מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' אלישע אפרת

share
שתפו עמוד:
פרופ' אלישע אפרת

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום חקר הגיאוגרפיה.

אלישע אפרת – פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת תל אביב – הוא מחשובי החוקרים של הגיאוגרפיה של ארץ ישראל. עבודתו פורצת הדרך בתחום התכנון הפיזי הניחה את היסודות לתכנון של מערך היישובים בישראל, רשתות התחבורה, שטחים פתוחים ואתרים היסטוריים לשימור ולשחזור. פרופ' אפרת היה מחלוצי השילוב של גיאוגרפים ברשויות התכנון והביצוע בישראל. בספריו הרבים הוא הניח את תשתית הידע ללימודי הגיאוגרפיה באקדמיה ובבתי הספר. 

נימוקי השופטים

פרופ' משה ברור, יו"ר, פרופ' פועה בר, פרופ' שלמה חסון

במשך חמישים שנות פעילותו המדעית בחקר הגיאוגרפיה של ארץ ישראל העניק פרופ' אלישע אפרת תרומה יחידה בהיקפה ובאיכותה להבנת תהליכי התמורות וההתפתחויות שחלו בנופה הגיאוגרפי, הפיזי והאנושי של המדינה ולאבחון משמעותם. לקחים יישומיים של מחקריו שולבו בתכנון הפיזי של ישראל ובתכניות פיתוח מחוזיות, אזוריות ועירוניות. בתפקידיו בתחום התכנון הארצי היה פרופ' אפרת הראשון שהחדיר שיקולים גיאוגרפיים חדשניים למחשבת התכנון. אלו באו לידי ביטוי בשלושה אטלסים גיאוגרפיים תכנוניים, ראשונים בישראל, שעוררו עניין רב בקהילה הגיאוגרפית בעולם.

פרופ' אלישע אפרת עקב בקפדנות ובשיטתיות מדעית אחרי ההתרחשויות שחלו בגיאוגרפיה היישובית של ארץ ישראל מימי לידתה של המדינה ועד היום. בספריו ובמאמריו הרבים הצביע, בכל שלב בדברי ימיה, על השינויים בתכונות אזוריה השונים ובאופי יחסי הגומלין שבין התושבים לבין סביבתם. מהמידע העשיר הטמון בפרי המעקב המחקרי הזה השתקפה תמונה מאלפת של תדמיתם העדכנית של מרחבים שונים, ואפשר היה ללמוד על הטעון טיפוח או תיקון במדיניות הפיתוח האזורית או המקומית. הוא היה הראשון שביצע, אחרי מלחמת ששת הימים, מחקר גיאוגרפי תכנוני על יהודה ושומרון כבסיס לפיתוח האזור. בתחום זה ראוי להזכיר במיוחד את ספרו האחרון, שהתפרסם אשתקד, המציג את האפיונים הגיאוגרפיים הנוכחיים של יהודה ושומרון ורצועת עזה על רקע המציאות המדינית והכלכלית השוררת בהם. יש בו ניסיון חדשני להעניק סיוע של מידע וחשיבה גיאוגרפיים לקראת הפתרון של בעיית עתידם המדיני של אזורים אלו.

פרופ' אפרת נטל חלק חשוב בהקמתו ובפיתוחו של החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. במסגרתו הוא העמיד במרכז פעילותו את חקר הגיאוגרפיה היישומית המודרנית ואת החדרת השימוש בה למערכות התכנון ולמבצעי הפיתוח. הוא העמיד תלמידים רבים בתחום זה, מהם הממלאים כיום תפקידים חשובים ברשויות ובמוסדות ציבור ותכנון, וכן במחקר ובהוראה במוסדות להשכלה גבוהה. בזכות מחקריו, שהתפרסמו בכמה שפות בספריו ובמאמריו הרבים, וכן בזכות הופעותיו בכנסים ובמפגשים בין-לאומיים היה אלישע אפרת לאחד הגיאוגרפים הישראלים הבולטים בקהיליית הגיאוגרפים העולמית.

חשיבות מיוחדת נודעת לתרומתו של אלישע אפרת בהקניית ידיעת הארץ במערכת החינוך. במשך עשרות שנים היו ספרי הלימוד שחיבר מהנפוצים ומהמקובלים בבתי הספר התיכוניים בארץ, בבתי ספר יהודים בגולה ובספרייתם של חובבי ידיעת הארץ.

לאור זכויותיו והישגיו הרבים בחקר הגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובהוראתה ומסירותו ארוכת השנים לאיכות וליעילות של תכנון פיתוחה ודמותה של ישראל החליטה הוועדה שפרופ' אלישע אפרת הוא הראוי לקבל את פרס ישראל בחקר הגיאוגרפיה לשנת תשס"ז.

