נורית הירש
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ו בתחום זמר עברי ואמנות עממית.
נורית הירש, מן המלחינות הבולטות והמוכשרות בזמר העברי. ביצירותיה ניתן למצוא שילוב בין מזרח למערב, בין חסידי לים-תיכוני. הפשטות מצד אחד והשילוב מצד שני הם המייחדים את יצירתה המוזיקלית. את לחניה היא כותבת מתוך כבוד למילות המשורר או הפזמונאי ומתוך אהבה לשפה העברית בכללותה. פעילותה המוזיקלית לאורך חמישים שנות יצירה שזורה בפס הקול של מדינת ישראל בשני הדורות האחרונים. לחניה הרבים הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי ומושרים בפי צעירים ומבוגרים כאחד. נורית הירש מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה משה לינדן. להירש ולבעלה יורם רוזנפלד ז"ל שני ילדים: רותי רוזנפלד – זמרת אופרה, ודני רוזנפלד – נגן ומורה לג'ז.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
ד"ר נתן שחר, יו"ר, גב' קורין אלאל, פרופ' שלום צבר, מר שלומי שבת
בהיסטוריה של הזמר העברי שמור מקום ייחודי למלחינה נורית הירש, ששיריה מלווים אותנו זה למעלה מחמישים שנה.
מילדותה גילתה נטייה בולטת למוזיקה, ומגיל צעיר החלה ללמוד פסנתר. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת השריון. באקדמיה למוסיקה השתלמה אצל מרדכי סתר, יחזקאל בראון, יצחק סדאי, לסלו רוט, נועם שריף וצבי קרן. כמו כן השתלמה בארה"ב בקומפוזיציה ובהלחנת מוזיקה לסרטים.
עיקר יצירתה המוזיקלית של הירש הוא הלחנת כ-1600 שירים ופזמונים. מאז שנת 1965, שבה התפרסם שירה הראשון פרח הלילך, לא פסק מעיין יצירתה. מאז ועד היום נורית ממשיכה להלחין ולעבד את שיריה, הממלאים את פס הקול הלאומי הישראלי במגוון עצום של שירים ופזמונים הנמנים בחלקם הגדול עם נכסי צאן הברזל של הזמר העברי לדורותיו.
בצד המשוררים הוותיקים שאת שיריהם הלחינה, כחיים נחמן ביאליק, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, רחל, זלדה ואחרים, ובצד הלחנת שירי המשוררות תרצה אתר ודליה רביקוביץ והמשוררים חיים חפר ואהוד מנור, נורית הירש משתפת פעולה עם טובי היוצרים, בהם יורם טהר לב, רחל שפירא, לאה נאור דודו ברק ואחרים. כמו כן הלחינה הירש פסוקים מהמקורות היהודיים ובהם התנ"ך וסידור התפילה.
רשימת מבצעי השירים והפזמונים שהלחינה מקבילה לרשימת צמרת המבצעים והמבצעות בארץ, בהם זמרות וזמרים, צמדים ולהקות, מקהלות ילדים, נוער ובוגרים, חבורות זמר ותזמורות.
נורית הירש הלחינה מוזיקה ופזמונים ל-14 סרטי קולנוע, בהם "השוטר אזולאי", "מאחורי הסורגים", "אמי הגנרלית", "לופו מלך הכביש", "כץ וקרסו" ועוד. כמו כן הלחינה את המוזיקה למחזמר "סלאח שבתי", שהוצג שלוש עונות רצופות בתאטרון הלאומי הבימה. בשנת 1978 זכה שירה "אבניבי" למקום הראשון באירוויזיון. בין סדרות הטלוויזיה הרבות שזכו ללחניה היו "קרובים קרובים", "פרפר נחמד", "חג לי", "הבית של פיסטוק", "דלת הקסמים", "דיג דיג דוג", "ברבאבא", ועוד רבות.
מגוון שיריה של נורית הירש והקשר של רבים מהם לאירועים ולמראות בארץ אפשרו למשרד החינוך להכין תכנית ייחודית משיריה – "שרים מורשת" – תכנית הנלמדת במאות בתי ספר ברחבי הארץ. באמצעות תכנית זו, המבוססת כולה על שירים שהלחינה, ניתן ללמוד על תולדות הארץ והמדינה.
כל הבוחן את לחניה של נורית הירש מבחין בכישרונה הרב, בהשראתה וביכולתה המוזיקלית הבלתי מוגבלת. את לחניה יצרה תוך מתן כבוד רב לשפה העברית ולמחברי התמלילים מצד אחד, ולקהלי היעד – המאזינים והשרים – מצד שני. בתהליך ההלחנה היא מנסה לתאר בעזרת הצלילים את משמעות המילים, הדימויים וכוונות המחברים. במלאכת ההלחנה היא דואגת שהמילים המושרות "תשבנה" נכון על המשפט המלודי. הפשטות המלודית מאפשרת פשטות הרמונית, הניתנת מצד אחד לקליטה ברורה ומצד שני לגיוון מוזיקלי אין-סופי. המבנה הכללי של היצירה-השיר הוא פשוט וסימטרי, ומסייע בקליטתו.
