מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' בנימין איזק

share
שתפו עמוד:
פרופ' בנימין איזק

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ח בתחום חקר ההיסטוריה הכללית.

בנימין איזק – פרופסור במחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב – הוא מחשובי החוקרים בתחום ההיסטוריה העתיקה ובפרט ההיסטוריה של המחוזות המזרחיים באימפריה הרומית, ובהם ארץ-ישראל. מחקריו, המשלבים הבנה יסודית ומעמיקה של טקסטים קדומים עם עבודת שטח ארכיאולוגית באתרים, חידשו רבות על השליטה הרומית באזור. עבודותיו על שורשי הגזענות בעולם היווני והרומי הן בעלות השפעות מרחיקות לכת.

נימוקי השופטים

פרופ' אברהם גרוסמן, יו"ר, פרופ' אפרים דוד, פרופ' שולמית וולקוב, פרופ' שמואל פיינר

פרופ' בנימין איזק מאוניברסיטת תל-אביב הוא היסטוריון בעל שיעור קומה בין-לאומי של העולם הקלאסי, שהתמקד בכתיבתו בתולדות רומא, ובייחוד בתולדות הפרובינקיות המזרחיות של האימפריה ובהן ארץ-ישראל. הוא מגדולי האפיגרפים בעולם ומהבודדים מבין הקלאסיקאים המשלבים שליטה מקצועית מובהקת במקורות של ההיסטוריונים והסופרים היוונים והרומים ובממצאים הארכיאולוגיים. הוא נשען במחקריו גם על אינפורמציה רלוונטית שמקורה בספרות התלמודית לענפיה. השילוב של המקורות המגוונים הללו וחקירתם היסודית תרמו תרומה חשובה וייחודית לחקר האימפריה הרומית, ותחומים אחרים בעולם העתיק.

כל מחקר של פרופ' איזק מתבצע מתוך בחינה מעמיקה וחדשנית של המקורות המביאה פעמים רבות למסקנות שונות מאלה שהיו מקובלות לפני המחקר. פרופ' איזק הוא אחד העורכים הראשיים בפרויקט בין-לאומי של גיבוש קורפוס הכתובות בארץ-ישראל מהתקופה היוונית והרומית, כששת אלפים טקסטים בשפות שונות.

בספרו המקיף על גבולות האימפריה הרומית במזרח פרופ' איזק מנתח באופן מעמיק ושיטתי, על סמך שלל מקורות, את דרכי השליטה הרומית במזרח התיכון ובחלקים אחרים של האימפריה. ספרו האחרון, שפורסם בהוצאה לאור של אוניברסיטת פרינסטון, עוסק בשורשיה של הגזענות בעולם העתיק. הוא בוחן את יחסם של היוונים והרומאים כלפי עמים ומיעוטים ואת חדירתה של הגזענות אליהם מתוך חיפוש אחר מודלים וגישות השכיחים בתקופות מאוחרות יותר. כמו כן, הוא בודק בספר זה את היחס בין דעות קדומות כלפי זרים לבין האידיאולוגיות האימפריאליסטיות מהמאה החמישית לפני הספירה ועד לתקופה הביזנטית. לספר מעמיק זה יש השלכות מרחיקות לכת בחקר תולדות הגזענות.

באמצע שנות השבעים החל פרופ' איזק, יחד עם פרופ' ישראל רול, לחקור את מערכת הכבישים הרומיים בארץ ישראל. בעבודה זו שולבו סקרים ארכיאולוגיים, מקורות ספרותיים לסוגיהם ואפיגרפיה. למחקר הדרכים הרומיות יש ערך רב להבנת ההיסטוריה המדינית, הצבאית, הכלכלית והחברתית של התקופה. מחקר זה הניב עד כה שני ספרים ומאמרים רבים.

עוד בהיותו בן 51 נבחר פרופ' איזק לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא חוקר בעל מעמד בין-לאומי מרשים ביותר, שמשתקף, בין השאר, בבחירתו לחבר האקדמיה האמריקנית למדעים ובכנסים שנערכו לרגל פרסום ספריו. על אף גדולתו הוא איננו "אינדיבידואליסט", והוא מתייחד ביכולתו לבצע מחקר משותף עם עמיתים.

פרופ' איזק הוא מורה מעולה, המעמיד לתלמידיו דרישות מדעיות קפדניות בדרכי נועם ומנחה אותם לפריצת נתיבים חדשים במחקרם. הוא ידוע בשיקול הדעת המדעי הקפדני שלו בלי לשאת פנים לאיש, בצניעותו ובנועם הליכותיו.

על הישגיו המחקריים המעולים, על תרומתו הייחודית למדע, על מעמדו הבין-לאומי המובהק, על מסירותו הרבה לעבודתו האקדמית ולהוראה – על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' בנימין איזק ראוי לפרס ישראל בחקר ההיסטוריה הכללית לשנת תשס"ח.

