פרופ' עידית דורון
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ו בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית.
עידית דורון היא פרופסור לבלשנות בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים.
מחקריה הרבים עוסקים בניתוח הדמיון והשוני התחבירי בין העברית החדשה לעברית המקראית. במחקריה פורצי הדרך גילתה תופעות חדשות הן בעברית המדוברת היום הן בעברית הקלסית לרבדיה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' מלכה רפפורט חובב, יו"ר, פרופ' עירית מאיר, פרופ' חיים א' כהן
פרופ' עידית דורון היא חוקרת פורצת דרך, העומדת בחוד החנית של מחקר הבלשנות בארץ ובעולם, הן בחקר הבלשנות התאורטית הפורמלית הן בחקר השפות השמיות, ובכללן חקר העברית לדורותיה. פרופ' דורון היא מחלוצות הבלשנות התאורטית בישראל. למחקרה ולפועלה תרומה מכרעת לביסוס מחקר הבלשנות התאורטית באקדמיה הישראלית ולמיצובה של ישראל כמרכז עולמי חשוב בתחום זה. במחקריה עושה פרופ' דורון שימוש בכלים מתחום הלוגיקה והשפות הפורמליות כדי לנתח מנעד רחב של תופעות במגוון שפות, ובמיוחד בשפות השמיות. כלים אלה חושפים את הייצוגים והחישובים המורכבים המכוננים את התשתית של השימוש בשפה הטבעית על מגוון הופעותיה. מחקריה נוסכים אור על מהות השפה הטבעית כתופעה קוגניטיבית אנושית ייחודית.
במחקריה גילתה פרופ' דורון תופעות לא מוכרות בעברית הדבורה בימינו ובעברית הקלסית לרבדיה, והציעה ניתוחים חדשניים לתופעות ידועות. מחקריה עוסקים בתופעות מתחומי הצורות, התחביר והמשמעים, ומתייחסים לשפה הן בהיבט הסינכרוני, כלומר כמערכת סימנים בנקודת זמן מסוימת, הן בהיבט הדיאכרוני, כלומר בראיית התפתחויותיהן של תופעות לשון לאורך ציר הזמן. עבודותיה של פרופ' דורון משמשות כיום יסוד הכרחי לכל ניתוח של העברית בכלים של הבלשנות הפורמלית. למחקריה נודע מעמד קנוני בתחומם, והשפעתם ניכרת בעובדה שתובנות הנגזרות מהם מהוות תשתית למחקרים בתופעות מקבילות בשפות רבות הנחקרות בקהילה המדעית הבין-לאומית. כך עלה בידיה של פרופ' דורון למקם את חקר השפה העברית במרכז עניינה של הבלשנות הכללית ולחשוף הכללות ועקרונות עמוקים המשותפים לעברית ולכל השפות הטבעיות.
לצד מחקריה על העברית היא עוסקת גם בחקר הערבית ובחקר הארמית הקלסית והחדשה. בשיתוף פעולה עם עמיתיה למחקר היא אף עסקה בתופעות לשון במגוון לשונות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, יפנית, יוונית, רוסית וּמַלַיַאלַם.
פרופ' דורון נמנתה עם מקימי המרכז לשפה לוגיקה וקוגניציה באוניברסיטה העברית, מרכז מחקר בין-תחומי יחיד מסוגו בישראל החוקר את השפות האנושיות, ובכללן השפה העברית, לאור תובנות הבלשנות, הלוגיקה והפילוסופיה של הלשון. המחקר הנעשה במרכז הזה מנהיר את תרומתם של תחומי דעת אלו להבנת היכולת הקוגניטיבית לנתח את המציאות ולטעון על אודותיה טענות רציונליות ותקפות.