קורות חיים

לימודים והשתלמויות

1955 תואר בוגר בחינוך ובגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1957 תואר מוסמך בגיאוגרפיה ובסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1963 תואר דוקטור בגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1964 דיפלומה בתכנון פיזי, המכון ללימודי חברה בהאג, הולנד

תפקידים אקדמיים בישראל

1968– חבר בסגל החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב (מ-1983 פרופסור מן המניין ומ-1997 פרופסור אמריטוס)
1971–1973 ראש החוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל-אביב
2006 מייסד החוג ללימודי ארץ ישראל ותיירות במכללה האקדמית, אשקלון

תפקידים אקדמיים בחו"ל 

1981 פרופסור אורח, אוניברסיטת סן חוזה, קליפורניה
1984 ו-1989 פרופסור אורח, אוניברסיטת זיגן, גרמניה
1986 פרופסור אורח, אוניברסיטת אקרון, אוהיו, ארה"ב

תפקידים אחרים

1960–1979 גיאוגרף מתכנן במשרד הפנים וממונה על התכניות הארציות והאזוריות
1972 חבר במשלחת ישראל בכינוס האו"ם לאיכות הסביבה בשטוקהולם, שוודיה

פעילות ציבורית וחברתית

שנות ה-1950 מדריך לעברית ולידיעת הארץ בקורסים לעולים חדשים
1952–1959 מדריך פעילויות נוער בקרן הקיימת לישראל
1977 שליח הסברה לארצות הברית, לעידוד התיירות לישראל
1983 שליח ההסתדרות הציונית לארצות הברית, לעידוד העלייה של בני נוער

אותות הוקרה, תעודות ופרסים 

1979 מענק מאוניברסיטת תל אביב למחקר בעניין השלום
1980 פרס הרשויות המקומיות למחקר אקדמי
1983 מענק מאוניברסיטת תל-אביב למחקר בסיסי
1984–1985 מענק של האקדמיה הלאומית למדעים למחקר בסיסי
1986 מענק ממרכז ספיר למחקר בתחום הכלכלה
1988 מלגת מחקר מטעם ממשלת קנדה
2003 פרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה ממרכז השל, תל אביב

מפעל חיים

אלישע אפרת נולד ב-1929 בדנציג (כיום גדנסק שבפולין), וגילה עניין מגיל צעיר במפות ובאטלסים. כשהיה בן עשר, כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב עם אביו את העיר ויצא לארץ ישראל במסע שארך ארבעה חודשים ברכבות ובאניות. אפרת הגיע לחופי הארץ ב-1939 באניית המעפילים "אסטיר". כעבור שנתיים באו ארצה גם אמו ואחותו, והמשפחה השתקעה בירושלים. תוך כדי לימודיו בגימנסיה העברית בעיר היה אפרת מדריך ומרכז בתנועת נוער, והרבה לטייל בארץ ונקשר אליה. בשירות החובה בצה"ל הוא עבד עם חיילים עולים חדשים ולימד אותם עברית וידיעת הארץ. הוא היה חבר ב"הגנה", ושירת במסגרת הגדנ"ע במלחמת השחרור ובצה"ל במבצע סיני ובמלחמת ששת-הימים, שבה נפצע בהגנה על ירושלים.

לאחר שירותו הצבאי למד אפרת באוניברסיטה העברית חינוך וגיאוגרפיה, תחום שהשתלב באהבתו לארץ. המחזור שלו היה הראשון בחוג החדש לגיאוגרפיה שהקים הפרופ' דוד עמירן. "היינו קבוצה קטנה, כעשרה תלמידים, אבל לפחות ארבעה מאתנו קיבלו לימים את פרס ישראל בגיאוגרפיה". בתואר השני התמקד אפרת בגיאוגרפיה ובסטטיסטיקה, ואז הוא החליט לעזוב את האקדמיה ולהתמקד בגיאוגרפיה יישומית. הוא התחיל לעבוד בתכנון במשרד הפנים, והיה גיאוגרף ראשון בתחום הזה, שהיה עד אז נחלתם של מהנדסים ואדריכלים. "הייתי רשום במשרד כמהנדס, כי בשירות המדינה עוד לא היה מקצוע של גיאוגרף", הוא נזכר. תחילת הדרך במשרד לא הייתה קלה, שכן שותפיו לעבודה לא הכירו בחשיבותו של מקצוע הגיאוגרפיה. "לכן החלטתי לכתוב דוקטורט על התכנון הפיזי של פרוזדור ירושלים, שבו עמדה המדינה להקים מושבי עולים", מספר אפרת. בעבודה, בהדרכתו של הפרופ' עמירן, ניתח אפרת את הקשר בין הגורמים הפיזיים והגיאוגרפיים כמו הטופוגרפיה, סוג הקרקע ומקורות המים ובין הגורמים המשפיעים על הקמת היישובים כמו גודלם המתוכנן, עיסוקם של התושבים ומערכת הכבישים הדרושה.

