מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

ד"ר חן קוגל

share
שתפו עמוד:
ד"ר חן קוגל

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ד בתחום תקומה - ערבות הדדית.

ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית, הביא לסדרה של מהפכים משמעותיים במכון. הוא הטמיע שיטות חדישות לחקירת מקרי מוות עם פולשנות מינימלית, ויצר שקיפות שהביאה להתקרבות בין הציבורים המסורתיים ובין המכון. קוגל פעל לפיתוח המחקר וההוראה במכון וייסד השתלמויות לאבחון נפגעות תקיפה מינית.

באסון שבעה באוקטובר ובחודשים שלאחריו עבד המכון בהקרבה ובדבקות, ימים ולילות, במלאכת הקודש הקשה, תוך טלטלה רגשית. בזכות מנהיגותו ומקצועיותו של ד"ר קוגל הצליח המכון להגיע לזיהוי רובם המוחלט של קורבנות הפשעים.

ד"ר חן קוגל הפך את המכון לרפואה משפטית למקום של אמון והזדהות ציבורית ולארגון של פתיחות ושקיפות.

נימוקי השופטים

השופטים: מר יהורם גאון – יושב ראש, האלוף במיל' דורון אלמוג, גב' מיכל עבאדי־בויאנג'ו, גב' מרים פרץ, האלוף במיל' משה קפלינסקי

הוועדה ממליצה להעניק את פרס ישראל בתחום התקומה – ערבות הדדית – לד"ר חן קוגל, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית.

בתפקידו כראש המכון הביא לסדרה של מהפכים משמעותיים במוסד זה. הוא הכניס שיטות חדישות לחקירת מקרי מוות עם פולשנות מינימלית ושימוש בבדיקות דימות. בעקבות שינוי זה, כל נפטר המגיע למכון לרפואה משפטית עובר כיום בדיקות דימות באמצעות סי־טי ועוד. כיום, פחות מחמישית מהגופות שמובאות למכון לרפואה משפטית עוברות נתיחה, וכל השאר מתוחקרות באמצעים לא פולשניים. כאשר בכל זאת נדרשת נתיחה, הדבר נעשה בהסכמה מלאה של משפחת המנוח תוך שיחה איתה והבהרה מדוקדקת מה נעשה בנתיחה, ותוך הבטחה והתחייבות להתערבות כירורגית מינימלית.

זאת ועוד, ד"ר קוגל הביא להפסקת הנוהג ליטול ולשמר איברים, וכל הניטל כעת הוא דגימות מיקרוסקופיות, ואף זאת במקרים בודדים.

למכון לרפואה משפטית מגיעים ממכונים מקבילים בעולם כדי ללמוד שיטות בכל הקשור לפענוח מקרים בלי התערבות פולשנית.

כתוצאה מפעולות אלה, ומשנוכח הציבור לדעת כי לא מבזים את כבוד המת במכון, חלה התקרבות גדולה בין הציבור הדתי למכון לרפואה משפטית. כיום הציבור הדתי והחרדי מעריך מאוד את המכון. מדי יום ביומו מתנדבי זק"א הדתיים והחרדים פועלים במכון ומסייעים לו, הן בשינוע גופות והן בטיפול בהן לאחר שהטיפול הרפואי הסתיים.

בהנהגתו של ד"ר קוגל התנהל פרויקט "מנוחה בכבוד", שהביא לקבורה רקמות ואיברים של 8,400 נפטרים שהוחזקו במכון לרפואה משפטית – בתהליך ממושך ומקיף. כל משפחה של מנוח קיבלה הודעה ולפי בקשתה התקיימה קבורה מחדש.

המכון לסנגוריה שהקים ד"ר קוגל נותן חוות דעת מקצועיות שעשויות לשפוך אור על משפטיהם של נאשמים שלא בצדק ואף להביא לזיכוים של חפים מפשע.

ד"ר קוגל פתח את המכון להשתתפות של רופאים נציגי משפחת המנוח בהליך הטיפול בגופה, אם המשפחות מעוניינות בכך. הוא יצר שקיפות מלאה, כדי להפיג חששות של משפחות הנפטרים הן מביזוי כבוד המת והן מעיוות תוצאות.

