מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' אברהם גרוסמן

share
שתפו עמוד:
פרופ' אברהם גרוסמן

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ג בתחום חקר ההיסטוריה.

אברהם גרוסמן - פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, מחשובי ההיסטוריונים היהודיים בימינו, שמחקריו הרבים עוסקים בעולמם התרבותי, האינטלקטואלי והחברתי של חכמי אשכנז וצרפת בימי הביניים המוקדמים - נולד במושבה משמר הירדן בתרצ"ו-1936.

נימוקי השופטים

שופטים: פרופ' שמואל ספראי - יו"ר, פרופ' מירי אליאב-פלדון, פרופ' סופיה מנשה, פרופ' איבון פרידמן

פרופ' אברהם גרוסמן הוא היום מחשובי ההיסטוריונים בתולדות ישראל וממובילי המחקר בהיסטוריה יהודית בימי-הביניים. מחקריו היסודיים והמעמיקים של פרופ' גרוסמן מקיפים את חיי החברה והתרבות של עם ישראל בימי הביניים במזרח ובמערב. עבודתו מתבססת הן על תעודות ידועות ומקובלות והן על מאות רבות של כתבי-יד, אשר רבים מהם התגלו, פוענחו והוערכו על ידו. ייחודו וגדולתו נובעים, בין היתר, מבקיאותו הרבה במקורות היהודיים מהעולם המוסלמי ובמקורות שנכתבו במרחב הנוצרי.

בחיבוריו פרץ פרופ' גרוסמן וסלל דרכים חדשות אל חקר הספרות היהודית לדורותיה, אל חקר פרשנות המקרא ואל המשפט העברי. לצד הדיון בהגות חקר פרופ' גרוסמן גם את דרכי השלטון הפנימי בקהילות היהודיות, את סוגי ההנהגה ואת התקנות בקהילות ישראל השונות. הוא אף היטה את אוזנינו להקשיב לקולו ולמחאתו של היחיד בקהילה, וחשף את המתח בין הרגשת השייכות ל"כנסת ישראל" לבין הכפיפות להנהגה המקומית בקהילות בימי-הביניים. השילוב במחקריו בין דיון בתרבות לניתוח הארגון הקהילתי מבהיר היטב את הזיקה בין הנהגת הציבור לבין היצירה הרוחנית על גילוייה המגוונים.

בספריו רחבי-ההיקף על חכמי צרפת ואשכנז הראשונים עלה בידו להציג את המלומדים היהודים בהקשר של העולם הרוחני והתרבותי בקהילותיהם ואף לעמוד על זיקת הגומלין המורכבת בינם לבין החברה הנוצרית. בספרו על ראשות הגולה בבבל בתקופת הגאונים הביא את מיטב היצירה היהודית שנוצרה בעולם המוסלמי, לרבות חיבורים בערבית שהוא תרגמם והציבם בהקשרם ההיסטורי.

פרופ' גרוסמן הוא גם המוביל את העיון בהתפתחות המשפחה היהודית בימי-הביניים בפזורות השונות. גולת הכותרת של מחקריו החלוציים בתחום זה הוא ספרו האחרון, "חסידות ומורדות - נשים יהודיות באירופה בימי-הביניים" שיצא לאור בעברית ובאנגלית וזכה מיד במעמד של ספר יסוד לכל חוקר שעיסוקו שאלות הקשורות במשפחה ובמגדר בימי-הביניים בחברה היהודית והנוצרית כאחת. בחיבור זה באה לידי ביטוי בקיאותו המופלאה של פרופ' גרוסמן במקורות היהודיים, בתרבויות שסבבו את הקהילות היהודיות ובספרות המחקר המודרנית על מגוון פניה. בדרך זו מצטיירת לראשונה בבהירות תמונה מפורטת ורבת-דקויות של חיי הנשים היהודיות במרכזים שונים של העולם היהודי בימי-הביניים.

פרופ' גרוסמן הוא מורה רב-מעלה היודע להציב לתלמידיו דרישות מדעיות מחמירות וקפדניות בדרכי נועם. הוא זכה להעמיד תלמידים רבים בחקר ההיסטוריה היהודית לתחומיה השונים - הלכה ופסיקה, ארגון הקהילה ותולדות המשפחה והמגעים ההדדיים בין היהדות לתרבויות שסביבה.

על כל אלה - על המפעל המונומנטלי של סך כל מחקריו וחיבוריו, על רוחב היריעה הנדיר שהוא פורס לפנינו של חיי התרבות והחברה היהודיים מימי תקופת הגאונים בבבל ועד למאה השלוש-עשרה באירופה ועל דרך כתיבתו המעמיקה והבהירה, המסייעת לפתוח את ההיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים לפני הציבור המשכיל בארץ ובעולם - אנו מוצאים את פרופ' אברהם גרוסמן ראוי לפרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת תשס"ג.

