מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' משה אדד

share
שתפו עמוד:
פרופ' משה אדד

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תש"ע בתחום חקר הקרימינולוגיה וחקר העבודה הסוציאלית.

משה אדד – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר אילן – הוא מחשובי החוקרים והמרצים הבכירים בתחום הקרימינולוגיה בישראל. מחקריו המקיפים קידמו את הבנת התנהגותו של האדם בכלל ושל העבריין בפרט, וסייעו לפתח שיטות לניבוי עבריינות וכן לטיפול בעבריינים ולשיקומם. פרופ' אדד תרם רבות לחקר עבריינות הנוער ולהבנת הקשר בין מחלות והפרעות נפשיות להתנהגות עבריינית. כמו כן הוא קידם מאוד את ההוראה ואת המחקר בקרימינולוגיה והעמיד תלמידים רבים.

נימוקי השופטים

פרופ' שרה בן-דוד, יו"ר, פרופ' מרדכי רוטנברג, פרופ' קנת מן

פרופ' משה אדד הוא אחד הקרימינולוגים בעלי ההשפעה על המחקר ועל התיאוריה בקרימינולוגיה בארץ ובקהילה הקרימינולוגית הבין-לאומית.

פרופ' אדד הביא אתו לחקר הקרימינולוגיה רקע אקדמי-רוחני שהוא נדיר בקרב חוקרים במדעי ההתנהגות ובמדעי החברה. מחד גיסא הכשירו אותו לימודיו בחוגים לפסיכולוגיה, לביולוגיה ולכימיה לתרום תרומה יסודית לפיתוח המחקר בפרמטרים המוזנחים בקרימינולוגיה, כגון עבריינותם של חולי אפילפסיה, של בעלי פיגור שכלי ושל חולי סכיזופרניה; מאידך גיסא אפשר לו הרקע הרחב במדעי היהדות שהוא הביא עמו מעולם הישיבות לחקור גם היבטים דתיים-ערכיים הקשורים לחקר העבריינות.

במחקריו הרבים על חולים סכיזופרניים שעברו עברות הצליח פרופ' אדד להוכיח שיש קשר משמעותי בין התנהגות עבריינית לתסמינים פסיכו-ביולוגיים מסוימים הנובעים ממחלת הסכיזופרניה. במחקרו הייחודי על עבריינות בקרב חולים אפילפטיים הוא מצא שמעבר לגורמים הפסיכו-ביולוגיים פועלים גם משתנים הנובעים ממצבם החברתי הקשה של חולים אלו.

בזכות מומחיותו והבנתו במשקלו של היסוד הכימו-ביולוגי בעבריינות הוזמן פרופ' אדד ב-1981 לכתוב יחד עם שותפים את הערך "קרימינולוגיה" באנציקלופדיה הרפואית הצרפתית. פרופ' אדד אף השכיל לחקור במחקר אורך של עשר שנים את התופעה הקונטרוברסלית הקשה הקרויה "פסיכופתיה". דומה שרקעו הישיבתי הביאו לחקור גם את התפתחות השפיטה המוסרית הקשורה להתנהגות עבריינית בכלל ולחקר הפסיכופתיה בפרט גם מהזווית המוסרית והערכית.

האוריינטציה הביו-פסיכו-חברתית אפשרה לו גם לטפל במתמכרים לאלכוהול ולסמים בשיטה ייחודית, השמה דגש על הגורמים הכימיים הקשורים לתופעה זו.

מבין המחקרים של פרופ' אדד שתרמו לפיתוח התיאוריות בקרימינולוגיה ושיפרו במידה רבה מאוד את ההבנה לגבי הגורמים לעבריינות ראוי להזכיר את תיאוריית הענישה והמבנה החברתי של סלין שהוא פיתח ולהוסיף לה גורמים פסיכולוגיים; כמו כן הוא פיתח את התיאוריה על הפשע כסממן או כמכניזם הגנתי של קרבנות ילדים ומתבגרים, והרחיב את הפרספקטיבה התיאורטית של תיאוריית הסטיגמה על ידי הוספת גורמי רקע כגורם מכין וגורם האנטי-סטיגמה כגורם מונע, ואף פיתח נוסחה לאבחנה של עבריינות על בסיס מאפייני אישיות ושיפוט מוסרי.