מנהיגותה האקדמית היוצאת דופן באה לידי ביטוי בשנים האחרונות בהובלתה לכינון קבוצת מחקר המורכבת מחוקרים מתחומי דעת שונים המתמקדים בהבנה של תהליך תחיית השפה העברית מן ההיבט הבלשני. קבוצה זו, הכוללת פילולוגים בשפות השמיות וההודו-אירופיות, סמנטיקאים וחוקרי קורפוס, הציבה לה למטרה לפענח את התהליך שהתחולל מבחינה בלשנית-קוגנטיבית בהחייאת השפה העברית בשלהי המאה התשע-עשרה ובעשורים הראשונים של המאה העשרים ועד לימינו. החוקרים מתבססים על תאוריות בדבר מגע בין לשונות כדי להבין כיצד נשזרו ונשתלבו העברית של המקרא, של המשנה, ושל הסוגות השונות של העברית שבהן שלטו יהודים מרחבי כל התפוצות עם השפות האחרות שהיו בפיהם.
במחקריה במסגרת זו עושה פרופ' דורון שימוש בכלים בלשניים מתוחכמים כדי לדחות את הטענה הנשמעת כיום המבקשת לאפיין את העברית החדשה כלשון בעלת תחביר סלאבי או יידיי שמשובצות בה מילים עבריות. פרופ' דורון מראה שהעברית החדשה התפתחה התפתחות טבעית מן העברית הקלסית, תוך כדי מגע עם הלשונות האחרות שהיו בפי דובריה. קשה לחשוב על דמות אחרת בעולם המחקר שהייתה יכולה להנהיג מיזם מחקר מרשים שכזה, שהוא בעל חשיבות מחקרית ותרבותית מכרעת.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' עידית דורון ראויה לקבל את פרס ישראל בתחום הבלשנות העברית והכללית לשנת תשע"ו.
קורות חיים
עידית דורון היא פרופסור לבלשנות בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה הרבים עוסקים בניתוח הדמיון והשוני התחבירי בין העברית החדשה לעברית המקראית. במחקריה פורצי הדרך גילתה תופעות חדשות הן בעברית המדוברת היום הן בעברית הקלסית לרבדיה.
מחקריה זכו לתמיכה מטעם שורה של קרנות מחקר בארץ ובעולם, והיו לפרסומים מקצועיים באוניברסיטאות הבין-לאומיות המובילות.
פרופסור דורון מתגוררת בירושלים. בנה יוני הוא מהנדס תכנה.
לימודים והשתלמויות
1973 – תואר ראשון במתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1976 – תואר שני במתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1983 – תואר דוקטור בבלשנות, אוניברסיטת טקסס, ארצות הברית
1985 – עבודת בתר-דוקטורט בבלשנות, המרכז לחקר השפה, אוניברסיטת סטנפורד, ארצות הברית
תפקידים אקדמיים בארץ
1985–1991 – מרצה במחלקה לאנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1991–1999 – מרצה בכירה במחלקה לאנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1999–2007 – פרופסור חבר במחלקה לאנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
2008 ואילך – פרופסור מן המניין במחלקה לבלשנות, האוניברסיטה העברית בירושלים
תפקידים אקדמיים בחו"ל
1994 – מרצה באגודה האמריקנית לבלשנות באוניברסיטת אוהיו, ארצות הברית
1998–1999 – מרצה אורחת במחלקה לבלשנות באוניברסיטת קליפורניה, סנטה קרוז
תפקידים אחרים
1992–1997 – ראש התכנית ללימודים קוגניטיביים לתלמידי מוסמך
1995–1997 – נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות תאורטית
1999 ואילך – חברה בוועדת ההיגוי, המחלקה ללימודים קוגניטיביים
2003 ואילך – עורכת שותפה בכתב העת Theoretical Linguistics , ברלין
2005 – 2007 – חברה בוועדה לחידוש מונחי הלוגיקה באקדמיה ללשון העברית
2008 – 2010 – נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות תאורטית
2010 – ממייסדי המרכז ללוגיקה וקוגניציה, האוניברסיטה העברית בירושלים
2011 – מנהלת זמנית של המרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה, האוניברסיטה העברית בירושלים
2011–2015 – חברה בוועדה לחידוש מונחי הבלשנות באקדמיה ללשון העברית
2014 – מנהלת התכנית המשותפת לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת תל אביב ללימודי דוקטורט בבלשנות
מפעל חיים
"את העברית החלו לדבר מחדש אלפיים שנים לאחר שהפסיקו לדבר אותה. לעבור מכתיבה בעברית לדיבור זו מהפכה רצינית. השפה העברית היא הדוגמה היחידה בעולם לשפה שעברה מדור לדור בתנאי משבר ושָבה להיות שפה מדוברת. העברית של היום חיה ומשתנה בקצב מהיר אבל עדיין קשורה לעברית ההיסטורית וממשיכה להשתבח ולהשתנות לטובה".