קורות חיים

אברהם גרוסמן - פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, מחשובי ההיסטוריונים היהודיים בימינו, שמחקריו הרבים עוסקים בעולמם התרבותי, האינטלקטואלי והחברתי של חכמי אשכנז וצרפת בימי הביניים המוקדמים - נולד במושבה משמר הירדן בתרצ"ו-1936.

אברהם גרוסמן נשוי לרחל לבית אוסטראו. לזוג שתי בנות, אורית ואפרת, ושני בנים, יונתן ואוריאל.

לימודים והשתלמויות

1936: תואר בוגר באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים היסטוריה ישראלית ותלמוד

1967: תואר מוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים היסטוריה ישראלית ותלמוד

1974: תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים

1975: פוסט-דוקטורט בלונדון ובאוקספורד

1982: עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידים אקדמיים בארץ

1969-1972: מדריך בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת הנגב

1973-1974: מדריך בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים

1976-1978: מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים

1979-1982: מרצה בכיר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים

1983-1985: פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים

1986 ואילך: פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים

1991-1992: ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1985: פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד, ארה"ב

1986: פרופסור אורח באוניברסיטת אוהיו, ארה"ב

1988: פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, ארה"ב

תפקידים אחרים

  • חבר בוועדה האקדמית לחקר תולדות א"י ויישובה של יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים
  • חבר בהנהלת הארכיון המרכזי לחקר תולדות עם ישראל
  • חבר במועצת המערכת של כתב העת "ציון"
  • חבר במועצה של החברה ההיסטורית הישראלית
  • חבר בועדת המערכת של כתב העת "קתדרה"
  • חבר בוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות
  • ראש מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
  • חבר במועצת הארכיונים העליונה של משרד ראש הממשלה
  • חבר בוועדה האקדמית של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים
  • יו"ר המועצה האקדמית של המרכז לחקר תולדות א"י ויישובה של יד יצחק בן צבי

פרסים ואותות הוקרה

תשמ"ב: פרס ויז'ניצר לספר הנבחר בהיסטוריה של עם ישראל (עבור הספר "חכמי אשכנז הראשונים")

תשמ"ב: פרס עיריית חולון לחכמת ישראל (עבור הספר "חכמי אשכנז הראשונים")

תשנ"ו: פרס ביאליק לחכמת ישראל (עבור הספר "חכמי צרפת הראשונים")

חברות בארגונים

  • חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  • חבר בחברה ההיסטורית הישראלית

מידע נוסף

אברהם גרוסמן נולד במושבה משמר הירדן בשנת תרצ"ו (1936). על משפחתו ועל ילדותו במושבה הוא מספר: "סבי, שלמה לוי גרוסמן, נולד בירושלים והיה דור שלישי בארץ. הוא נמנה עם מייסדי משמר הירדן וכיהן כראש ועד המושבה שנים רבות. אבי, שמואל, היה עובד אדמה. אמי, פנינה לבית גולינסקי, הייתה עזר כנגדו, והבית שניהלו היה מסורתי. גדלתי במושבה עד גיל 12. כילד ריגשו אותי הירדן שזרם למרגלות המושבה והמרחבים הירוקים משני עברי הירדן. אני זוכר את עצמי חולב פרות ודש בגורן מגיל שבע. עזבנו את משמר הירדן עם נפילתה ב-1948, ועקרנו לחיפה. אבא נהרג במלחמת העצמאות, ואימא טרחה הרבה בפרנסת המשפחה ובחינוך בניה."


גרוסמן סיים את לימודיו בבית הספר התיכון "יבנה" בחיפה ואת שירותו הצבאי עשה במפקדת קצין חינוך ראשי. לאחר השחרור מצה"ל החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה של עם ישראל ותלמוד. למימון לימודיו ולפרנסתו עבד כמורה בבית הספר התיכון ע"ש הימלפרב ולאחר מכן כמורה במכללת ליפשיץ. ב-1961 נשא לאישה את רחל.


בשנת 1974 סיים גרוסמן את עבודת הדוקטור שלו, שדנה בפעולתם הספרותית והציבורית של חכמי ישראל בגרמניה במאה ה-11, לפני מסע הצלב הראשון. העבודה נכתבה בהדרכתו של פרופ' א"א אורבך ז"ל. במהלך כתיבת הדיסרטציה החל בקריירה אקדמית. בין השנים 1969-1972 עבד כמרצה בדרגת מדריך באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. בשנת 1973 החל בהוראה באוניברסיטה העברית בירושלים.


