נילי מירסקי
על הזוכה
מקבלת פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום ספרות ושירה עברית – יצירה ותרגום.
נילי מירסקי – מתרגמת ועורכת בהוצאת "עם עובד" – היא מחשובי המתרגמים בישראל. עבודותיה מאופיינות בהקשבה דרוכה לקול האמנותי של המקור וברמה אמנותית גבוהה במיוחד. תרגומיה החדשים והמחודשים לקלאסיקות של הספרות הרוסית והגרמנית העשירו את הקוראים הישראלים והוסיפו נדבך חשוב לעושר של התרבות העברית החדשה.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
פרופ' נסים קלדרון, יו"ר, פרופ' דן לאור, פרופ' אבידב ליפסקר, פרופ' חיה שחם
נילי מירסקי הביאה את התרגום אל מדרגה אמנותית גבוהה במיוחד. הספרות העברית החדשה היא גם מפעל תרגום גדול ועמוק. הרצון לפתוח את התרבות העברית אל תרבויות העולם הוביל את בוניה של ספרותנו להשקיע מאמצים יצירתיים בתרגומים. כך הם גם הציבו רף גבוה של איכות אמנותית לתרגום הספרותי. נילי מירסקי ממשיכה את המהלך הזה וקובעת בו סטנדרטים משלה של עבודה מוקפדת ושל יצירתיות אמנותית.
מירסקי מתרגמת מן השפה הרוסית ומן השפה הגרמנית. ובאשר לשתי הספרויות היא מקפידה להעניק לקורא הישראלי הן מן הקלאסיקה של המאה ה-19 וראשית המאה העשרים והן מן היצירה העכשווית. כך היא יוצרת אצל הקוראים – שנענו לתרגומיה באהבה מיוחדת – קשר חיוני ומפרה בין אבני יסוד ספרותיות לבין חדשנות מעודכנת.
מן הקלאסיקה המודרנית היא תרגמה את הספרים "אבות ובנים" של טורגנייב, "אנה קרנינה" של טולסטוי, "אידיוט" של דוסטוייבסקי, "ילדות" של גורקי, "הגווארדיה הלבנה" של בולגאקוב, "חיל הפרשים – סיפורי אודסה" של באבל, "תריסר רוסי" של נבוקוב, "בעולם נהדר ואכזר" של פלטונוב, אסופות סיפורים של גוגול וצ'כוב, "בית בודנברוק" של מאן, "אפי בריסט" של פונטאנה וסיפורים של את"א הופמן.
רשימה חלקית זו של תרגומיה מעידה על שנים רבות של עבודה שיטתית וגדולה מאוד בהיקפה. מירסקי נתנה לקורא העברית יצירות שתורגמו בעבר בלבוש שהולם את התפתחותה של העברית ואת השינויים הרבים שחלו בה. ההתחדשות המהירה של השפה העברית יוצרת בה צורך מיוחד לתרגם מחדש את ספרות המופת, ומירסקי הפנימה את הצורך התרבותי הזה והעניקה לו תנופה מחודשת.
לצד יצירות אלה, שהן בסיס להשכלה הספרותית של הקורא הישראלי בעשורים האחרונים, מירסקי מקפידה לתרגם גם יצירות ניסיוניות וחדשניות, כמו "מוסקבה פטושקי" של ונדיקט ירופייב או "אחיינו של ויטגנשטיין" של תומאס ברנהארד. כך מירסקי דואגת שהחוויה הספרותית של הקורא העברי לא תיעצר בתחומי המוסכם והמקובל אלא תתרחב גם אל הניסיוני ופורץ הדרך.
אבל ההישג המיוחד של מירסקי איננו רק בהיקף ובהתמדה של עבודתה. היא קובעת לעצמה ייחוד, וקובעת לחיים הספרותיים אמות מידה אמנותיות גבוהות גם באופי של תרגומיה. מירסקי מעבירה את כל אחד מאמני הפרוזה הגדולים והחדשניים אל סגנון ספרותי עברי ייחודי משלו. אין תרגום אחד שלה דומה למשנהו. היא משקיעה מאמץ רב, ומשיגה הישגים גבוהים בעיצוב מקבילה עברית לתחביר, לקצב ולעולם הדימויים של כל סופר וסופר. כך הקורא מקבל ממנה לא רק תרגומים שלא רק מרחיבים את השכלתו אלא גם מעצבים את רגישותו האסתטית.
