מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

איזי שרצקי

share
שתפו עמוד:
איזי שרצקי

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ב בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק בזאת למר איזי שרצקי על תרומתו המשמעותית ורבת השנים לחברה הישראלית ולפריפריה הצפונית. השפעתו ניכרת בפסיפס תחומים, בהם החינוך, חיי החברה והתרבות, קידום הבריאות וקידום הספורט כמנוף לצמיחה, שינוי ומעורבות חברתית.

נימוקי השופטים

מר אבי נאור, יו"ר, גב' עדינה בר שלום, דר' יונית ניסים, מר אבנר שליו, מר ניר מסיקה

"נדיבות אמתית היא כאשר אתה נותן את כולך ומרגיש שזה לא עלה לך בדבר". (סימון דה־בובואר)

פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק בזאת למר איזי שרצקי על תרומתו המשמעותית ורבת השנים לחברה הישראלית ולפריפריה הצפונית. השפעתו ניכרת בפסיפס תחומים, בהם החינוך, חיי החברה והתרבות, קידום הבריאות וקידום הספורט כמנוף לצמיחה, שינוי ומעורבות חברתית.

מר שרצקי התגייס לסייע לפריפריה הצפונית בעת שזו הייתה במצוקה, ובחזונו הפך את המשבר למנוף לשינוי, עת ביקש להפוך את הפריפריה למרכז מעצים ושוקק חיים לרווחת תושבי הצפון. הוא לא חסך ממרצו ומזמנו והקצה משאבים, מחשבה ודאגה לטובת הצפון באחת מהתקופות הביטחוניות המורכבות, רוויות הקושי וחסרות היציבות שחוו.

איזי נולד בשנת 1946 להורים ניצולי שואה. הוריו, שחוו קשיים והיו למודי סבל, נלחמו על פרנסת המשפחה אך שמרו על רוח אופטימית בגידול בניהם. שורשיו האיצו את דרכו היזמית והחברתית כבר בעודו בשנות העשרים לחייו, עת הקים וניהל חברות עסקיות ובמקביל המשיך לטפח ולנהל מספר קבוצות כדורגל. עולם העסקים ועולם הספורט והנתינה החברתית היו שזורים זה בזה בעשייתו ובפועלו מאז ועד היום.

בתחילת שנות התשעים חיפש איזי פתרון למכת גנבות הרכב שהתפרצה כמגפה ופגעה בבתים רבים בישראל. בשנת 1995 רכש איזי עם קבוצת שותפים את חברת איתוראן. ביזמות ונחישות הצליח איזי להוכיח כי הסנסור של איתוראן מפחית את הסיכוי של רכב להיגנב. בתוך 3 שנים הונפקה איתוראן בבורסה בישראל ובשנת 2005 הונפקה בנאסד"ק. כיום איתוראן היא החברה המובילה בעולם בתחומה והיא משרתת מעל 2 מיליון כלי רכב בשלושים מדינות. מיומה הראשון נבנתה איתוראן על פי חזונו מתוך הבנה כי העובדים הם הבסיס להצלחת החברה.

בסוף שנות התשעים, צפון מדינת ישראל, אצבע הגליל והעיר קריית שמונה היו נתונות להתקפות טילים. הגבול הצפוני ידע ימים קשים ובער בעוצמה רבה: תקרית רדפה תקרית ואצבע הגליל חוותה את אחת מהתקופות המורכבות בתולדותיה. באחד מהימים הנוראים ההם, שני תושבי קריית שמונה קיפחו את חייהם באחת ממתקפות הטילים. מבנים שונים, ביניהם גם בניין העירייה, ספגו פגיעה קשה וניזוקו. איזי לא היה יכול לשבת במגדל השן העסקי במרכז הארץ ולהתבונן במראות רוויי הקושי שחווים תושבי הצפון. הוא עשה מעשה ופנה לראש העיר דאז, חיים ברביבאי, והציע את עזרתו בסיוע בשיקום ההריסות ובעידוד תושבי הצפון בכלל והעיר קריית שמונה בפרט.

