מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

התזמורת האנדלוסית הישראלית

share
שתפו עמוד:
התזמורת האנדלוסית הישראלית

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ו בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

התזמורת האנדלוסית הישראלית נותנת ביטוי מחודש למוזיקה ולפיוט היהודיים שנשתמרו בפיהם של יהודי ספרד מאות בשנים. בפעילות תרבותית וחינוכית ענפה היא מקרבת את הציבור היהודי לשורשיו התרבותיים ומגשרת בין מזרח למערב, בין עולים לוותיקים ובין יהודים למוסלמים ולבני דתות אחרות.

נימוקי השופטים

פרופ' משה בר-אשר, יו"ר, גב' שלומית כנען, ד"ר מאיר צדוק

פרס ישראל מוענק לתזמורת האנדלוסית הישראלית על התרומה שהרימה להוויה התרבותית בישראל.

המוזיקה האנדלוסית, שהילכה מאות שנים במרוקו, מקורה בספרד של ימי הביניים; לחניה שימשו בפיוטי הקודש בבתי הכנסת ובשירת החול שנתחברה בלשונות המקום.

זכותה של התזמורת האנדלוסית הישראלית שהפכה את המוזיקה הזאת ואת הפיוטים ואת השירים לנחלתו של קהל גדול של צעירים, ועשתה אותם לאחד מן הצבעים המוזיקליים המהלכים בקהלים גדולים בישראל. וכל זה ברמה מקצועית גבוהה ביותר שזכתה להערכה רבה.

על כן אין פלא שקהל מנוייה ושומעיה של התזמורת האנדלוסית בארץ ובעולם הוא גדול ומגוון. אלפים רבים באים להופעותיה בערים הגדולות ובעיירות הפיתוח ובארצות שמעבר לים: בפריז ובניו יורק, במונטריאול ובמרסי ובמקומות אחרים.

הצלחתה של התזמורת מתבטאת בעובדה שגם צעירים רבים, בני הדור השני והשלישי שנולדו בארץ, משחרים להופעותיה. בזכותה של התזמורת האנדלוסית נתרחב מעגל שוחרי הזמר המסורתי והפיוט שמקורו בספרד ובצפון אפריקה.

זכות גדולה לתזמורת האנדלוסית שבקהל נגניה מצויים טובי אנשי המקצוע יוצאי מרוקו וארצות ערב אחרות לצדם של מוזיקאים מצטיינים יוצאי מדינות חבר העמים. וגם זאת: עם הסולנים שלה נמנו ונמנים המשובחים שבזמרי המוזיקה האנדלוסית.

ראויה להוקרה העיר אשדוד, מהטובות שבערי ישראל המאוכלסות בקהל עולים מכל קצות תבל, ששימשה בית יוצר ומשמשת אכסניה לתזמורת; העיר אשדוד היא שהעמידה את התשתית לכינונה ולקידומה של התזמורת.

מייסדיה ומנהליה של התזמורת נתגלו כאנשי חזון וכאנשי מעשה שדאגו לתוספת גוונים חשובים לתרבות ישראל בזמננו.

על כל אלה ראויה התזמורת האנדלוסית על מנהליה, נגניה, פייטניה וזמריה המחוננים לקבלת פרס ישראל לשנת תשס"ו על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קורות חיים

התזמורת האנדלוסית הישראלית נותנת ביטוי מחודש למוזיקה ולפיוט היהודיים שנשתמרו בפיהם של יהודי ספרד מאות בשנים. בפעילות תרבותית וחינוכית ענפה היא מקרבת את הציבור היהודי לשורשיו התרבותיים ומגשרת בין מזרח למערב, בין עולים לוותיקים ובין יהודים למוסלמים ולבני דתות אחרות.

בעלי תפקידים בתזמורת

המייסדים: מוטי מלכא וד"ר יחיאל לסרי
יו"ר ההנהלה: אשר כנפו
המנכ"ל: מוטי מלכא

מנהלים מוזיקליים

1988–1994 סאמי אלמגריבי (שלמה אמזלג)
1994–2002 ד"ר אבי עילם-אמזלג
2002– שמואל אלבז

סולן-פייטן ראשי: אמיל זריהן

יועצים מוזיקליים

1994–2002 ר' דוד אדרי
2002– יורם אזולאי

נגן ראשי וראש האנסמבל המסורתי

1994–1995 ישועה אזולאי
2002– יורם אזולאי

הופעות ופסטיבלים

  • פסטיבל ישראל
  • חגיגות 3000 שנה לירושלים
  • פסטיבל הכלייזמרים בצפת
  • פסטיבל עכו לתיאטרון
  • סנטרל פארק, ניו יורק
  • פריז
  • מונטריאול
  • פסטיבל דוק-דה-סוד במרסיי
  • פסטיבל ספינקס בבלגיה
  • לוס אנג'לס
  • ליון
  • טולוז
  • בורדו
  • בוכום בבלגיה
  • פסטיבל פלנדרס בבריסל

