מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' דליה כרמי כהן

share
שתפו עמוד:
פרופ' דליה כרמי כהן

על הזוכות

מקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ב בתחום חקר התרבות והאמנות ומוסיקולוגיה.

דליה כרמי כהן – פרופסור אמריטה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית – היא מן החוקרות הבולטות, הוותיקות והמוערכות בחקר המוסיקה בישראל ובעולם. מחקריה חשפו כמה מן העקרונות האוניברסליים וכללי היסוד של המוסיקה. בשיתוף פעולה עם חוקרים ממדעי הטבע והחיים תרמו מחקריה להבנת מקומם של המוסיקה והקול בעולם החי כולו. בשיתוף פרופ' רות כ"ץ חקרה כרמי כהן את המוסיקה הערבית העממית בישראל מחקר מקיף ומעמיק ביותר. בכל שנות המחקר המשיכה כהן גם ללמד באקדמיה למוסיקה, והעמידה תלמידים רבים במקצועות המוסיקה השונים ובחקר המוסיקולוגיה.

פרופ' דליה כרמי שותפת הישג עם פרופ' רות כ"ץ. הן מוסיקולוגיות מן השורה הראשונה, ומחקריהן, המשותפים ואף הנפרדים, זכו להכרה בין-לאומית בשל תרומתן לתחום. פרופ' כ"ץ ופרופ' כרמי כהן חוקרות כבר למעלה מ-50 שנה את המוסיקה העממית בישראל, ובכלל זה השירה העממית הערבית, המוסיקה של העדות השונות והשיר הישראלי. לצורך זה ייסדו בשנות החמישים באוניברסיטה העברית את המעבדה לניתוח מידע קולי ופיתחו מכשור מתוחכם ומתודולוגיות חדשות, שיש בהן פריצת דרך בתחום האתנומוסיקולוגיה ואף מעבר לו.

נימוקי השופטים

פרופ' דליה כרמי כהן ופרופ' רות כ"ץ הן מוסיקולוגיות מן השורה הראשונה, ומחקריהן, המשותפים ואף הנפרדים, זכו להכרה בין-לאומית בשל תרומתן לתחום. פרופ' כ"ץ ופרופ' כרמי כהן חוקרות כבר יותר מ-50 שנה את המוסיקה העממית בישראל, ובכלל זה השירה העממית הערבית, המוסיקה של העדות השונות והשיר הישראלי. לצורך זה ייסדו בשנות החמישים באוניברסיטה העברית את המעבדה לניתוח מידע קולי ופיתחו מכשור מתוחכם ומתודולוגיות חדשות, שיש בהן פריצת דרך בתחום האתנומוסיקולוגיה ואף מעבר לו. המודל הראשון של ה"מלוגרף הירושלמי" סיפק כבר באמצע שנות החמישים רישום גרפי רציף של השתנות גובה הצליל ועוצמתו לאורך זמן, ובכך הניב מידע מדויק ובלתי תלוי במוסכמות של תיווי, סגנון, ותרבות בדבר שלושה מארבעת הפרמטרים הפסיכואקוסטיים הבסיסיים (גובה, משך ועוצמה). עיבוד ממצאי המלוגרף לווה בפיתוח קטגוריות תאורטיות חדשות. הללו התגלו לא רק כפוריות ביותר לעניין מסורות מוסיקליות ספציפיות, אלא גם פתחו אפשרויות חדשות במחקר האתנומוסיקולוגי ההשוואתי. הן הפכו מקובלות בקהילייה המדעית, ולהן השלכות חשובות בדבר חקר הקוגניציה המוסיקלית.

במרוצת השנים שכללו כרמי כהן וכ"ץ את המלוגרף, והמחשב שולב הן באנליזה של חומר הגלם הן בתהליך הסיכומים והחישובים, ובו בזמן פיתחו תוכנות ייחודיות. בזכות התחכום והעושר המתודולוגי והתאורטי של מפעלן של כ"ץ וכרמי כהן, גם בעידן המחשב המשיכו אתנומוסיקולוגים ברחבי העולם לשלוח חומרים מוקלטים למעבדתן לצורך פענוח ואנליזה. סיכום של חמישים שנות מחקר משותף של הפרקטיקה של המוסיקה העממית הערבית הקולית בישראל פורסם ב-2006 בספרן המונומנטלי Palestinian Arab Music: A Maqam Tradition in Practice. נוסף לתרומתו העצומה, בעומק ובהיקף, למסורת הספציפית הנחקרת, ספר זה מדגים את יכולתן המופלאה של כרמי כהן וכ"ץ לראות את השאלות הגדולות הנוספות למחקר הספציפי ואת השלכותיו הרחבות. בין היתר עוסק הספר בבעיות כלליות המעסיקות אתנומוסיקולוגים ואנתרופולוגים באשר הם, כגון משמעותן של מסגרות מודליות, תנאי שילוב של טקסט ומוסיקה המופיעים כמקשה אחת, הגדרת הדינמיקה שבין המשכיות לתמורה במסורות אורליות חיות ומקומו של היוצר האינדיבידואלי בהן, וכיצד להעריך את מידת האותנטיות.