עם סיום הדוקטורט יצא אפרת לשנה של התמחות בתכנון פיזי בהולנד, ושם למד עם גיאוגרפים מכל רחבי העולם. בשובו פיתח תכניות ארציות על פי העקרונות שלמד בהולנד. "הכנתי אז אטלסים תכנוניים לצפון הנגב ולאזור השפלה; הכנתי תכנית ארצית לשימור ולפיתוח של החופים, תכנית ארצית לכבישים, שבה הופיעו כבר אז כבישים שנסללים היום ובהם כביש חוצה ישראל, ותכנית ארצית למסילות ברזל ובה קו הרכבת לאילת, שהשלמתו טרם נסתיימה עד היום". אחת העבודות המרכזיות שלו הייתה סקר ארצי של מאות אתרים מן המורשת הציונית ומיונם על פי גורמים שונים, בהם מצב האתר וחשיבותו ההיסטורית. "עד היום מתבססות פעולות שימור על התכנית שהכנתי לפני כארבעים שנה", אומר אפרת.

במלחמת ששת-הימים נפצע אפרת, ועם שחרורו מבית החולים הכין תכנית מתאר יסודית לפיתוח יהודה ושומרון בעבור האוכלוסייה המקומית. "הכנתי תכניות לבניין ערים חדשות, לרשת תחבורה ולחיבור התשתיות למדינת ישראל". הידע הרב שצבר בעניין יהודה ושומרון שימש לימים גם את נציגי ישראל לשיחות השלום עם מצרים בדיונים על מעמדם של השטחים.

בד בבד עם עבודתו התכנונית חש אפרת צורך להעביר את הידע שצבר גם לשדות אקדמיים, וייסד עם הפרופ' משה ברור את המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. "החלטתי ללמד במחלקה תחומים שלא היו עד אז בלימודי הגיאוגרפיה בארץ, ובהם גיאוגרפיה עירונית של ארץ ישראל, גיאוגרפיה תכנונית וגיאוגרפיה יישומית. בתחומים האלה לא היו ספרי לימוד בעברית, ולכן כתבתי – במקביל לעבודתי בתחומים אחרים – ספרים על הגיאוגרפיה של ארץ ישראל, ספרים על נושאים מסוימים כמו עיירות פיתוח, התיישבות כפרית וגיאוגרפיה עירונית ואפילו מילונים גיאוגרפיים". הספרים הרבים שכתב הניחו את תשתית הידע ללימודי הגיאוגרפיה במוסדות אקדמיים ובבתי ספר, והם משמשים עד היום. בין תלמידיו הרבים יש היום פרופסורים לגיאוגרפיה המלמדים על פי העקרונות שהוא הניח. בזכות עבודתו התכנונית החשובה יש היום בשירות המדינה תקנים לגיאוגרפים ברשויות התכנון השונות.

אפרת סבור שרק כוחות פוליטיים חזקים יסייעו לישראל לעצור את תהליך העיור המוגבר במרכז הארץ ואת הזנחת החקלאות ואזורי הספר. עם זה, לדעתו הגיאוגרפים יכולים לשפר את המצב. "יש בישראל פוטנציאל אנושי ומקצועי אדיר בתחומי הגיאוגרפיה, התכנון והפיתוח", הוא מסביר. "אם ייתנו להם אפשרות להוביל, לקבוע סדרי עדיפויות, ליזום ולקדם רעיונות, הם יכולים לחולל כאן מהפכה סביבתית משמעותית".

פרסומים נבחרים

פרופ' אלישע אפרת ערך ספרים ופרסם כ-200 מאמרים וביקורות בכתבי עת אקדמיים ומקצועיים ובעיתונות היומית.
כמו כן פרסם 30 ספרי גיאוגרפיה, להלן החשובים שבהם:

    • 1966 Geographie Israels (עם א' אורני; ראה אור בגרמנית, ואח"כ גם בצרפתית ובאנגלית)
    • 1971 יהודה ושומרון – קווים לתכנון פיסי-אזורי
    • 1978 ישראל לקראת שנת אלפיים
    • 1993 ישראל – גיאוגרפיה בת זמננו
    • 1994 גיאוגרפיה כפרית של ישראל
    • 1996 ארץ ישראל – גיאוגרפיה פיסית, יישובית ואזורית
    • 1998 גיאוגרפיה של האדם: מרחב, תרבות וחברה
    • 2002 גיאוגרפיה עירונית – יסודות
    • 2002 גיאוגרפיה של כיבוש
    • 2002 מילון לגיאוגרפיה, ידיעת הארץ ואיכות הסביבה
    • 2003 תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות האלפיים
    • 2004 אדם וסביבה בישראל
    • 2006 The West Bank and Gaza Strip – a Geography of Occupation Disengagement