ד"ר קוגל פעל רבות לפיתוח המחקר וההוראה במכון לרפואה משפטית. עוד לפני שהחל לכהן כמנהל המכון לימד ד"ר קוגל בפקולטות לרפואה ומשפטים באוניברסיטאות תל אביב, בן־גוריון ובר־אילן, וממשיך ללמד גם היום. לאורך השנים הוא זכה פעמים רבות בתואר מרצה מצטיין – תואר שמעניקה הפקולטה לפי בחירת הסטודנטים. כאשר התמנה הרחיב את תוכניות הלימודים, בנה השתלמויות מקצועיות והגדיל את מעגל התלמידים בהיקף נרחב.

ד"ר קוגל ייסד השתלמויות לאבחון ובדיקה של נפגעות תקיפה מינית, והכשרת רופאים ומטפלים לצורך כך במרכזי הבדיקה האקוטיים שנפתחו בבתי החולים בארץ. המכון בהנהגתו מפקח על מרכזי הבדיקה ברחבי הארץ ומכשיר את פעילותם.

בזכות פעילותו כמפקד היחידה הצבאית לזיהוי חללים במשך 21 שנה, ד"ר קוגל היה אחד המובילים בהקמת מאגר הדנ"א למגויסי צה"ל. כמנהל המכון המשיך ד"ר קוגל את יחסי העבודה החשובים עם הצבא והיה כוח מניע בהקמת מעבדת הדנ"א הצה"לית. הוא היה חלוץ בהקמת המאנ"ח (מרכז איסוף נתוני חלל) הצה"לי בבסיס צריפין (שעבר לאחר מכן למחנה שורה) וייסד שיטת עבודה לבדיקת חללי צה"ל וזיהוים. הוא חקר את מותם של חללי צה"ל רבים ומסקנותיו תורגמו לשינוי בתפיסת המיגון של החיילים.

אולי גולת הכותרת של פעילותו של ד"ר קוגל אירעה אך לאחרונה, כשהמכון לרפואה משפטית בראשותו עסק בזיהוי חללי אסון שבעה באוקטובר. זיהוי חללים כה רבים בזמן כה קצר, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות ובהירתמות מסורה לעבודה מפרכת, מהווה הישג חסר תקדים. המכון לרפואה משפטית עבד בהקרבה מרשימה ובדבקות ימים ולילות, במלאכת הקודש הקשה, תוך טלטלה רגשית נוראה וחשיפה למראות מזעזעים. בזכות מנהיגותו ומקצועיותו של ד"ר קוגל הצליח המכון בצורה מעוררת הערכה להגיע לזיהוי רוב מוחלט של קורבנות הפשע המתועב של החמאס.

נוסף לעבודה המדעית והמקצועית במלחמה האחרונה שימשו ד"ר קוגל ועובדי המכון כלי הסברתי חשוב במאבקה של המדינה להביא לתודעה הציבורית העולמית את הפשעים נגד האנושות שביצע החמאס. בפעם הראשונה בתולדותיו הוכנסו עיתונאים זרים רבים למכון והוצגו בפניהם ממצאים ברורים וחד־משמעיים. ד"ר קוגל ועובדיו התראיינו לכלי תקשורת זרים רבים, סיפרו על ממצאיהם וסייעו רבות להבהרת עמדתה של ישראל בעולם.

ד"ר קוגל הפך את המכון לרפואה משפטית למקום של אמון, גאווה, והזדהות ציבורית, למקום מקצועי ומתקדם, למקום של פתיחות ושקיפות.

על כל אלה, ובמיוחד בימים קשים אלו, ממליצה הוועדה על ד"ר קוגל לקבלת פרס ישראל לתקומה – ערבות הדדית.

מפעל חיים

חן קוגל נולד ב־1962 בחולון. אימו רבקה קוגל (לבית רויטר) נולדה בתל אביב ואביו יהודה קוגל נולד בצ'כיה ועלה ארצה בשלהי שנות השלושים. הוא התחנך בבית הספר ע"ש ח' קוגל, הקרוי על שם סבו – חיים קוגל, ראש העיר הראשון של חולון. מגיל צעיר רצה להיות רופא, וכבר בגיל 18 החל בלימודי הרפואה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב כעתודאי. לאחר מכן שירת כקצין רפואה גדודי וחטיבתי בחטיבת גבעתי, פיקד על קורסי קצינים והשתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל. לפני ארבע שנים הכיר את בן זוגו – נבות שוורץ ולפני כשנה הם מיסדו את יחסיהם.