שיריה של נורית הירש נכללים באלפי שירונים, תקליטים, תקליטורים ועוד, מה שממחיש באופן הטוב ביותר את תרומתה העצומה לזמר העברי. שיריה מושמעים ומושרים תדיר בתחנות השידור, בהתכנסויות ציבוריות ופרטיות, במועדוני זמר ומחול ובפסטיבלים. שירים רבים שהלחינה תורגמו לשפות זרות והם מושרים גם באנגלית, בספרדית, ביפנית, ביוונית, בטורקית, בקוריאנית – ובשנה האחרונה גם בערבית.
המלחינה נורית הירש זכתה בפרסים ובאותות כבוד רבים בארץ ובחו"ל, לרבות פרס כינור דוד, פרס אקו"ם, יקירת העיר תל אביב, ועוד. בקרוב תעניק לה אוניברסיטת בר אילן את התואר ד"ר לשם כבוד על הישגיה המוזיקליים יוצאי הדופן.
על כל אלה ועוד ראתה הוועדה את נורית הירש ראויה לקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ו.
קורות חיים
נורית הירש, מן המלחינות הבולטות והמוכשרות בזמר העברי. ביצירותיה ניתן למצוא שילוב בין מזרח למערב, בין חסידי לים-תיכוני. הפשטות מצד אחד והשילוב מצד שני הם המייחדים את יצירתה המוזיקלית. את לחניה היא כותבת מתוך כבוד למילות המשורר או הפזמונאי ומתוך אהבה לשפה העברית בכללותה. פעילותה המוזיקלית לאורך חמישים שנות יצירה שזורה בפס הקול של מדינת ישראל בשני הדורות האחרונים. לחניה הרבים הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי ומושרים בפי צעירים ומבוגרים כאחד. נורית הירש מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה משה לינדן. להירש ולבעלה יורם רוזנפלד ז"ל שני ילדים: רותי רוזנפלד – זמרת אופרה, ודני רוזנפלד – נגן ומורה לג'ז.
לימודים והשתלמויות
1959 – סיום בית הספר התיכון עירוני א', תל אביב
1964–1966 – לימודי פסנתר, קומפוזיציה ותזמור באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין
1974–1984 – לימודי הלחנה, אוניברסיטת ניו-יורק, ארה"ב
לימודי הלחנה בתחומי המוזיקה לסרטים והמוזיקה האלקטרונית, אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב.
פסטיבלי זמר בארץ ובעולם
1969 – פסטיבל הזמר החסידי, ירושלים, השיר "עושה שלום במרומיו" (מקום ראשון)
1971 – פסטיבל זמר בין-לאומי, אתונה, יוון, השיר "ושוב אתכם" בביצוע אילנית (מקום שלישי)
1972 – פסטיבל ילדים, מלטה, השיר "מקהלה עליזה" (מקום ראשון)
1972 – פסטיבל בין-לאומי בוויניה דל-מאר, צ'ילה, השיר "הורה נובה" (מקום שני)
1973 – אירוויזיון, לוקסמבורג, השיר "אי שם" בביצוע אילנית (מקום רביעי)
1974 – פסטיבל זמר, טוקיו, יפן, השיר "שירו שיר לשמש" (מקום שני)
1978 – אירוויזיון, פריז, צרפת, השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן (מקום ראשון)
1978 – פסטיבל ילדים בין-לאומי, השיר "פאפא פופאי" בפורטוגל (מקום ראשון)
1979 – פסטיבל בין-לאומי, קסלבר, אירלנד ,השיר I want to tell the world about you (מקום שני)
מפעל חיים
"נולדתי להלחנה. זהו יצר, דחף שבוער בי, להלחין ולהמציא מנגינות".
נורית הירש נולדה בתל אביב בשנת 1942. היא גדלה בבית מוזיקלי, אביה היה כנר וזמר אופרה. בהיותה ילדה נהגה להתאמן במשך שעות רבות בכל יום בנגינה בפסנתר. הצלילים מילאו את נפשה והיו לה לחברים.
בצד המוזיקה הקלסית ששמעה בבית, אהבה ללכת עם סבה לבית הכנסת ולהאזין לשירה וסלסולי החזנות. "יש במנגינות שלי אין-ספור סלסולים סמויים שחדרו אליהם מבלי שהרגשתי". הלחן שכתבה לשיר "עושה שלום במרומיו" לכבוד פסטיבל הזמר החסידי בשנת 1969 הוא אחד הלחנים המושרים ביותר כיום בבתי כנסת רבים ובקהילות יהודיות בארץ ובעולם.
