מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' גבריאל סלומון

share
שתפו עמוד:
פרופ' גבריאל סלומון

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"א בתחום חקר החינוך.

גבריאל סלומון – פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, בעל מוניטין בינלאומי בתחומי הלמידה, התקשורת והמחשוב בהוראה – נולד בתל אביב ב-1938.

נימוקי השופטים

פרופ' יוסף באשי, יו"ר, פרופ' משה זיידנר, פרופ' פנינה קליין

פרופ' גבי סלומון, פרופ' לחינוך באוניברסיטת חיפה, הוא איש חינוך בעל מוניטין עולמי רחב בחקר היבטיו השונים של החינוך. מחקריו מכסים מגוון רחב של תחומי עניין חינוכיים ומגשרים בין עולם התיאוריה לעולם המעשה. תרומתו החינוכית ידועה בחדשנותה, ברב-תחומיותה ובקשר הרציף שלה עם המעשה החינוכי בשטח.

בתחילת דרכו עסק פרופ' סלומון בפסיכולוגיה חינוכית ותקשורתית, תוך ניסיון לגשר בין שני התחומים האלה באמצעות מערכות סמלים המשמשות בתקשורת (סמיוטיקה) ובחשיבה (פסיכו-סמיוטיקה). כך התפתח אצל פרופ' סלומון הקשר שבין תקשורת, לחשיבה וללמידה שאותו חקר ופיתח במשך כעשור.

בתחילת הקריירה שלו נסב עיקר עיסוקו האקדמי סביב הקשר שבין מערכות הייצוג הטלוויזיוניות לבין "רכישת" דרכי ייצוג שכליות איזומורפיות על ידי ילדים. ההקרנה הראשונה בארץ של סדרת הטלוויזיה Sesame Street אפשרה לפרופ' סלומון לפתוח בסדרת מחקרים שיטתית אשר שימשה מודל למחקרים בינלאומיים רבים שבאו בעקבותיה. פרופ' סלומון הרחיב את שדה מחקרו במחקרים ניסויים ובמחקרים השוואתיים בין-תרבותיים. מחקרים אלה שימשו בסיס לתיאוריה שפיתח אודות הקשר שבין מערכות ייצוג בתקשורת ובתרבות לבין דרכי חשיבה.

בספריו פרופ' סלומון מפתח את גישתו המערכתית על השתמעויותיה החינוכיות. בהמשך דרכו אף עיצב, חקר ופיתח תוכנה אינטליגנטית למחצה, שמטרתה לסייע בתחום המטה-קוגניטיבי בכתיבת חיבורים. פיתוח זה הוביל את פרופ' סלומון לעיצובן של סביבות לימוד שלמות עתירות טכנולוגיה המבוססות על פילוסופיה חינוכית קונסטרוקטיביסטית.

בעשור האחרון עסק פרופ' סלומון בארבעה כיווני מחקר משלימים: (א) פיתוח של תיאוריה באשר לשימושים נבונים ומועילים של מחשוב בחינוך, תוך הדגשה מיוחדת של "שותפות אינטלקטואלית" בין המחשב לתלמיד; (ב) פיתוח תיאוריה חדשה בנושא ההעברה בלמידה; (ג) פיתוח תיאוריה בדבר גישה אינטראקטיבית-סיסטמתית לחקר החינוך – גישה המדגישה מכלולים וקשרים ספירליים במקום בידוד משתנים וחיפוש קשרים ליניאריים; (ד) הרחבת התפיסה בדבר ההיבטים הבין-אישיים של החשיבה. כיום פרופ' סלומון עוסק בנושא החינוך לשלום.

מחקריו של פרופ' סלומון סביב סוגיות רלוונטיות בחינוך בולטים בחדשניותם ובמקוריותם. שעה שכל חוקרי ההשפעות של אמצעי התקשורת עסקו בשאלת ההשפעה של תוכני המדיה על התנהגותם של ילדים ועל נטיותיהם, כגון התנהגות אלימה, הפנה פרופ' סלומון את תשומת לבו של עולם המחקר למערכות הסמלים האופייניים לאמצעי התקשורת ולאופן שבו הן מעצבות את דרכי הייצוג השכליות.

