מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' נעם שריף

share
שתפו עמוד:
פרופ' נעם שריף

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"א בתחום מוסיקה.

נעם שריף הוא פרופ' לניצוח ולקומפוזיציה בבית הספר למוסיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. מלחין ומנצח בעל שם עולמי. את יצירותיו מנגנות התזמורות המובילות, תחת שרביטם של גדולי המנצחים. המוסיקה של שריף נטועה עמוק במסורת היהודית ובמקורות העבריים, ומתעדת מגוון היבטים של תולדות העם היהודי ותקומתו בארצו. שריף פעל רבות לקירוב המוסיקה הקלסית לקהל הרחב במופעים, באירועי מוסיקה ובתכניות רדיו וטלוויזיה. הוא מורה בעל שיעור קומה והעמיד תלמידים רבים באקדמיות למוסיקה בישראל ובאירופה.

נימוקי השופטים

בבואנו לסקור את פעילותו רבת ההיקף של נעם שריף, אנו נפעמים לא רק מאיכותה ומכמותה של עשייתו, אלא גם מרב גוניותה: שריף המלחין, המנצח, המעבד, ההוגה והיוזם, הפילוסוף והחוקר, המורה והמחנך. ננסה, בקיצור, לעמוד על חלק מהישגיו בכל אחד מתחומים אלה.

כמלחין, תרם שריף למוסיקה הישראלית כמה מן היצירות החשובות והמעולות שנכתבו כאן ב-50 השנים האחרונות. דמיונו היוצר השופע, מיומנותו המעמיקה בכל מרכיבי היצירה בצד יכולת התזמור הפנומנאלית שלו, באים לידי ביטוי בשורה ארוכה של יצירות, מהן קאמריות וקונצרטנטיות ומהן יצירות רבות היקף העוסקות במורשת ההיסטורית והתרבותית של העם היהודי במדינת ישראל. בגלל קוצר היריעה נזכיר כאן רק את יצירתו המונומנטלית "מחייה המתים" משנת 1986, אורטוריה לסולנים, מקהלות ותזמורת, המעבירה באמצעים ליריים ודרמטיים תמונות מחיי היהודים מן התקופה שלפני השואה, דרך השואה עצמה ולבסוף – תקומת העם היהודי בישראל.

כמנצח, מביא לנו נועם בצד גישה רעננה וחדשנית ליצירות המופת, גם חשיפה לפנינים חבויות בספרות המוסיקה, ומעל לכל – ביצועי בכורה ליצירות של מלחינים ישראלים.

יצירתו של שריף כמלחין, מעבד ומנצח אינה מכונסת רק באולמות הקונצרטים. תרומתו לזמר העברי בשיריו, עיבודיו המופתיים לקלאסיקות של השיר הישראלי, בצד הלחנותיו לתיאטרון, קולנוע ומחול, היא עצומה.

נעם שריף זכה בפרסים רבים וזכה גם להכרה בין-לאומית מרשימה ביותר, ושוב נזכיר רק מעט. בשנת 1957, בהיותו בן 22, זכתה יצירתו "אקדמות למועד" בתחרות לבחירת הצירה שתחנוך את פתיחת היכל התרבות. ב-1959, זכתה יצירתו "שירי המעלות" בפרס ראשון בתחרות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ב-1991 קיבל את פרס אקו"ם. בשנת 1995 נבחר כאחד מבין 5 מלחינים בעולם שהוצאת התווים היוקרתית C.F.Peters מתחייבת להוציא לאור את כל יצירותיהם באופן בלעדי. הוא הוזמן להלחין עבור טובי הגופים בארץ ובעולם: רביעיית המיתרים הראשונה עבור ספריית הקונגרס האמריקאי, "לה פוליה" עבור התזמורת הסימפונית של רדיו בווריה, "פגישה לשישה" עבור יו-יו מה, "מחייה המתים" לרגל פתיחת המוזיאון היהודי באמסטרדם, "פסיון ספרדי" לציון 500 שנה לגירוש היהודים מספרד, "תהילים של ירושלים" לרגל פתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים, "עקדה" לזכרו של יצחק רבין בהזמנת תזמורת האופרה של גנואה, "בראשית" עבור התזמורת הפילהרמונית הישראלית לקונצרט יום העצמאות ה-50 למדינה – וזוהי רשימה חלקית בלבד.

