מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' רות גביזון

share
שתפו עמוד:
פרופ' רות גביזון

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תשע"א בתחום חקר המשפטים.

רות גביזון היא פרופ' אמריטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומכהנת בקתדרה על שם חיים ה. כהן לזכויות האדם. גביזון היא מחשובי החוקרים בתחומי המשפט והחברה ומחלוצי המאבק למען זכויות האזרח בישראל. מחקריה עוסקים בסוגיות רבות שהמשפט משיק בהן לתחומים אחרים כגון מוסר; דת; פוליטיקה וחברה, והיא מרבה להתעמק בסוגיית המדינה היהודית והדמוקרטית. גביזון היא ממייסדי האגודה לזכויות האזרח ותרמה רבות לחוסנה של החברה בישראל. היא נמנית עם החוקרים והמורים הבולטים, המקוריים והמשפיעים בתחום המשפט בישראל, והיא מרצה מבוקשת בארץ ובעולם בתחומים משפטיים וציבוריים.

נימוקי השופטים

פרופ' רות גביזון היא משפטנית הנמנית עם הטובים ביותר שבין הוגי הדעות שהעשירו את המשפט הישראלי. היא עסקה ועוסקת רבות בזכויות האדם המרכזיות, כגון הזכות לפרטיות, הזכות לשוויון, הזכות לחופש הביטוי והזכות להתאגדות. במיוחד זכו להערכה בארץ ובעולם מחקריה על הזכות לפרטיות, נושא שבו עסקה כבר בעבודת הדוקטורט שאותה הגישה לאוניברסיטת אוקספורד. פרופ' גביזון עסקה גם ביחס שבין הדת לבין זכויות האדם, וכן ביחס שבין זכויות אזרחיות ופוליטיות לבין זכויות חברתיות וכלכליות. פרופ' גביזון חקרה את היחסים שבין משפט וחברה, שבין משפט ופוליטיקה ושבין משפט ומוסר.

תחום מרכזי נוסף שבו עסקה פרופ' גביזון הוא הנושא המסובך של עיצוב דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כאן נזכיר את מחקריה החשובים על תפקידיהם של העיתונות, של היועץ המשפטי לממשלה ושל בית המשפט העליון, בייחוד לאור "המהפכה החוקתית" שקבע.

פרופ' גביזון תרמה רבות גם בחיפוש דרכים כדי לגשר על שסעים הקיימים בחברה הישראלית, כגון מיתון המתח שבין יהודים דתיים וחילונים, בין יהודים וערבים, בין עשירים ועניים.

כל מחקריה של פרופ' גביזון מצטיינים בפרספקטיבה רחבה וברב-גוניות, תכונות שמקורן בהשכלתה הרחבה - היא מומחית לא רק במשפט אלא גם בפילוסופיה, בפילוסופיה של המשפט, בכלכלה, בסוציולוגיה ובמדע המדינה.

פרופ' גביזון היא לא רק נאה דורשת אלא גם נאה מקיימת. בסוגיית יחסי דת ומדינה ערכה עם הרב יעקב מדן את האמנה האמורה לאפשר  דו-קיום בין הקבוצות השונות. כמו כן סייעה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בניסוח הצעת חוקה לישראל. ובתחום זכויות האדם נזכיר את הקמת האגודה לזכויות האזרח על ידיה ואת עמידתה בראשה במשך שנים רבות. כדי לעודד שיח בשאלות של משפט ופוליטיקה, המעסיקות את המדינה, הקימה פרופ' גביזון את מרכז מציל"ה, מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית.

פרופ' גביזון השתתפה בוועדות ציבוריות ותרמה להן מן הידע ומן התבונה שלה. בייחוד ידועה תרומתה בוועדת וינוגרד, שקמה כדי לחקור את אירועי מלחמת לבנון השנייה.

פרופ' גביזון לימדה שנים רבות באוניברסיטה העברית בירושלים עד לפרישתה לגמלאות בשנה האחרונה, וכן הרצתה באוניברסיטאות מן השורה הראשונה בחו"ל. על מחקריה היא זכתה בפרסים יוקרתיים כגון פרס א.מ.ת, פרס צלטנר ופרס חשין.

אנו מאחלים לה בריאות טובה והמשך עבודה פורייה.

קורות חיים

פרופ' גביזון מתגוררת בירושלים; אם לדורון.

לימודים והשתלמויות

1969 תואר בוגר במשפטים (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית בירושלים
1970 תואר בוגר בכלכלה ובפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1971 תואר מוסמך במשפטים (בהצטיינות יתרה), האוניברסיטה העברית בירושלים
1975 דוקטור בפילוסופיה של המשפט, אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה

מינויים אקדמיים

1975– חברה בסגל הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1990 פרופסור, מ-2010 פרופ' אמריטה)
1978–1980 פרופסור אורח, אוניברסיטת ייל, קונטיקט, ארצות הברית
1990–1992 פרופסור אורח, אוניברסיטת דרום קליפורניה, לוס אנג'לס, ארצות הברית
1998–1999 עמיתה, המכון לערכי האדם, אוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
2011–2012 עמיתה, המכון ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה של ניו יורק, ארצות הברית