מאז ועד היום גורלו נכרך בגורל הצפון. הוא השקיע לילות כימים בכל תחום מתחומי החיים, ותרם מזמנו, ממרצו וממשאביו לטובת שיפור איכות החיים בגבולה הצפוני של מדינת ישראל.

מעורבותו של איזי שרצקי ניכרת בכל תחומי החיים באצבע הגליל בכלל ובקריית שמונה בפרט, החל מתחום החינוך, התרבות והרווחה, דרך הבריאות, הפנאי והקהילה ועד לסיוע לפרט. איזי הכריז לא פעם כי מעורבותו ועשייתו אינה פילנתרופיה אלא קשר אמיץ של שותפות ללא הגבלה בזמן ובמשאבים. חזונו מתממש בכך שילדים בצפון בכלל וילדי קריית שמונה בפרט קיבלו הזדמנות לחינוך טוב יותר בזכות משאבים שהקצה, ואפשרויות לחשוב על עתיד טוב יותר.

במהלך העשורים שבהם הוא פועל ללא לאות בצפון מדינת ישראל דאג להקמתה של מרפאת שיניים קהילתית המעניקה טיפולי שיניים לאוכלוסיות מיוחדות בתשלום סמלי או בחינם, הפעיל בקריית שמונה בית תמחוי המעניק ארוחות צהריים וערב חמות לאוכלוסיות נזקקות, תמך בתיאטרון "מראה", שאותו פוקדים מידי שבוע מאות מתושבי הגליל העליון, תמך בהקמת ספרייה ציבורית ובמפעל מלגות לסטודנטים ולתלמידים, ותמך במשך שנים בסניף קריית שמונה של תוכנית "אחריי" – תוכנית הכנה לצה"ל שבמסגרתה עוברים בני הנוער תהליכים משמעותיים לקראת גיוסם לצבא.

מדי שנה, בתמיכתו, יוצאות משלחות בני נוער לחו"ל לייצג את קריית שמונה ואת מדינת ישראל בתחרויות שירה, ריקוד וספורט ברחבי העולם. בשנים האחרונות הוא תומך גם במרכז "הפוך על הפוך" של עמותת על"ם – עמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה הפועלת בעיר. גולת הכותרת של פועלו היא תמיכה בתחום החינוך המיוחד. בהתגייסותו שופצו כל מוסדות החינוך המיוחד בקריית שמונה, המתפקדים כמוסדות אזוריים. ביניהם יוזכר בית הספר "רננים", שבו לומדים כ־150 תלמידים מכלל המגזרים והחברות בצפון; תלמידים יהודים, דרוזים, מוסלמים, בדואים, צ'רקסים, נוצרים וילדי צד"ל. פרויקט נוסף שהוא מפעיל בשיתוף עם ג'וינט ישראל והמתנ"ס המקומי הוא "מוטב יחדיו", המעודד פיתוח קהילה ומעורבות תושבים.

מראשית שנות ה־2000 איזי החל להשקיע בקבוצת הכדורגל של קריית שמונה ולנהל אותה. הוא איחד את הקבוצות בעיר לקבוצה אחת והביאה להישגים רבים במהלך השנים שחלפו מאז – מה שהביא גאווה רבה לחובבי ספורט רבים מאזור הצפון. על פועלו יוצא הדופן זכה בשנת 2012 בפרס אלון ובשנת 2022 בפרס על מפעל חיים בספורט.

על כל אלה מצאה הוועדה את מר איזי שרצקי ראוי לקבלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב.

קורות חיים

איזי שרצקי מתגורר בתל אביב, נשוי למדי. הם הורים לאייל, ניר וגיל וסבים ל־11 נכדים.