ב־1992 החל את התמחותו במכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר והיה לרופא הישראלי הראשון שהתמחה ברפואה משפטית בארץ. התחום קסם לו, "הוא משלב רפואה, בלשות, משפטים, פיזיקה ועוד. זה מקצוע רחב מאוד ברפואה בעל השפעה חברתית, ולפעמים אף בעל השפעה אסטרטגית," מסביר ד"ר קוגל ומוסיף כי שעות העבודה במקצוע נוחות יחסית למקצועות הרפואה האחרים, "כך", חשב קוגל, "אוכל להמשיך לנגן בפסנתר ולהופיע".

בהמשך השתלם במכונים הנחשבים בעולם. "הבנתי שאי אפשר ללמוד הכול במקום אחד, ולכן נסעתי ללמוד את השיטות במקומות אחרים. כשחזרתי הבנתי עד כמה ההתנהלות כאן אינה תקינה וביקשתי לחולל שינוי מבפנים". כשניסה לפתור את שראה כמעוות בתוך כותלי המכון דבריו נפלו על אוזניים ערלות. "לא יכולתי לחיות עם הידיעה שיש אנשים בבית הכלא בשעה שהחלק של הרפואה המשפטית במשפט שלהם אינו מבוסס דיו". כן התלונן כי הפרקטיקה של שימור אברים ללא הסכמה וללא ידיעת משפחות הנפטרים אינה תקינה. הוא פנה לתקשורת ולמבקר המדינה, ובהמשך מונתה ועדת חקירה שממצאיה הוכיחו את אמיתות טענותיו. בעקבות חשיפת שחיתויות ועוולות שנעשו במכון, קיבל ד"ר קוגל את אות אביר איכות השלטון.

בשל הנסיבות התפטר ד"ר קוגל מתפקידו. ב־2005 הקים מכון פרטי לרפואה משפטית שנתן חוות דעת במשפטים חשובים. בשנים אלו תחת פיקודו קבעה היחידה לזיהוי חללים בצה"ל כי החטופים רגב וגולדווסר אינם בין החיים מיד לאחר חטיפתם וזיהתה את גופותיהם משהוחזרו.

בשנת 2013 חזר ד"ר קוגל אל המכון לרפואה משפטית, הפעם בתפקיד מנהל המכון. הוא חולל בו שינויים חשובים לאין ערוך, וכנר לרגליו עמדו ערכים של פתיחות ושקיפות, ויותר מכול – אנושיות ורגישות לזולת.  

קוגל הטמיע במכון שיטות חדישות לחקירת מקרי מוות בפולשנות מינימלית ובשימוש בבדיקות דימות. "זה שינוי טכנולוגי שקשור בשינוי תפיסתי רחב", הוא מסביר, "האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים מאפשרים ברוב המכריע של המקרים לספק תשובות ללא נתיחה כלל". הוא פתח במכון יחידה לעניין זה, ואליה מגיעים מרחבי העולם ללמוד שיטות לפענוח מקרים ללא התערבות פולשנית. במקרים שבהם נדרשת נתיחה היא נעשית בהסכמת המשפחה רק לאחר שהוסבר לה על התהליך הדרוש (או על פי צו בית משפט).

תחת ניהולו של ד"ר קוגל נפסקה נטילת האברים ממנוחים ונפסק שימור האיברים, רק במקרים הכרחיים נוטלים דגימות מיקרוסקופיות בלבד. בהנהגתו התנהל המיזם "מנוחה בכבוד", שהביא לקבורה רקמות ואברים של אלפי נפטרים שהוחזקו במכון, חלקם שלא כדין.

פעולות אלו שינו את תדמיתו של המכון בעיני הכלל, ומשנוכח הציבור לדעת כי לא מבזים את כבוד המת במכון, היחסים בינו ובין הציבור הדתי השתנו מקצה לקצה. "אנחנו שומרים על כבוד המת ולכן יש התקרבות גדולה", אומר ד"ר קוגל, "היום מתנדבים במכון חרדים ואנשי זק"א, אנשים שראו בעבודת המכון בעבר חילול הקודש". בתעודת הוקרה שקיבל מזק"א צוין כי "הוא מסייע בכל מקרה, רגיש ועומד לצד משפחות הנפטרים. מהווה סמל ודוגמה ופועל לאיחוד וליכוד בין בני אדם, על כלל המגזרים והאוכלוסיות".

