מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

דב זלצר

share
שתפו עמוד:
דב זלצר

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ט בתחום הזמר העברי.

דב זלצר – מלחין, מנצח ומעבד – הוא מן הבולטים והפוריים ביצירת המוזיקה העברית. שיריו נטועים עמוק בהוויי הישראלי, מימיה הראשונים של להקת הנח"ל, שהוא היה בין מייסדיה ומובילי יצירתה, דרך שירי הטבע, הנוף, המלחמות והשלום, ועד ליצירות סימפוניות הנוגעות בשורשיה של התרבות היהודית. המוזיקה והשירים שהלחין למחזות זמר, להצגות ולסרטים תרמו תרומה של ממש לתרבות הזמר הישראלית, לקולנוע ולתיאטרון בישראל.

נימוקי השופטים

מר יהורם גאון, יו"ר, מר רפי קדישזון, מר שמואל (מולי) שפירא

דובי זלצר נמנה עם גדולי הזמר העברי שבכל הזמנים וללא ספק מאבותיו המייסדים של הזמר על רבדיו השונים. הוא דוגמה מאלפת למוזיקאי מחונן שהגיע ארצה מתרבות אחרת והצליח לתרום תרומה משמעותית ומקורית לזמר העברי, למוזיקה, לתיאטרון ולקולנוע ולהעשירם בכישרונו הפורה.

לחניו של דובי זלצר מלודיים וקליטים מאוד, ועם זאת אינם פשטניים. עיבודיו מקוריים מאוד. בשיריו מורגשים, מלבד המלודיות הנהדרות, גם ויטליות, אנרגטיות ושמחת חיים גדולה. חלק משיריו כבר נתקבלו כשירי עם.

דובי זלצר היה מנהלה המוזיקלי הראשון של להקת הנח"ל ותרם את תרומתו להתגבשות הסגנון של הלהקות הצבאיות. דובי זלצר גם תרם תרומה עצומה לז'אנרים של התיאטרון, המחזמר והקולנוע וכן למוזיקה היהודית ולהחייאת תרבות היידיש והלדינו.

בהצגות שדובי זלצר כתב להן מוזיקה ובסרטים שהכין להם פסקול הוא הצליח לתת את ה"צבע" המוזיקלי המתאים לתקופה, לנושא ולאווירה. דובי זלצר הוא משרתם הנאמן של ההצגה, הסרט והטקסט. ועם זאת בכל אחת מעבודותיו הרבות והמגוונות לתיאטרון, לקולנוע ולבמה הקלה הוא מצליח לשמור על צליל ייחודי ומקורי משלו. כך הוא הפך ביצירותיו לקולה של יהדות אירופה לא פחות מאשר לקול הרומנסות בלדינו שהפליא לעבד ולקשר ליצירות.

ביצירותיו המוזיקליות רחבות ההיקף באה לידי ביטוי שיטתו המופלאה של דובי זלצר בכתיבה הווקאלית והתזמורתית. הוא יוצר המשלב ביצירותיו הסימפוניות ישן עם חדש, מזרח ומערב. מוטיבים ישנים ומוכרים שזורים ביצירתו המבוססת בחלקה על טקסטים מן המקורות.

מכלול יצירתו של דובי זלצר היא מניפה גדולה, רחבה, מרתקת ועשירה בצבעים ובגוונים שונים, והשירים שבה הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את דב זלצר ראוי לפרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשס"ט.

קורות חיים

דב זלצר מתגורר ביפו, והוא נשוי לגרציאלה פונטנה ואב מאמץ למאסימו.

לימודים והשתלמויות

19411947 לימודי תיאוריה והרמוניה עם אלפרד מנדלסון ועם מיכאל ז'ורה, רומניה
19481950 לימודי מוזיקה בקונסרבטוריון של חיפה
19501953 לימודי קומפוזיציה עם הרברט ברין ועם מרדכי סתר
19531955 לימודי קומפוזיציה ופיתוח שמיעה עם אבל ארליך
19581960 לימודים לדיפלומה בהלחנה בבית הספר הגבוה למוזיקה "מאנס", ניו יורק, ארצות הברית
19601962 לימודים לתואר ראשון בהלחנה ובניצוח, אוניברסיטת ניו יורק, ארצות הברית

יצירותיו הבולטות

שירים

דב זלצר הלחין מאות שירים, הבולטים שבהם:

יונתי בחגווי הסלע * הורה היאחזות * דבר אליי בפרחים * נערה ושמה כינרת * השר מונטיפיורי * לא נפסיק לשיר * רוזה רוזה * הכותל * המלחמה האחרונה * אני עושה לי מנגינות * אִתך * לא גומר ת'חודש * מדוע הזברה לובשת פיג'מה? * כל הכבוד * יש מקום * הנני כאן * לחיי העם הזה * בית אבי * העיירה של טוביה * רץ צבי * הימים האחרים * הו מרגנית