את לימודי התיכון סיימה בתיכון עירוני א' בתל אביב. מגיל צעיר התפרנסה מליווי זמרי אופרה ישראלית ומנגינת פסנתר בסטודיו לבלט. בתחילת שנות השישים התגייסה לצבא ושירתה בלהקת גייסות השריון, בפיקודו של גבי ברלין.
עם שחרורה מהצבא בחרה להתמקד בלימודי נגינה, קומפוזיציה ותזמור באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים. היא ניגנה מוזיקה קאמרית בכיתתו של עדן פרטוש ולמדה קלרינט מפיו של יעקב ברנע, נגן התזמורת הפילהרמונית.
במהלך שנות השישים, כשתאטרון "החמאם" ביפו היה בשיא פעילותו האמנותית בניהולם של דן בן-אמוץ ואורי זוהר, הייתה פסנתרנית הבית במשך כשבע שנים. מתוך רצון להתמקצע ולהרחיב את השכלתה המוזיקלית, נרשמה ללימודי מוזיקה באוניברסיטת קליפורניה ואוניברסיטת ניו-יורק, שם למדה הלחנת מוזיקה לסרטים, מוזיקה בת זמננו ומוזיקה אלקטרונית.
בשנת 1965 הלחינה את השיר "פרח הלילך" למילותיו של אורי אסף. היה זה שירה המולחן הראשון שזכה לביצוע מקצועי, ביצועה של שלישיית שריד. השיר זכה לביצועים של זמרים נוספים ובהם אריק איינשטיין ז"ל וחוה אלברשטיין תבדל"א. מאז הלחינה הירש למעלה מאלף וחמש מאות שירים, ובהם "בשנה הבאה", "בן יפה נולד", "בפרדס ליד השוקת", "הבתים שנגמרו ליד הים", "רק בישראל", "נחמה", "אתה לי ארץ" ועוד.
היא ייצגה את ישראל בפסטיבלים רבים בעולם כמלחינה, מתזמרת ומנצחת. "העיבוד אצלי הוא חלק מהיצירה. כשאני מחברת לחן, אני שומעת אותו כבר עם כל כלי התזמורת".
בשנת 1973 זכה שירה "אי שם" במקום הרביעי בתחרות האירוויזיון בלוקסמבורג בתזמורה ובניצוחה. בשנת 1978 זכה שירה "אבניבי" במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בפריז, גם הוא בתזמורה ובניצוחה.
לחניהם של שירים מוכרים רבים מרפרטואר שירי הלהקות הצבאיות לדורותיהן הם פרי עטה של נורית הירש. רבים מלחניה היו לריקודי עם, אותם רוקדים בארץ ובחו"ל. לאורך שנותיה המקצועיות הלחינה מוזיקת רקע לארבעה-עשר סרטים ישראליים, ובהם "השוטר אזולאי", "לופו מלך הכביש", "כץ וקרסו", "חכם גמליאל", "מאחורי הסורגים", "הבחור של שולי".
בתחום הבמה הלחינה מוזיקה למחזות זמר כמו "אמי הגנרלית" ו"בנים גידלתי ורוממתי". בשנת 1988 כתבה את הלחנים למחזמר "סלאח שבתי", על פי מחזה מאת אפרים קישון, שהועלה בתאטרון "הבימה". השיר "אח יא ראב", בביצועו של השחקן זאב רווח המגלם את דמותו של סלאח, הפך ללהיט גדול.
גם בתחום הטלוויזיה תרמה נורית הירש תרומה מוזיקלית רבה. היא כתבה מוזיקה לתכניות וסדרות החל מימיה הראשונים של הטלוויזיה החינוכית. בתכניות שזכו ללחניה אפשר למנות את "דלת הקסמים", "קרוסלה", "הבית של פיסטוק", "פרפר נחמד" ועוד.
את חותמה המוזיקלי הטביעה נורית הירש גם בשלוש מאות וחמישים שירי הילדים שהלחינה. בין שיריה המוכרים "מקהלה עליזה", "ברבאבא", "המשפחה שלי" ו"פים פם פה". בשנת 1992 הפיקה הירש יחד עם מיכל חזון את קלטת הווידאו "דיג דיג דוג", ובה שירי משחק וריקודים לילדים. דורות רבים של ילדים זוכים לגדול על שירי הקלטת, שהופקו לה עם השנים שלוש קלטות המשך ואף מופע לילדים.
בשנת 2007 פרסמה ספר ילדים חדש, "מקהלה עליזה", ואתו היא מופיעה ברחבי הארץ בפני גני ילדים. בשנת 2008 פרסמה בשיתוף עם משרד החינוך את הספר "שרים מורשת", ועד כה הופיעה עם שיריה בפני יותר מארבע מאות וחמישים בתי ספר יסודיים.
