עזר מציון

"עזר מציון" במספרים

• כ-11,000 מתנדבים
• סניפים ב-25 ערים ברחבי הארץ
• 20 אמבולנסים
• כ-50,000 ארוחות חמות לחולים ולנזקקים מדי חודש
• כ-650,000 בני אדם הנעזרים בשירותי העמותה מדי שנה
• כ-350,000 תורמים פוטנציאליים במאגר תורמי מח העצמות, בהם 70,000 חיילים
• כ-360 השתלות מצילות חיים שבוצעו הודות למאגר.

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1991: פרס נשיא המדינה על סיוע לציבור הקשישים והחולים בישראל

1991: פרס עיריית ירושלים

1991: פרס עיריית בת-ים

1993: פרס עיריית רעננה

1995: פרס ראש הממשלה "מגן הילד" על קידום רווחת הילד בישראל

1995: פרס שר הבריאות

1996: פרס עיריית תל אביב-יפו

1996: פרס יושב-ראש הכנסת על התנדבות למען הקהילה

1996: ציון לשבח מטעם מועדון "רוטרי" על הישגים למופת בתחום הסיוע לילדים

1997: פרס השר לענייני דתות על מעשי חסד

1997: ציון לשבח מארגון "בני ברית" ישראל

1997: פרס עיריית אור יהודה

1997: פרס שר הבריאות על תרומה ייחודית למערכת הבריאות בישראל

1999: פרס "וויליאם טרופ" הבין-לאומי על סיוע לסובלים מנכויות התפתחותיות בישראל

1999: פרס עיריית ירושלים

2000: אות הוקרה על סיוע מתנדבים במצבי חירום, ירושלים

2000: פרס ראש הממשלה, "מגן קידום ההתנדבות בישראל", על פיתוחה וקידומה של ההתנדבות בישראל

2001: אות הוקרה על תרומה יוצאת-דופן לציבור במצבי משבר מטעם משרד הבריאות

2001: ברכה זיסר מדליקה משואה ביום העצמאות תשס"א, הוקרה על הקמת המאגר הלאומי לתורמי מח עצמות

2002: אות הוקרה מעיריית ירושלים על סיוע לנפגעי טרור

2005: אות הוקרה ממשרד הבריאות על סיוע לשיקום נכי נפש בקהילה

2006: אות הוקרה מהסוכנות היהודית על סיוע לילדים תושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה

2006: תעודת הוקרה על סיוע לתושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה מטעם משרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה.

מידע נוסף

"עזר מציון" היא עמותת חסד וסיוע שקמה מתוך חום לבו ותחושת אחריותו החברתית של אדם אחד. הרעיון להקים את העמותה עלה בראשו של הרב חנניה צ'ולק כשהיה אברך צעיר ונדרש לסעוד את חמיו ז"ל בעת חוליו. הוא שהה ליד מיטתו בכמה בתי חולים, ובתוך כך התוודע למצוקות ולקשיים הרבים שהחולים המאושפזים ובני משפחותיהם ניצבים בפניהם. הוא החליט לעשות מעשה ולהקים למענם ארגון שיעניק סיוע ותמיכה נפשית, וב-1979 ייסד את עמותת "עזר מציון".

ההתחלה הייתה צנועה מאוד: רעייתו של צ'ולק, לאה, הייתה מבשלת במטבח ביתם שמונה ארוחות חמות בעבור משפחות המאושפזים; שכנות של המשפחה גויסו להחליף מדי פעם בפעם את הוריהם של ילדים חולים ליד מיטות האשפוז; בטנדר שקיבלו בתרומה הסיעו המתנדבים חולים לטיפוליהם.

בחלוף הזמן רבו והלכו הפניות לעזרה. בהנהגתו של חנניה צ'ולק הוקמו בארגון מחלקות רבות להשאלת ציוד רפואי ושיקומי, לסיוע לקשישים ולתמיכה בהם, להכוונה ולייעוץ רפואי, למתן שירותי רווחה בקהילה, לטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים ולקידומם, להקמת מפעלים מוגנים לנפגעי נפש ועוד. מסירותו של צ'ולק שימשה דוגמה לאלפי המתנדבים שבאו בעקבותיו, אנשים בני כל הגילים ומכל שכבות האוכלוסייה המשקיעים את מיטב זמנם ומרצם למען הנמצאים בשעתם הקשה.

