חזרה לרשימה
על הזוכה
מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ד בתחום ספרות תורנית.
היצירה התורנית הענפה של הרב יצחק יוסף כוללת את כל ההלכות הנוגעות לאדם מישראל מרגע קומו משנתו ועד הליכתו לשינה, הלכות הנוגעות לימי החול, לשבתות ולמועדים, הלכות הנוגעות לאירועי שמחה ולאירועי עצב, לכשרות המזון, לאישות ומשפחה, לתפילות ולנושאים הלכתיים אחרים.
כמו כן עוסק הרב יוסף גם בנושאים רעיוניים ומחשבתיים, וכן בכללי פסיקה ושיטות לימוד התורה וההלכה.
זכה הרב שסדרת ספריו נפוצה מאוד בישראל ובעולם – בישיבות, בבתי המדרש, בבתי הכנסת ובספריות הכלליות והאקדמיות.
פרסומיו התורניים מעמידים את הרב יצחק יוסף בשורה אחת עם גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים.
התכנים בעמוד
נימוקי השופטים
השופטים: הרב פרופ' אברהם שטינברג, יושב ראש, הרב פרופ' יגאל שפרן, גב' רחל סילבצקי
הוועדה החליטה פה אחד להעניק את הפרס בקטגוריה ספרות תורנית ליוצרים לשנת תשפ"ד לראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף שליט"א.
מפעל־היחיד המונומנטלי של הרב יצחק יוסף הינו סדרת ספריו "ילקוט יוסף" – למעלה מ־40 כרכים גדושים בהלכות בכל שטחי החיים הנוהגים בימינו, כולל נושאים מגוונים ומורכבים שהתחדשו בשנים האחרונות, עד ימינו אלה. היצירה התורנית של הרב יצחק יוסף כוללת את כל ההלכות הנוגעות לאדם מישראל מרגע קומו משנתו ועד הליכתו לשינה, הלכות הנוגעות לימי החול, לשבתות ולכל המועדים והצומות, הלכות הנוגעות לאירועי שמחה ולאירועי עצב, לכשרות המזון, לאישות ומשפחה, לתפילות ולכהנים, ולנושאים הלכתיים אחרים.
מדובר בחיבור המקיף ביותר בכל נושאי ההלכה בימינו, ובכלל זה נושאים חדישים בתחומי הטכנולוגיה וההלכה, רפואה והלכה, כלכלה והלכה, ועוד.
כמו כן עוסק הרב יוסף גם בנושאים רעיוניים ומחשבתיים, וכן בכללי פסיקה ושיטות לימוד התורה וההלכה.
הטקסט ההלכתי כתוב בשפה ברורה, בתמצות יחד עם דיוק מרבי, ובסגנון בהיר ומובן השווה לכל נפש. כאן הראה הרב יוסף את כוחו בפסיקת ההלכה ובהפצתה לכל דורש. כל סעיף מלווה בהערות מרחיבות, בדיונים הלכתיים מעמיקים ומקיפים, ובמראי מקומות תוך בקיאות מפליאה בכל מה שנכתב באותו עניין בספרות ההלכתית מהתלמוד, הגאונים, הראשונים והאחרונים, ועד לרבני דורנו. בכך הראה הרב יוסף את כוחו הלמדני והמעמיק לתועלת תלמידי חכמים העוסקים בפסיקת הלכה למעשה.
הרב יצחק יוסף לא נח על שמריו, אלא ההדיר, הוסיף והשלים הלכות והערות למכביר במהדורות מחודשות ומעודכנות של סדרת ספריו "ילקוט יוסף".
זכה הרב יוסף שסדרת ספריו נפוצה מאוד בישראל ובעולם – בישיבות, בבתי המדרש, בבתי הכנסת, בספריות הכלליות והאקדמיות ובבתים פרטיים. הפופולריות והחשיבות הרבה של סדרת ילקוט יוסף באה לידי ביטוי גם בעובדה שהיא תורגמה לשמונה שפות, מצב תקדימי בספרות התורנית.
הרב יוסף בקי היטב הן בספרות התורנית של הרבנים הספרדים והן בספרות התורנית של הרבנים האשכנזים, ובכך מתייחדת הספרות התורנית ההלכתית שלו כמאגדת את תורתם של כל הפוסקים מכל העדות ומכל המגזרים.