סולנים בולטים שהופיעו עם התזמורת בסדרות המנויים

  • אמיל זריהן – סולן ראשי
  • ר' חיים לוק
  • ר' דוד אדרי
  • שמעון אילוז
  • אוריאל אלביליה
  • יהודה אליאס
  • יוסי אלימלך
  • ליאור אלמליח
  • יעקב אלקובי
  • סאמי אלמגריבי
  • אנטוניו
  • אלברט בוהדנא
  • בנימין בוזגלו
  • רפי בן דוד
  • שלמה בר והברירה הטבעית
  • דוד ויצמן
  • יובל טייב
  • אפרים יגודייב
  • פנחס כהן
  • מימון מני כהן
  • אליה מויאל
  • דוד מויאל
  • ג'ו עמר
  • מייק קרוצי
  • המקהלה הקאמרית "קנטוס"
  • עבְּדלפאתח בּניס, מרוקו
  • עבְּדלסאלם ספייאני, מרוקו
  • עבְּדלרָחים סווירי, מרוקו

נגנים בולטים שהופיעו עם התזמורת

  • מוריס אלמדיוני, צרפת – פסנתר
  • דאודי אלחרט, מרוקו - רַבָּאבּ
  • תוהמי בלהוט, מרוקו – קאנון
  • יאיר דלאל – כינור ועוּד
  • מוחמד וואריטי, מרוקו – ויולה וקמנז'ה
  • ירון חסון – גיטרה
  • נביל כלידי, צרפת – עוּד
  • יאסיר שארקי, מרוקו – קמנז'ה
  • רביעיית המנדולינות קרמן

אמנים אורחים

  • חיים אוליאל
  • אתי אנקרי
  • זהבה בן
  • עמיר בניון
  • גלית גיאת
  • אודליה דהן
  • אריאל זילבר
  • אבי טולדנו
  • טיפקס
  • אלי לוזון
  • ליאורה

מהקלטות התזמורת

תקליטורים
  • ביכורים
  • ירושלים
  • מגדנות
  • מהמגרב באהבה (שני אוספים)
  • צור שהחייני
  • ג'ו עמר – אוסף
  • ג'ו עמר – "קסידת יוסף הצדיק"
  • תושיא
  • מארז פיוטים
DVD
  • ירושלים
  • קלאסי אנדלוסי
  • חתונה במוגדור
  • שירת הבקשות
צילומים והקלטות
  • קול המוזיקה
  • גלי צה"ל
  • ערוץ 1
  • ערוץ 2
  • ערוץ 33
  • ערוץ 3 (צרפת)

מפעל חיים

חבל אנדלוסיה שבדרום ספרד היה מאות בשנים גשר תרבותי בין מרוקו לספרד, בין מוסלמים, יהודים ונוצרים ובין ערב למערב. התזמורת האנדלוסית הישראלית משמרת ומקדמת את המוזיקה שנולדה בגשר הזה תוך בניית גשרים מודרניים רבים: היא פועלת באשדוד, עיר קולטת עלייה, ומשלבת בשורותיה נגנים עולי צפון אפריקה עם נגנים שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר ונגנים יהודים עם נגנים ערבים. גם סולנים ערבים ממרוקו ומצרפת משתפים פעולה עם התזמורת באופן קבוע. התזמורת משלבת בהרמוניה כלי נגינה קלאסיים עם כלים אנדלוסיים מסורתיים. היא מחדשת את הקשר של קהל ישראלי רחב עם עולם הפיוט העברי והשירה היהודית, ומייצגת את ישראל בהופעות רבות ברחבי העולם.

ב-1988 הקימו ארבעה חובבי מוזיקה – מוטי מלכא, אלי בן חמו, ד"ר יחיאל לסרי וסאמי אלמגריבי – את המרכז לפיוט ולשירה באשדוד. המרכז צמח מתוך חידוש המסורת של שירת הבקשות – פיוטים שנולדו בספר של ימי הביניים ונשתמרו בפיהם של יהודי צפון אפריקה, סוריה וקהילות אחרות של מגורשי ספרד. הנוהג חודש בבתי כנסת ובמרכזים קהילתיים באשדוד, וכשהוקם המרכז החדש נוסדה בו גם תזמורת. כעבור חמש שנים התנתקה התזמורת מן המרכז, והתחילה לפעול כגוף עצמאי, במתכונת של תזמורת עצמאית. יועצה המוזיקלי הראשון היה רבי דוד אדרי, והנגן הראשי היה ישועה אזולאי, מוזיקאי מנתיבות שניהל קודם לכן הרכב אנדלוסי מסורתי. בנו, יורם אזולאי, ממשיך היום במלאכה, והוא הנגן הראשי והיועץ המוזיקלי של התזמורת.

