מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

יהודה ודיתה ברוניצקי

share
שתפו עמוד:
יהודה ודיתה ברוניצקי

על הזוכה

מקבלי פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום התעשייה.

יהודה ודיתה ברוניצקי הם שנים רבות מעמודי התווך של התעשייה עתירת הידע בישראל ובעולם. יהודה ברוניציקי, איש חזון וממציא, יליד פולין ששרד את השואה, ביחד עם רעייתו, דיתה ברוניצקי, מראשונות נשות העסקים והיזמות בישראל ואישה פורצת דרך בתחומה, הקימו את קבוצת אורמת והפכו אותה לחברה מובילה בעולם בתחום האנרגיה החלופית. עוצמתם טמונה בהתמדה, בדבקות במטרה וברוחב היריעה של עשייתם. הם השכילו לחבר בין חזון ליכולת יישום וביצוע במציאות מורכבת ומשתנה. הם חתומים על עשייה פורצת דרך בתעשייה המקומית והעולמית, ועל תרומה משמעותית לחינוך הטכנולוגי, לקידום נשים ולחדשנות.

נימוקי השופטים

יו"ר מר שלמה דברת, מר רן מידן, מר אילון תירוש

יהודה ודיתה ברוניצקי הם שנים רבות מעמודי התווך של התעשייה עתירת הידע בישראל ובעולם. יהודה ברוניציקי, איש חזון וממציא, יליד פולין ששרד את השואה, ביחד עם רעייתו, דיתה ברוניצקי, מראשונות נשות העסקים והיזמות בישראל ואישה פורצת דרך בתחומה, הקימו את קבוצת אורמת והפכו אותה לחברה מובילה בעולם בתחום האנרגיה החלופית. עוצמתם טמונה בהתמדה, בדבקות במטרה וברוחב היריעה של עשייתם. הם השכילו לחבר בין חזון ליכולת יישום וביצוע במציאות מורכבת ומשתנה. הם חתומים על עשייה פורצת דרך בתעשייה המקומית והעולמית, ועל תרומה משמעותית לחינוך הטכנולוגי, לקידום נשים ולחדשנות.

יהודה הוא בן למשפחה יהודית ששרדה את מלחמת העולם השנייה בפולין. אביו שינה את שם משפחתו לאחר השואה מבקנרוט לברוניצקי, לזכר 12,000 היהודים שנרצחו ביער ברוניצה. לאחר המלחמה עברה משפחת ברוניצקי לצרפת, ויהודה למד לתואר ראשון ושני בהנדסת מכונות, פיזיקה ומדע הגרעין. הוא עלה ארצה ב־1958, ובחזונו ייצור חשמל מאנרגיה חלופית, שיהיה גם מנוע ליצוא מישראל. החזון התגשם: חברת אורמת שייסד עם דיתה מובילה כיום בעולם בתחום האנרגיה הגיאותרמית. יחידות כוח שלה נמצאות בפריסה עולמית ביותר מ־70 מדינות.

דיתה ויהודה, בשותפות ניהולית יוצאת דופן ובהשלמה מלאה המעוררת השראה, השכילו מבית מלאכה קטן ביבנה לבנות חברה גלובלית ציבורית הנסחרת בישראל ובניו יורק ומעסיקה כ־1200 עובדים בישראל ובעולם.

תרומתם של יהודה ודיתה ייחודית במספר רב של תחומים:

תעשייה ישראלית מובילה גלובלית המושתתת על חדשנות: בבסיס הצלחתה יוצאת הדופן של אורמת חדשנות מדעית טכנולוגית במשך עשרות שנים, שתוצאתה חידושים מתמידים במוצרי החברה והתמודדות מוצלחת עם תנאים משתנים, שהתבטאה במגוון רב של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיה חלופית, כולל אנרגיית השמש, אנרגיה גאותרמית וחום אבוד. הפיתוחים הוגנו ביותר מ־110 פטנטים חדשניים, והם מהווים את תשתית מוצרי החברה. הקפדה שלא לוותר על הפעילות התעשייתית בארץ לצד הפיכת אורמת לחברה בין־לאומית משגשגת מהוות מקור להשראה ליזמי תעשייה וטכנולוגיה ומקור לגאווה לאומית. אורמת הפגינה גם חדשנות עסקית יוצאת דופן כאשר עברה מייצור ויצוא מוצרים מישראל לייזום והקמה של תחנות כוח שמשתמשות במוצרים שיוצרו בישראל, מימונן במימון פרויקטלי, ומכירת החשמל שהן מייצרות בחוזים ארוכי טווח. הפעילות בארץ מספקת תעסוקה למאות עובדים וקבלני משנה, תוך קידום מצוינות, יחסי אנוש, וניהול אחראי.