היבול התורני של הרב יצחק יוסף איננו מוגבל רק לסדרה המונומנטלית "ילקוט יוסף". הרב חיבר עשרות חיבורים תורניים נוספים, ובהם שו"ת הראשון לציון, ביאורים על הגדה של פסח, כללי הגיור וגרות כהלכתה, אוצר דינים לאישה ולבת, קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף, דיני חינוך קטן ובר מצווה, כיבוד אב ואם, עין יצחק, שולחן המערכת, סידור חזון עובדיה, ועוד רבים.
פרסומיו התורניים מעמידים את הרב יצחק יוסף בשורה אחת עם גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים.
נוסף לתרומתו העצומה לספרות התורנית עוסק הרב יוסף גם בחינוך ובהפצת התורה לשכבות אוכלוסייה רבות ומגוונות. הוא עמד בראש ישיבת חזון עובדיה, ומוסר שיעורי תורה והלכה במסגרות ציבוריות שונות.
מאז שנת 2013 משמש הרב יצחק יוסף כראשון לציון, הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול. גם במסגרת זו מפעלו התורני בא לידי ביטוי באופן מרשים ביותר.
בפרט רואים אנו להדגיש את משקלן הסגולי הגבוה של תשובותיו ופסיקותיו ההלכתיות החשובות של הרב יוסף בכל התחומים התורניים המורכבים שנבעו מהמלחמה האחרונה. נושא כאוב זה בא לידי ביטוי הן בתשובות תורניות כתובות והן בהנחיות מנומקות בעל פה ביריעה רחבה. תרומתו של הרב יצחק יוסף בנושא זה לא תסולא בפז.
על כל אלה החליטה הוועדה פה אחד להמליץ להעניק לרב יצחק יוסף שליט"א את פרס ישראל בספרות תורנית ליוצרים לשנת תשפ"ד.
קורות חיים
הרב יצחק יוסף והרבנית רות יוסף מתגוררים בירושלים. להם חמישה ילדים, עשרים נכדים ונין אחד.
לימודים
1964–1967 ישיבת פורת יוסף, ירושלים
1967–1969 ישיבת הנגב, נתיבות
1969–1972 ישיבת חברון, ירושלים
1980 סמיכה לרבנות ודיינות על ידי הרבנים הראשיים לישראל
תפקידים ציבוריים
1973–2013 מייסד וראש בית המדרש חזון עובדיה להכשרת רבנים ודיינים, ירושלים
1975 החל לשמש כרב המושבים בר גיורא, נס הרים ומטע
1992–2013 מייסד וראש ישיבת חזון עובדיה
2013–2018 נשיא בית הדין הרבני הגדול
2013 הרב הראשי לישראל
2016 נשיא ישיבת פורת יוסף
מפעל חיים
יצחק יוסף נולד בשנת 1952 בירושלים לאביו הרב עובדיה יוסף, שאך שנתיים קודם לכן כיהן כאב בית הדין הגדול בקהיר ולימים יהא הרב הראשי הראשון לציון ומנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס, ולאימו הרבנית מרגלית (לבית פטאל), מורה לעברית. על בית ילדותו מספר הרב יצחק יוסף: "ראינו בבית אווירה של תורה כל הזמן. אימי הייתה אישה מיוחדת וצדקת, היא גידלה את כל ילדיה במסירות ובאהבה, ואבא היה יושב ולומד תורה.
עם ישראל וזכות הרבים היו בראש מעייניו. אני לא זוכר ערב אחד שאבא היה בבית – הוא היה הולך לנחם אבלים, לשמח חתן וכלה, לתת שיעורים והרצאות. כל הילדים ספגו ממנו דוגמה אישית. אני הייתי צמוד לאבא שלי, גם כשהיה הרב הראשי וגם קודם לכן. הייתי שומע מה הוא מחדש, איך הוא מדבר, איך הוא נותן שיעורים. הייתי לומד ממנו, כי אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד".