מוזיקה לתיאטרון ולמחזות זמר

דב זלצר כתב מוזיקה והלחין שירים לכעשרים מחזות זמר, ובהם:

קזבלן * עוץ לי גוץ לי * איי ליי מייק * רביזור * המגילה * שירי חומש * שוק המציאות * שלושה הוצמאך * לחיות עוד קיץ (ניו יורק) * כשלג בקיץ (פריז) * מעלה קרחות * אלוף בצלות אלוף שום * החייט המכושף

זלצר כתב מוזיקה גם למחזות תיאטרון רבים, ובהם:

מעגל הגיר הקווקזי * הסערה * הלילה השנים-עשר * דון ז'ואן * הכד השבור * סטמפניו

מוזיקה לסרטים

דב זלצר כתב מוזיקה ליותר מארבעים סרטים, הבולטים שבהם:

הטל צל ענק * מבצע יונתן * קזבלן * שמונה בעקבות אחד * סלומוניקו * אני אוהב אותך רוזה * קונילמל בתל אביב * ארבינקא * מלכת הכביש * פורטונה * השגריר * שלושה ימים וילד * טוביה ושבע בנותיו * הבריחה אל השמש * השיבה מהודו * אני ירושלמי * חנה סנש * בובה * אדון לאון * משה נותן התורה (בריטניה ואיטליה)

יצירות סימפוניות

הפיוט והנבואה של התנ"ך * אודה למגילת העצמאות * רפסודיה חסידית * הזהב שבאפר * סטמפניו * קינה ליצחק

אופרה

אזמרלדה

אלבומים 

יצירותיו של דב זלצר ראו אור בעשרות אלבומים, ובהם:

קזבלן * איי לייק מייק * המגילה * שירי החומש * שלושה הוצמאך * שירי רביזור * אני ירושלמי * מלכת הכביש * שירים אחרי המלחמה * אלוף בצלות אלוף שום * יהורם גאון - תכנית יחיד * קוני למל בתל אביב * הרשל'ה * TRADITION (עם יצחק פרלמן והפילהרמונית הישראלית) * שוק המציאות * השגרירים * שלוש, ארבע, חמש וחצי * בלב אחד עם דובי זלצר * דובי זלצר – המיטב

פרסים ואותות הוקרה עיקריים

1966 פרס "כינור דוד" למלחין השנה
1968 פרס "כינור דוד" למלחין השנה
1984 פרס אקו"ם על מפעל חיים
1985 פרס מאנגר על תרומתו לתרבות ולמוזיקה יהודית
1987 פרס בית שלום עליכם על תרומתו לתרבות ולמוזיקה היהודית
1997 פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע על מפעל חיים
2000 פרס ראש הממשלה על היצירה "קינה ליצחק", לזכר יצחק רבין
2000 פרס קרן לרנר על מפעל חיים בעבור תרומה לתרבות היידיש
2000 תעודת הוקרה של עיריית ירושלים על פעילותו בתחום הזמר העברי
2003 פרס "מגן הכנסת" על מפעל חיים בתחום הזמר העברי
2007 פרס שר התרבות המדע והספורט על מפעל חיים בתחום הזמר העברי

מפעל חיים

"זמר עברי הוא זמר שנכתב על פי מילים עבריות ויש בו רוח ישראלית", אומר המלחין דב זלצר, שרבים משיריו היו לנכסי צאן ברזל בתרבות העברית. "זו מוזיקה שנכתבת מתוך החיים בארץ, והיא מבטאת את הקשר לארץ ואת שורשינו כאן. היא מבטאת דברים רבים שהארץ הזאת מסמלת".

דב (דובי) זלצר נולד ב-1932 ביאסי שברומניה. כבר בינקותו הבחינו הוריו בכישרונו המוזיקלי, ובגיל חמש התחיל ללמוד נגינה בפסנתר. כשהיה בן אחת-עשרה כבר למד תיאוריה וקומפוזיציה. כעבור שלוש שנים כתב מוזיקה למחזמר שהעלה תיאטרון ילדים מקצועי בבוקרשט.

ב-1948 עלה ארצה עם אחיו, חיים, במסגרת "עליית הנוער", לאחר שהות במחנות בקפריסין. הוא השלים את לימודיו במוסד החינוכי במשמר העמק, ובהמלצת המוזיקאי פרנק פלג קיבל מלגה ללימודי המוזיקה בקונסרבטוריון בחיפה ובהמשך בתל אביב.

עם גיוסו לצה"ל היה זלצר ממייסדי להקת הנח"ל. הוא היה המלחין הבלעדי של הלהקה, וכתב רבים משיריה המוכרים, ובהם "הורה היאחזות", "יא ירח" ו"יונתי בחגווי הסלע". כמו כן הוא היה נגן האקורדיון שהופיע עם הלהקה, ואחר כך מנהלה המוזיקלי ומפקדה.