  • תמיכה בעיר קריית שמונה – איזי שרצקי וחברת איתוראן
  • הקמת עירוני איתוראן קריית שמונה
    • איחוד קבוצות הכדורגל העירוניות ששיחקו בליגה הרביעית לכדי קבוצה אחת מקצועית
    • הקבוצה שהוקמה בשנת 2000 הגיעה בשנת 2007 לליגת העל
    • בשנת 2011 זכתה הקבוצה באליפות המדינה
    • בשנת 2014 זכתה בגביע המדינה
    • בשנת 2015 זכתה בגביע אלוף האלופים
    • במשך השנים זכתה כמה פעמים בגביע הטוטו
    • מחלקת הנוער של הקבוצה גדלה מכמה עשרות ילדים ל־450 ילדים כיום מכל אזור הצפון
  • הקמת מרפאת שיניים המטפלת בנצרכים; הטיפול ניתן בסבסוד או בחינם
  • הקמת מרכז שמחה לילד, מועדון לנוער קריית שמונה הפועל מדי יום
  • הקמת בית בתיה – מרכז הזנה לנזקקים המוציא למעלה מחמש מאות מנות חמות ביום לבתי נזקקים
  • הקמת ארבעה מועדוני קשישים – בהם זוכים הקשישים לפעילות חברתית, הרצאות, בדיקה רפואית שגרתית ועזרה בבירוקרטיה
  • תמיכה בעמותת "אחריי" בקריית שמונה, עמותה המכינה נערים ונערות לשירות צבאי משמעותי
  • במסגרת "אמץ לוחם": אימוץ ותמיכה ברווחתם של חיילי גדוד שחף 869 של חיל האיסוף הקרבי, החל משנת 2006
  • החל משנת 2006 עובדי איתוראן יוצאים לארבעה–חמישה פרויקטים קהילתיים בקריית שמונה מדי שנה, בדגש על תחום הנוער, הקשישים והחינוך המיוחד. ואלה כמה מתחומי הפעילות (מתוך עשרות):
      • שיפוץ מועדוני נוער וחברה
      • הקמת ספרייה בבית הספר ברנקו וייס
      • קרנבל פורים שנתי לקהילה
      • שיפוץ גני ילדים, בדגש על גני החינוך המיוחד
      • שיפוץ מועדון הכדורגל לנוער
      • צביעת מקלטים
      • בניית חדרי מוזיקה
      • פעילויות ספורט לנוער קריית שמונה
    • תמיכה בתרבות העירונית, במסגרת זו נתמך תיאטרון "מראה" שעמד בפני סגירה והוא חזר לפעילות, וכמו כן נתמכה להקת הבלט העירונית
    • תמיכה בעמותת "עלם"
    • "מוטב יחדיו": פרויקט קהילתי־עירוני רב־ממדים (לילדים, נוער ומבוגרים) הפועל בקריית שמונה בתמיכת איזי ואיתוראן ובשיתוף הג'וינט, בניהולו של ניר שרצקי, החל מ־2012; כיום הפרויקט פועל בכל שכונות העיר

מבחר פרסים והוקרות

2001 אות יקיר העיר קריית שמונה
2007 גביע מופת לניהול כדורגל, מעריב
2011 תעודת הוקרה, מרכז השלטון המקומי בישראל
2012 פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי על תרומה לקידומה ולפיתוחה של קריית שמונה
2014 אות ההוגנות בספורט, תנועת אומ"ץ
2019 יקיר מכבי ישראל
2022 פרס מפעל חיים בספורט – מכללת וינגייט

מפעל חיים

איזי (יחזקאל) שרצקי נולד בתל אביב בשנת 1946 לאימו בתיה, ניצולת אושוויץ, לימים מורה למתמטיקה, ולאביו שמחה, ניצול ברגן־בלזן, לימים קצין משטרה ובעל משרד חקירות. כילד למד איזי בבית הספר היסודי ביד אליהו, מכיתה ד' למד בבית הספר משה הס, ומכיתה ז' בבית הספר יהודה הלוי. בשנות נעוריו למד בתיכון גאולה. אהבתו לכדורגל פיעמה בו מגיל צעיר: "כבר מגיל עשר שיחקתי כדורגל במכבי תל אביב בילדים, והמשכתי עד גיל שש־עשרה", מספר שרצקי. לאחר התיכון התגייס לשירות ביחידה קרבית ובמקביל שיחק כדורגל ברמת עמידר. "הייתי שחקן בינוני", הוא נזכר, "אבל אהבתי את זה מאוד". לאחר מכן אף ניהל את קבוצת רמת עמידר.

