פרופ' מרים ארז

תפקידים אקדמיים בארץ

1982–1987 נציגת הטכניון במרכז הארצי לבחינות ולהערכה
1983–1985 יושבת-ראש החטיבה לפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
1993–1994 חברה בוועדות של המועצה להשכלה גבוהה; יושבת-ראש הוועדה לתואר חדש בסיעוד המשותף לאוניברסיטת חיפה ולטכניון; חברה בוועדה לתואר חדש בשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה
1996–1998 דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הטכניון
2003–2005 חברה בוועדת המועצה להשכלה גבוהה לתואר שני בייעוץ ארגוני במכללה למינהל; חברה במועצה האקדמית של מכללת צפת
2003–2005 מנהלת אקדמית ל-TIM - Technion Institute of Management
2005–2006 חברה בוועדת הקבע של הטכניון למינוי סגל בכיר וקביעות

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1980–1981 פרופסור אורח באוניברסיטת אילינוי
1985–1986 ו-1989 פרופסור אורח באוניברסיטת מרילנד
1995–1996 פרופסור אורח באוניברסיטת וושינגטון, סיאטל
1999 פרופסור אורח באוניברסיטת ניו-יורק
1990, 2000 פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה
2000 יושבת-ראש הוועדה להענקת פרס ניומן לעבודת הדוקטור הטובה ביותר באקדמיה האמריקנית לניהול
1998–2002 נשיאת החטיבה של הפסיכולוגיה הארגונית ב- International Association of Applied Psychology
1997–2003 עורכת כתב-העת הבינלאומי Applied Psychology An International Review
2004–2005 יושבת-ראש ועדת Terry Book Award להענקת פרס לספר הטוב ביותר בניהול, חברה בוועדת הקבלה לחברי כבוד וחברה בוועדה להענקת פרס על מפעל חיים באקדמיה האמריקנית לניהול

תפקידים אחרים

1983–1984 ראש היחידה לחקר משאבי אנוש וארגונים ברפאל (בהשאלה מהטכניון)
1996 מארגנת הכנס הבינלאומי בנושא "הנעה לעבודה בעידן הגלובליזציה" בעין-גדי, הכשירה יותר מ-60 תלמידי מסטר ודוקטורט

אותות הוקרה ופרסים

1987 מלגת מחקר ליפן מטעם Israel Association for the promotion of internationalscientificrelations
1988: מלגת מחקר ליפן מטעם Japan Foundation
1989: פרס האקדמיה האמריקנית לניהול על המאמר הטוב ביותר בהתנהגות ארגונית: Resolving scientific disputes by the joint design of crucial experiments" by the antagonists: Application to the Erez-Latham disputes regarding participation in goal setting"
1990 חברת כבוד באגודה האמריקנית לפסיכולגיה תעשייתית ארגונית
1991 חברת כבוד באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה
1998 חבר כבוד באקדמיה האמריקנית לניהול
1998 אות הוקרה במסגרת הצדעה לנשים מצטיינות בחיפה מעיריית חיפה ומהארגון הבינלאומי של הסורופטימיסטים
1999 הקתדרה לניהול ולכלכלה על-שם מנדס פרנס
2002 פרס בינלאומי מטעם האיגוד הבינלאומי לפסיכולוגיה יישומית על מאמר עם מיטשל, הולטון, לי וזבליצקי, בין שלושת המועמדים הסופיים לפרס המאמר הטוב ביותר של האקדמיה לניהול: Why People Stay: Using Job Embeddedness to Predict Voluntary Turnover
2003 פרס מיצ'נר במדעי האיכות והניהול לתלמידתה, אלה מירון, על עבודת מחקר משותפת לה, למירון ולנווה; פרס הסימפוזיון החדשני ביותר עם סינטיה לי בכנס השנתי של האקדמיה האמריקנית לניהול, בנושא Innovation in Organizations - Individual, Team, Organizational, and National Factors
2004 מועמדות לפרס Carolyn Dexter Best International Paper Award על מאמר משותף עם ד"ר יאיר ברזון ועם ד"ר סימור אדלר בכנס השנתי של האקדמיה לניהול (המאמר התפרסם ב-Best Paper Proceedings)

ב-1964 סיימה פרופ' ארז תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. "הסקרנות היא המניע העיקרי", היא מספרת. "משכה אותי הבנת נפש האדם מנקודת מבטו של הסופר. חשבתי שבעזרת לימודי הפסיכולוגיה אבין טוב יותר את הדמויות של דוסטוייבסקי ובלזאק. אך במקום זאת נפתח לפניי עולם חדש – העולם המחקרי".