פעילות ציבורית

1974–1999 פעילה באגודה לזכויות האזרח, בין השאר בתפקידי יושבת ראש האגודה ונשיאתה
1983– עמיתה בכירה, מכון ון ליר, ירושלים (לסירוגין)
1993–2010 פעילה במרכז מינרבה לזכויות האדם, כולל חברות בוועד המנהל ויושבת ראש הוועדה האקדמית
1994– חברת הוועדה האקדמית, משכנות שאננים
1997–2003 עמיתה בכירה, המכון הישראלי לדמוקרטיה
1998–2008 חברה, הארגון הבין-לאומי של משפטנים
2002–2007 חברת נשיאות, מועצת יח"ד
2005– נשיאה מייסדת ופעילה, מציל"ה – מרכז למחשבה ציונית יהודית, ליברלית והומניסטית

חברות בוועדות ציבוריות

1976 ועדת כהן להגנת הפרטיות
1987–1990 הוועדה הציבורית ליחסי דתיים – חילונים בישראל
1994–1997 הוועדה הלאומית לתשתיות מדעיות וטכנולוגיות
1996–1997 ועדת צדוק לחוקי העיתונות
1997–1998 ועדת שמגר למינוי היועץ המשפטי
2003–2004 ועדת בך לבחירת היועץ המשפטי לממשלה
2006–2008 ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

1997 פרס צלטנר למחקר משפטי, רוטרי ואוניברסיטת תל אביב
1999 פרס לשכת עורכי הדין (עם האגודה לזכויות האזרח)
2001 פרס אבי חי לקירוב בחברה הישראלית (עם הרב יעקב מדן)
2002 פרס ירושלים לסובלנות
2003 פרס א.מ.ת במשפטים
2003 ד"ר לשם כבוד, הסמינר לתיאולוגיה יהודית, ניו יורק, ארצות הברית
2009 פרס חשין למצוינות במחקר, האוניברסיטה העברית בירושלים
2009 ד"ר לשם כבוד, אוניברסיטת בר אילן

מפעל חיים

רות גביזון נולדה בירושלים ב-1945 וגדלה בחיפה. למדה בבית הספר הריאלי במגמה הריאלית והייתה פעילה בתנועת הצופים. סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות; מובילה בכיתתה. לאחר התמחות הוסמכה לעריכת דין והמשיכה ללימודי תואר שני, ובתוך כך למדה לתואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה. את עבודת המוסמך כתבה על חובת הציות לחוק. ב-1971 יצאה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד, ושם התמחתה בפילוסופיה של המשפט. מחקרה עסק בהגנה המשפטית על הפרטיות.

ב-1974 שבה לישראל והצטרפה לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם היא חוקרת ומלמדת עד היום. במחקריה עסקה בסוגיות של היחס בין משפט ובין מוסר; ביחסי דת ומדינה; במהות המשפט ובקשר בינו ובין תפקיד השופט; וכן בסוגיות של המשפט הציבורי.

גביזון עסקה רבות במעמד היועץ המשפטי לממשלה ובסמכויותיו, ופרסמה את מחקריה בספר חשוב. "בספר הזה התחלתי לבדוק גם את היקף ההתערבות של בית המשפט העליון, בעיקר בג"ץ, במגוון סוגיות וגיבשתי בהדרגה תפיסה שהוא אקטיביסטי מדי", אומרת גביזון. "המהפכה החוקתית בישראל הביאה אותי לעסוק בחוקה עצמה, בתפקידה ובהשפעתה על התפקיד השיפוטי, וגם בתחום החברה היהודית והדמוקרטית. בחנתי את השְׁנִיּוּת הזאת, את תקפותה ואת היתכנותה".

בד בבד, מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים ועד 1999 הייתה גביזון פעילה מרכזית באגודה לזכויות האזרח. היא שימשה יושבת ראש האגודה וגם נשיאתה. "אני גאה מאוד על תפקידי בהקמת האגודה ובביסוסה. התחלנו בהקמתה כאשר כמעט לא הייתה מודעות לייחוד ולחשיבות של הגנה על זכויות, ולא היו אנשים שהכירו את התחום או פעלו לקדמו", אומרת גביזון. "המצב כיום שונה לחלוטין".

השילוב בין עבודת המחקר לבין הפעילות הציבורית התהדק עם השנים. שאיפתה של גביזון לכונן בישראל מסגרת חוקתית משותפת שתאפשר לכידוּת בצד ריבוי, הביאה אותה לגבש עם הרב יעקב מדן אמנה להסדרת היחסים בין יהודים בישראל בתחומי דת ומדינה. "גיבוש האמנה הוא ניסיון לייצר מודל של הסכמה מתוך נקודת מוצא משותפת שיש לשמור על היות ישראל מדינה יהודית", היא אומרת. "האמנה מציעה שינויים מפליגים בחוק השבות; מונעת כפייה דתית; ומסדירה את ההתערבות של בתי משפט בסוגיות דת". ניסיון לגבש מסגרת משותפת ביחסי יהודים וערבים מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה לא הניב הסכם דומה.

