוכית, בהכשרת מורים ובהתפתחותם המקצועית ובחינוך יהודי בישראל ובתפוצות.

מתגוררת בחיפה, נשואה לעורך הדין משה בן פרץ, ולהם בן ושלוש בנות, נכדים ונינים.

לימודים והשתלמויות

1958 תואר בוגר בביולוגיה (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית, ירושלים
1969 תואר מוסמך בהוראת המדעים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית, ירושלים
1977 תואר דוקטור בחינוך באוניברסיטה העברית, ירושלים

תפקידים אקדמיים בארץ

1969–1997 חברת הסגל של בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה (מ-1990 פרופסור מן המניין)
1978–1985 ראש החוג להוראה באוניברסיטת חיפה
1988–1993 ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה
1993–1996 נשיאת מכללת תל חי
1993–2000 מייסדת וראש המרכז לחינוך יהודי בישראל ובתפוצות באוניברסיטת חיפה

תפקידים אקדמיים בחו"ל (סמסטר קיץ וסדרות של הרצאות)

1980–1986, 1993 ו-1994 פרופסור אורח במכון אונטריו לחקר החינוך, טורונטו, קנדה
1980 פרופסור אורח באוניברסיטת יוהנס גוטנברג, מיינץ, גרמניה
1986–1987 ו-1994–1998 פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה
1987, 1989–1991, 1994–1996 ו-2000–2001 פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן, ארצות הברית
1987 פרופסור אורח באוניברסיטת קלגרי, קנדה
1992–1994 פרופסור אורח באוניברסיטת אלברטה, קנדה
1993 פרופסור אורח באוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
1999–2001, 2003 ו-2005 פרופסור אורח במכון קרנגי לקידום החינוך, סטנפורד, קליפורניה

תפקידים אחרים

מילאה שורה ארוכה של תפקידים מקצועיים וציבוריים, ובהם:

1973–1978, 1983–1988 ו-1997–1998 חברת המועצה של עיריית חיפה
1992– חברת ההנהלה של קרן תרבות חיפה
1993–1994 יו"ר הוועדה לעניין הרפורמה בבחינות הבגרות, משרד החינוך
1993– חברת ההנהלה של בית "יד לבנים" בחיפה ויו"ר ועדת התכניות
1996–1999 חברת הוועדה לקשרי-חוץ באגודה האמריקנית לחקר החינוך
1997–1998 יו"ר הוועדה להכנת תכנית החומש לחינוך במגזר הערבי, משרד החינוך
1998– יו"ר ועדת ההיגוי של התמחויות מורי מורים במכון מופ"ת להכשרת עובדי הוראה במכללות
1998– יו"ר ועדת ההיגוי ברשות הבין-מכללתית למחקר במכון מופ"ת להכשרת עובדי הוראה במכללות
1999–2003 יועצת לראש עיריית חיפה בענייני מדע, קהילה וקשרי חוץ
2000 יו"ר הוועדה לרפורמה בהכשרת מורים, משרד החינוך
2001– חברת חבר הנאמנים במכללת תל חי
2005 חברת ועדת המשנה לעניין מורים בכוח המשימה הלאומי לקידום החינוך ("ועדת דוברת")
2005– חברה בצוות המומחים במרכז הארצי להערכה

אותות הוקרה ופרסים

1971 פרס עמוס דה-שליט בהוראת המדעים ממכון ויצמן למדע, רחובות
1997 פרס על מפעל חיים בחקר תכנון לימודים מאגודה האמריקנית לחקר החינוך
2001 אות יקירת העיר חיפה
2002 אות יקירת אוניברסיטת חיפה