את ראשית לימודיו עשה הרב יצחק יוסף בתלמוד תורה יבנה, מוסד שהשתייך לחינוך העצמאי. כשהיה בן שתים־עשרה עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף הקטנה, ומשהוקמה ישיבת הנגב בנתיבות בראשותו של הרב יששכר מאיר עבר ללמוד שם. כעבור כמה שנים חזר לירושלים ללמוד בישיבת חברון בראשותו של הרב משה חברוני. "אלה היו ישיבות של אשכנזים ואני השתלבתי בהן היטב", הוא מספר, "הייתי מקורב מאוד לרבנים. למדתי עם הרב יששכר מאיר בחברותא והייתי מקורב מאוד לרב ז'ולטי, אחד מגדולי הרבנים האשכנזים ולימים הרב הראשי של ירושלים".
את חיבורו הגדול "ילקוט יוסף" – המונה כיום ארבעים ואחד כרכים ומקיף את כל נושאי ההלכה – החל לכתוב כשהיה בן שמונה־עשרה וחצי. "כתבתי אותו רק בלילות, כי בישיבות של האשכנזים לא היו רגילים לכתוב ספרי הלכה, עסקו רק בפלפול, ואני התביישתי לכתוב בבית המדרש ספר הלכתי. הייתי עולה לעזרת הנשים ושם הייתי כותב. הייתי פותח את כל הראשונים ומסכם לעצמי את האחרונים. בתחילה כתבתי בכתב יד, אחר כך עברתי למכונת כתיבה, ויותר מאוחר השתמשתי במחשב". הוא היה מעורב בכל פרטיו של הספר – מאיסוף החומר, ארגונו וכתיבתו ועד עימוד מדוקדק, שאותו עשה בעצמו במחשבו האישי. העיטורים שעל כריכת הספר אף הם מקורם באיורים פרי עטו.
כרכי הספר מגישים לקורא את פסקי ההלכה באופן מתומצת וברור ובאות גדולה ובהירה. תחת כל אחד מפסקי ההלכה מובאים בכתב קטן כל המקורות ששימשו את הרב בפסיקתו. בזכות השילוב בין הפסיקה החד־משמעית ובין הדיון והפלפול המעמיקים הספר קנה לו שביתה הן בקרב הציבור הרחב הן בקרב תלמידי הישיבות והלמדנים. "הדרך שלנו הייתה להחדיר את לימוד ההלכה לעם ישראל", כך מתאר הרב את שאיפתו, "לפני חמישים שנה, בעולם הישיבות שבו גדלנו, היו רק כמה בודדים שפסקו הלכות, היה נהוג לעסוק יותר בפלפול. רציתי להראות שגם בלימוד ההלכה אפשר לפלפל".
הרבה מפסיקות ההלכה שבספר עוסקות בעניינים אקטואליים מחיי היום־יום ובחידושים טכנולוגיים המעמידים שאלות הלכתיות. למשל כיצד להשתמש במדיח כלים מבחינת כשרות, מה דינן של הודעות קוליות שהוקלטו או נכתבו בשבת, ומה דינו של מכתב שנשלח בפקס לאמריקה במוצאי שבת בשעה ששם עדיין לא יצאה השבת – האם הולכים אחר המקום שממנו נשלח הפקס או אחר המקום שבו התקבל? פסיקותיו מוּנָעות מן הכלל "כוח דהיתרא עדיף", וכך הוא מתאר זאת: "אם אפשר לפי ההלכה להקל – אנחנו הראשונים שנקל. אנחנו משתדלים מכל הכיוונים, ואם אפשר – לקבל ולהקל. אנחנו מסתכלים על הציבור הרחב. צריך לגשת לכולם".
כדי להחדיר הלכה למעשה לעם ישראל על כל תפוצותיו, תורגמו ספריו לשפות רבות, בהן אנגלית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, רוסית ואף פרסית והודית. הספר יצא גם במהדורה ייחודית בכתב ברייל. "זה ספר ההלכה היחיד שמיועד לעיוורים", מספר הרב.