פרופ' סלומון אף ערך הבחנה חשובה בין כמות החשיפה של ילדים למידע לבין איכות העיבוד של מידע זה. על פי תיאוריה זו הלמידה תלויה במידת המאמץ השכלי המושקע בעיבוד החומר הלימודי, עניין שהוא פונקציה של אמונות וציפיות רווחות, והנוגע פחות לתכונות האימננטיות של החומר עצמו. חידוש תיאורטי חשוב ומקורי אחר של פרופ' סלומון הוא בנושא ההעברה בלמידה או ה"טרנספר". נושא ה"טרנספר" הגיע למבוי סתום וגישתו החדשה של פרופ' סלומון, "תיאוריות שתי הדרכים לטרנספר", האירה את סוגיית ה"טרנספר" באור חדש ואפשרה על ידי כך את יציאת החירום מהמבוי הסתום.

מחקריו של פרופ' סלומון, נוסף להיותם חדשניים, ידועים גם ברב-גוניותם. עבודותיו מקיפות קשת רחבה של נושאים, ביניהם השפעות "לשון" הטלוויזיה, החינוך לשלום, פיתוח גישות מתודולוגיות חדשות ועיצוב סביבות לימודיות עתירות טכנולוגיה.

פרופ' סלומון נחשב לאחד מאנשי החינוך המובילים בגישור שבין התיאוריה למעשה. הוא מנסה ללא הרף לגשר בין תפיסותיו התיאורטיות ובין הניסיון שרכש ממחקריו הרבים והפרויקטים המעשיים שביזמתו. גישתו מאפשרת שילוב מאוזן בין טכנולוגיה לפדגוגיה ועיצוב של סביבות לימוד חדשות שבהן התיאוריות מיושמות הלכה למעשה. פרופ' סלומון קשוב גם לצורכי מדינת ישראל ופועל כל העת לקידום מערכת החינוך בישראל.

הישגיו הרבים של פרופ' סלומון זכו להערכה ולהוקרה כבר בתחילת דרכו על ידי ארגונים שונים בעולם. האגודה הפסיכולוגית האמריקנית (APA) העניקה לפרופ' סלומון מעמד של Fellow. כמו כן, פרופ' סלומון הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות בארצות הברית – בדרום קרוליינה, במישיגן ובהרוורד – וכן מרצה מבוקש להרצאות מפתח בנושא המחשוב בכנסים בינלאומיים שונים.

על כל אלה נמצא פרופ' גבריאל סלומון ראוי לקבל את פרס ישראל בחקר החינוך לשנת תשס"א.

קורות חיים

גבריאל סלומון – פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, בעל מוניטין בינלאומי בתחומי הלמידה, התקשורת והמחשוב בהוראה – נולד בתל אביב ב-1938.

פרופסור גבריאל סלומון נשוי לאסתר נאמן, עובדת סוציאלית במקצועה, ויש לו שתי בנות וחמישה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1960–1964 תואר בוגר בחינוך ובגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית
1964–1966 תואר מוסמך (בהצטיינות) בחינוך ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית
1966–1968 תואר דוקטור בפסיכולוגיה חינוכית ובתקשורת באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה

תפקידים אקדמיים בארץ

1969–1974 מרצה באוניברסיטה העברית
1975–1977 מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, ראש התכנית בפסיכולוגיה חינוכית
1979–1981 מרצה בכיר באוניברסיטה העברית
1981 פרופסור חבר באוניברסיטה העברית
1984–1987 פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ראש המגמה למחשבים וחינוך
1992 פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה
1993–1998 דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה
1999 מייסד ומנהל של המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה
2000 ראש המרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1966–1968 עוזר מחקר של פרופ' קרונבך ופרופ' סנוא באוניברסיטת סטנפורד
1968–1969 מרצה באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב
1977–1979 פרופסור אורח בבית הספר לחינוך ובחוג לתקשורת באוניברסיטת סטנפורד
1979 פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן
1981 פרופסור אורח בבית הספר לחינוך באוניברסיטת USC בארה"ב
1983 פרופסור אורח באוניברסיטה הפתוחה באנגליה
1983–1984 פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד
1987–1992 פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת אריזונה
1998–1999 עמית ב-Center for Advanced Studies in the Behavioral Sciences at Stanford