האוניברסיטה, שראתה בו מועמד ראוי להשתלבות במסגרתה בהוראה ובמחקר, שלחה אותו ב-1975 לשנת השתלמות ב-School of Oriental and African Studies בלונדון. "עיקר הדחף למחקר ביצירה הרוחנית ובאפיון של החברה היהודית", הוא מספר, "בא לי במשך השנה הזאת, כשראיתי את מאות כתבי היד הטמונים בספריות לונדון, אוקספורד וקיימברידג'. גיליתי מקורות עלומים שאפשרו לי לחשוף פרטים חדשים על תולדותיהם של חכמים ומנהיגי הקהילות ועל אופייה של החברה היהודית בימי הביניים. מקורות אלה היו המסד למחקרי מאז ועד היום."


עם שובו עם משפחתו לארץ התקדם במסלול הדרגות האקדמיות באוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה של עם ישראל, ובשנת תשמ"ג (1983) קיבל את התואר פרופסור חבר, וכעבור שלוש שנים - את התואר פרופסור מן המניין. גרוסמן זכה לפרסום במוסדות אקדמיים בחוץ לארץ, ובין השאר עסק בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות הרווארד, ייל ואוהיו שבארה"ב ונטל חלק בכנסים מדעיים בארה"ב ובאירופה.

פעילותו האקדמית ענפה, והיא מקיפה את חיי החברה והרוח של קהילות ישראל בארצות האיסלאם ובאירופה הנוצרית החל מן המאה ה-8 ועד למאה ה-14. תחילה התמקד בחקר חיי הרוח והתרבות של היהודים והיסודות של הארגון הפנימי שלהם. לאחר מכן חקר את היחסים שבין היהודים ובין סביבתם הנכרית. בשנים האחרונות עיקר מחקרו עוסק במעמדה החברתי, הדתי, הכלכלי והתרבותי של האישה היהודית בימי הביניים. "הדחף לעסוק בנושא זה", הוא אומר, "החל אצלי לפני כעשר שנים, כשגיליתי את הפער שבין תדמית האישה היהודייה כפי שהוא מצטייר בדבריהם של חכמים לעומת המציאות בשטח. מכיוון שאין לנו שום יצירות שכתבו נשים יהודיות בימי הביניים - למעט שירים בודדים - נצטיירה האישה כדחוקה לשוליים, כמי שסבלה מזלזול ומאפליה. קריאה מעמיקה בין השיטין גילתה לי נשים רבות בעלות עוצמה כלכלית ומעמד חברתי איתן - בעיקר בגרמניה, בצרפת, באנגליה ובספרד. מכאן התפתח מחקר ענף על מצבה האמיתי של האישה היהודייה בימי הביניים".


פרופ' גרוסמן משלים עתה כתיבת ספר על אישיותו ועל פועלו של רש"י, "רש"י - מהפכן או שמרן?". על עבודה זו הוא מספר: "נמשכתי אל הדמות המיוחדת הזאת בשל הניגוד העצום בין אישיותו כענוותן ונחבא אל הכלים לעומת התנהגותו הציבורית, שבה הוא מתגלה כ'אריה', כפי שהגדירוהו תלמידיו. כשבדקתי את פועלו הפרשני והציבורי, גיליתי ששכנו בו, בהרמוניה מופלאה, שתי תכונות ניגודיות של ענווה והתבטלות אישית מחד גיסא ומאידך גיסא תחושה של שליחות ואחריות כבדה לגורל קהילות ישראל בצרפת על רקע הרדיפות באותם ימים, ששיאן היה במסע הצלב הראשון ב-1096 - גזרות תתנ"ו. אני עוסק כיום בהרחבה בחקר השקפת עולמו של רש"י בתחומים מגוונים של חברה, יחסי יהודים-נוצרים, מעמד האישה ועוד. תחומים אלה כמעט שלא נחקרו עד היום."


כאות הוקרה על הישגיו האקדמיים נבחר פרופ' גרוסמן בשנת תשנ"ט להיות חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

פרסומים נבחרים

    • "חכמי אשכנז הראשונים", מאגנס, תשמ"א
    • "ראשות הגולה בבבל בתקופת הגאונים", מרכז זלמן שזר - החברה ההיסטורית הישראלית, תשמ"ד
    • "הקהילה היהודית בימי הביניים" (יחד עם פרופ' מ' בן ששון), מרכז זלמן שזר, תשמ"ח.
    • "חכמי צרפת הראשונים", מאגנס - האוניברסיטה העברית, תשנ"ה.
    • (בדפוס) Early Ashkenazi Manuscripts in The Library of The Jewish Theological Seminary of America
    • "חסידות ומורדות - נשים יהודיות באירופה בימי הביניים", תשס"א (יראה אור בסוף השנה במהדורה אנגלית).


    פרופ' אברהם גרוסמן ערך ארבעה ספרים העוסקים בתולדות היצירה הרוחנית והחברה היהודית בימי הביניים ופרסם למעלה ממאה מאמרים בתחומי מחקריו בכתבי עת מדעיים בארץ ומחוצה לה.