חשיבות עבודותיהן הנפרדות של פרופ' רות כ"ץ ופרופ' דליה כרמי כהן משתווה לחשיבות עבודתן המשותפת. 

מחקריה של רות כ"ץ מצטיינים בתרומותיהם הענייניות והמתודולוגיות למגוון עצום של תחומים מוסיקולוגיים ואתנומוסיקולוגיים, כגון חקר התיווי המוסיקלי, האופרה והמוסיקה בהגות הפילוסופית. בשל גישתם הבין-תחומית והרב-תחומית ובזכות השילוב של למדנות מופלגת עם עוצמה וחוּמרה תאורטיות, מקוריות ויצירתיות מחקריה הם מודל מופתי לחוקרים בתחומים אלה, אף במדעי הרוח והתרבות בכללם, בארץ ובעולם. מספריה וממאמריה הרבים נציין את ספרה האחרון (2009)  A Language of its Own: Sense and Meaning in the Making of Western Art Music, שבו בוחנת כ"ץ את אלף שנות המוסיקה המערבית ועוקבת אחר הדיאלוג המתמיד והסוער לעתים בין המוסיקה עצמה לבין השיח התאורטי והאסתטי על אודותיה.

באשר לפרופ' דליה כרמי כהן, תקצר היריעה מלפרט את מגוון הנושאים שבהם עוסקים מחקריה. כרמי כהן חושפת את חוקי המוסיקה כשילוב של "סכמות טבעיות" עם "נלמדות", של אילוצים אוניברסליים קבועים (למשל, פסיכואקוסטיים) עם בחירה תלוית תרבות המעצבת את ה"אידאל האסתטי/סגנוני". ספרה, "התבוננות וחוויה בחינוך המוסיקלי" (1991), מבטא לא רק את חשיבות החינוך המוסיקלי בעבורה, אלא גם את יכולתה המופלאה להתמודד בו-בזמן עם היבטים מנוגדים לכאורה של המוסיקה, ובייחוד, החוויה הבלתי-אמצעית שהמוסיקה מעניקה לנו מצד אחד והיכולת שלה לעורר את האינטלקט מצד אחר. בעבור כרמי כהן, חוויה והתבוננות הן בחזקת "ניגודים משלימים, שעם כל הסתירה שביניהן האחת מחייבת את השנייה כדי להגיע לידי לימוד שלם יותר". 

קורות חיים – פרופ' דליה כרמי כהן

דליה כרמי כהן – פרופסור אמריטה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית – היא מן החוקרות הבולטות, הוותיקות והמוערכות בחקר המוסיקה בישראל ובעולם. מחקריה חשפו כמה מן העקרונות האוניברסליים וכללי היסוד של המוסיקה. בשיתוף פעולה עם חוקרים ממדעי הטבע והחיים תרמו מחקריה להבנת מקומם של המוסיקה והקול בעולם החי כולו. בשיתוף פרופ' רות כ"ץ חקרה כרמי כהן את המוסיקה הערבית העממית בישראל מחקר מקיף ומעמיק ביותר. בכל שנות המחקר המשיכה כהן גם ללמד באקדמיה למוסיקה, והעמידה תלמידים רבים במקצועות המוסיקה השונים ובחקר המוסיקולוגיה.

דליה כרמי כהן מתגוררת בירושלים. היא אלמנתו של פרופ' סולי כהן, אם ליובל ולהרן וסבתא לארבעה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1953 תואר מוסמך במתמטיקה ובפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1954 תעודת הוראה בפסנתר ובתאוריה, האקדמיה למוסיקה, ירושלים
1958 השתלמות באוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב
1965 השתלמות באוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב
1969 דוקטור למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים 

תפקידים אקדמיים

1956– חברת סגל באקדמיה למוסיקה, ירושלים
1956–1958 מרצה במכללת "אורנים", קריית טבעון
1967– חברת סגל בחוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1980 בדרגת פרופסור, מ-1995 פרופ' אמריטה)
1984–1987 ראש החוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים 

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

1990– מלגות מחקר מהאקדמיה הלאומית למדעים
1992 פרס פרנק פלג מטעם עיריית חיפה, על הספר "התבוננות וחוויה בחינוך המוסיקלי"
1995 פרס על ניסוח משתנה חדש (נוסף) להגדרת פרמטר הגוון (עם נפתלי תשבי ושלמה דובנוב)
2010 עמית כבוד, האקדמיה למוסיקה, ירושלים