מפעל חיים

פרופ' מרים בן פרץ נולדה ב-1927 בברסלאו, גרמניה, בתם של הד"ר ישראל אברהם רבין ז"ל, ראש הישיבה הגדולה באודסה ורקטור הסמינר לרבנים בברסלאו ומראשוני הציונים הדתיים ("המזרחי") ברוסיה ובישראל, ושל הסופרת ד"ר אסתר רבין ז"ל, צירה מטעם נשי "מזרחי" בקונגרס הציוני ובאספת הנבחרים לפני קום המדינה. אחֶיה הם פרופ' חיים מנחם רבין ז"ל, שהיה מגדולי החוקרים בתחום הבלשנות השמית והעברית, ופרופ' מיכאל עוזר רבין יבדל"א, מחשובי החוקרים בעולם בתחום מדעי המחשב (חתן פרס ישראל בתשנ"ה). ב-1935 עלתה המשפחה ארצה והשתקעה בחיפה. בן פרץ למדה בבית הספר לבנות "מזרחי" ובבית הספר הריאלי. היא שירתה בשירות הלאומי בקבוצת "אמונים" (לימים קיבוץ עין הנצי"ב), הייתה קשרית ב"הגנה" וקיבלה את עיטור "על"ה". במלחמת השחרור היא שירתה בצה"ל כמדריכת נשק קל בירושלים הנצורה, ושם שכלה את בעלה הראשון, יוסף קופלר, שהיה בין הל"ה שנפלו בדרכם לגוש עציון. לימים היא נישאה לעורך הדין משה בן פרץ, שהיה תובע צבאי של מחוז חיפה ושל חיל הים בזמן מלחמת השחרור, ואחר כך שותף בכיר במשרד עורכי-הדין יעקב סלומון ונפתלי ליפשיץ.

כבר בגיל הילדות גילתה פרופ' בן פרץ עניין בהוראה ובעיצוב מסגרות חינוכיות. כשלמדה בבית הספר התיכון כתבה עם חברה ספר על בית הספר האידיאלי. כשסיימה את לימודיה בתיכון פנתה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית, אך מלחמת השחרור קטעה את לימודיה, ורק כעבור שנים שבה לאוניברסיטה והשלימה את התואר. בשנים 1963–1969 לימדה ביולוגיה בבית הספר הריאלי, ואת רישיון ההוראה קיבלה לאחר קורס קיץ בחינוך. הרצאה ששמעה בקורס נטעה בה את הרעיון למחקר לתואר שני על פיתוח היצירתיות באמצעות הוראת הביולוגיה.

לאחר קבלת תואר מוסמך בהוראת המדעים פנתה בן פרץ לחקר החינוך. בעבודת הדוקטור שלה, בהדרכתם של הפרופסורים שלמה פוקס, ראש בית-הספר לחינוך, ואברהם מאייר, ראש המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, פיתחה סכֵמה לניתוח תכניות לימודים, תחום שיהיה לימים נדבך מרכזי בעבודתה המדעית. החוקרים העיקריים שהושפעה מהם הם פרופ' שלמה פוקס ופרופ' ליי שולמן מאוניברסיטת סטנפורד. עבודת הדוקטור שלה ומחקריה הרבים האחרים בתחום של תכניות לימודים זכו להכרה רחבה בעולם. היא חקרה את הנושאים של פיתוח תכניות לימודים, הפעלתן והערכתן. במחקריה גם טבעה את המונח "פוטנציאל קוריקולרי" – תפיסה כי תכנית הלימודים אינה מוצר מוגמר, אלא תבנית מודולרית שהמורים יכולים להתאים אותה לצורכיהם ולצורכי תלמידיהם. ספרה על תכניות לימודים (מ-1990) נחשב קלאסי בתחום.

במהלך לימודיה הצטרפה בן פרץ לסגל בית הספר לחינוך ולחוג להוראה באוניברסיטת חיפה. היא המשיכה בחקר תכניות לימודים והרחיבה את עבודתה גם למחקרים על הכשרת מורים. במחקריה עסקה רבות בהתפתחותם האישית והמקצועית של מורים. אחד ממחקריה החשובים משלב את חקר ההוראה עם חקר הזיכרון, והיא בדקה בו כיצד חוויות מקצועיות של מורים משפיעות על התפתחותם ועל רכישת הידע שלהם. היא פיתחה גישה השוואתית מקורית להכשרת מורים. בן פרץ מרבה להשתמש במחקריה בתחום החינוך גם בכלים ובתיאוריות מתחומים אחרים, ומחקריה בוחנים את התפתחותם של המורים בין השאר גם מהיבטים ובכלים פסיכולוגיים, היסטוריים וסוציולוגיים. מחקריה על לימודי מורים התרחבו בהדרגה גם למחקרים על מורי מורים: היא בודקת את המאפיינים של התפתחותם המקצועית ואת השפעתם על יצירתה של קהילת מורים לומדת.