תרומה להקמת תעשיות בולטות אחרות: דיתה ויהודה האמינו כי עליהם לתרום להצמחת תעשיות נוספות, ולשם כך הקימו משתלה טכנולוגית שבה העמידו לחברות יזמיות חדשות, נוסף על השקעה ראשונית, ידע, ניסיון ותשתיות תעשייתיות, וליוו אותן עד יציאתן לעצמאות. דוגמה לכך היא חברת אורבוט, שצמחה במשתלה ולימים הפכה לאורבוטק, מחברות ההיי־טק הבולטות בישראל. זאת ועוד, במחצית הראשונה של שנות ה־90 רכשו בני הזוג את השליטה במנועי בית שמש, מפעל ממשלתי שהיה על סף סגירה, והפכו אותו למפעל משגשג.

מיצוב ישראל כמובילה עולמית בתחום ייצור אנרגיה נקייה: החזון הייחודי שהוביל את אורמת כבר בשנות ה־60, הרבה לפני שהנושא היה מקובל בעולם, וההתעקשות להמשיך ולקדם אותו ולהפוך את אורמת למובילת שוק וחדשנות, תרמו רבות למיצוב ישראל כמדינה מובילה בנושא, שקיבל עדיפות עליונה בעולם כולו.

מנהיגות וניהול מעוררי השראה: בניית חברה גלובלית מצליחה דורשת מיומנויות ניהול וארגון משמעותיות. לאורך השנים הפגינו דיתה ויהודה הקפדה על מצוינות ניהולית, במסגרתה דיתה קיבלה את תפקיד ההובלה כמנכ"ל, ויהודה מונה למנהל טכנולוגיה, מו"פ ואסטרטגיה. רבים האתגרים שעמדו בפני דיתה, בהיותה אישה על כיסא המנכ"ל, כל שכן בתחום תעשייתי שכזה. דיתה ויהודה מימשו תפיסה ניהולית ולפיה אורמת מחויבת ללקוחות, לעובדים, לספקים, למחזיקי עניין אחרים לרבות הקהילה, ולבעלי המניות; בסדר זה. הזוג ברוניצקי הציב לאורך השנים סטנדרט של אחריות תאגידית, ניהול תוך מתן דוגמה אישית, צמצום פערי שכר, אווירה משפחתית ושיתוף עובדים.

פעילות ציבורית ומחויבות חברתית וקהילתית: דיתה ויהודה ברוניצקי פועלים ללא לאות שנים רבות לקידום מטרות חברתיות, ובעיקר לקידום החינוך הטכנולוגי בישראל. בצמוד למפעל הוקם כבר ב־1970 בית ספר תיכון מקצועי. בני הזוג רתמו את העובדים לקבל נוכחות תלמידים במפעל בלי לפגוע בביצוע מטלות הייצור העיקריות, וזאת מתוך מחויבות לתרום לטיפוח דור העתיד. רבים מהתלמידים השתלבו בתפקידי ייצור ובתפקידי ניהול במפעל או בחברות אחרות. דיתה ויהודה ממשיכים לפעול במסגרות שונות לקידום החברה בישראל, כולל חברוּת בחבר נאמנים ודירקטורים של מוסדות ההשכלה והחינוך המובילים בישראל – מכון ויצמן, הטכניון, אוניברסיטת בן־גוריון, האוניברסיטה העברית ורשת אורט. כן הקימו את מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון ב־2006, להעשרת התרבות היזמית בטכניון ולשמירת מקומו המוביל בעולם. דיתה מהווה מודל ומופת לנשים רבות ופועלת לקידום שילובן של נשים בתעשייה ובכלכלה.

על העשייה הרחבה והענפה שלהם לאורך השנים זכו השניים להכרה ולפרסים רבים: פרס מפעל חיים מהתאחדות התעשיינים, פרס יושב ראש הכנסת לאיכות חיים, פרס התעשייה, פרס רוטשילד לחדשנות ויצוא, תוארי כבוד רבים ועוד.