מפעל חיים – פרופ' דליה כרמי כהן

"המוסיקה היא תופעה ייחודית בשל שלל תפקידיה גם מחוץ לתחום האמנות, ובעיקר בשל תפקידה הבסיסי – קבלת חוויות מעצם כללי ארגון של גירויים אקוסטיים. מאז ילדותי העסיקה אותי השאלה מהו הקשר בין כללי הארגון לסוגי החוויות שהם מעוררים", אומרת פרופ' דליה כרמי כהן. "האם העובדה שמשהו נשמע לנו נעים – או צורם באוזנינו – נובעת מן החינוך שקיבלנו? מעקרונות שרירותיים או אוניברסליים?"

דליה כרמי כהן נולדה ב-1926 בקיבוץ עין חרוד, ומגיל צעיר זכתה לחינוך מוסיקלי – בעיקר לא רשמי. אביה, משה כרמי, שהיה מראשוני המחנכים בהתיישבות העובדת, ניגן בכינור ונטע אצל תלמידיו ואצל ילדיו את אהבת המוסיקה. הוא היה נגן כינור ומנצח מקהלות, וגם דאג להביא לקיבוץ מורה לפסנתר. עד מהרה הייתה בתו לפסנתרנית של הקיבוץ וליוותה בנגינה את ערבי השירה והמופעים שארגן האב בחגים. היא המשיכה מסורת זו עד השנים האחרונות. "דרך העשייה הזאת למדתי את המוסיקה", היא מספרת. בה בעת למדה תאוריה מוסיקלית אצל מורה בקיבוץ בית השיטה. לצד הצטיינותה במוסיקה בלטה בהישגיה גם במדעים מדויקים, ולאחר סיום לימודיה בתיכון נשלחה ללמוד מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה העברית.

מלחמת העצמאות קטעה את לימודיה, וכרמי כהן התגייסה ל"הגנה" ולחמה בעיר העתיקה בירושלים. עם הקמת צה"ל גויסה לחיל המדע, ולאחר מכן שבה ללימודיה האקדמיים. בו בזמן התחילה ללמוד פסנתר ותאוריה באקדמיה למוסיקה בירושלים, ולימדה נגינה בקונסרבטוריון ובשיעורים פרטיים.

ב-1953 סיימה כרמי כהן לימודי תואר שני במתמטיקה ובפיסיקה, שנתיים לאחר שנישאה למדען הגרעין סולי כהן. כעבור שנה השלימה את לימודיה באקדמיה למוסיקה, וזמן קצר לאחר מכן התחילה ללמד שם מקצועות שונים ובהם תאוריה, פיתוח שמיעה, אקוסטיקה וניתוח יצירות. בסוף שנות ה-50 החלה לעבוד באוניברסיטה העברית, במעבדה לחקר הביצוע המוסיקלי באמצעות מכשירי מדידה שייסדה עם פרופ' רות כ”ץ. הן פיתחו את מכשיר ה"מלוגרף" וניתחו באמצעותו חוקיות מוסיקלית, שעניינה גם מאגרי המרווחים הייחודיים למסורות המוסיקליות שאינן מערביות. "כיום אפשר לעשות במחשב הרבה יותר ממה שעשינו במכשיר שלנו, אבל אנו השתמשנו בו כדי לנסח בפעם הראשונה את החוקיות בביצוע במוסיקלי, ולקבוע את העקרונות האוניברסליים שלה", מסבירה כרמי כהן.

כרמי כהן המשיכה את מחקרה לדוקטורט במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ובו חקרה את המוסיקה הליטורגית של הערבים הנוצרים בישראל. "הגעתי אל המוסיקה הערבית בחיפושיי אחר ה'אחֵר', בהתייחסות לעקרונות יסוד אוניברסליים במוסיקה", היא מספרת ."במסגרת העבודה סיירתי ברחבי הארץ, הקלטתי חומרים רבים וניתחתי אותם כדי להבין את העקרונות של המוסיקה הזאת ותפקידיה בחייהם".

ב-1969 קיבלה תואר דוקטור, והמשיכה במחקריה כחוקרת מן המניין בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים במגוון רחב של נושאים. "חשוב לי להבין את העקרונות והחוקים של המוסיקה – כולל המשותף והמפריד בין מוסיקה לשפה על היבטיה השונים, ובין מוסיקה לאמנויות אחרות – תוך התייחסות לאילוצים הקוגניטיביים והפסיכו-אקוסטיים,  ולהראות את הקשר בינם לבין גורמים אחרים המתערבים בעיצוב החוויות", היא מסבירה. היא פיתחה שיטה לניתוח יצירות בהתייחסות ל"סכמות טבעיות" והתמקדה רבות בניתוח יצירותיו של באך, "שאצלו חוקי הארגון הגיעו לפסגת המורכבות בניצול מרבי של חומר מינימלי".