תפקידים אחרים

1974–1975 רס"ן מתנדב בצה"ל
1985–1987 יועץ ראשי לג'וינט בפרויקט "מפנה" להצלת נוער שנשר ממסגרות לימוד
1986–1987 יו"ר הוועדה הלאומית שליד משרד החינוך לקביעת מקומו של המחשב בחינוך בישראל
1990–1994 נשיא של החטיבה לפסיכולוגיה חינוכית של הארגון הבינלאומי לפסיכולוגיה יישומית (IAAP)
1993–1998 חבר סנאט באוניברסיטת חיפה (לסירוגין)

פרסים וחברות בארגונים

1999:

  • דוקטורט כבוד מ-Catholic University of Leuven, בלגיה
  • חבר באגודה הישראלית לחקר החינוך (אילה)
  • חבר בארגון הפסיכולוגים בישראל
  • חבר ב-(American Education Research Association (AERA
  • חבר ב-(American Psychological Association (APA
  • חבר ב-(American Psychological Society (APS
  • חבר ב-(European Association for Learning and Instruction (EARLI

1983 Fellow ב-American Psychological Association
1990 Fellow ב-American Psychological Society

מפעל חיים

"חינוך לשלום הוא ניסיון מכוון להגביר אצל החניך את הבנת הנרטיב הקולקטיבי של 'האחר', להבין את עצמו בהתייחס ל'אחר' ולהתייחס באופן חיובי יותר אל אותו 'אחר' לאור הבנות אלה. אני רואה ארבע מטרות עיקריות לחינוך לשלום, מטרות הקשורות זו בזו ומהוות מקשה אחת: קבלת הנרטיב של הצד השני ואת מה שמשתמע מנרטיב זה כלגיטימיים, בלי להסכים בהכרח עם הנרטיב או עם ההשתמעויות ממנו; בחינה ביקורתית את תרומתו של הצד 'שלי' לקונפליקט ולמה שנובע ממנו (כולל סבלו של הצד השני); לחוש אמפתיה עם סבלו של הצד השני והגברת אמון בו; הנטייה לפתור קונפליקטים בין שני הצדדים בדרכים לא אלימות."
כך כתב פרופ' גבריאל סלומון במסה "רשומון זה לא רק סרט" בכתב העת "פנים" בחורף 2000. זהו הנושא המעסיק את פרופ' סלומון במערכת החינוך בשנים האחרונות.

פרופ' סלומון נולד בתל אביב ב-1938. פעילותו הראשונה בחינוך הייתה כמדריך צעיר בתנועה המאוחדת. לאחר שירותו הצבאי חזר להדרכה בתנועת נוער זו והצטרף לקיבוץ נחל עוז. הוא עזב את הקיבוץ בהשפעת מאורעות ואדי סליב, והתיישב במעלות ובשנים 1960-1959 שימש שם מנהל בית נוער ובית ספר אזורי לנערים עובדים, והוא בן 21.

בשנת 1960 החל פרופ' סלומון בלימודי חינוך וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי התואר השני בחינוך ובפסיכולוגיה סיים ב-1964 בהצטיינות יתרה, וב-1968 סיים את לימודי התואר השלישי בפסיכולוגיה חינוכית ובתקשורת באוניברסיטת סטנפורד. "העיסוק בשני תחומי הדעת הללו הביא אותי לראשונה לנסות ולגשר ביניהם באמצעות התחום של מערכות סמלים המשמשות בתקשורת ובחשיבה. כך התפתח אצלי הקשר שבין תקשורת, חשיבה ולמידה שאותו חקרתי ופיתחתי במשך כעשור", מרחיב פרופ' סלומון.

עם סיום לימודי הדוקטורט בסטנפורד עבר סלומון לאוניברסיטת אינדיאנה, שם לימד שנה אחת. בסיום אותה שנה חזר לארץ והחל בעבודתו כמרצה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. סלומון הרחיב מאז את שדה מחקרו במחקרים ניסויים ובמחקרים השוואתיים בין-תרבותיים.