פרופ' עידית דורון נולדה בירושלים בשנת 1951, בת לחסדאי דורון, אשר הגיע לפלשתינה בשנת 1935 לאחר שמשפחתו גורשה מביתה יחד עם הקהילה היהודית של העיר גליפולי בטורקיה. אמה רחל היא ילידת הארץ. הוריה של פרופ' דורון פעלו בשירות החוץ של מדינת ישראל ועסקו בין השאר בהעלאת יהודי מרוקו לארץ. במסגרת תפקידה הדיפלומטי התגוררה המשפחה במרוקו ובצרפת, ושליחויות אלה אפשרו לעידית להיחשף מגיל צעיר למגוון שפות.
את לימודי התיכון סיימה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, ובמהלך מלחמת ההתשה שירתה בלשכת מפקד האוגדה ברפידים שבסיני.
למרות כישרונה ואהבתה לשפות נרשמה עם סיום שירותה הצבאי ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השלימה בשנים 1970–1976 תואר ראשון ושני. אחד ממוריה היה הפרופ' מיכאל רבין, חתן פרס ישראל לשנת 2012 בחקר המתמטיקה ומדעי המחשב. באחד השיעורים בהנחייתו בקורס "תחשיבים לוגיים ושפות תכנות" הסביר פרופ' רבין שהדקדוק, המכתיב את שפת הדיבור שלנו, הוא למעשה תחשיב מתמטי. הסבר זה היה בעבורה רגע מכונן: היותה של השפה האנושית הטבעית פרי של מערכת חוקים פורמלית המגבילה את משמעותם של המבעים שהיא מייצרת הִכתה אותה בתדהמה ועוררה בה סקרנות עזה להמשיך ולחקור את מבנה השפה.
סקרנותה הובילה אותה בשנת 1978 לפנות ללימודי הבלשנות. את לימודי הדוקטורט במקצוע הבלשנות בחרה לעשות במחלקה לבלשנות באוניברסיטת טקסס. לאחר סיום לימודי הדוקטורט התקבלה לשמש חוקרת במלגת בתר דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד אשר בקליפורניה, שם עבדה לצד בלשנים תאורטיים ופילוסופים של הלשון.
מחקריה הרבים עוסקים בניתוח הדמיון והשוני התחבירי שבין העברית החדשה ובין הורתה העברית המקראית. לאחרונה ערכה את אסופת המחקרים Language Contact and the Development of Modern Hebrew אשר יצאה בהוצאת בריל בהולנד.
מחקריה המעמיקים בבלשנות, המשלבים לא פעם את השכלתה בתחום המתמטיקה, זכו לתמיכה מטעם שורה של קרנות מחקר בארץ ובעולם והיו לפרסומים מקצועיים באוניברסיטאות הבין-לאומיות המובילות.
החל משנת 1987 מלמדת פרופ' דורון בלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2008 היא מונתה לפרופסור מן המניין בחוג לבלשנות. היא הוזמנה לשמש מרצה אורחת של האגודה האמריקנית לבלשנות (LSA) וכיהנה בתפקיד מרצה אורחת במחלקה לבלשנות באוניברסיטה של מדינת קליפורניה.
במהלך כל שנות עבודתה הקפידה ללמוד ולהרחיב את הידע שלה בשפות שמיות. היא למדה ערבית, ארמית ללהגיה וכן אכדית. כמו כן למדה גרמנית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית – ולאחרונה גם את שפתם של יהודי קוצ'ין, שפת המליאלם.
