מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

יצחק שמיר

share
שתפו עמוד:
יצחק שמיר

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"א בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

יצחק שמיר – מראשי הלח"י בתקופת המנדט הבריטי, מאנשי "המוסד" לאחר הקמת המדינה, ראש ממשלת ישראל במשך כשש שנים וחצי – נולד בשנת 1915 בעיירה רוז'ינוי שבפולין, ועלה לארץ בשנת 1935. הוא משמש סמל לדורות הצעירים בצניעותו, באהבת העם והמולדת שלו ובדבקותו במטרה.

נימוקי השופטים

פרופ' אניטה שפירא - יו"ר, מר חיים ישראלי, מר אלי עמיר

יצחק שמיר מגלם בדמותו תקופה היסטורית הירואית שראשיתה בחינוכו העברי בגולה, בעלייתו ארצה ובהצטרפותו למחתרת האצ"ל ואחר-כך למחתרת הלח"י.

יצחק שמיר הקדיש את חייו למאבק בלתי-נלאה למען הקמת מדינת ישראל. לא פעם סיכן את חייו בפעולות נועזות, אף כאלה שלא היו מקובלות על כלל היישוב היהודי בארץ ישראל. כל חייו הוא האמין אמונה עזה בציונות אקטיביסטית ונרתם להבטחת ארץ-ישראל לעם ישראל, תפיסה שהייתה במוקד חייו.

שנים אחדות לאחר קום המדינה גויס יצחק שמיר ל"מוסד", ובו מילא שליחויות עלומות. לאחר עשר שנות שירות פרש מן ה"מוסד" ופנה לחיים הפוליטיים. הוא הצטרף לתנועת ה"חרות" ונבחר בשנת 1977 לכנסת.

יצחק שמיר מילא תפקידים בכירים כיו"ר הכנסת, כשר החוץ וכראש הממשלה. למרות דעותיו הנחרצות בשאלות הנוגעות לשלמות הארץ הוא ידע לשתף פעולה עם שותפיו לממשלת האחדות הלאומית ביושר ובהגינות שקנו את לב יריביו. למרות היסוסיו הוא הסכים ללכת לוועידת מדריד, ועמד בראש המשלחת הישראלית לוועידה שפתחה את תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים.

יצחק שמיר כיהן כראש ממשלת ישראל בתקופת מלחמת המפרץ ב-1991. בתפקידו זה עמד כצור איתן נגד מי שקראו להתערבות ישראל במלחמה, גילה תבונה ואיפוק שקנו לו הערכה והוקרה של מנהיגים רבים בעולם.

במשך כל חייו ופעילותו עמדו המדינה, שלומה, ביטחונה ושלמותה במרכז שאיפותיו ועשייתו. את מלאכתו עשה בקנאות, באהבה ובמסירות אין-קץ לעמו ולמולדתו.

על כל אלה מצאה וועדת השופטים את מר יצחק שמיר ראוי לקבל את פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"א.

קורות חיים

יצחק שמיר – מראשי הלח"י בתקופת המנדט הבריטי, מאנשי "המוסד" לאחר הקמת המדינה, ראש ממשלת ישראל במשך כשש שנים וחצי – נולד בשנת 1915 בעיירה רוז'ינוי שבפולין, ועלה לארץ בשנת 1935. הוא משמש סמל לדורות הצעירים בצניעותו, באהבת העם והמולדת שלו ובדבקותו במטרה.

יצחק שמיר נשוי לשולמית, ולבני הזוג בן ובת וחמישה נכדים.