הרב יצחק יוסף נישא לרות (לבית עטיה), וברבות השנים נולדו לשניים חמישה ילדים, 20 נכדים ונין אחד. לאחר נישואיו פעל למען הכשרת רבנים ודיינים וב־1975 הקים את בית המדרש חזון עובדיה. בהקשר זה ראוי לציין את חיבורו "עין יצחק", שבשלושת כרכיו מפורטים כללים ועקרונות המנחים את פוסק ההלכה. "זהו מדריך לכל מי שרוצה לפסוק הלכה וכן לתלמידי ישיבה שמעוניינים ללמוד על הנושא".
בשנת 1975 הוא התמנה לרב המושבים בר גיורא, נס הרים ומטע, ובתקופת כהונתו החל למסור שיעורי הלכה קבועים. מאז ועד היום הוא מעביר דרך קבע שיעורים העוסקים בהלכה, במסורת היהודית ובנושאים תורניים אחרים. שיעוריו מיועדים לקהל מגוון – מדיינים ותלמידי חכמים ועד תלמידי בית ספר, חיילים והציבור הכללי המתעניין.
בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת הוא הוסמך לרבנות, ובשנת 1992 פתח, בברכת אביו, את ישיבת חזון עובדיה בירושלים ועמד בראשה כשני עשורים. כשחלה אביו הוא החל למלא את מקומו במסירת השיעורים הקבועים של אביו בבית הכנסת בהר נוף שבירושלים, אשר שודרו באמצעות הלוויין. בשנת 2013 מונה לרב הראשי הראשון לציון. בתפקידו זה משלב הרב בין שמרנות ועמידה על עקרונות היהדות ובין הרצון להקל ולקרב את הציבור ככל האפשר.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פעל לחיזוק רוחני של הכוחות הלוחמים. "ביקרתי בבסיסים רבים של הצבא, גם בחיל האוויר, הים והמודיעין, ביקרתי גם פצועים, נפגשתי גם עם משפחות החטופים – בירכתי ועודדתי וחיזקתי". משימה נוספת העומדת לפתחו ביתר שאת עם פרוץ המלחמה היא קביעת מותם של חיילים ואזרחים על סמך עדויות מצטברות. "זו אחריות גדולה מאוד", מספר הרב ומסכם: "אין שמחה גדולה יותר מהתרת ספקות".
לצד פועלו הציבורי כעומד בראש בית הדין הרבני הפוסק במקרים מורכבים במיוחד, מוסד חיבוריו הֶעֱשיר את מדף הספרים היהודי בעשרות ספרי הלכה, הוראה, דרשנות, עיון, כללים והדרכות הפונים הן לציבור הכללי הן ללומדי התורה. כל אלו תרמו למימוש שאיפתו – לתווך את ההלכה ואת מסורת היהדות לכל יהודי בעולם.
פרסומים נבחרים
-
- ילקוט יוסף – חיבור הלכתי הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך. סדרת הספרים מקיפה את כל חלקי השולחן ערוך, ומשמשת כאבן דרך בכל בית יהודי בעשרות השנים האחרונות
- קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף – חיבור הלכתי בן שני כרכים המבוסס על ילקוט יוסף
- אוצר דינים לאשה ולבת – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל
- איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת "אור ודרך", מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף
- דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
- כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כיבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של שני כרכים בסדרה ילקוט יוסף
- פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
- אגרת לבן תורה – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר
- ילקוט יוסף שובע שמחות – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (שני כרכים).
- קונטרס כללי הוראה – ובו כ־420 כללי פסיקה של אביו
- עין יצחק – מדריך בן שלושה כרכים העוסק בכללי המשנה והגמרא ובכללי הפסיקה.
- שולחן המערכת – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא–ב
- שארית יוסף (שלושה כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים ילקוט יוסף. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים ילקוט יוסף
- כללי הגיור, גרות כהלכתה – ספרים בהלכות גרים
- שו"ת הראשון לציון (שני חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון
- השיעור השבועי (חמישה חלקים) – תמצית שיעוריו בבית הכנסת היזדים
- קונטרס הספקות – על כללי הספקות
- התלמוד והפוסקים – כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים
- הגדה של פסח ילקוט יוסף – ביאורים ופרפראות על ההגדה
- משפטי יוסף – פסקי דין שכתב בתחום אבן העזר (חלק א)
- מעתיקי השמועה – עוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א
- ילקוט טהרה – הלכות טהרה על סדר השולחן ערוך