כיום "עזר מציון" מסייעת ל-650,000 פונים בכל שנה. כ-50,000 ארוחות חמות נשלחות בכל חודש לבתי חולים ברחבי הארץ, עשרים אמבולנסים חדישים מסיעים חולים לטיפולים רפואיים וליעדים אחרים, וכאלף נהגים מתנדבים רותמים את מכוניותיהם להסעת חולים.

ברכה זיסר, אחות מוסמכת ששהתה רוב ימיה ליד מיטות חולים וראתה בסעד לחולים ולמשפחותיהם שליחות קדושה, הקימה לפני כעשור שנים, כשהחלים בעלה מוטי ממחלת הסרטן, את מרכז "אורנית" יחד עם עמותת "עזר מציון". בהקמת בית ההחלמה לילדים ולנוער חולי סרטן ראתה ברכה זיסר את עצמה מקריבה קרבן תודה על הנס האישי שזכתה לו. זיסר מנהלת את בית "אורנית" בהתנדבות מלאה מיום הקמתו ב-1996, והמקום הפך לאחת מגולות הכותרת של עמותת "עזר מציון". המרכז מיועד לילדים ממקומות מרוחקים המטופלים בבתי חולים במרכז הארץ. יש בו בין השאר דירות אירוח לילדים ולבני משפחותיהם, גן ילדים, אודיטוריום גדול, חדר מחשבים, ואפילו פינת חי טיפולית, לתראפיה באמצעות בעלי חיים.

ב-1998 פנה ל"עזר מציון" נער חולה בסרטן, משה סחייק, וביקש לסייע לו באיתור תרומה של מח עצמות שתוכל להציל את חייו. העמותה התגייסה במהירות, ואספה בתוך זמן קצר דגימות דם מ-5,000 תורמים פוטנציאליים. למרבה הצער לא נמצאה לסחייק תרומה מתאימה, והוא מת כעבור זמן קצר. ברכה זיסר הבינה את הצורך הקריטי בהקמת מאגר עולמי-יהודי למח עצמות. ביזמתה ובהנהגתה הקים הארגון מאגר כזה, על בסיס התרומות שנאספו למען משה סחייק. השתלת מח עצמות מסייעת לטיפול בכמאה מחלות, ובראשן סרטן. סיכויי ההתאמה של תרומה גדלים בשיעור ניכר כאשר לחולה ולתורם יש רקע גנטי משותף. במאגר הלאומי יש ייצוג ליהודים מכל העדות, וגם למיעוטים בארץ, שסיכוייהם למצוא תורם במאגר העולמי קטנים.

תקופה ארוכה התדפקה זיסר על דלתות משרד הביטחון כדי לשכנע את העומדים בראשו לאפשר ל"עזר מציון" ליטול דגימת דם מחיילים ביום גיוסם ולהגדיל בכך את המאגר הלאומי בעשרות אלפי תורמים צעירים ובריאים בכל שנה. צה"ל הכיר בחשיבות מפעל זה ואישר לפני שלוש שנים את שיתוף הפעולה. מאז חיילי צה"ל הם העתודה האנושית החשובה במאגר התורמים. עד כה נעשו בזכות המאגר כ-360 השתלות מצילות חיים. "זו זכות גדולה", ברכה זיסר אומרת. "המאגר נותן תקווה וסיכוי לחיים למאות חולים הזקוקים נואשות לתרומת מח עצמות. זו מעין תעודת ביטוח לכל יהודי באשר הוא, המעניקה משמעות מעשית למושג 'ישראל ערבים זה לזה'".

הרב חנניה צ'ולק, העומד בראש "עזר מציון" מאז הקמתה, הקים במסירותו הרבה מפעל עצום בהיקפו, המספק לקהילה שירותי חסד והצלת חיים רבים ומגוונים. צו'לק והמתנדבים הרבים שהצטרפו אליו ואל חזונו הובילו מהפך של ממש ביחסה של החברה לקשישים, לבעלי צרכים מיוחדים, לנפגעי הנפש בקהילה ולנצרכים אחרים. "העמותה מעניקה להם תמיכה נפשית ואוזן קשובה לצורכיהם, לצד הסיוע המעשי שכה נחוץ להם", אומר צ'ולק. "כל עוד יש חולים ונזקקים 'עזר מציון' תהיה, בעזרת השם, בכל מקום ובכל עת, נכונה להתאמץ ולהעניק להם את האפשרות לחיים טובים ובריאים יותר".