בשנת 1967 התחתן עם מדי, וברבות הימים נולדו להם אייל, ניר וגיל.

בתחילת הדרך הצטרף לאביו בעבודה במשרד החקירות ובשנת 1968 יצא לדרך עצמאית והקים יחד עם שותפיו את "מוקד", חברת חקירות ואבטחה. באוקטובר 1973 גויס למלחמת יום כיפור. "הגעתי לרמת הגולן למעלה גמלא. נלחמתי שבעה חודשים ברמה". לאחר ששוחרר, החל ממאי 1974, נאלץ להתמודד עם מציאות קשה: שותפו העסקי ראובן פרץ, שהיה אחראי לכל המאבטחים במפעלי הדרום, נהרג במלחמה. "הייתי נוסע לבאר שבע כל שבוע, יום ראשון עד יום שישי, רק כדי לא לפשוט את הרגל".

במשך השנים הוסיף לנהל את פעילות החקירות ב"מוקד". החברה התפתחה וצמחה עד לכדי 200 עובדים. בשנת 1995 קנה מידי תדיראן את חברת איתוראן וניווט אותה להצלחה עסקית ניכרת. החברה הונפקה ברבות הימים בבורסת תל אביב ואחר כך בבורסה בארה"ב.

מסלול חייו השתנה לחלוטין עקב החלטה שקיבל בשנת 1999. "בשנה הזאת נורו קטיושות על קריית שמונה", מספר איזי, "מאות רקטות. אנשים נהרגו, נפגעו, עזבו את העיר. הייתה אבטלה, המצב היה קשה. צלצלתי לראש העיר – שאיתו שירתי במילואים – חיים ברביבאי". ראש העיר חשב שזו עוד שיחה של בקשת עזרה, אבל הופתע לשמוע את ידידו מצהיר: "חיים, החלטתי לאמץ את העיר". איזי הכיר את העיר קריית שמונה משנות מילואים רבות שבהן שירת בצפון וחש כלפי המקום חיבור עמוק של שותפות גורל.

מרגע זה והלאה קיבל עליו איזי, גם באופן פרטי וגם כבעל השליטה באיתוראן, עשרות פרויקטים של סיוע מכל קשת הנתינה: החל מבית תמחוי, דרך מועדונים חברתיים לזקנים ולנוער, ועד שורה של יוזמות בחינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט. באמצעות יורם לירם, אחד מעובדיו באיתוראן, ובסיוע הרב יגאל ציפורי המתגורר בעיר, ניהל זירה רב מערכתית של תרומות ותמיכות חברתיות. למעשי ההתנדבות מגויסים גם עובדי איתוראן, המגיעים כמה פעמים בשנה לקריית שמונה לשורה של התנדבויות.

אחת המהפכות שעשה בעיר היא בתחום הספורט. "אחרי שנה בא אליי ראש העיר – שהכיר את אהבתי לכדורגל – ואומר לי, הינה אתה איש כדורגל, יש לנו שלוש קבוצות שפושטות את הרגל, קנה אותן. אמרתי לו, חיים, אני אחבר את כולן לקבוצה אחת ובעוד חמש שנים היא בליגת העל". מחלקת הנוער שבנה במועדון הכדורגל טיפחה שחקנים צעירים מן הסביבה, והיא עושה זאת בהצלחה עד היום. לבסוף אומנם זכתה הקבוצה בכל ההישגים האפשריים: אליפות, גביע המדינה, גביע הטוטו ועוד. "הגעתי לשם כשהיינו בליגה הרביעית", הוא מזכיר. הקשר שלו לקבוצה היה הרבה מעבר לפילנתרופיה: הוא היה מעורב אישית בקידום הקבוצה ובניהולה.

