מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' צבי זלינגר

share
שתפו עמוד:
פרופ' צבי זלינגר

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום חקר הביולוגיה.

צבי זלינגר – פרופ' אמריטוס באוניברסיטה העברית – הוא ביוכימאי בעל שם עולמי. במחקריו פורצי הדרך הוא פענח את אחד המנגנונים החשובים להעברת מידע בתא החי, והניח את היסודות לאלפי מחקרים ופיתוחים חדשים בביולוגיה וברפואה. תלמידי המחקר הרבים שהדריך עובדים כיום במוסדות מחקר מן השורה הראשונה בעולם.

נימוקי השופטים

פרופ' מאיר וילצ'ק, יו"ר, פרופ' רון אפטה, פרופ' חרמונה שורק

פרופ' צבי זלינגר עלה לארץ עם הוריו המורים מוילנה ב-1938, וגדל בנהלל, בכפר חיים ובגבעתיים. לאחר שירותו כקצין בצה"ל למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, וכבר במהלך לימודיו התנסה במחקר הביוכימי ונשבה בקסמיו. עם סיום ההתמחות ברפואה הוא הצטרף למחלקה לכימיה ביולוגית והקים צוות מחקר ששם לו למטרה לפענח את תהליכי האיתות התוך-תאי ואת המנגנונים המולקולריים שבתשתיתם.

צבי זלינגר ותלמידיו גילו וביססו את תפקידו המרכזי של חלבון בקרה חשוב, ה-GTPase, המווסת תהליכים שונים ומגוונים בתא. תהליכים אלה כוללים תגובה תאית לנוכחותם של חלבונים רעילים שמקורם מבחוץ, כגון רעלן הכולרה, את תגובתם של קולטני הרשתית לאור ואת הדיוק המפליא של תהליך חלוקת התאים, דיוק הנפגם בגידולים סרטניים. פרופ' זלינגר ועמיתיו הגיעו לגילויים מרכזיים אלה הודות לכישרונו הנדיר של צבי זלינגר לאתר בעיות מחקר חשובות ובעלות השלכות נרחבות, להעמיק בהן ולאתר את הבלתי מוסבר והודות להצלחתו בפיתוח גישות מקוריות למדידת השינויים בתהליכי האיתות ולהוביל בכך לפתרון פשוט, המיישב בין כל הממצאים ופותח אפיקי מחקר חדשים.

חלבון ה-GTPase, שפרופ' צבי זלינגר ותלמידיו התעמקו בתכונותיו, פועל כמעין מתג ביולוגי המדליק ומכבה את מעגלי האיתות התאי ומבקר בכך למעשה את כל התהליכים המופעלים בתא החי. בעבודותיו הוכיח פרופ' זלינגר כי פעילותו המעגלית של ה-GTPase מזורזת בהשפעת הורמונים, משותקת בנוכחות רעלן הכולרה ואחראית למחזור תגובתם של קולטני האור ברשתית. יתר על כן, חלבון ה-GTPase מעורב במנגנוני מחלה רבים. לדוגמה, מוטציות שונות המשתקות את מעגל האיתות של ה-GTPase גורמות לניוון קולטני האור ברשתית או מאפשרות חלוקת תאים בלתי מרוסנת בגידולים סרטניים. כל האירועים האלה תלויים בקישור אל חלבון ה-GTPase או בהסרת הנוקלאוטיד המזורחן GTP ממנו, והחלבון הקושר מסוגל גם לפרק את אחד מאטומי הזרחן מהנוקלאוטיד ולהתחיל בכך תהליך שרשרת של שינויי תכונות בשורה ארוכה של חלבונים תאיים.

