מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' עירד מלכין

share
שתפו עמוד:
פרופ' עירד מלכין

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ד בתחום היסטוריה כללית.

פרופ' עירד מלכין הוא היסטוריון מהשורה הראשונה, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר יוון העתיקה. בתחום התמחותו הראשון, היחס בין דת לקולוניזציה בספרטה הארכאית, הוא הראה כי ספרטה הייתה מעצמה ימית שפניה לקולוניזציה, ולא מעצמה יבשתית מסוגרת. בהמשך דרכו הרחיב פרופ' מלכין את מחקריו וחקר את הולדתה והתגבשותה של ציוויליזציה יוונית במאות ערי המדינה היווניות, במרחב העצום שבין גרוזיה לספרד. פרופ' מלכין נעשה מומחה בנושא המרחב הים תיכוני היווני, וראה בו עולם שבו לים ולפרספקטיבה הימית חשיבות מרכזית; עולם המפוזר מבחינה גיאוגרפית, אך בד בבד מתאפיין בארגון של רשתות הזדהויות וזהויות קולקטיביות.

נימוקי השופטים

פרופ' מרים ירדני, יו"ר, פרופ' בילי מלמן, פרופ' עמנואל סיון

פרופ' עירד מלכין הוא היסטוריון מהשורה הראשונה, מהמובילים בארץ ובעולם בתחום חקר יוון העתיקה. בתחום התמחותו הראשון, היחס בין דת לקולוניזציה בספרטה הארכאית, הוא הראה כי ספרטה הייתה מעצמה ימית שפניה לקולוניזציה, ולא מעצמה יבשתית מסוגרת. בהמשך דרכו הרחיב פרופ' מלכין את מחקריו וחקר את הולדתה והתגבשותה של ציוויליזציה יוונית במאות ערי המדינה היווניות, במרחב העצום שבין גרוזיה לספרד. פרופ' מלכין נעשה מומחה בנושא המרחב הים תיכוני היווני, וראה בו עולם שבו לים ולפרספקטיבה הימית חשיבות מרכזית; עולם המפוזר מבחינה גיאוגרפית, אך בד בבד מתאפיין בארגון של רשתות הזדהויות וזהויות קולקטיביות.

מחקריו של פרופ' מלכין הם בין תחומיים ורבי פנים, וכוללים שילוב מרתק של קפדנות פילולוגית, פענוח עדויות אפיגרפיות וארכיאולוגיות, ניתוח של מיתוסים, שירה, גאוגרפיה ימית, אתנולוגיה וחקר הקולוניזציה. פרופ' מלכין עשה שימוש מקורי בחידושים קונספטואליים גדולים שהתגבשו במחקר במחצית השנייה של המאה הקודמת, כגון "המשך הארוך" והמושגים מרכז ופריפריה, ושילב אותם בצורה הרמונית בחידושיו פורצי הדרך. הוא גם פתח אופקים חדשים בחקר תולדות הקולוניזציה ובתחום ההיסטוריה התרבותית. חידושיו המתודולוגיים הראויים לציון מיוחד הם יישום חקר המרחב בתחום ההיסטוריה, וכן אימוץ המושגים "מדע" או "תאוריית הרשתות" מתחומי מדעי החברה והפיזיקה ויישומם בתחום חקר הציוויליזציה היוונית והים התיכון. הוא ניתח והקים לחיים עולם יווני גדול ומפוזר, אך בו בזמן "קטן": עולם של רשתות שהתגבשו בו ישויות וזהויות קולקטיביות.

פרופ' מלכין הראה כי הזהות היוונית התגבשה דווקא בקולוניות ולא ביוון עצמה, וכמוה גם המוסדות הפוליטיים של יוון. הוא הוסיף והראה כי קולוניזציה זו הייתה מוּנעת מאמונות דתיות מיתולוגיות, ומוטיב הארץ המובטחת מילא בהן תפקיד חשוב ביותר.