בעקבות כל העשייה העצומה הזאת, אפשר היה לתאר על נקלה את האמן נח מעט על זרי הדפנה, אך לא נעם שריף. ההפך הוא הנכון. כצעיר מרדן נצחי, מן הרגע שבו הוא מסיים להקים מפעל מוסיקלי חדש ומביא אותו להישגים גבוהים, הוא מסתער במלוא מרצו וכישרונו על אתגר חדש. כמוהו כחלוץ שמרגע שהפריח חלקת שממה הוא הולך אל המדבר ומפריח חלקה נוספת.

נזכיר 4 תזמורות ישראליות שהעלה ממצב היולי או מכמעט קריסה אל הישגים בולטים: משנת 1970 את התזמורת הקאמרית הקיבוצית, משנת 1989 את התזמורת הסימפונית ראשון לציון, משנת 2002 את התזמורת הקאמרית הישראלית ומ-2004 את התזמורת הסימפונית החדשה חיפה. כמו כן ייסד ב-1972 את סדרת הקונצרטים 11:11 במועדון צוותא בתל אביב, הנמשכת עד היום. יסד וניהל פסטיבלים רבים בארץ ובעולם.

ולבסוף, הוויה של נעם שריף שבאמצעותה הרים תרומה חשובה ביותר למוסיקה בישראל – שריף המחנך, המורה, מתווה הדרך.

לרוב, אצל אמנים גדולים בתחום היצירה והביצוע, אנחנו מוצאים, כמעט בהכרח, סוג של התכנסות של האמן בתוך בועת עצמו. אך כאן הייחוד הגדול באישיותו של נעם שריף, אין שני לו ביכולת הנתינה וההדרכה לדורות של תלמידים, הנוהרים אליו מכל שדרות העשייה המוסיקלית. פועלו הכביר בכל מסגרת אפשרית הן לטיפוח העילית של המוסיקאים הצעירים והן להפצת האמנות במיטבה לכל חלקי העם, הוא בלתי נתפס כמעט. יכולתו לנוע בטבעיות בין החינוך הממסדי (כמנהל האקדמיה למוסיקה בתל אביב, למשל) לבין החינוך המוסיקלי הקהילתי (כנשיא מכללת "הד"), בין קורסים בינלאומיים בארץ ובחו"ל לניצוח והלחנה, ובין בניית קורסים באוניברסיטה הפתוחה, בין הדרכה ועידוד למוסיקאים הוותיקים ובין חינוך והכוונה לתלמידים צעירים – לכולם מפנה שריף מקום במוחו וליבו ודלתו פתוחה תמיד לפניהם. לכולם מסייע שריף במלוא יכולתו ועוצמתו, הן בעצותיו המעמיקות והן בבניית הזדמנויות אינספור ביצירה ובביצוע לתלמידיו, ובעצם לכל אמן צעיר ומבוגר הזקוק לעזרה בדרכו המקצועית.

על כל אלה רואים אנו, חברי וועדת השיפוט, כזכות גדולה את היכולת לבחור ולהעניק ולהעניק את פרס ישראל במוסיקה תשע"א לנעם שריף.

קורות חיים

נעם שריף מתגורר באבן יהודה. ב-1974 התאלמן מרעייתו, אם בניו ערן ודניאל. נשוי למלחינה אלה מילך-שריף. יחד גידלו את בנה טל והם הורים לאביב.

לימודים והשתלמויות

1955 לימודי מוסיקה אצל איגור מרקביץ', המוצרטאום בזלצבורג, אוסטריה
1955–1959 לימודי פילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1959–1962 לימודי מוסיקה גבוהה, ברלין, גרמניה

תפקידים וציוני דרך

1952 מנצח בפעם הראשונה על התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור
1953–1955 מנצח עוזר, תזמורת צה"ל
1955–1959 מייסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש המנצח שלה
1963– מלמד קומפוזיציה, תִּזְמוּר וניצוח באקדמיות למוסיקה בתל-אביב ובירושלים
1970–1982 מנהל מוסיקלי – התזמורת הקאמרית הקיבוצית
1971–1973 מנצח עמית - התזמורת הקאמרית הישראלית
1972 מייסד את סדרת הקונצרטים '11:11', מועדון צוותא, תל אביב
1975 מקים את הקורס למוסיקה באוניברסיטה הפתוחה
1980 מייסד את פסטיבל 'ימי המוסיקה בשרון', שפיים
1983–1986 מלמד תִּזְמוּר בבית הספר הגבוה למוסיקה, קלן, גרמניה
1985–1988 יועץ מוסיקלי, פסטיבל ישראל, ירושלים
1986 מנהל ומנחה עם גארי ברתיני את קורס הניצוח במוצרטאום, זלצבורג, שווייץ
1987–1989 מנהל מוסיקלי – פסטיבל מוסיקה דה קאמרה, יפו
1989–1995 מנהל מוסיקלי ומנצח ראשי – התזמורת הסימפונית ראשון לציון
1991 מקבל דרגת פרופסור, האקדמיה למוסיקה, אוניברסיטת תל אביב
1996 מנהל קורס ניצוח ותחרות מנצחים, רשות השידור האוסטרלית
1998–2000 מנהל האקדמיה למוסיקה – אוניברסיטת תל אביב
2002–2005 מנהל מוסיקלי – התזמורת הקאמרית הישראלית
2004– מנהל מוסיקלי – התזמורת הסימפונית החדשה, חיפה
2010– מייסד את האופרה בחיפה ועומד בראשה (אמורה להתחיל לפעול ב-2012)
2010– נשיא מכללת 'הד' למוסיקה, תל אביב