ההקשבה הדרוכה של תרגומיה ללשונו ולסגנונו של הכותב קשורה בקשר הדוק להקשבה, להיגיון ולצליל של השפה העברית. מירסקי מפליאה להכניס את הקורא אל סגנונות שנוצרו בשפות אחרות, אבל התוצאה הסופית של המשפט והפסקה שלה היא עברית במובהק. היא דואגת שהקורא לא יחוש בצרימה של מלאכותיות בגלל עקבות לשון המקור שנשארות בלשון התרגום. האיכות האמנותית נוצרת בתרגומיה גם בגלל הקשר החי שלה עם הספרות העברית המתפתחת ועם הלשון העברית המתפתחת. הקורא בתרגומיה חש באיזון דק מן הדק בין נאמנות למקור הספרותי על כל דקויותיו לבין נאמנות לעברית על כל דקויותיה.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את הגב' נילי מירסקי ראויה לפרס ישראל בתרגום לעברית לשנת תשס"ח.
קורות חיים
נילי מירסקי – מתרגמת ועורכת בהוצאת "עם עובד" – היא מחשובי המתרגמים בישראל. עבודותיה מאופיינות בהקשבה דרוכה לקול האמנותי של המקור וברמה אמנותית גבוהה במיוחד. תרגומיה החדשים והמחודשים לקלאסיקות של הספרות הרוסית והגרמנית העשירו את הקוראים הישראלים והוסיפו נדבך חשוב לעושר של התרבות העברית החדשה.
לימודים והשתלמויות
1962–1964 לימודי פילוסופיה וספרות אנגלית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1964–1967 לימודי תולדות האמנות וההיסטוריה של מזרח אירופה, אוניברסיטת מינכן, גרמניה
1971 תואר ראשון (בהצטיינות) בספרות אנגלית ובספרות כללית, אוניברסיטת תל אביב
1975 תואר שני בספרות רוסית, בספרות גרמנית ובספרות אנגלית, אוניברסיטת מינכן, גרמניה
תפקידים אקדמיים
1976–1979 מרצה לספרות רוסית ולספרות גרמנית, החוג לספרות כללית, אוניברסיטת תל אביב
1980–1981 מדריכת סדנאות לתרגום, החוג לספרות כללית, אוניברסיטת תל אביב
אותות הוקרה, תעודות ופרסים
1989 פרס טשרניחובסקי לתרגום
1997 פרס משרד החינוך למתרגמים
2007 פרס משרד החינוך למתרגמים
מפעל חיים
"מלאכת התרגום היא מלאכה אבסורדית, כי היא בלתי אפשרית", אומרת נילי מירסקי. "לכל שפה יש עולם משלה, דפוסי חשיבה ייחודיים, צירופי מילים שמביעים רגשות מסוימים. אי אפשר להעביר את כל אלה כהווייתם ללשון אחרת. לא בכדי אמרו חז"ל: 'כל המתרגם פסוק כצורתו, הרי זה בדאי' (קידושין מ"ט, ע"א)". על אף המשימה הבלתי אפשרית הזאת מירסקי מצליחה כבר עשרות שנים להעשיר את הספרייה העברית בפנינים מן הספרות הרוסית ומן הספרות הגרמנית וגם להעמיד לרשותם של קוראים צעירים תרגומים חדשים לקלאסיקות מוכרות.