פריצות הדרך של פרופ' מלכין בנושאי המחקר ובשיטותיו עוררו הערכה רבה בקרב עמיתיו בעולם. על ספריו נאמר כי מעתה לא יהיה אפשר עוד לכתוב את תולדות יוון כפי שנכתבו לפני כן. הוא הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות רבות בארצות הברית ובאירופה ונשא בהן סדרות הרצאות יוקרתיות, ובהן ההרצאות ע"ש Nellie Wallace באוניברסיטת אוקספורד.

פרופ' מלכין פעל רבות להנחלת התרבות הקלסית ומורשתה בישראל, גם באמצעות האוניברסיטה המשודרת. הוא אחד ממייסדיו של כתב העת המדעי The Mediterranean Historical Review שאותו הוא ממשיך לערוך עם שותפו המייסד גם עתה, 27 שנים אחרי שהחל לצאת לאור. כתב עת זה נחשב לבעל השפעה רבה ומוערך מאוד בקרב קהילת החוקרים ותלמידי המחקר. הוא היה שותף לייסוד מרכזים לחקר הים התיכון והפך את המחקר בנושא הזה לבין תחומי. ספריו החשובים של פרופ' מלכין ראו אור בשפות רבות, תורגמו ופורסמו בבתי הוצאה לאור אקדמיים בעלי מוניטין, ומאמריו התפרסמו במיטב העיתונות המדעית המקצועית. הוא משמש חבר במערכות כתבי עת מהשורה הראשונה. הוא הנחה תלמידי מחקר רבים בארץ ובעולם והעמיד דור המשך למפעלו.

על כל אלה מצאו חברי הוועדה את פרופ' עירד מלכין ראוי לקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ד.

קורות חיים

עירד מלכין, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, הוא מחשובי החוקרים של התרבות ההלנית העתיקה. הוא היה בין מייסדי תחום חקר ההיסטוריה של אזור הים התיכון כולו, ופתח אופקים חדשים בחקר ההשפעות ההדדיות בין דת, תרבות, התיישבות והיבטים אחרים של ערי המדינה היווניות. על ידי יישום פורץ דרך של תורת הרשתות המודרנית, חשף במחקרו את שורשי יצירתה של הציוויליזציה ההלנית שהתפרשה בעת העתיקה על פני אגן הים התיכון כולו.

עירד מלכין מתגורר בבת-ים והוא אב לטלי ולנגה.

לימודים והשתלמויות

1972 תואר בוגר בהיסטוריה (בהצטיינות יתרה), אוניברסיטת תל אביב
1979 תואר מוסמך בהיסטוריה עתיקה, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב
1982 תואר דוקטור בהיסטוריה עתיקה, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב 

תפקידים אקדמיים בארץ

1982– חבר סגל בחוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב (מ-1996 פרופסור מן המניין)
1999– ראש הפרויקט לחקר ציוויליזציות ים תיכוניות, אוניברסיטת תל אביב
2006–2008 ראש החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב
2013– מופקד הקתדרה ע"ש קאמינגס להיסטוריה של הים התיכון ותרבויותיו, אוניברסיטת תל אביב 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1989 פרופסור אורח, אוניברסיטת מונטריאל, קנדה
1990–1991 עמית במכון ללימודים הלניים, אוניברסיטת הרווארד, וושינגטון, ארה"ב
1994–1995 מדען אורח, אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארה"ב
1998 מרצה אורח, אקול נורמאל סופרייר, פאריס, צרפת
1999, 2003 פרופסור אורח, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בלטימור, ארה"ב
2000 עמית במכון הלאומי האוניברסיטאי של צרפת, פאריס
2005 מרצה אורח, אוניברסיטת אוקסופרד, בריטניה
2010 חוקר אורח, מכון מקס פלאנק, ברלין, גרמניה; חוקר אורח, המרכז לחקר ההיסטוריה העתיקה והאנתרופולוגיה, פאריס, צרפת

תפקידים נבחרים אחרים

1986–1991, 1997– מייסד שותף ועורך שותף, כתב העת Mediterranean Historical Review
2003 מנהל פרס דן דוד, אוניברסיטת תל אביב
2006–2008 חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב 