ציוני דרך בחייו

1937 הצטרף לאצ"ל, ולאחר מכן, כתוצאה מן הפילוג בארגון, חבר לתנועת לוחמי ישראל (לח"י) בהנהגת אברהם (יאיר) שטרן.
1941 נאסר על ידי המשטרה הבריטית ונכלא במחנה מעצר במזרע על יד עכו. כעבור 9 חודשים ברח מהמחנה והתרכז בשיקום תנועת הלח"י, לאחר שאברהם שטרן נרצח ב-1942.
1946 נעצר שנית והוגלה לאריתריאה שבאפריקה.
1947 ברח מן המעצר והגיע דרך המושבה הצרפתית ג'יבוטי לפריז.
1948 שב לישראל ימים מספר לאחר הקמת המדינה.
1955 גויס על ידי איסר הראל ל"מוסד לביטחון ומודיעין", ושם שירת ביחידה סודית עד 1965.
1969 הצטרף ל"תנועת החירות" ופעל בה בהנהגת מנחם בגין כראש מחלקת העלייה ולאחר מכן כראש מחלקת הארגון.
1973 נבחר לכנסת מטעם "הליכוד".
1977 נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת וכיהן בתפקיד זה בעת ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל.
1980 הצטרף לממשלת ישראל כשר החוץ לאחר התפטרותו של משה דיין. בתפקידו זה פעל לפיתוח הקשרים עם מדינות אפריקה ולמען הסכם שלום עם ממשלת לבנון, ויזם קשרים עם מדינות הגוש הסובייטי.
1983 נבחר לראשות ממשלת ישראל בעקבות התפטרותו של מנחם בגין.
1984 מונה לשר החוץ ולממלא מקום ראש הממשלה בממשלת האחדות.
1986 שימש כראש הממשלה מכוח הסכם הרוטציה עם מפלגת העבודה.
1988 נבחר שוב לראשות הממשלה, ללא רוטציה. ניהל את מדיניות הממשלה במלחמת המפרץ ופעל למען עליית יהודי אתיופיה.
1991 יזם את "מבצע שלמה" שחילץ ביום אחד 14,000 יהודים אתיופים והביאם לישראל.
1991 יזם את וועידת השלום במדריד, בחסותן של ארה"ב ובריה"מ, וייצג בה את ישראל כראש הממשלה.
1992 לאחר ניצחון מפלגת העבודה בבחירות פרש מהנהגת "הליכוד". המשיך לכהן כחבר כנסת עד שנת 1996, ואז פרש מן החיים הפוליטיים.

מפעל חיים

יצחק שמיר כיהן כראש ממשלה שש שנים וחצי במגוון ממשלות, והחזיק בתפקיד זה זמן רב יותר מכל מנהיג אחר, למעט דוד בן גוריון. בתחילה כיהן כראש ממשלה בעקבות פרישתו של מנחם בגין במשך אחד עשר חודשים, אחר כך, מ-1984, בממשלות אחדות, כשותף לשמעון פרס, ברוטציה בין שניהם: כל אחד מהם כיהן כראש הממשלה שנתיים והשני כיהן כשר החוץ. בשנת 1988 עמד יצחק שמיר שוב בראש ממשלת אחדות שלא החזיקה מעמד, ושנתיים לאחר מכן, במרס 1990, נפלה ממשלתו בהצבעת אי-אמון בכנסת.

תהפוכות פוליטיות הביאוהו שוב, ביוני 1990, לראשותה ממשלה, והוא עמד בראשה עד לבחירות בשנת 1992, שבהן נבחר לראש ממשלה יצחק רבין ז"ל. לאחר הבחירות האלה, ב-1996, פרש יצחק שמיר מן החיים הפוליטיים.

דרכו של יצחק שמיר, עד שהגיע לראשות הממשלה, הייתה רצופה במאבקים לאומיים מאז שהיה נער. יצחק יזרניציקי, לימים שמיר, נולד ברוז'ינוי שבפולין בשנת 1915. הוא למד בבית ספר תיכון עברי בביאליסטוק. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת ורשה, אך לא סיים בה את לימודיו. באותה עת היה מפעילי בית"ר בפולין ומפקד קן בית"ר ברוז'ינוי. הוא עלה לארץ בשנת 1935, ולאחר שנתיים הצטרף לארגון המחתרתי האצ"ל ("הארגון הצבאי הלאומי"). לאחר שלוש שנות פעילות פרש מן האצ"ל בגלל חוסר שביעות רצון מפעילותו של הארגון לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה. הוא סבר שעל המחתרת להמשיך ולהילחם בבריטים על אף מלחמתם בגרמנים והצטרף לאברהם שטרן (יאיר), שהקים את ארגון הלח"י ("לוחמי חירות ישראל").

השלטון הבריטי רדף את אנשי הלח"י, וחייליו הצליחו, בשנת 1942, להרוג את המפקד יאיר. הבריטים ערכו מצוד אחרי יתר החברים והציעו פרס כספי של 200 לא"י, סכום עתק בימים ההם, על ראשו של יצחק שמיר. לבסוף נתפסו הוא וחבריו ונכלאו בכלא מזרע, אולם שמיר הצליח להימלט מן הכלא יחד עם אליהו גלעדי, לאחר שהשניים הסתתרו במחסן מזרנים. בעדות של יצחק שמיר בתקופה מאוחרת יותר הוא מספר על המעצר ועל הדחף לברוח: "כעל גחלים ישבתי במחנה הריכוז במזרע בשנת תש"ב. מכות קשות ניתכו על המחתרת בזו אחר זו: הרצח בדיזנגוף 30, רצח יאיר, חטיפות, עינויים, מאסרים בלי סוף. ללא נשוא היה הסבל של ישיבה מאחורי התיל באפס מעשה. יום יום היינו נוטלים את העיתון בידיים רועדות והעיניים מחפשות אינסטינקטיבית ידיעות על אסונות חדשים, וכשידיעות אלה היו באות – נקפצו האגרופים, התרתח הדם, ואחרי יום-יומיים היה הכול חוזר לשיווי המשקל של חיי מחנה משעממים ואפורים. זה היה זעם אין אונים. וידענו: המוצא היחיד מן הזעם הוא בריחה. זהו תנאי קודם לחידוש הפעולה, לתחיית המחתרת."