קורות חיים

בנימין איזק – פרופסור במחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב – הוא מחשובי החוקרים בתחום ההיסטוריה העתיקה ובפרט ההיסטוריה של המחוזות המזרחיים באימפריה הרומית, ובהם ארץ-ישראל. מחקריו, המשלבים הבנה יסודית ומעמיקה של טקסטים קדומים עם עבודת שטח ארכיאולוגית באתרים, חידשו רבות על השליטה הרומית באזור. עבודותיו על שורשי הגזענות בעולם היווני והרומי הן בעלות השפעות מרחיקות לכת.

פרופ' איזק מתגורר בהרצליה. הוא נשוי לאידה, אב למורנה, לשבתאי ולבארית וסב לנועם ולתמר.

לימודים והשתלמויות

1972 תואר שני (בהצטיינות) בלימודים קלאסיים, אוניברסיטת אמסטרדם, הולנד
1980 תואר דוקטור (בציון "מעולה") בלימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב

תפקידים אקדמיים בארץ

1970–1972 אסיסטנט במכון לארכיאולוגיה, אמסטרדם, הולנד
1973–1975 מורה מן החוץ, המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב
1975– חבר בסגל המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב (מ-1988 פרופסור מן המניין)
1990–1994 ראש המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב
1993–1997 ראש בית הספר להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב
1995– בעל הקתדרה ע"ש לסינג להיסטוריה עתיקה, אוניברסיטת תל אביב
1996– חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים
1998–2002 ראש המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב
2006– ראש המחלקה ללימודים קלאסיים, אוניברסיטת תל אביב

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1980–1981 עמית אורח, המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב
1985–1986 עמית אורח, All Souls College, אוקספורד, בריטניה
1997 פרופסור אורח, אוניברסיטת Macquarie, סידני, אוסטרליה
1999 פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ארה"ב
1997–1998 עמית אורח, המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב
2003– חבר-חוץ בחברה האמריקנית לפילוסופיה, ארה"ב
2004–2005 פרופסור אורח, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב ועמית המרכז האמריקני למדעי הרוח, צפון קרוליינה, ארה"ב

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1991 פרס הספר המצטיין, החברה האמריקנית להיסטוריה צבאית
2005 כותר מצטיין בכתב העת של הספריות האקדמיות CHOICE (בעבור ספרו על הגזענות)

מפעל חיים

"הכול יודעים שהאתונאים המציאו את הדמוקרטיה, אבל היוונים חידשו גם בתחום אחר, והיו הראשונים שניסו לעשות רציונליזציה של דעותיהם הקדומות ולהסביר מדוע בני לאומים אחרים נחותים מהם וראויים להיות עבדים. זו בעצם ראשיתה של הגזענות", אומר הפרופ' בנימין איזק, חוקר העת העתיקה. עיסוקו בתחום הזה אינו נובע רק מעניין אקדמי טהור, אלא גם מסיפורה של משפחתו, משפחה משכילה ואמידה מהולנד שנאלצה לברוח מהנאצים לשווייץ ב-1942, ושם נולד בנימין כפליט, כמה ימים לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה. "בתקופת ילדותי ונעוריי הכרתי את הגזענות כתופעה שהובילה להרס נוראי. רבים מבני משפחתי נעלמו זמן קצר לפני שנולדתי, והנושא העסיק אותי. רציתי להבין טוב יותר את המאורעות החשובים שקדמו להולדתי". 

המשפחה שבה לאמסטרדם, ושם למד איזק בתיכון קלאסי והתמקד בלימודי יוונית עתיקה ולטינית. הוא התעניין מאוד בהיסטוריה ובארכיאולוגיה. החינוך הציוני שקיבל בבית עורר בו עניין רב גם בהיסטוריה העתיקה של ארץ-ישראל ואזור הים התיכון.

לאחר סיום לימודיו בתיכון נרשם איזק ללימודים קלאסיים מכמה סיבות. "החשובה שבהן – ידעתי שבבוא היום ארצה לעלות ארצה, וקיוויתי שעם השכלה קלאסית אוכל להיקלט במוסד אקדמי ישראלי". הוא סיים בהולנד תואר שני בלימודים קלאסיים ובארכיאולוגיה וכתב שתי עבודות תזה – אחת על הקולוניאליזם הרומי והאחרת על התקופה הפרה-היסטורית ביוון. בתקופה הזאת הוא גם השתתף כמה פעמים בחפירות ארכיאולוגיות בישראל, וב-1972 עלה ארצה עם משפחתו וקיבל משרת עוזר מחקר באוניברסיטת תל אביב.