דיתה ויהודה ברוניצקי הם דמויות מופת בתעשייה הישראלית, ועל כך מצאה אותם הוועדה ראויים לקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום התעשייה.

קורות חיים – יהודית (דיתה) ברוניצקי

יהודית (דיתה) ברוניצקי היא תעשיינית ישראלית מן השורה הראשונה. במשותף עם בעלה יהודה ברוניצקי היא הקימה את אורמת, שצמחה תחת הנהגתה המשותפת מבית מלאכה קטן למפעל בין־לאומי מוביל בתחומו המעסיק למעלה מאלף עובדים. בזכות שורה של צעדים עסקיים חלוציים השכילו דיתה ויהודה לפתח את אורמת ובנותיה ולנווט את דרכן בשוק התעשייה בישראל ובעולם. זאת ועוד, דיתה תורמת רבות לחינוך הטכנולוגי ומשמשת במגוון תפקידי ציבור לקידום ההשכלה בישראל.

דיתה ברוניצקי מתגוררת ביבנה, נשואה ליהודה, ולהם שלושה ילדים – מיכל, יורם ויובל, ושמונה נכדים.

לימודים

1961–1965 תואר ראשון, תרבות צרפת ומדעי המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים

דירקטוריונים ופעילות ציבורית

1965–2015 כיהנה במועצת המנהלים של אורמת והייתה חברה בחלק מוועדות הדירקטוריון, במועצות המנהלים של החברות הבנות של אורמת, ובמועצת המנהלים של חברות שהוקמו בידי אורמת כגון אורבוטק, אורג'ניקס, אורעד ומנועי בית שמש.
1994–2001 חברה במועצה המייעצת של בנק ישראל.
2014– מאז פרישתה עוסקת בהתנדבות בעיקר בנושאי חינוך טכנולוגי־מקצועי; חברה בוועד המנהל של תובנות לחינוך, ויו"ר הפורום הציבורי של המכללות הטכנולוגיות.
ממשיכה בכהונתה במועצת המנהלים של אורבוטק.
חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית תל אביב יפו; מכהנת בוועד המנהל של "יישום" – חברה בבעלות האוניברסיטה העברית הפועלת למסחור הידע שנוצר באוניברסיטה.
2016– חברת הוועדה המייעצת של המועצה הלאומית לכלכלה.
2017– חברה בוועד המנהל של מכון אהרון; חברה בוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 במינוי שר העבודה והרווחה.

פרסים ואותות הוקרה

1978 פרס התעשייה (במשותף עם יהודה ברוניצקי)
1996 פרס חלוצי התעשייה הגיאותרמית (במשותף עם יהודה), מטעם הארגון העולמי של התעשייה הגיאותרמית (GRC)
2007 תואר דוקטור לשם כבוד, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
2015 אות הוקרה על מפעל חיים (במשותף עם יהודה), מטעם דן אנד ברדסטריט
2016 תואר לשם כבוד, המכון הטכנולוגי חולון
2017 פרס יקירת המכללה האקדמית כינרת 