"אני רואה את עצמי כרופא של המשפחה של הנפטר, כדי שהיא תבין מה קרה; או כרופא של הנאשם, שרוצה שייעשה איתו צדק". תפיסת עולם זו הובילה את ד"ר קוגל לשנות את המבנה של חוות הדעת שמפיק המכון, והיום הן מנומקות ומוסברות, והמסקנות מפורטות ושקופות. הדבר תורם הן למשפחה, שרוצה לדעת מה קרה ליקירה ברגעיו האחרונים, והן לעוסקים בהליך המשפטי, שעתה דרך הסקת המסקנות נהירה להם. זאת ועוד, הוא פתח את שערי המכון גם לסנגוריה. אם בעבר שירת המכון רק את התביעה, היום הוא יכול לספק חוות דעת גם להגנה. מדיניות זו מביאה לעיתים את המכון לעמוד כנגד הפרקליטות, כפי שאירע למשל במשפט זדורוב, שבו הביא ד"ר קוגל את הראיה המרכזית שהובילה לפתיחת המשפט החוזר שבסופו זוכה זדורוב.

ד"ר קוגל פועל לפיתוח המחקר וההוראה במכון, מרצה בכמה אוניברסיטאות וזכה פעמים רבות בתואר מרצה מצטיין. המכון בניהולו ייסד השתלמויות לאבחון ובדיקה של נפגעות תקיפה מינית, מכשיר רופאים ומטפלים לבדיקתן ומפקח על מרכזי הבדיקה ברחבי הארץ. במסגרת עבודתו עם הצבא, היה האיש שעליו נסמכה הקביעה הרבנית שחללי צה"ל שאול וגולדין נפלו בקרב. הוא חקר את מותם של חללי צה"ל רבים ומסקנותיו השפיעו על תפיסת המיגון של החיילים. הוא היה ממובילי הקמתו של מאגר הדנ"א למגויסי צה"ל, וכמנהל המכון היה שותף בהקמת מעבדת הדנ"א הצה"לית. בהנהגתו הוטמעו שיטות חדשות לפענוח דנ"א במכון, "גם דנ"א מיטוכונדריאלי, ששימש למשל במשפט זדורוב, וגם אן־ג'י־אס, שיטה חדשה המאפשרת לבחון דגימות רבות בזמן קצר", הוא מסביר, "היה לנו המזל להכניס את השיטה ולהטמיע אותה לפני 7 באוקטובר".

עם היוודע היקף ממדיו העצום של האסון שאירע ב־7 באוקטובר 2023, נרתם צוות המכון והעומד בראשו אל מלאכת הקודש הקשה של זיהוי החללים והנרצחים. הם, יחד עם אנשי צה"ל, המשטרה, זק"א והרבנות, עבדו בהקרבה ובדבקות יום ולילה תוך טלטלה רגשית וחשיפה למראות מזעזעים. כדי לזרז את הזיהוי הציע ד"ר קוגל ראשית ליטול דגימות דנ"א מכל הגופות ולבדוק אותן במכון במקביל לבדיקות האחרות שנערכו במחנה שורה. הרוב המוחלט של הנפטרים זוהה והודעה הועברה לקרוביהם במהירות האפשרית. זיהוי חללים כה רבים בזמן כה קצר הוא הישג חסר תקדים בעולם כולו.

לצד העבודה המדעית והמקצועית, סייע ד"ר קוגל במאבקה של המדינה להביא לתודעה הציבורית העולמית את הפשעים נגד האנושות שביצע החמאס. בפעם הראשונה בתולדותיו הוכנסו למכון עיתונאים זרים, "כדי שיוכלו לראות את המצב של הגופות, את הזוועות שאיתן אנחנו מתמודדים. הם נחשפו לריח, לריקבון – הם היו מזועזעים. התראיינתי עשרות פעמים לתקשורת הזרה – הסברתי, הראיתי תמונות, בכיתי".

בעשור האחרון – וביתר שאת במלחמת חרבות ברזל – פועל המכון בראשותו של ד"ר קוגל במקצועיות וביושרה, באופן מתקדם ושקוף ומהווה מקום של אמון, גאווה והזדהות ציבורית.