"החיפוש אחר עקרונות אוניברסליים, שלאורם ניתן להבין גם את השוני בין הסגנונות, הוביל אותי להיכרות עם סוגים רבים של מוסיקה", אומרת כרמי כהן. "כדי להבין טוב יותר את התרבות שלך, אתה חייב להיפתח ולצאת לתרבויות אחרות". היא גם הרבתה לשתף פעולה עם חוקרים מתחומים אחרים, למשל בחקר הקולות של ציפורים ובעלי חיים אחרים, בחקר השפעת המוסיקה על גלי מוח ובחקר יישומיה של המוסיקה בחינוך. מחקריה פורסמו בספרים מספר, במאמרים רבים ובכתבי עת מקצועיים מובילים.

פרופ' כרמי כהן עסקה רבות גם בחינוך מוסיקלי במסגרות מגוונות. היא נחשבה למרצה מצטיינת באוניברסיטה והדריכה עשרות תלמידי מחקר. גם כיום היא ממשיכה לעבוד עם מספר תלמידי דוקטורט ולפרסם מחקרים. במשך כל שנות עבודתה המחקרית המשיכה ללמד את מקצועות המוסיקה השונים באקדמיה למוסיקה, שממנה פרשה רק לפני שלוש שנים. בין השאר, היא ייסדה באקדמיה את המחלקה למוסיקה מזרחית. "אני מאוד קשורה לאקדמיה ולעשייה המוסיקלית, ומאוד אוהבת את מלאכת ההוראה שדורשת אכפתיות, מודעות ופתיחות", היא מסבירה. "קבלת הזולת והבנתו הוא אחד משלושת הערכים החשובים בחיי. הערך השני הוא השאיפה להבנה טהורה תוך התחשבות מתמדת בסתירות בלתי נמנעות, והערך השלישי הוא האמנות. המוסיקה. זו המצאה רוחנית גאונית. זו הפסגה".

פרסומים נבחרים – פרופ' דליה כרמי כהן

    • 1975 שמע וידע של המרכיבים המוסיקליים  (1996: הוצאה שלישית מורחבת)
    • 1977 הזמר הישראלי: דוגמה מתודולוגית לניתוח מוסיקה מונופונית בעזרת מחשב (עם ר. כץ)
    • 1979 הרמוניה ליד המקלדת (עם מ. צור ונ. וגנר) (1985: הוצאה שנייה מורחבת)
    • 1983 אקוסטיקה ומוסיקה (2004: הוצאה שלישית מורחבת)
    • 1986 מזרח ומערב במוסיקה (2006: הוצאה שנייה מורחבת)
    • 1991 התבוננות וחוויה בחינוך המוסיקלי
    • 2006 Palestinian Arab Music: A Maqam Tradition in Practice (with R. Katz)

     

    • 1971 Palestrina counterpoint—A musical expression of unexcited speech, Journal of Music Theory
    • 1978 Rhythm and meter in music and poetry, Year Book, Israel Studies in Musicology
    • 1979 The interdependence of notation systems and musical information, Yearbook of the International Folk Music Council (with R. Katz)
    • 1983 Birdcalls and the rules of Palestrina counterpoint: Towards the discovery of universal qualities in vocal expression, Israel Studies in Musicology
    • 1991 On the ERP measurement of cognitive components in response to pitch patterns, Music Perception (with A. Erez)
    • 1994 Directionality and complexity in music, Musikometrica
    • 1995 Constant and variable influences on stages of musical activities: Research based on experiments using behavioral and electrophysiological indices, Journal of New Music Research (with R. Granot)
    • 1997 Gestalt Phenomena in Musical Texture. In: Music, Gestalt and Computing (with S. Dubnov)
    • 1996 Aspects of symmetry in music, Symmetry, Culture and Science
    • 1998 Order/disorder as a factor in shaping a style: Schemata of repetition and form, Symmetry, Culture and Science
    • 2000 Concurrence and nonconcurrence between learned and natural schemata: The case of Johann Sebastian Bach’s Saraband in C minor for cello solo,” New Music Research (with N. Wagner)
    • 2001 Musical Imagery as Related to Schemata of Emotional Expression in Music and the Prosodic Level of Speech. In: Musical Imagery (with E. Inbar)
    • 2008 Bach: Forerunner of the future through exploration of the potential of learned and natural schemata, Understanding Bach
    • 2008 Rhythmic patterns reflecting cognitive constraints and aesthetic ideals, Journal of New Music Research (with R. Katz)
    • 2012 The Significance of Musical Rules: A Summary of Selected Principles of Organization. In: Music Semiotics: A Network of Significations