נילי מירסקי (בולסלבסקי) נולדה ברחובות ב-1943 וגדלה בתל אביב. אחד המקומות החביבים עליה בילדותה היה חנות הספרים ברוסית של סבהּ. אף על פי שבביתה דיברו רק עברית, היא למדה בגיל צעיר לקרוא ברוסית בעזרת סבתהּ וספרי ילדים שהיו של אביה. עברית היא למדה לקרוא בגיל ארבע, וכבר כילדה נהגה להשוות בין תרגומים. "כשהייתי בת שבע או שמונה, היו לי כמה תרגומים של אגדות אוסקר וויילד, ואני זוכרת ששמתי לב כי אותה אגדה יוצאת אפרורית ודהויה בתרגום אחד ויפה וזוהרת בתרגום אחר. הבנתי שההבדל נעוץ בתרגום", היא נזכרת.
לאחר שסיימה את לימודי התיכון ביקשה מירסקי ללמוד תולדות האמנות, אך מכיוון שהתחום עדיין לא נלמד במוסדות האקדמיים בישראל, בחרה בפילוסופיה ובספרות אנגלית. בטרם הספיקה לסיים את לימודיה, נסעה עם בן-זוגה, סמיון מירסקי, למינכן שבגרמניה, בעקבות עבודתו. שם, לאחר קורס מזורז בלשון הגרמנית, התחילה ללמוד את תולדות האמנות וגם את ההיסטוריה של מזרח אירופה. אלא שלא עלה בידיה להשלים את הלימודים טרם שובה ארצה. בישראל חזרה שוב ללימודי הספרות, וב-1971 השלימה תואר ראשון בהצטיינות בספרות כללית ובספרות אנגלית. לאחר קבלת התואר שבה לגרמניה, ושם השלימה תואר שני בספרות רוסית, עם התמחות גם בספרות גרמנית ובספרות אנגלית. בעבודת המחקר שלה היא ניתחה את דמויות הגיבורים ביצירותיו של אנטון צ'כוב.
בתקופת לימודיה בגרמניה נתבקשה מירסקי לתרגם כמה סיפורים מגרמנית ומרוסית בעבור הוצאות ישראליות. תחילה חששה להתמודד עם המשימה, אך תרגומיה זכו להצלחה מיידית.
עם השלמת לימודיה שבה ארצה, והצטרפה לסגל החוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב כמרצה לספרות רוסית ולספרות גרמנית. אך כעבור כמה שנים חשה שחומר הלימוד מתחיל לחזור על עצמו. דעתה גם לא הייתה נוחה מרמת התרגומים לעברית שעמדו לרשות תלמידיה. כשקיבלה הצעה למשרת עורכת ומתרגמת בהוצאת "עם עובד", החליטה לעזוב את החיים האקדמיים ולהתרכז בתרגום. "התמכרתי כמעט מיד למלאכת התרגום", מספרת מירסקי, "ודי מהר קיבלתי אפשרות לבחור בעצמי את החומר שאני רוצה לתרגם". ב-1980 יצא לאור הספר הראשון שערכה ותרגמה במסגרת הזאת, "סיפורים אוקראיניים" של ניקולאי גוגול, ומאז תרגמה ב"עם עובד" וב"ספרייה החדשה" ("סימן-קריאה"/"הקיבוץ המאוחד") עוד ספרים רבים של גדולי הספרות הרוסית והגרמנית – דוסטוייבסקי, טולסטוי, טורגנייב, צ'כוב, מאן ואחרים. אחדים מהם תורגמו בפעם הראשונה לעברית, ואחרים היא בחרה לתרגם מחדש. "יש לי תחושה שצריך תרגומים עדכניים של יצירות גדולות, כמו למשל 'אנה קארנינה', כי אני רואה שקוראים צעירים מתחילים לסלוד מהן משום שאינם מבינים את התרגום הישן", היא אומרת.
אשתקד ראה אור תרגומה של מירסקי ל"בעולם נהדר ואכזר" של אנדריי פלטונוב, סופר שנחשב קשה מאוד לתרגום. "הרוסית שלו כל כך מיוחדת ושונה! הוא ברא עולם לשוני מילולי חדש", היא אומרת. התרגום הזה, שהיא רואה בו את פסגת יצירתה, זכה לשבחים רבים. "אין אלא להצדיע לתרגום זה בהוקרה ובהערכה עמוקה", כתב עליו עמינדב דיקמן בעיתון "הארץ".