מייסדיה של התזמורת הם מוטי מלכא – איש חינוך ופעיל ציבור באשדוד – וד"ר יחיאל לסרי – סגן מנהל המחלקה הפנימית בבית החולים קפלן (לשעבר קצין הרפואה של חיל הים). שניהם עלו ממרוקו בילדותם, וגדלו באשדוד בבתים שבהם מסורת השירה והפיוט היו חלק בלתי נפרד מן התרבות היהודית. לסרי היה יו"ר הנהלת התזמורת עד שמונה (ב-2003) לממלא מקומו של ראש עיריית אשדוד. תחתיו מונה לתפקיד אשר כנפו, מורה, מחנך, מנהל ומפקח במערכת החינוך בעיר. מלכא, מנהלה של התזמורת, ממשיך להשקיע בקידומה את כל זמנו ומרצו.

התזמורת האנדלוסית גדלה והתפתחה בהדרגה. יש בה ארבעים וחמישה נגנים. רובם מנגנים מתוך תווים בכלים קלאסיים כמו כינור, ויולה, צ'לו וקונטרה-בס, ולצדם הרכב מוזיקלי אנדלוסי מסורתי שנגניו מנגנים בכלים כמו עוּד, מנדולינה, גיטרה, קמנז'ה ותופי דרבוקה וטאר. הם מנגנים בלי תווים, מתוך תרגול וזיכרון שנלמד ועבר מדור לדור במשך מאות שנים. עמם חברים בצוות הקבוע של התזמורת יותר מ-15 פייטנים ומנצחים. הסולן הראשי של התזמורת מיום הקמתה הוא אמיל זריהן, שלמד את פיוטי שירת הבקשות עוד בילדותו במרוקו. כשעלה לארץ התגלה כאן כישרונו הגדול, וכילד אף הופיע בקונצרטים של "קול ישראל".

התזמורת האנדלוסית הישראלית היא הראשונה בעולם שהנציחה בתווים את היצירות האנדלוסיות העתיקות, ותיעוד המוזיקה בת מאות השנים בכתב, לצד הקלטות איכותיות על תקליטורים ועיבודים חדשים לתזמורות גדולות, הם אוצר בלום של היסטוריה לנגני המוזיקה האנדלוסית ולשוחריה בארץ ובעולם.

התזמורת מופיעה דרך קבע בכל האולמות החשובים בארץ, בהם היכל התרבות, בית האופרה, מוזיאון תל אביב, תיאטרון ירושלים ובנייני האומה, אך מקפידה להופיע גם באולמות קטנים בפריפריה וכמובן באשדוד. היא הוזמנה פעמים רבות לקונצרטים ברחבי תבל, וניגנה בין השאר בסנטרל פארק בניו-יורק, במונטריאול, בפריז, בפסטיבל דוק-סור-סוד במרסיי, בפסטיבל ספינקס בבלגיה ובלוס אנג'לס. הופעותיה של התזמורת בחוץ לארץ זכו לשבחים רבים, ואפשרו לה לייצג את ישראל כמדינה שוחרת תרבות, המקדמת ומעודדת את הביטוי האמנותי של כל תרבויותיה.

התזמורת הביאה עמה התעניינות רבה במוזיקה האנדלוסית גם בקרב ילדים ובני נוער, ובעקבות הצלחתה הוקם לצדה הרכב נפרד – התזמורת האנדלוסית הצעירה – שבו נגנים וסולנים צעירים לומדים, מתאמנים ומופיעים בניצוחו של מנהל ההרכב, תום כהן. בשנים האחרונות הורחבה הפעילות החינוכית של התזמורת גם לתכנית חינוכית שהיא מעבירה בבתי ספר ובגני ילדים, כדי להעמיק את הקשר של התלמידים ושל צוות ההוראה עם המוזיקה ועם הפיוט האנדלוסיים.

בהצלחתה של התזמורת בקרב ציבור רחב בישראל ובעולם ובהשתלבותה בפעילות חינוכית היא ממשיכה לבנות את הגשרים התרבותיים, החברתיים והחינוכיים בין דתות, עדות וזרמים תרבותיים בישראל, מקרבת את העם היהודי למקורותיו התרבותיים ומבטיחה חיי נצח לצלילים בני אלף השנים.