עבודת הדוקטור של איזק, בהדרכת הפרופ' שלום פרלמן, עוסקת בהתיישבות היוונית בצפון לאורך תקופות שונות בהיסטוריה. בעבודה הזאת, כמו במחקרים רבים שבאו אחריה, הוא משלב את הידע ההיסטורי המעמיק שלו ואת בקיאותו הרבה בלשונות הקדומות עם ממצאים ארכיאולוגיים. בתקופתו הראשונה בארץ השתתף איזק בחפירות שניהל הפרופ' מרדכי גיחון, פרויקט שהמשיך במיפוי הדרכים הרומיות בארץ-ישראל, עם עמיתו, ישראל רול. מחקר זה, הנמשך עד היום, כבר הניב שתי מונוגרפיות ושורה של מאמרים, ובקרוב צפויה לראות אור מונוגרפיה שלישית. "המטרה", אומר איזק, "היא לקבל תמונה מלאה ככל האפשר של קשרי התחבורה בארץ בתקופת השלטון הרומי, מידע חיוני לכל מי שמתעניין בהיסטוריה החברתית, הכלכלית והצבאית של התקופה".

בעבודה מרכזית אחרת, שהייתה במידה מסוימת המשך למפת הדרכים, חקר איזק את מטרות השליטה של הרומאים במזרח התיכון ובחלקים אחרים של האימפריה ואת האמצעים שהם הפעילו כדי להשיג את היעדים האלה. באמצעות קריאה יסודית במקורות התקופה ובחינה של שרידי המבצרים הרומיים הוא הפריך את הדעה שהייתה מקובלת עד אז, כי הרומאים בנו בארץ-ישראל קו הגנה נגד אויבים מחוץ לאימפריה, והוכיח כי המבצרים נועדו בעיקר לשליטה באוכלוסייה המקומית ולתפקידי שיטור. "הממצאים האלה הם שילוב של עבודת שטח עם קריאה נבונה במקורות", הוא מספר. "עוד סייע לי שירות המילואים שעשיתי בצה"ל לאחר שעליתי ארצה. אף שהייתי בתפקיד זוטר העניק לי השירות נקודת השקפה על פעילות צבאית ועל התנהלות צבא שאין להרבה היסטוריונים".

איזק גם שוקד עם קבוצה גדולה של חוקרים מישראל ומחו"ל על הכנת קורפוס המרכז את כל הכתובות העתיקות שנתגלו בישראל ובירושלים, בהן כתובות שטרם פורסמו. עבודה זו היא ראשונה מסוגה, משום שהנוהג הקיים הוא למיין ולהפריד טקסטים קדומים על פי השפה, ולא על פי התוכן.

בשנים האחרונות עבודתו של איזק מתמקדת בגזענות בחברה הרומית ובחברה היוונית. בספרו "המצאת הגזענות" הוא משווה הכללות ודעות קדומות שלהם כלפי זרים ומציג עדויות כי השורשים הללו נבטו גם בתקופות מאוחרות יותר. כמו כן הוא בוחן כיצד השפיע היחס לזרים על האידיאולוגיה האימפריאליסטית של רומא. הספר שיצא אחרי "המצאת הגזענות", "שורשי הגזענות במערב", מבוסס על כינוס בין-לאומי שבו נדונו רעיונותיו בנושא.

"האתגר בהיסטוריה עתיקה", מסכם איזק, "הוא המיעוט היחסי של מקורות כתובים. כדי להוציא מהם מידע בעל ערך דרושה קריאה מעמיקה ויסודית ומחשבה חדשנית וחכמה". פרופ' איזק מקווה שהלימודים הקלאסיים יתפסו מקום רחב יותר בתכניות הלימודים בישראל. "היכרות עם העולם הקלאסי הייתה מוסיפה לתלמידים לא רק ידע בהיסטוריה אלא גם ידע כללי יסודי בתרבות המערב, שהיה מסייע גם בעסקים ובטכנולוגיה. מונחים כמו "קפיטול", "פנתיאון" ואפילו "המשחקים האולימפיים" – כולם באים מן העולם הקלאסי, ומי שאינו מכיר אותו אינו מבין היטב את ההווה".

פרסומים נבחרים

פרופ' איזק פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מקצועיים, פרקים בספרים וביקורות ספרים, וכן חיבר ערכים אנציקלופדיים וסרטט מפות לאטלסים היסטוריים.

    • 1959 שרידים של פירוש הר"א על תענית
    • 1969 מקורות ומסורות, סדר נשים
    • 1975 מקורות ומסורות, יומא-חגיגה
    • 1982 מקורות ומסורות, שבת
    • 1982 מקורות ומסורות, עירובין-פסחים
    • 1993 מקורות ומסורות, בבא קמא
    • 1999 עלה לא נידף: חיים של לימוד בצל המוות (מתורגם מאנגלית, ראה אור בשפות נוספות)
    • 2002 מקורות ומסורות, בבא מציעא
    • 2007 מקורות ומסורות, בבא בתרא
    • 1986 Midrash, Mishna and Gemara
    • 1991 Peshat and Derash
    • 1996 The Book and the Sword: A Life of Learning in the Shadow of Destruction   
    • 1997 Revelation Restored
    • 2007 Breaking the Tablets: Jewish Theology After the Shoah