במהלך השנים זכו עבודותיו של פרופ' זלינגר לתהודה נרחבת בעולם כולו. במלאת 20 שנה לגילוי מעגל ה-GTPase בחרה אגודת הביולוגים של התא בארה"ב להציג את פענוח המנגנון המפעיל את המעגל הזה בשער העיתון שלה ולתאר את מעורבותו המרכזית במגוון רחב של פעולות תאיות, הכוללות תהליכים של התמיינות תאים, ייצור חלבונים ותנועה של מוליכות בתוך התא. נוסף על התובנה המחקרית שהופקה בעבודות אלה הובילו מחקריו של צבי זלינגר גם להעמקת ההבנה הבסיסית של תהליכי מחלה שונים, והם משמשים בימים אלה לפיתוח טיפולים תרופתיים חדשניים. תלמידיו של פרופ' צבי זלינגר ממשיכים את דרכו באוניברסיטה העברית, בטכניון, במכון וייצמן, באוניברסיטת תל אביב ובמרכזים רפואיים שונים בארץ ובעולם.

על כל אלה פרופ' צבי זלינגר ראוי לפרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת תשס"ז.

קורות חיים

פרופ' זלינגר מתגורר בירושלים. הוא נשוי לוורה (וייס), אב לבן ולבת וסב לארבעה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1959 תואר מוסמך במדעי הרפואה (תחום ראשי – ביוכימיה), האוניברסיטה העברית, ירושלים
1962–1963 סטאז' בבית הספר לרפואה, בית החולים "הדסה", ירושלים
1963 תואר דוקטור לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1963–1965 השתלמות בתר-דוקטוריאלית, אוניברסיטת מינסוטה, ארה"ב

תפקידים אקדמיים בארץ

1965– חבר בסגל המחלקה לביוכימיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים (מ-1973 פרופסור ומ-2003 פרופסור אמריטוס)
1971–1972 ראש החוג לביוכימיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1984–1989 ראש המחלקה לביוכימיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1995 בעל הקתדרה ע"ש מרקס-קנדי לביוכימיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
2000– מנהל מכון וולפסון לביולוגיה מבנית יישומית, האוניברסיטה העברית, ירושלים

תפקידים אקדמיים בחו"ל 

1981–1982 מדען אורח בכיר במכון הלאומי לבריאות, בת'סדה, מרילנד, ארה"ב
1989 מדען אורח בבית הספר לרפואה, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב
1999 מדען אורח (מלגת פוגארטי) במכון הלאומי לבריאות, בת'סדה, מרילנד, ארה"ב

תפקידים אחרים

1970–1977 מתאם המחקרים במדעי החיים וברפואה, המועצה הישראלית למחקר ולפיתוח
1983 חבר בוועדת ההיגוי הגרמנית-ישראלית לביוכימיה
1989 חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO)

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1992 פרס לנדאו למחקר
2001 פרס רוטשילד בחקר מדעי החיים
2004 פרס "טבע" על מחקריו בהעברת אותות בתא
2005 פרס אמ"ת (אמנות מדע ותרבות), בחסות משרד ראש הממשלה

מפעל חיים

צבי זלינגר נולד ב-1934 בוילנה שבליטא להורים שהיו ציונים נלהבים, וכעבור שנתיים עלתה המשפחה ארצה. בשירותו הצבאי הוא הדריך בבית הספר לקצינים, ולאחר שחרורו מצה"ל החליט ללמוד רפואה. כדי להתקבל ללימודי הרפואה הוא נדרש להיבחן בשני תחומים, והחליט שאחד מהם יהיה פילוסופיה, אף שמעולם לא למד את התחום. הוא הכין בעצמו תכנית לימודים, נבחן עליה והתקבל. "אין ספק שלימודי הפילוסופיה תרמו לעבודתי המדעית", הוא אומר. "זה תחום שמרחיב את נקודת ההשקפה שלך על העולם".