מלחמת יום הכיפורים קטעה כל זאת. סלומון התנדב לשמש פסיכולוג של הקו הראשון בחזית הדרום, ולאחר מכן התבקש על ידי הרמטכ"ל להתגייס לשירות קבע כדי לפתח שירות פסיכולוגי (לא קליני) ביחידות הסדירות. התנסות זאת הביאה את סלומון עם שובו לאוניברסיטה לעמוד בראש המגמה ל-מ"א בפסיכולוגיה חינוכית. שתי שנות שבתון בסטנפורד כפרופסור אורח, אפשרו לסלומון לכתוב את ספרו : Interaction of Media, Cognition and Learning. קשריו הקרובים עם פול ווצלאביק חיזקו מאוד את גישתו האינטראקטיווית-מערכתית ושימשו בסיס לספרו בעברית "תקשורת" ולספר Communication and Education.

שנות השמונים ראו את עליית המחשב כגורם חשוב בחינוך, והנושא החל להעסיק גם את סלומון. הוא עבר לאוניברסיטת תל אביב והקים בה ב-1984 את המגמה למחשבים וחינוך. לקחים שנלמדו מחקר אמצעי התקשורת בחינוך נתגלו כחשובים לגבי העיצוב והמחקר של המחשוב בחינוך; נראה היה שהדור החדש של מפתחי המחשוב קשוב ללקחים אלה. וכך הפך פרופ' סלומון לדמות בעלת מוניטין בינלאומי בתחום הזה.

פרופ' סלומון מסכם:
"מעיצוב ומחקר של תוכנה אינטליגנטית למחצה שפיתחתי עברתי בהדרגה לעיצובן של סביבות לימוד שלמות עתירות טכנולוגיה המבוססות על פילוסופיה חינוכית קונסטרוקטיבית."

במחצית השנייה של שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים התפצלו עיסוקיו של סלומון לארבעה כיוונים משלימים. כיוונים אלה מצאו ביטוי ב-1993 בספר שסלומון ערך: Distributed Cognitions. לכל אלה היו הדים חזקים במערכת החינוך. סלומון הוזמן לעמוד בשנת 1986 בראש ועדה לאומית מטעם שר החינוך לבירור תפקידי המחשב בחינוך בארץ.

בשנת 1992 הצטרף פרופ' סלומון לאוניברסיטת חיפה, שם המשיך בפיתוח סביבות לימוד עתירות טכנולוגיה. באותה שנה נבחר לעמוד בראש בית הספר לחינוך, שאותו הפך כעבור שנתיים לפקולטה שבראשה עמד כדיקן עד 1998. בשנה זו הוזמן לשהות במשך שנה כעמית ב: Center for Advanced Study in the Behavioral Sciences. באותה שנה כתב את ספרו בעברית, "טכנולוגיות וחינוך בעידן האינפורמציה".

עם שובו ארצה ב-1999 הקים פרופ' סלומון, יחד עם פרופ' ברוך נבו, את המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה. סלומון עסוק עתה בשורה של מחקרים בנושא החינוך לשלום, שבחלקם נערכים בשיתוף עם חוקרים מאירלנד הצפונית ומגרמניה.

פרסומים נבחרים

פרופ' סלומון הוא חבר מערכת של כתבי עת רבים. הוא גם ערך ארבעה ספרים והשתתף ככותב בספרים רבים נוספים וכן פרסם כ-20 מאמרים ומחקרים בארץ ובעולם.

    • 1972–1974 חבר מערכת של ה-NSSE (National Society for the Study of Education)
    • 1979 הספר Interaction of Media Cognition and Learning נבחר כ-Citation Classic על ידי Citation Index
    • 1980 Communication, Cognition and Learning
    • 1981 Communication and Education: Social and Psychological Interactions
    • 1981 "תקשורת"
    • 2000 Technology and Education in the Age of Information
    • 1991–1995 עורך של כתב העת של ה-Educational Psychologist - APA