פרסים ואותות הוקרה

1957 פרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית לבחירת היצירה שתנוגן בחנוכת היכל התרבות, בעבור היצירה 'אקדמות למועד'
1959 פרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית בעבור היצירה 'שירי המעלות'
1959 זכייה במקום הראשון בתחרות הישראלית לניצוח
1991 פרס אקו"ם למפעל חיים
1998 קונצרט מחווה לשריף וליצירתו – פסטיבל ישראל
2001 מלחין הבית, פסטיבל דרטינגטון, בריטניה
2003 פרס א.מ.ת במוסיקה

יצירות עיקריות

1957 אקדמות למועד
1959 שירי המעלות
1967 מטמורפוזות על גליארד
1978 תרי-עשר
1983 רביעיית מיתרים מספר 1
1985 לה פוליה
1986 קונצ'רטו לכינור
1987 מחיה המתים
1992 פסיון ספרדי
1995 תהילים של ירושלים
1996 רביעיית מיתרים מספר 2
1997 גומל לאיש חסיד
1997 עקדה
1967 מטמורפוזות על גליארד
1998 בראשית
2006 קונצ'רטו לוויולה
2008 רביעיית מיתרים מספר 3
2009 גולם 13 – אופרה

מוסיקה לסרטים

'תעלת בלאומילך'; 'סיניה'; 'האתמול של מחר'; 'הדיבוק'; 'שבת המלכה'; 'הגן'; 'הצד השני'; 'עזית הכלבה הצנחנית'

מוסיקה לשירים

'הנך יפה רעייתי'; 'ירושלים של אז'; 'סיניה'; 'אימא שלחתני'; 'על גג מנזר נוטרדם'; 'עיר בצרה'; 'עד עולם'; 'בלדה לאיש הפשוט'; 'אמי הנלך לירושלים'

מפעל חיים

נעם שריף נולד ברמת גן ב-1935, ומגיל צעיר ניכרה בו נטייה אמנותית לכתיבה, לציור ולמוסיקה. בהיותו בן ארבע כבר שר אַרְיוֹת. בהיותו בן עשר למד לנגן בפסנתר, ואחר-כך גם בקרן יער. כשהיה תלמיד בבית הספר העל-יסודי החל ללמוד קומפוזיציה אצל המלחין פאול בן חיים. בהיותו בן שבע-עשרה הוזמן שריף לנצח על תזמורת 'רשות השידור', אולם את השירות בצבא מילא דווקא בחטיבת גבעתי. "מפקד הגדוד, אהרון (ארווין) דורון, הסכים לשחרר אותי רק אם אייסד מקהלה בגדוד. אחרי שעשיתי זאת, עברתי לשרת בתזמורת צה"ל ושימשתי בה נגן קרן. מיד התמניתי לעוזרו של המנצח, שלום רונלי ריקליס", נזכר שריף. "כשהמוסיקאי איגור מרקביץ' ביקר בארץ ושמע את תזמורת צה"ל בניצוחי, הוא הזמין אותי ללמוד אצלו במוצרטאום בזלצבורג".

שריף שהה בזלצבורג חודשים אחדים, ועם שובו ארצה ב-1955 פנה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתוך כך לא זנח את המוסיקה, וייסד באוניברסיטה תזמורת של סטודנטים ואנשי סגל אקדמי. ב-1957 הגיש בעילום שם את יצירתו 'אקדמות למועד' לתחרות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היצירה זכתה בתחרות ונוגנה בקונצרט לכבוד חנוכת היכל התרבות בתל-אביב, בניצוחו של לאונרד ברנשטיין. כעבור שנתיים ניגש שריף שוב לתחרות של הפילהרמונית, ושוב זכה במקום הראשון בעבור היצירה 'שירי המעלות'. באותה השנה זכה גם בתחרות המנצחים על-שם קריפס, וקיבל מהאוניברסיטה מלגה לחילופי סטודנטים. אז יצא לברלין, ללמוד בבית הספר הגבוה למוסיקה.