יתר על כן, מחקריו הרבים בתחום השיפוט המוסרי מראים שיש להתייחס לפרופיל המוסרי ולא לרמה המוסרית. פרופ' קולברג הכיר בתרומה חשובה זו של פרופ' אדד לתיאוריה ולמחקר בתחום. מחקריו ופרסומיו של פרופ' אדד בתחום הלוגותרפיה והעבריינות קידמו את הידע שלנו בנושא ושיפרו את הטכניקות התרפויטיות לטיפול בעבריינים.

אך פרופ' אדד עסק לא רק בחלק התיאורטי; הוא תרם גם לתחום "הפסיכולוגיה הפורנזית", והציע דרכים למניעת פשע המבוססות על ממצאי מחקריו.

מעבר לתרומתו המיוחדת של פרופ' אדד לחקר הקרימינולוגיה נזקפים לזכותו הקמת תכניות להוראת הקרימינולוגיה במכללות ובאוניברסיטאות בארץ. הוא מלמד דורות רבים תיאוריות בקרימינולוגיה ומקנה להם את הבסיס להבנת ההתנהגות העבריינית ולמניעת פשע, והוא בעל השפעה משמעותית על קרימינולוגים רבים בישראל.

רבים מחברי הסגל באוניברסיטאות השונות בישראל, פרופסורים וחוקרים כאחת, היו תלמידיו, והשפעתו ניכרת על מחקריהם ועל כתביהם.
לסיכום, תרומתו של פרופ' משה אדד לתחום הקרימינולוגיה היא בפיתוח הידע על גורמי הפשיעה ובהעשרת ההבנה של המאפיינים האישיותיים המשמשים קרקע מכינה לעבריינות, וכן ההבנה של שיטות הטיפול בעבריינים ושיקומם.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' משה אדד ראוי לפרס ישראל בחקר הקרימינולוגיה לשנת תש"ע.

קורות חיים

משה אדד – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר אילן – הוא מחשובי החוקרים והמרצים הבכירים בתחום הקרימינולוגיה בישראל. מחקריו המקיפים קידמו את הבנת התנהגותו של האדם בכלל ושל העבריין בפרט, וסייעו לפתח שיטות לניבוי עבריינות וכן לטיפול בעבריינים ולשיקומם. פרופ' אדד תרם רבות לחקר עבריינות הנוער ולהבנת הקשר בין מחלות והפרעות נפשיות להתנהגות עבריינית. כמו כן הוא קידם מאוד את ההוראה ואת המחקר בקרימינולוגיה והעמיד תלמידים רבים.

פרופ' אדד מתגורר בחדרה. הוא נשוי לנעמי לבית רסל, בתו של העיתונאי והסופר מרדכי רסל, ממייסדי קיבוץ ניר עציון. משה ונעמי הם הורים לאפרת, לחנן, לאבישי, לצורית ולנירית, ויש להם ארבעה עשר נכדים.

לימודים והשתלמויות

1968 תואר בוגר בביולוגיה, בכימיה ובפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
1974 תואר מוסמך בקרימינולוגיה, אוניברסיטת תל אביב (בהצטיינות)
1976 תואר דוקטור בקרימינולוגיה, אוניברסיטת "סורבון", פריז, צרפת (בהצטיינות יתרה)