חלק ניכר מזמנה מייחדת הירש למופעים וקונצרטים משיריה בארץ ובעולם. בשנת 2000 התקיים מופע משיריה בהיכל התרבות בתל אביב יחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בהנחייתה ובניצוחה. בשנת 2004 יצאה לביקור במחנות ההשמדה בקרקוב אשר בפולין ושרה משיריה בפני משלחות של אלף מורים ותלמידים מישראל.
בשנת 2005, במלאת שנה לפטירתה של הפזמונאית והמלחינה נעמי שמר, התבקשה הירש להופיע ולהנחות מופע מיוחד לזכרה.
לא מעט מהופעותיה ברחבי העולם היו בפני הקהילות היהודיות בדרום אמריקה בשנים 2005–2006. בשנת 2011 הופיעה בהתנדבות בפני קהילות יהודיות בארה"ב בהזמנת הארגון היהודי העולמי LIMUD.
לאורך השנים הלחינה נורית הירש את שיריהם של משוררים עבריים רבים, החל מר' יהודה הלוי, רחל המשוררת וזלדה, ועד לאה גולדברג, אלתרמן ושלונסקי. כן שיתפה פעולה עם שורה של פזמונאים ישראלים, בהם אהוד מנור, יורם טהרלב, נעמי שמר, דודו ברק, רחל שפירא, לאה נאור ושמרית אור.
בשנת 2104 הלחינה שיר לפסוקי שירת דבורה. השיר זכה לביצועה של הזמרת אסתר רדא בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. לחניה זכו בפרסים ובמקומות ראשונים בפסטיבלים בין-לאומיים ביפן, צ'ילה, פורטוגל, יוגוסלביה, יוון, מלטה ואירלנד.
נורית הירש זכתה בפרסים רבים, ובהם פרס על מפעל חיים מטעם אקו"ם (2000), פרס על מפעל חיים בזמר העברי בפסטיבל ימי הזמר בחולון (2013), פרס על מפעל חיים מטעם אמ"י (2016), פרס על מפעל חיים בזמר העברי ע"ש אריק איינשטיין מטעם משרד התרבות והספורט (2016) ועוד.
בשנת 2015 זכתה באות יקירת העיר תל אביב.
פרסומים נבחרים
-
מוזיקה לסרטים
1970 – "אמי הגנרלית", מנחם גולן
1971 – "השוטר אזולאי", אפרים קישון
1971 – "כץ וקרסו", מנחם גולן
1974 – "חכם גמליאל", יואל זילברג
1976 – "לופו מלך הכביש", מנחם גולן
1977 – "השועל בלול התרנגולות", אפרים קישון
1978 – "אל תשאלי אם אני אוהב", עמוס קולק
1982 – "בן לוקח בת", מיכל בת אדם
1984 – "מאחורי הסורגים", אורי ברבש
1997 – "הבחור של שולי", דורון צברימוזיקה להצגות ומחזות זמר
1970 – "אמי הגנרלית", יואל זילברג
1972 – "עזית הכלבה הצנחנית", מוטה גור
1988 – "סלאח שבתי", אפרים קישון
2002– "אף מילה למורגנשטרן" בגרסה גרמנית, אפרים קישון
2009 – "בנים גידלתי ורוממתי", סם בובריק ורון קלייןמוזיקה לסדרות טלוויזיה
1974 – "דלת הקסמים"
1981 – "הבית של פיסטוק"
1981 – "פרפר נחמד"
1982 – "ערב חדש"
1983 – "קרובים קרובים"
1995 – "ייסורי אפרים" -
1968 – פרס כינור דוד מטעם העיתון ידיעות אחרונות
1995 – אות הוקרה מיוחד מטעם ארגון החזנים העולמי במסגרת חגיגות 3000 לירושלים
2000 - פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם
2006 – פרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן
2010 – פרס אשת המופת מטעם ליונס ישראל
2013 – פרס מפעל חיים בזמר העברי מטעם פסטיבל ימי הזמר בחולון
2014 – אות הוקרה מיוחד מטעם המרכז העולמי של בני ברית, ירושלים
2014 – פרס רוזנבלום על מפעל חיים בתחום אמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב
2015 – אות יקירת העיר תל אביב
2015 – אות יקירת פסטיבל המחולות כרמיאל
2016 – פרס אקו"ם ע"ש לוין קיפניס על תרומה מיוחדת בתחום היצירה לילדים
2016 – פרס מפעל חיים בזמר העברי ע"ש אריק איינשטיין מטעם משרד התרבות והספורט
2016 – פרס מפעל חיים מטעם אמ"י