בשנים האחרונות בן פרץ מרבה לעסוק במחקריה בחינוך היהודי בישראל ובתפוצות. היא ניתחה תכניות לימודים בחינוך היהודי בתרבויות שונות ובדקה תפיסות של סמלים יהודיים ושל זהות יהודית.

מחקריה הרבים והחלוציים של פרופ' בן פרץ הקנו לה מוניטין בין-לאומיים כחוקרת מן המעלה הראשונה. היא חברה באגודות מדעיות רבות בעולם ובישראל במערכותיהם של כתבי עת מקצועיים חשובים, והיא הוזמנה להרצות וללמד קורסים אקדמיים במוסדות רבים.

נוסף על עבודתה המחקרית הענפה תרמה בן פרץ לקידום החינוך בישראל, ועסקה רבות בפיתוח תכניות לימודים, בתכנון ובהערכה של תכניות חינוכיות ובעיצובן של כמה מן הרפורמות הגדולות במערכת החינוך. היא גם תרמה כל השנים מכישוריה ומזמנה לחברה בישראל ולקהילה בחיפה בפעילות בתחומים שונים במועצת העירייה, בשיתוף פעולה עירוני עם מוסדות בחוץ לארץ ובקידום התרבות והאמנות בעיר. הפעילות הזאת, אומרת בן פרץ, מבטאת את השקפת עולמה: "המחקר החינוכי והמעשה החינוכי משלימים ובונים אלו את אלה. שאלות המחקר נובעות מן השדה, ופֵרות המחקר מכוונים לתרום לעשייה החינוכית".

פרסומים נבחרים

פרופ' מרים בן פרץ פרסמה ספרים, כ-50 פרקים בספרים, יותר מ-60 מאמרים בכתבי עת מקצועיים ידועים, וכמו כן כתבה ערכים באנציקלופדיות, תוכניות לימודים, דוחות מחקר וניירות עמדה.

    • 1986 Advances of Research on Teacher Thinking (editor, with R. Bromme & R. Halkes)
    • 1990 The Nature of Time in Schools: Theoretical Concepts Practitioner Perceptions (editor, with R. Bromme)
    • 1990 The Teacher-Curriculum Encounter: Freeing Teachers from the Tyranny of Texts (יצא לאור גם בעברית)
    • 1995 Learning from Experience: memory and the Teacher’s Account of Teaching
    • 2000 Behind Closed Doors: Teachers and the Role of the Teachers’ Lounge (with S. Schonmann)
    • 2000 The Routledge International Companion to Education (editor, with B. Moon & S. Brown)
    • 1997 The Quest for Utopia: Social and ideologies and the Curriculum, American Journal of Education
    • 2001 The Impossible Role of Teacher Education in a Changing World, Journal of Teacher Education
    • 2003 How Teachers in Different Educational Contexts View Their Roles, (with F.Kron & N. Mendelson), Teaching and Teacher Education
    • 2003 Identifying with Horror: Teaching about the Holocaust, Curriculum Inquiry
    • 1990 Research on Teacher Education in Israel: Topics, Methods and Findings, in: Research in Teacher Education, International Perspective
    • 1990 Perspective on Time in Education, in: The Nature of Time in Schools: Theoretical Concepts Practitioner Perceptions
    • 1996 Women as Teachers – Teachers as Women, in: Teachers’ Professional lives
    • 2005 Classroom Management in Israel: Multicutural Classrooms in an Immigrant Country (with B. Eilam & Y. Yankelevitz), in: Handbook of Classroom Management: Research, Practice and Contemporary Issues.