הקשר בין המחקר לבין הפעולה הציבורית היה מפרה והוא בעל חשיבות גדולה. "הסוגיות האלה – זכויות אדם; דמוקרטיה; יחסי רוב ומיעוט; לאומיוּת; דתות ומדינה; אקטיביזם שיפוטי; שוויון ושילוב – הן סוגיות אוניברסליות המעסיקות את הציבור במדינות רבות", היא אומרת. "למחקר בתחומים האלה יש היבטים מרכזיים מאוד של תיאוריה והשוואה. היכרות עם הספרות הבין-לאומית ותרומה לפיתוחה מעמיקות הן את המחקר הן את הפעולה הציבורית".

במשך השנים הייתה גביזון חברה בכמה גופים העוסקים במחקר ציבורי, כגון מכון ון ליר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, ושימשה יועצת להליך החוקתי בוועדת חוקה חוק ומשפט בראשות מיכאל איתן בכנסת השש-עשרה. בשנים האחרונות היא משמשת נשיאה-מייסדת של מציל"ה – מרכז למחשבה ציונית, יהודית ליברלית והומניסטית.

גביזון הייתה חברה בכמה ועדות ציבוריות, וב-2006 מונתה לחברה בוועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה. "זו הייתה חוויה יוצאת דופן, מכיוון שהוועדה עסקה בסוגיות המרכזיות של הקיום שלנו – מנגנוני קבלת החלטות; יציאה למלחמה; אילוצי מלחמה; ויחסים בין דרג מדיני לדרג צבאי", היא מספרת. "אני שלמה עם הדוח שפרסמנו, ואני סבורה שהוא משפיע הן על הדרג המדיני הן על צה"ל".

בעבודתה באוניברסיטה העברית בירושלים מילאה גביזון תפקידים כגון יושבת ראש ועדת הקוריקולום ויושבת ראש ועדת הפיתוח. היא לימדה מגוון רחב של קורסים – רבים מהם עוסקים בתפר שבין משפט לתחומים אחרים כגון חברה, דת, פוליטיקה, מוסר, זכויות אדם והחברה הישראלית. "אני אוהבת את ההוראה וסבורה שהיא חשובה. אני לא רק מעבירה חומר, אלא מנסה להקנות לתלמידים כלים; לגרום להם ליהנות מהלימוד, ובעיקר – לעורר מחשבה", היא אומרת. "סמינר אחד בהוראתי עסק ב'חוק השבות' וב'זכות השיבה'. עסקנו בתחומים כגון 'לאומיוּת' ו'הגדרה עצמית' שאינם מוכרים לתלמידים על אף מרכזיותם. התלמידים ואני נחשפנו לאתגר אקדמי ורגשי ממדרגה ראשונה. התחוורה לנו יחד חשיבות הלימוד האקדמי של נושאים טעונים, וגם הבנו כי למעורבות רגשית יש השפעה על הלימוד. קורסים כאלה מדגימים תפיסה שחשוב לי מאוד להנחיל: המשפט חשוב – אבל חשוב מאוד להכיר ולדעת גם את מגבלותיו. המשפט אינו כלי שאפשר לפתור באמצעותו את כל הבעיות".

פרסומים נבחרים

פרופ' גביזון פרסמה עשרות ספרים, מאמרים, פרקים בספרים, ביקורות, ניירות עמדה ומאמרים בעיתונות.

    • 1991 שיקול דעת מינהלי באכיפת החוק: סמכויות היועץ המשפטי לעכב הליכים פליליים ולחדשם
    • 1995 זכויות אדם בישראל
    • 1998 המהפכה החוקתית: תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה?
    • 1999 ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: מתחים וסיכויים
    • 2001 אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד, מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית (עם מ' קרמניצר וי' דותן)
    • 2003 מסד לאמנה חדשה בין חופשיים ושומרי מצוות בישראל (עם י2 מדן)
    • 2006 באין חזון ייפרע עם: מטרת-על לישראל והשלכותיה
    • 2010 שישים שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולוגיה, הצדקה
    • 1986 Issues in Contemporary Legal Philosophy: The Influence of H. L. A. Hart
    • 2006 להיות יהודי: תרבות, משפט, דת, מדינה, חיים כהן
    • 2009 שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947: החלטת החלוקה והמחלוקת סביבה; מקורות ועיונים
    • 1980 Privacy and the limits of law. Yale Law Journal.
    • 1992 Feminism and the private-public distinction. Stanford Law Review. 
    • 1999 The role of courts in rifted democracies. Israel Law Review. 
    • 2010 Immigration and the human rights discourse: The universality of human rights and the relevance of states and numbers. Israel Law Review. 
    • 1986 'עשרים שנה להלכת ירדור – הזכות להיבחר ולקחי ההיסטוריה', בתוך: גבורות לשמעון אגרנט
    • 2002 'המדינה היהודית: הצדקה עקרונית ודמותה הראויה', תכלת
    • 2003 'היחסים בין זכויות אזרחיות ופוליטיות וזכויות חברתיות וכלכליות', בתוך: זכויות חברתיות וכלכליות