ב-1953 השתחרר זלצר מצה"ל ונסע ללמוד מוזיקה בארצות הברית. בתקופת שהותו שם ייסד את להקתה של רעייתו, גאולה גיל, שהופיעה בכל רחבי אמריקה הצפונית והדרומית עם שירים שהלחין בעבורה. הוא גם הלחין שירים רבים לתיאודור ביקל הזמר והשחקן, וניצח על התזמורת ברבות מהקלטותיו. בין השאר כתב בעבורו את היצירה הסימפונית "הנבואה והפיוט של התנ"ך", שהוקלטה עם התזמורת הסימפונית של וינה. בראשית שנות השישים קיבל משרת הוראה ב"מאנס קולג'" בניו יורק, ושם למד קומפוזיציה. בתקופה הזאת גם התחיל להלחין מוזיקה לסרטים.

בתום לימודיו בארצות הברית חזר זלצר ארצה, והמשיך לפתח קריירה ענפה בכל תחומי המוזיקה. הוא הלחין בעבור גאולה גיל כמה משיריה הידועים ביותר, ובהם "נערה ושמה כינרת" ו"דבר אליי בפרחים", וכתב מוזיקה ושירים לסרטים ולמחזות זמר רבים כמו "איי לייק מייק", "רביזור" ו"עוץ לי גוץ לי". רבים משירי מחזות הזמר שלו היו ללהיטים בזכות עצמם.

זלצר כתב את המוזיקה ואת שירי המחזמר "קזבלן" (1967), ואז נפגש בפעם הראשונה עם הזמר והשחקן יהורם גאון, פגישה שהניבה שיתוף פעולה ארוך שנים וכמה מן השירים הבולטים בקאנון הישראלי כמו "לא נפסיק לשיר", "המלחמה האחרונה", "השר מונטיפיורי", "הנני כאן" ו"רוזה רוזה". זלצר גם כתב את המוזיקה לסרט "קזבלן" שביים והפיק מנחם גולן, שזלצר הרבה לשתף עמו פעולה בעשייתו הקולנועית הפורייה. זלצר הלחין מוזיקה לעשרות סרטים בישראל ובחו"ל, וכיכבו בהם בין השאר קירק דאגלס, רוק האדסון, רוברט מיצ'ם וטוני קרטיס, וכן כוכבים ישראליים, ובהם יהורם גאון, זאב רווח, מייק בורשטיין, גילה אלמגור וחיים טופול.

יצירתו רחבת ההיקף של זלצר קשורה קשר הדוק לתרבות ולמסורת היהודיות. בין השאר הוא כתב את המוזיקה למחזות הזמר "המגילה" ו"שירי החומש" של איציק מאנגר, וכמה מיצירותיו הסימפוניות עוסקות בנושאים יהודיים, כמו "רפסודיה חסידית", שנוגנה בהופעת הבכורה בלונדון בידי הכנר יהודי מנוחין, "הזהב שבאפר", פואמה סימפונית בלאדינו שנכתבה לציון חמש מאות שנה לגירוש יהודי ספרד, והאגדה הסימפונית "סטמפניו" על פי שלום עליכם. רבות מיצירותיו נוגנו בידי תזמורות מהשורה הראשונה, בהשתתפות נגנים ומנצחים כיצחק פרלמן, זובין מהטה וקורט מאזור.

אחת מהבולטות ביצירותיו הסימפוניות היא "קינה ליצחק", רקוויאם לראש הממשלה יצחק רבין. "היה לי קשר אישי ארוך שנים עם יצחק רבין, עוד מהימים שבהם הייתי סטודנט בארצות הברית והוא היה השגריר שם", מספר זלצר. "הרצח שלו היה טראומה קשה לכל עם ישראל, ולי במיוחד, לאחר שהייתי בעצרת השלום ושמחתי על הצלחתה לפני שנודע לי על הרצח המתועב". התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה, ניגנה את היצירה בביצוע הבכורה.

עבודתו המוזיקלית של זלצר משתרעת על פני יותר משישים שנות יצירה, והייתה לנדבך חשוב בתרבות הישראלית. הוא זכה בפרסים ובאותו הוקרה רבים, ובהם מחוות שרק מעטים זוכים להן, כמו קונצרטים של יצירותיו בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור. "התמזל מזלי לעסוק כל חיי בתחום שאני אוהב", הוא אומר. "היה לי מזל שעבדתי עם במאים ועם מפיקים שהאמינו בי, ששיריי זכו למילים של משוררים ופזמונאים מהשורה הראשונה ולביצועים מפי מיטב זמרינו, ובעיקר שפֵרות יצירתי התקבלו באהדה ובהערכה אצל הקהל שנכתבו בעבורו".