תפקידים אקדמיים עיקריים

1973–1998 מרצה לפסיכולוגיה, מכללת מנשה-חדרה
1976– חבר בסגל המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן (מ-1982 בדרגת פרופסור ומ-2007 פרופסור אמריטוס)
1976–1996 ראש החוג לפסיכולוגיה, מכללת תלפיות להכשרת מורים, תל אביב
1982–1986 ראש המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
1994–2009 מייסד וראש החוג לקרימינולוגיה, מכללת עמק הירדן
1994–2003 מרכז של לימודי הקרימינולוגיה במכללות האקדמיות של אוניברסיטת בר אילן
1994–1998 ראש המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
2000– עורך השנתון "עבריינות וסטייה חברתית", אוניברסיטת בר אילן
2003– עורך כתב העת "פשיעה וסטייה חברתית", אוניברסיטת בר אילן
2003– חבר במערכת כתב העת "משטרה וחברה", משטרת ישראל
2004–2007 ראש המחלקה לקרימינולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
2007– ראש אקדמי, מכללת צפת
2009– עורך כתב העת "צוהר לבית הסוהר", אוניברסיטת בר אילן ושירות בתי הסוהר

תפקידים אחרים

1970–1973 מנהל בישיבה התיכונית-חקלאית, כפר הרא"ה
1972–1991 מרכז לימודי הכימיה והביולוגיה, מדרשיית נעם, פרדס חנה

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1997 אות יקיר החינוך הדתי
2007 תעודת הוקרה מהעמותה לקידום קהילות טיפוליות לנפגעי סמים בישראל

פרסומים נבחרים

    • 1984 העבריין בהתהוותו
    • 2002 עבריינות וסטייה חברתית (עורך, עם יובל וולף)
    • 2004 קרימינולוגיה (עם שלמה גיורא שוהם וגיורא רהב)
    • 2006 ריק ללא שובע (עם שלמה גיורא שוהם)
    • 1978 Irresponsabilite` Penale des Handicapes Mentauz (avec M. Benezech)
    • 2006 The Insatiable Gorge (with S. G. Shoham and M. Kett)

    ערך אנציקלופדי

    • 1981 Criminology and Psychiatry, in: Encyclopedia Medico-Chirurgical
    • 1977 Schizophrenia and delinquency, Annales Medico-Psychologiques (with M. Benezech)
    • 1981 Criminal acts among psychotic patients in French mental hospitals, Journal of Nervous and Mental Disease (with M. Benezech, M. Bourgeois and J. Yessavage)
    • 1982 Placidite` du systeme nerveux, Revue Internationale de Criminologie et de Police Technique (with M. Benezech and B. Bioulac)
    • 1982 new approach to the process of stigmatization in criminology: The preparatory background, Interpol, Revue Internationale de Police Criminelle (with M. Benezech)
    • 1984 Van Goch: the stigmatization of society, Annales Medico- Psychologiques (with M. Benezech)
    • 1985 Stigma, creativity, crime and madness, Deviant Behavior (with S. G. Shoham)
    • 1986 Neuroticism, existential meaning and self-strengthening of the ego, Annales Medico-Psychologiques (with M. Benezech)
    • 1987 Neuroticism, extraversion and meaning of life: A comparative study of criminals and non-criminals, Personality and Individual Differences
    • 1987 Moral judgement, extraversion, neuroticism and delinquency, L'Evolution Psychiatrique (with M. Benezech)
    • 1988 Moral judgement and prediction of criminality, Annales Medico-Psychologiques (with M. Benezech)
    • 1989 Moral judgement and the meaning of life, the international forum for logotherapy, Journal of Search for Meaning (with A. Leslau)
    • 1990 Immoral judgement, extraversion, neuroticism and criminal behavior, International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology (with A. Leslau)
    • 2003 Prisoner's perception of informing to the authorities: An analysis of terms of functional moral judgement, International Journal of Offender Therapy and Comparative Criminology (with Y. Wolf and N. Arkin)
    • 2008 Being, nothingness, existential vacuum and behavior, Psychology, Law and Ethics (with E. Vignanski and H. Himi).