עם סיום לימודיה באוניברסיטה העברית נישאה לליפא, חברהּ מאז כיתה י"ב, ושבה לחיפה. "אל הנושאים שאני חוקרת הגעתי במקרה", היא מספרת. "נודע לי כי נפתחה בטכניון תכנית לימודים במדעי ההתנהגות והניהול. התקבלתי לתכנית, ושוב נחשפתי לסביבה דואלית", היא נזכרת. כאן מצאה את עצמה עוסקת במדעי החברה בסביבה טכנולוגית ובהשלמות במתמטיקה ובהנדסה לצד לימודי פסיכולוגיה תעשייתית. במהלך הלימודים נולדה בתה מור, והאתגר הדואלי התרחב כאשר ביקשה לטפח חיי משפחה ובו בזמן להתקדם באקדמיה.

בעבודת הדוקטור פרופ' ארז התמקדה בנושא ההנעה לעבודה של מהנדסים ומדענים. "הרצון להבין את התנהגות העובד בסביבה משתנה הוא הכוח המניע את מחקריי", היא אומרת. "משום כך התמקדו מחקריי בשנים האלה בהשפעת ההנעה לעבודה על ההתייעלות והפריון". ב-1975, לאחר לידת בנה מתן, נסעה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מרילנד, ושם המשיכה במחקר בנושא המוטיבציה והצבת יעדים, והתמקדה לצדו של אבי התורה, פרופ' אד לוק, בהשפעת היעדים על ביצועי הפרט.

בשנות ה-80 עבר המשקל במחקריה לשיפור האיכות כמפתח להצלחה ארגונית. מאז שנות ה-90, כאשר השווקים נעשו תחרותיים יותר וסביבת העבודה הפכה למורכבת יותר, התמקדה בעבודת המחקר שלה בחדשנות, שלדעתה קובעת את יתרונו התחרותי של הארגון. במבט לאחור היא טוענת ש"כל שלושת הגורמים – פריון, איכות וחדשנות – צריכים לפעול כדי להצליח". הגלובליזציה, שהביאה לחשיפתם של ארגונים ותעשיות לתחרות בינלאומית, חשפה הבדלים בין-תרבותיים בשיטות ניהול והנעה ועוררה שוב את סקרנותה. "מאז ומתמיד משכו אותי שאלות מחקר שניתנו להן פתרונות סותרים", היא מסבירה. ב-1987 נסעה למזרח הרחוק וחקרה את שיטות הניהול היפניות. "גיליתי", היא מסכמת, "שערכי התרבות ממתנים את הצלחת שיטות הניהול, ושיטה המצליחה בתרבות המערבית אינה מצליחה בהכרח במזרח הרחוק, ולהפך". בשובה לארץ החלה לבדוק את השפעתן של תרבויות-משנה בישראל – קיבוץ מול עיר, חברה יהודית מול חברה ערבית – על הצלחתן של שיטות הנעה.

"החלק של ההסתכלות על הממצאים תמיד מרתק, כמו התבוננות בקליידוסקופ: שינוי זווית ההסתכלות מגלה תמונה חדשה", אומרת פרופ' ארז. על ניתוח המסקנות היא מספרת ש"ככל שעוברות השנים, מאגר הידע הולך וגדל, וכשיש מאגר כזה יש יותר מקורות לאסוציאציות ולחיבורים, וזה מגביר את היכולת לחדש, אף על פי שזה הפוך מהכיוון של הגיל...". אחרי שנים של מחקר היא קובעת בבירור ש"יעדים ספציפיים טובים יותר מיעדים כלליים, בשני תנאים: אם יש מחויבות ויש משוב על עמידה ביעדים". המסקנה הזאת היא, בעיניה, "חוק ברזל" להצלחה של ארגון או מפעל. לשמחתה, המחקרים האמפיריים, המתנהלים על-פי אמות מידה אקדמיות ותיאורטיות, בכל זאת מחלחלים ומשפיעים. "דרך אחת להשפיע היא באמצעות הסטודנטים", היא אומרת. 63 סטודנטים שהנחתה לתארים מוסמך ודוקטורו-10 סטודנטים שטרם סיימו את התואר הם ה"שליחים" שלה, המעבירים את תוצאות המחקרים אל השדה. העובדה שהוזמנה לייעץ לרפא"ל, לתעשייה הקיבוצית, ל-IBM העולמית ולגופים אחרים מוכיחה שמחקריה מתקבלים גם בעולם העסקים. היא עצמה התנסתה בניהול כדיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בין השנים 1996–1998. "לבוגרי הטכניון יש חינוך טכנולוגי מצוין, אך יש להשלימו בעזרת הכשרה ניהולית שהם זקוקים לה עם קידומם לתפקידי ניהול, כדי להצעיד את המשק הישראלי קדימה", היא טוענת.

"מעגלי העבודה שאני חוקרת – הפרט, הקבוצה, הארגון, תרבות הלאום והסביבה הגלובלית", היא אומרת בסיפוק, "מקננים זה בזה ויחד נותנים תמונה כוללת המאפשרת להבין תופעות התנהגותיות ולבחון את גורמי ההצלחה של עובדים, צוותי עבודה וארגונים בסביבה הגלובלית".