"הידע הלשוני הוא תת הכרתי. ויחד עם זאת, האופן שבו דוברי העברית החדשה הצליחו לשמר את המרכיבים הפורמליים הדקדוקיים של העברית הקלסית לדורותיה הוא כפלא בעיניי".
במהלך עבודתה באוניברסיטה העברית עמדה בראש התכנית ללימודי קוגניציה ואף שימשה ראש החוג לאנגלית.
פרופ' דורון היא מעמודי התווך בקהילה האקדמית של הבלשנות התאורטית הפורמלית בישראל. היא הייתה נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות תאורטית בשנים 1995–1997 ושוב בשנים 2008–2010. היא נמנתה עם מקימיו של המרכז לשפה, לוגיקה וקוגיניציה באוניברסיטה העברית (LLCC) ואף הייתה שותפה לפתיחתה ולניהולה של תכנית לימודים משותפת ללימודי דוקטורט של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב לעידוד מצוינות במחקר.
פרופ' עידית דורון פעלה רבות לביסוס הקשרים בין קהילת חוקרי הבלשנות הישראלית ובין קהילת חוקרי הבלשנות בעולם. היא ארגנה עשרות כנסים בארץ ואף מוזמנת להרצות בכנסים בין-לאומיים. מחקריה זכו להכרה בין-לאומית והם מוזכרים תכופות במחקרים המובילים בבלשנות התאורטית. היא משמשת עורכת שותפה בשני כתבי עת בין-לאומיים בבלשנות.
את אהבתה לעברית המתחדשת אפשר למצוא גם בחֲברותהּ בשתי ועדות לחידושי מילים של האקדמיה ללשון העברית – הוועדה למונחי הלוגיקה והוועדה למונחי הבלשנות.
פרופ' דורון העמידה דורות של תלמידים, מהם חוקרים בעלי שם עולמי בתחום הבלשנות.
בצד פועלה והישגיה האקדמיים בארץ ובעולם, פרופ' דורון חברה בקבוצת הטריאתלון של אס"א ירושלים, היא משתתפת בתחרויות ואף זוכה להישגים. "ספורט הטריאתלון המתקיים בטבע, במרחב הפתוח, ומשלב התמודדות אתגרית במגוון של תחומי ספורט, הוא בעיניי סוג של ניצחון ושל העצמה נשית".
פרסומים נבחרים
-
- 2013: “The cognitive basis of the mass-count distinction: evidence from bare nouns” (with Ana Müller), in: P. Cabredo Hofherr and A. Zribi-Hertz (eds.), Crosslinguistic Studies on Noun Phrase Structure and Reference, Syntax and semantics series, Leiden: Brill pp. 73–101
- 2014: “The interaction of adjectival passive and voice”, in: H. Borer, A. Alexiadou and F. Schaeffer (eds.), The Roots of Syntax and the Syntax of Roots, Oxford: Oxford University Press, pp. 164–191
- 2014: “The interpretation of construct-state morphology”, in: S. Bendjaballah et al. (eds.) The form of structure, the structure of form: essays in honor of Jean Lowenstamm, Amsterdam: John Benjamins, pp. 361–374.
- 2015: “Voice”, in: T. Kiss and A. Alexiadou (eds.), Syntax – Theory and Analysis: An International Handbook of Contemporary Syntactic Research, Handbooks of Linguistics and Communication Science (HSK) (42/3), Berlin: de Gruyter Mouton, pp. 748–776
- 2013: מאמרים באנציקלופדיה Hebrew Language and Linguistics בעריכת ג' כאן: הבניינים, ההשמטה, צורת הבינוני, הסטאטיב, קטאפורה, הנושא הרחב, הסמיכות
- 2014: "חילופי המשלימים של פועלי הסרה בלשון המקרא בהשוואה לעברית בת ימינו" (עם קרן דובנוב), לשוננו עו, עמ' 371–384