בשנים האחרונות הוקם בעיר פרויקט "מוטב יחדיו" בניהולו של ניר שרצקי, בנו של איזי, הפועל להעצמת הקהילה. בתחומי האומנויות איזי תומך בלהקת הבלט ובתיאטרון בעיר, ובתחומי החינוך הוא תומך בבתי הספר: בשיפוץ המבנים ובשכירת מורים מקצועיים. "העירייה כתבה לי שהבאתי יותר כסף לקריית שמונה ממה שהביאה הממשלה בעשרים ושתיים שנה", הוא אומר.

שרצקי מבהיר: "זה לא רק איזי. זה אשתי והבנים שלי. בלעדיהם זה לא היה הולך". ואכן, נדמה שכולם במשפחת שרצקי מגויסים לטובת העיר קריית שמונה ולטובת פרויקטים חברתיים בכלל.

יורם לירם, נציגו של איזי בכל מעשי הפילתרופיה שלו בקריית שמונה, כותב לנו: פעילותו של איזי בקריית שמונה החלה בסוף שנות התשעים, שעה שקריית שמונה הייתה נתונה תחת הפגזות שפגעו קשה בעיר ובתושביה. פעילות איזי בקבוצת הכדורגל של העיר, שנמשכת עד היום, הביאה את הקבוצה לעלות בקצב מהיר תחילה לליגה הלאומית ולאחר מכן לליגת העל, שם היא נמצאת היום. בדרך זכתה באליפות המדינה, בגביע המדינה, כמה פעמים בגביע הטוטו ואף במשחק אלוף האלופים. במקביל איזי הקים מרכז הזנה לנזקקים על שם אימו בתיה, מקום הפועל עד היום, הקים את בית שמחה לילד על של אביו שמחה, מקום הפעיל עד היום, והקים מרפאת שיניים לנזקקים הפועלת עד היום. איזי ואיתוראן מאמצים זה 16 שנים את גדוד "שחף" 869 מחיל האיסוף הקרבי, במסגרת פרויקט "אמץ לוחם". איזי ואיתוראן תומכים בעמותת "אחריי" ובעמותת "עלם", וכמו כן הם העבירו תמיכה קריטית לתיאטרון "מראה" שעמד לפני סגירה. משנת 2005 עובדי איתוראן יוצאים כל שנה לארבעה–חמישה פרויקטים בדגש על תחום הנוער, הקשישים והחינוך המיוחד. זוכים לתמיכתו בתי הספר רננים, שחפים, ברנקו וייס, גוונים ועוד. איתוראן בנשיאותו של איזי תומכת בעמותת "מצמיחים", הפועלת בבתי ספר בסדנאות למניעת אלימות, וכמו כן תומכת בעמותת "אתגרים", המעבירה הדרכות של פעילות שטח לגני ילדים בעלי צרכים מיוחדים. איתוראן שותפה בהקמת פרויקט "מוטב יחדיו" החל מ־2012. הפרויקט התחיל בשכונה אחת וכיום יש לה ארבעה מרכזים, ולמעשה היא פועלת בכל העיר.

איזי מעוניין להדגיש כי כואב לו על מידת שותפות המדינה בפריפריה. "זה צריך להיות הדבר הכי חשוב למדינה: ביטחונית, כלכלית. צריך לעזור שם יותר".

"אחד הפרויקטים שאני הכי קשור אליהם הוא 'אור למשפחות', למשפחות שכולות", מספר איזי. "אני מאמץ אותם כבר הרבה שנים בקריית שמונה. הילדים, שהם האחים של הנופלים, מקבלים מלגות, וההורים משתתפים בשמחות. כל פעם שאני בא לשם עולות לי דמעות. זה מרגש".

לאחרונה קיבל גם פרס על מפעל חיים בספורט במכללת וינגייט. "הפעילות הזאת עושה לי ולכל המשפחה את כל החיים כיף", הוא מסכם. "כשבאתי אמרו לי 'תבוא לשנה', והיום אנחנו שם כבר עשרים ושלוש שנה. עכשיו כשהכירו בזה, זה מרגש הרבה יותר".