ב-1962 שב שריף לישראל, אף כי מוריו הפצירו בו להישאר באירופה. הוא ניצח על תזמורת הבידור של 'רשות השידור' והלחין מוסיקה לסרטים, ובהם 'תעלת בלאומילך', 'סיניה' ו'הגן'.
ב-1970 מונה שריף למנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית. בהדרגה המשיך לקנות לו מעמד של מלחין ומנצח מוביל. באמצע שנות השמונים של המאה ה-20 שב לאירופה, לימד תִּזְמוּר בבית הספר הגבוה למוסיקה בקלן, וניהל – עם גארי ברתיני – את קורס המנצחים היוקרתי במוצרטאום בזלצבורג. את יצירותיו  ניגנו תזמורות מובילות בעולם, תחת שרביטם של טובי המנצחים. ב-1995 נבחר לאחד מחמשת המלחינים הבלעדיים של הוצאת המוסיקה היוקרתית 'C.F. Peters' בפרנקפורט.

ב-1987, לאחר שובו לישראל, פִּרסם את היצירה הראשונה בטרילוגיה של יצירותיו החשובות – 'מחיה המתים'. סימפוניה אורטורית לסולנים, למקהלות ולתזמורת סימפונית. "היצירה מבוססת על המוסיקה של יהודי אירופה – הרבה יידיש, חזנות וכליזמרים – ומתקדמת אל התחייה של עם ישראל בארץ", אומר שריף. התזמורת הפילהרמונית הישראלית ביצעה את היצירה בפעם הראשונה בחנוכת המוזיאון היהודי באמסטרדם, ומאז היא נוגנה פעמים רבות בעולם כולו.

"היצירה השנייה בטרילוגיה, 'פסיון ספרדי', מגוללת את סיפורם של יהודי ספרד ולשונותיהם שלובות בה – לדינו, ספרדית, לטינית ועברית", מסביר שריף. את ביצוע הבכורה שלה ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית ב-1992 בטולדו, במלאות חמש מאות שנה לגירוש היהודים מספרד.

את היצירה השלישית בטרילוגיה, 'תהילים של ירושלים', השלים שריף ב-1995. בפעם הראשונה ניגנה אותה התזמורת הסימפונית ירושלים – 'רשות השידור', בחגיגות לציון שלושת אלפים שנה לירושלים.

ב-1997 ניגנה תזמורת האופרה של גנואה את ביצוע הבכורה של 'עקדה' – יצירה שהלחין שריף לזכר ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. "הכרתי את יצחק רבין היטב והרצח שלו זעזע אותי עמוקות", מספר שריף. "היצירה מתארת את דמותו, את חלומו ואת מותו. היא מנוגנת הרבה מאוד".

כעבור שנה ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את הבכורה של יצירה חשובה אחרת –'בראשית', בקונצרט לכבוד יום העצמאות החמישים של ישראל. כמו רבות מיצירותיו של שריף, גם יצירה זו עוסקת בתולדות העם היהודי ובמקורותיו. "העיסוק שלי הוא במשמעות, בהיסטוריה. השפה העברית עוברת כחוט השני בתהליכים האלה", הוא אומר. "הבסיס של העם היהודי הוא השפה שלו; והבסיס של השפה הוא המקום שבו היא נולדה. לכן ראיתי תמיד חשיבות בחזרה לארץ".

במרוצת השנים ניהל שריף תזמורות רבות בישראל, יזם אירועי מוסיקה ופעל רבות לקירוב הקהל הרחב למוסיקה בקונצרטים מוסברים ובתכניות רדיו וטלוויזיה. מאז סיים את לימודיו עסק בהוראה ולימד ניצוח, תִּזְמוּר וקומפוזיציה. ב-1991 התמנה לפרופסור באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל-אביב, וב-1998 מונה למנהלה. "תמיד אהבתי ללמד. אם אתה מנצח – עליך להיות מורה טוב", הוא אומר.

בשנים האחרונות שריף ממשיך לעבוד במלוא המרץ. הוא שיקם את התזמורת הסימפונית של חיפה ומוסיף לנהל אותה, ואשתקד הכריז גם על הקמת האופרה החיפאית בראשותו. "אני מקווה שאוכל להמשיך ליצור בבריאות ובשפיות", הוא מסכם. "אני חייב לתת מעצמי, ורוצה לעשות את זה כאן. הפרס הגדול הוא האפשרות לעשות את הדברים שאני אוהב, כאן – בישראל".