תעודות, פרסים ומלגות

1990–1991 עמית במכון ללימודים הלניים, וושינגטון, ארה"ב
1994–1990 מענק מחקר, האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים
1994–1995 מלגת הקרן הלאומית (ארה"ב) למדעי הרוח
2000–2006 מענק מחקר, האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים
2008–2009 עמית במכון ללימודים מתקדמים, ירושלים

מפעל חיים

כבר בילדותו נמשך עירד מלכין אחרי סיפורי המיתולוגיה היוונית, וקרא שוב ושוב כל ספר בעברית שהצליח להשיג בנושא. "כשילדים אחרים שיחקו כדורגל אני שיננתי את שמות האלים במיתולוגיה היוונית", הוא נזכר. מלכין נולד ב-1951 בפילדלפיה וגדל בחיפה. בתיכון, במקום בחינת בגרות כתב עבודת גמר על דמות האישה באודיסיאה, בארגונאוטיקה ובמחזה "מדיאה".

גיוסו לצה"ל נדחה בשל בעיות רפואיות, ובינתיים הוא סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. ב-1972 התגייס לצה"ל ושירת בבית הספר לפיקוד ומטה. הוא שימש חונך לקצינים הבכירים שהשתלמו שם. במלחמת יום הכיפורים הוצב במפקדת אוגדה בשארם א-שייח, ומיד לאחר סיום המלחמה מונה למזכיר ועדת חקירה צבאית שהוקמה לבדיקת מוכנות צה"ל ותפקודו בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. "ראיינו מאות עדים, ולמדתי מכך רבות על היחסיות של המחקר ההיסטורי", אומר מלכין. "אנשים שהיו באותו אירוע בדיוק חוו דברים שונים לגמרי. כשהתגברתי על הקושי בחיבורן של עובדות ('האמת') עם הסיפורים ('הנרטיב'), למדתי לאהוב היסטוריה עוד יותר". בסיומה של עבודת הוועדה הגיש דוח עב כרס, אך הוא נגנז ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלו.

לאחר שחרורו מצה"ל למד מלכין לתואר שני ולדוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב. "בחנתי במחקרי את השפעת הדת על ההתנחלות בעולם היווני העתיק. היו בעולם ההלני כאלף ערי מדינה באזורים שונים מאוד, ובדקתי איזה תפקיד מילאו פולחן אפולו והאורקל של דלפי במתן הלגיטימציה הדתית לפעולות ההתיישבות במקומות מרוחקים והקמת ערי מדינה חדשות, שהן מעין ערים-בנות של ערים ותיקות". ב-1982 שב מלכין לישראל והתקבל לסגל החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. הוא המשיך להעמיק ולהרחיב את המחקר בנושא ההתנחלות, ומחקרו ראה אור בספרו המסכם את הנושא ב-1987.

ב-1986 השתתף בייסוד כתב עת להיסטוריה של הים התיכון שהוא עורך עם פרופ' בנימין ארבל. "הרעיון היה לא להתבונן על תקופות מסוימות, אלא על תופעות שחוצות תקופות באזור הזה, כמו היחס לנשים, מסחר, דת וכן הלאה", מסביר מלכין. כתב העת ממשיך לצאת גם היום, והוא הגיע למקום ה-18 בדירוג של כתבי עת היסטוריים. מלכין גם ערך כמה ספרים בתחום ההיסטוריה של הים התיכון, ויזם את הוצאתה של סדרת ספרים פופולריים בנושא.

ב-1990, בהיותו עמית במכון ללימודים הלניים בוושינגטון, חקר מלכין מיתוסים הקשורים להתנחלות והיאחזות בקרקע בהתיישבויות ההלניות מחוץ ליוון, כמו איטליה וצפון אפריקה. "הגעתי למסקנה שהמיתוס נעשה מפורש יותר ככל שהמתיישבים בטוחים פחות בחזקה שלהם על הקרקע, ולכן חשים צורך לפתח הסבר מיתולוגי לכך". בחיפוש אחר רעיון "הארץ המובטחת" בהלניזם, הגיע להפתעתו דווקא לספרטה. "אני מראה בספרי בנושא כי ספרטה, שנחשבה במובהק לעיר מדינה יבשתית – בניגוד לאתונה שהייתה מעצמה ימית – הקימה מושבות על סמך הבטחות של האלים לכאורה לנחלות מעבר לים, ומשנה את התפיסה המקובלת לגבי ערים 'יבשתיות' לכאורה".