מירסקי, שהיא נגנית פסנתר נלהבת מאז ילדותה, רואה דמיון רב בין התרגום לבין הנגינה. "המתרגם הוא אמן מבצע שלוקח את היצירה ומאפשר לה לחיות בשפה אחרת, כשם שהנגן נוטל את התווים הדוממים מן הדף ומעניק להם חיים על-ידי השמעתם".
בשנים האחרונות היא עומדת בראש מערכת "הספרייה לעם" של הוצאת "עם עובד", ובמסגרת הזאת ערכה קרוב למאה ספרים מתורגמים ועוד כמה עשרות ספרי מקור. "התמזל מזלי לעשות את הדבר שאני הכי נהנית ממנו – תרגום וקריאה", היא אומרת, ומביעה משאלה שאנשים יקראו יותר. "זו חוויה מרחיבת אופקים ומעשירה, המפגישה אותנו עם מגוון אין-סופי של תכנים אנושיים, ובאמצעות התרגום גם עם תרבויות אחרות".
פרסומים נבחרים
-
תרגום ועריכה
1979–1986 מתרגמת ועורכת ב"עם עובד"
1986–1994 "מתרגמת הבית", "הספרייה החדשה", הוצאת "סימן-קריאה" / "הקיבוץ המאוחד"
1994– מתרגמת ב"עם עובד" ועורכת סדרת "הספרייה לעם" (כיום עם תירזה בירון-פריד ומשה רון)ספרים שתרגמה
מרוסית
- 1980 סיפורים אוקראיניים, ניקולאי גוגול
- 1981 פריחה שנתאחרה, אנטון צ'כוב
- 1983 קן אצילים, איוואן טורגנייב
- 1986 ניטוצ'קה/לילות לבנים, פיודור מ' דוסטוייבסקי
- 1987 חיל הפרשים – סיפורי אודסה, איסאק באבל
- 1988 שאון הזמן, אוסיפ מנדלשטאם
- 1988 גן הדובדבנים (מחזה), אנטון צ'כוב
- 1989 הגווארדיה הלבנה, מיכאיל בולגקוב
- 1989 וַסיליסה היפה, מבחר מעשיות רוסיות (עם אילנה רייכוורגר)
- 1990 סיפורים מן הפרובינציה, אנטון צ'כוב
- 1992 סיפורים פטרבורגיים, ניקולאי גוגול
- 1993 אידיוט, פיודור מ' דוסטוייבסקי
- 1994 תריסר רוסי, ולדימיר נבוקוב
- 1994 אבות ובנים, איוואן טורגנייב
- 1994 מוסקבה – פטושקי, ונדיקט ירופייב
- 1995 ילדוּת, מקסים גורקי
- 1999 גופה של אנה או קץ האוונגרד הרוסי, סיפורת רוסית (עם מארק איווניר)
- 2000 אנה קארנינה, לב טולסטוי
- 2002 המהמר, פיודור מ' דוסטוייבסקי
- 2007 בעולם נהדר ואכזר, אנדריי פלטונוב
מגרמנית
- 1977 יורג ינאץ', קונרד פ' מאייר
- 1981 אפי בריסט, תיאודור פונטאנה
- 1982 הנני, אבי, פרידריך טורברג
- 1983 אחשוורוש היהודי הנודד, שטפאן היים
- 1983 על תיאטרון המריונטות (מסה), היינריך פון קלייסט
- 1986 בית בודנברוק, תומאס מאן
- 1986 שישה שאינם יודעים מכשול מהו, האחים גרים
- 1988 מוות בוונציה (וסיפורים אחרים), תומאס מאן
- 1990 סיפורי הופמן, את"א הופמן
- 1991 העולם האחרון, כריסטוף רנסמאייר
- 1993 משימתו של המתרגם (מסה), ואלטר בנימין
- 1996 אחיינו של ויטגנשטיין, תומאס ברנהארד