במהלך לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית יצא זלינגר לשנת מחקר במחלקה לביוכימיה שניהל אז הפרופ' שלמה הסטרין. זלינגר התאהב בתחום, ומיד לאחר שסיים את לימודי הרפואה חזר אל המעבדה הזאת. המקום היחיד שבו עבד כרופא היה בשירות המילואים שלו שבמסגרתו השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. "הקסימו אותי פענוח החידות שבמחקר המדעי וגם העצמאות שיש לך במחקר מתחילת הדרך", הוא מסביר.

כששב זלינגר למחלקה לביוכימיה, היו בה כמה קבוצות מחקר שניסו לפענח את מנגנון הפעולה של מערכת האדנילט ציקלאז, הממוקמת בקרום התא ומעבירה מידע כימי מן הקולטן שבצדו החיצוני אל פנים התא. על אף חשיבותה הביולוגית הרבה של המערכת איש לא ידע כיצד היא פועלת. בסדרת ניסויים פשוטים ומבריקים כאחד פענחו זלינגר ותלמיד המחקר שלו, דני קסל, את המנגנון, והוכיחו כי מדובר במעין מתג ביולוגי שאפשר לכבותו ולהדליקו באמצעות חומרים מתאימים. הם מדדו את החשתה של ריאקציית ההפעלה באמצעות ההורמון הנקשר לקולטן, ולאחר מכן המחישו את קיומה של ריאקציית הכיבוי כשהראו כי הרעלן של חיידק הכולרה נקשר למערכת ומונע את הכיבוי. כשפורסם המודל הראשון לפעולת המערכת הוא נתקל תחילה בהתנגדות עזה בעולם האקדמי, משום שהוא הפריך את המודלים שהיו מקובלים עד אז. עם השנים התברר לכול שהמודל נכון וחשיבותו הביולוגית עצומה משום שמערכות ביולוגיות רבות אחרות פועלות במנגנון דומה. ב-1997 הקדיש כתב העת היוקרתי Molecular Biology of the Cell את שערו של אחד הגיליונות לציון 20 שנה למאמר ההיסטורי. לימים התברר כי ליקוי בפעילותו של מתג הפועל בצורה דומה מאוד לאדנילאט ציקלאז הוא אחד הגורמים לכשליש מסוגי הסרטן באדם, ולפני כמה שנים הציעו זלינגר ועמיתיו שיטה חלופית לטפל בסרטן הזה: במקום לקטול את התא הפגום כולו הם פיתחו על בסיס אותה עבודה היסטורית שיטה לתיקון המתג הפגום באמצעות חומרים המשפיעים על פעילותו.

מחקרים בולטים אחרים של זלינגר עסקו בחלבון קטן ממערכת העצבים המכונה Substance P. החלבון הזה נקשר לקבוצה גדולה של קולטנים, אבל זלינגר ועמיתיו הצליחו לייצר במעבדה חלבונים בררניים, הנקשרים רק לקולטן מסוג מסוים, ולמפות בשיטה הזאת את סוגי הקולטנים הקיימים ברקמות. גם העבודות האלה זכו לתהודה עולמית רבה. בשנים שלאחר מכן עסק זלינגר במחקריו בתעלומה אחרת שהטרידה מדענים – מדוע פגיעה בתאים קולטי האור בעין גורמת לניוון של תאי הרשתית. גם כאן, בסדרת ניסויים מקוריים בזבובים, הצליחו זלינגר ותלמידיו לפענח את החידה, להסביר את המנגנון של תהליך הניוון ולהניח את הדרך למחקרים עתידיים על מניעתו.

במשך השנים לימד זלינגר אלפי תלמידים, ואת גולת הכותרת של עבודת ההוראה הוא רואה בעבודתו עם תלמידי המחקר. "תמיד אהבתי לעבוד עם חוקרים צעירים", הוא מסביר. "הסטודנטים בארץ רוכשים מיומנות מחקרית כבר במהלך לימודיהם, ומתנסים בעבודה מדעית עצמאית. זה תורם מאוד להתפתחותם, והופך אותם למבוקשים מאוד במוסדות מחקר בחוץ לארץ. אני הדרכתי ארבעים וחמישה תלמידי מחקר, ורבים מהם הם היום פרופסורים בארץ ובחו"ל. יש בזה סיפוק רב לראות אותם מתקדמים ומצליחים".