בספרו "שיבותיו של אודיסאוס" עסק מלכין במיתוס היווני הגדול של השיבה הביתה, ובמפגשי התרבויות שנוצרים בעקבותיו. "אודיסאוס מתווך במסעו בין עמים ותרבויות, ואני בדקתי במחקר מקומות גיאוגרפיים באיטליה וביוון המוזכרים במסעותיו, ונמצאו בהם עדויות ארכיאולוגיות לפולחנו. בחנתי כיצד התרחש שם המפגש בין התרבות ההלנית לתרבויות האחרות, ופיתחתי תפיסה המראה כי כשאין למתיישבים באזור מסוים כוח צבאי עדיף על המקומיים, נוצרת 'שפה שלישית' של מפגש בין-תרבותי המתווכת גם זהות אתנית".  

בשנים האחרונות פיתח מלכין תפיסה מהפכנית בדבר הקשר התרבותי בין ערי המדינה ההלניות, שהיו מרוחקות מאוד גיאוגרפית זו מזו. "על סמך מחקרים בסוציולוגיה ובפיזיקה הגעתי למסקנה שתורת הרשתות המודרנית, העוסקת בתחומים כמו חברה ותקשורת, תקפה גם בעולם העתיק, ומסבירה את הקשר בין כאלף ערי מדינה מרוחקות זו מזו", מסביר מלכין. "זה אִפשר להסביר בפעם הראשונה את שורשי הציוויליזציה היוונית, בכך שדווקא הריחוק הגיאוגרפי הוביל את היוונים הקדומים ליצור ולשמר תרבות משותפת". יישומה של תורת הרשתות בחקר ההיסטוריה פורסם ב-2011 בספרו "עולם יווני קטן", וכעת שוקד מלכין על הרחבת מחקר הרשתות לתרבויות ים תיכוניות נוספות.

מלכין משקיע חלק ניכר מזמנו גם בהוראה. הוא הדריך שלושה-עשר תלמידי דוקטורט ומלמד בסמינרים ובקורסים לתואר ראשון על יוון העתיקה. "היסטוריה ביוונית עתיקה פירושה 'חקירה', ובשפות אחרות משמעותה 'סיפור'. אני מנסה לחשוף את הסטודנטים לשילוב המרתק בין העובדות למשמעויות. זה הקסם של מדעי הרוח".

פרסומים נבחרים

מלבד ספריו, פרסם פרופ' מלכין למעלה מ-60 מאמרים, פרקים בספרים, סקירות וערכים אנציקלופדיים.

    • 2003 מיהו יווני, האוניברסיטה המשודרת
    • 1987 Religion and Colonization in Ancient Greece

    • 1994 Myth and Territory in the Spartan Mediterranean (paperback edition, 2003; French editions 1999, 2004)

    • 1998 The Returns of Odysseus: Colonization and Ethnicity (Italian edition, 2004; Hebrew edition 2004)

    • 2011 A Small Greek World: Networks in the Ancient Mediterranean (paperback edition 2013)

    • 1992 מנהיג והנהגה בישראל ובעמים (עם זאב צחור)
    • 1988 Mediterranean Cities: Historical Perspectives (with R.L. Hohlfelder)
    • 1990 La France et la Méditerranée
    • 1995 Leaders and Masses in the Roman world: studies in honor of Zvi Yavetz (with Z.W. Rubinsohn)
    • 2001 Ancient perceptions of Greek ethnicity
    • 2005 Mediterranean Paradigms and Classical Antiquity
    • 2009 Greek and Roman Networks in the Mediterranean (with C. Constantakopoulou, and K. Panagopoulou)