שמיר ברח, כאמור, ובחר בשם המחתרתי "מיכאל", על שם מייקל קולינס, מפקד המחתרת האירית, משום שהוקסם ממאבקה של המחתרת בבריטים בתחילת המאה, שהזכיר לו את המאבק שלו עצמו. על פי עדותו התחפש ליהודי דתי: "הסוויתי את עצמי כאיש דת מובהק. גידלתי זקן והתהלכתי לבוש בקפוטה." לאחר בריחתו ממחנה המעצר במזרע ביסס שמיר והרחיב את התשתית להיערכות ולהתארגנות המחודשת של הלח"י. הוא הקים את מרכז הלח"י שעם חבריו נמנו גם נתן פרידמן, ילין-מור וד"ר ישראל אלדד. שמיר היה אחראי על ריכוז הפעילות הארגונית והמבצעית של הלח"י.

בשנת 1946 נעצר שמיר שוב, למרות התחפושת שלו, והוגלה על ידי הבריטים למעצר באריתריאה שבמזרח אפריקה במטוס מיוחד. למרות הקשיים והריחוק ממקום יישוב הצליח שוב, לאחר זמן קצר, להימלט מן הכלא בתוך משאית דלק לג'יבוטי, ומשם, לאחר טלטולים והרפתקאות, הגיע לצרפת.

לאחר הקמת המדינה חזר יצחק שמיר לארץ וניסה להיבחר לכנסת מטעם "מפלגת הלוחמים", ולאחר מכן פתח עסק. בשנת 1955 גויס על ידי איסר הראל ל"מוסד". במשך עשר שנים עמד שמיר בראש יחידה סודית של "המוסד". היחידה הייתה קטנה ויוקרתית מאוד, ואנשיה עסקו, בין היתר, במעקב אחרי המדענים הגרמנים שעסקו בפיתוח מערכות נשק חדישות במצרים. מרבית פעולותיה של היחידה הזאת נשארו חסויות עד היום. בשנת 1965 פרש שמיר מ"המוסד" ופנה לעסקים פרטיים, אבל מקומו הטבעי היה ב"מחנה הלאומי", והוא הצטרף בשנת 1969 ל"תנועת החירות". ארבע שנים לאחר מכן נבחר לכנסת השמינית, ובכך החלה דרכו הפוליטית.

בשנת 1977, עם בחירתו של מנחם בגין לראשות הממשלה ועליית "הליכוד" לשלטון, התמנה שמיר ליו"ר הכנסת. שלוש שנים לאחר מכן התפטר משה דיין מתפקידו כשר החוץ, ושמיר התמנה במקומו. מכאן הייתה דרכו סלולה לראשות תנועת "הליכוד" ולראשות הממשלה. בשנת 1983, כאשר פרש מנחם בגין מראשות הממשלה, התמודדו על התפקיד יצחק שמיר ודוד לוי. שמיר נבחר, וכיהן אחד עשר חודשים עד לבחירות שנערכו שנה לאחר מכן.

כראש ממשלה היו לשמיר כמה החלטות חשובות. בשנת 1991 הנהיג את מדיניות האיפוק מול התקפת הטילים של עירק על ישראל במהלך "מלחמת המפרץ", מדיניות שהוערכה לאחר מכן כמוצלחת ביותר. באותה שנה יזם את כינוסה של ועידת מדריד שהייתה נקודת ציון במאמצים להשגת השלום באזור. לאחר הבחירות של שנת 1992 פרש שמיר מהנהגת "הליכוד", אך המשיך לכהן בכנסת עד 1996, ואז פרש מן החיים הפוליטיים. על פעילותו כראש ממשלה מספר יצחק שמיר, בין היתר: "אחת מהפעולות המרגשות שבהן עסקתי כראש ממשלה הייתה הטיפול בהעלאת יהודי ברית המועצות תוך עמידה על כך שהיעד שלהם יהיה רק ישראל".