שיטת העבודה של זלינגר, והצלחותיו לפתור תעלומות ביולוגיות בניסויים פשוטים לכאורה, הקנו לו מוניטין בקהילה המדעית העולמית. המחשה למעמדו המיוחד ניתנה בכינוס שנערך לכבודו בעת האחרונה בירושלים, במלאת 30 שנה למחקר האדנילאט ציקלאז. חשובי הביוכימאים בעולם באו במיוחד מחו"ל כדי להביע את הערכתם לזלינגר, ובהם רבים מתלמידיו לשעבר.

זלינגר ממשיך גם היום בפעילות מחקרית ענפה ונמרצת. "המחקר הוא התחביב הגדול ביותר שלי, וקריאת עבודות מחקר אינה חובה מקצועית, אלא תענוג. אני בר-מזל: אני עוסק בתחום האהוב עליי, ולו הייתי חוזר אחורה בזמן, הייתי בוחר בכך שוב".

פרסומים נבחרים

פרופ' זלינגר פרסם יותר מ-150 מחקרים ומאמרים בספרים ובכתבי עת מקצועיים. להלן כמה מפרסומיו הבולטים:

    • 1976 Catecholamine stimulated GTPase activity in turkey erythrocyte membranes, Biochimica et Biophysica Acta (with D. Cassel)
    • 1977 Activation of turkey erythrocyte adenylate cyclase and blocking of the catecholamine-stimulated GTPase by guanosine 5' –(gamma-thio) triphosphate, Biochemical and biophysical research communications (with D. Cassel)
    • 1977 The regulatory GTPase cycle of turkey erythrocyte adenylate cyclase, Journal Of Cyclic Nucleotide Research (with D. Cassel and H. Levkovitz)
    • 1977 Mechanism of adenylate cyclase activation by choler toxin: Inhibition of GTP hydrolysis at the regulatory site, Proceedings of the National Academy of Science (with Cassel)
    • 1978 Mechanism of adenylate cyclase activation through the beta-adrenergic receptor: Catecholamine-induced displacement of bound GDP by GTP, Proceedings of the National Academy of Science (with D. Cassel)
    • 1984 Message transmission: Receptor controlled anedylate cyclase system, Science (with M. Schramm)
    • 1985 Neurokonin B is a preferred agonist for a neuronal substance P receptor and its action is antagonized by enkephalin, Proceedings of the National Academy of Science (with R. Laufer and others)
    • 1986 Highly selective agonist for substance P receptor subtypes, European Molecular Biology Organization Journal (with U. Wormser and others)
    • 1987 Coupling of photoexcited rhodopsin to inositol phospholipid in fly Photoreceptors, Proceedings of the National Academy of Science (with O. Devary and others)
    • 1988 Inositol lipid cascade of vision studied in mutant flies, Cold Spring Harbor Sympossium on Quantitative Biology (with B. Minke)
    • 1993 Regulatory arrestin cycle secures the fidelity and maintenance of the fly photoreceptor, Proceedings of the National Academy of Science (with T. Byk and others)
    • 1999 Guanosine triphosphatase stimulation of oncogenic Ras mutants, Proceedings Of the National Academy of Science (with M. R. Ahmadian and others)
    • 2003 Regulation of light-dependent Gqualpha translocation and morphological changes, European Molecular Biology Organization Journal (with M. Kosloff and others)
    • 2003 Bacterial mimics of eukaryotic GTPase- activating proteins (GAPs), Trends in Biochemical Sciences (with Litvak)
    • 2005 Excess of Gbetae over Gqualphae in vivo prevents dark, spontaneous activity of Drosophila photoreceptors, Journal of Cell Biology (with N. Elia and others)