הישגים משותפים ליהודה ויהודית ברוניצקי: אבני הדרך בבנייה ובצמיחה של אורמת

1965 ייסוד אורמת. רישום החברה וכניסה להסכם רישיון עם מדינת ישראל לשימוש בפטנטים הראשונים של הטכנולוגיה לייצור טורבינות שפיתח יהודה ברוניצקי בעת עבודתו במעבדה הישראלית לפיזיקה שליד משרד ראש הממשלה.
1966–1967 משלוח דגמים ראשונים של יחידות כוח קטנות לאספקת חשמל לשוק התקשורת.
1967 חתימת הסכם השקעה בשותפות של 50% עם טוּרבּוֹמֶקָה בבעלות יוסף שידלובסקי.
1970 הקמת בית הספר התעשייתי צמוד למפעל אורמת, בשיתוף משרד העבודה.
1982 הקמת משתלה טכנולוגית: השקעה בחברות יזמיות כגון אורבוטק ואורג'ניקס.
1982 הקמת פרויקט לחינוך ויזואלי בגיל הרך, בשיתוף מכון ויצמן.
1978–1984 פרויקט בריכות השמש: טכנולוגיית ייצור חשמל מאנרגיית השמש, שבה קולט השמש ואוגר החום הוא בריכת שמש שפותחה מעבדה הישראלית לפיזיקה.
1984– הסבת היחידות שפותחו לשימוש באנרגיית השמש לניצול אנרגיה גיאותרמית מטמפרטורות נמוכות. תחילת מכירת ציוד לשוק הגיאותרמי.
1986 סגירת מימון פרויקטלי ראשון בעולם למיזם אנרגיה חלופית.
1987 מעבר הדרגתי ממודל עסקי של מכירת ציוד למודל של ייזום והקמת תחנות כוח.
1989– הרחבת טווח המוצרים של אורמת בטווח הספקים גדול יותר, בהגדלת הנצילות ובהעלאת הטמפרטורות שהם יכולים לנצל.
1991 הנפקת אורמת בשוק ההון הישראלי. דיתה מתמנה למנכ"ל החברה ובנותיה;
יהודה מתמנה ליושב ראש מועצת המנהלים.
1994 רכישת חלקה של ממשלת ישראל במנועי בית שמש. המפעל עבר לראשונה לרווח.
2004 הנפקת אורמת בשוק ההון האמריקאי, בבורסת NYSE.
2007 הקמת מרכז ברוניצה ליזמות בטכניון.
2012 קרן פימי רוכשת חלק מאחזקות המשפחה.
2014 יהודה ודיתה פורשים לגמלאות. 
אורמת של 2017 היא חברה גלובלית עם מכירות (2016) של מעל 660 מיליוני דולרים וכ-1,200 עובדים, מחציתם בישראל. גם אחרי מכירת המניות החברה נשארה ישראלית ומרכז הייצור שלה בישראל.

מפעל חיים – יהודית (דיתה) ברוניצקי

יהודית (דיתה) נולדה בשכונת בורוכוב (היום גבעתיים) בשנת 1941 לאימה מרים לבית זיגמן, אשר עלתה ארצה מפולין בשנת 1938, ולאביה מרדכי ונדר, שעלה מפולין בשנת 1933. "שכונת בורוכוב הייתה שכונת פועלים עם משק עזר לכל משפחה", מתארת דיתה, "מסביבנו היו רפתות". האב עבד בראשית דרכו בסלילת כבישים ועבודות הקשורות בפרדסים, ולימים בתפקידי ניהול, ייצור ומכירות בבית חרושת הבורג. "הייתה ילדות מאושרת של ארץ ישראל היפה, של השנים הראשונות לקום המדינה", היא נזכרת.

בילדותה למדה דיתה בבית הספר היסודי בורוכוב; "החינוך היה חינוך לאומי סוציאליסטי. בית ספר של זרם החינוך לילדי העובדים, ותנועת נוער עם פעילות אידאליסטית". בנערותה למדה בתיכון קלעי, וממנו זכורים לה לטובה מורתה האהובה לספרות פנינה סֵבֶר והמורה לתלמוד הד"ר אברהם בַּדְאוֹר. "זה היה בית ספר חילוני ואנחנו למדנו תלמוד. למדנו את ערכי היהדות", היא מסבירה.

בשנת 1959 התגייסה לצבא ושירתה כקצינת ניהול של קצין החינוך הראשי – שהיה אז המשורר אהרן זאב. "השירות הצבאי נתן לי ביטחון עצמי וגם את היסודות הראשונים של ניהול משרד, ארגון משרד והפעלת אנשים. ללא השירות הצבאי איני יודעת איך הייתה מתפתחת האישיות שלי". מתוך נטייתה וכישרונה לשפות התכוונה דיתה לנסוע מיד אחרי השירות הצבאי לבית ספר למתורגמנים בשוויץ. יהודה ברוניצקי, מהנדס מכונות עולה חדש מצרפת, שהיה חבר של קרובי משפחתה, התנדב לסייע לה במילוי הטפסים בצרפתית. מאז החלה ידידותם, וזמן לא רב אחר כך נקשרו השניים בקשר אמיץ שנמשך עד היום הזה.

בשנת 1961 השתחררה מן הצבא וכמה חודשים אחר כך נישאה ליהודה. השניים קבעו את מושבם בשכונת בית הכרם בירושלים, ודיתה, שוויתרה בינתיים על הנסיעה לשוויץ, פנתה ללימודים באוניברסיטה העברית בחוג לתרבות צרפת ובחוג למדעי המדינה. את הקורס מבוא למשפט למדה אצל אהרן ברק ויצחק זמיר. "בחוג למדעי המדינה למדתי מושגי יסוד במשק, בכלכלה, במשפטים; זה בהחלט נתן לי בסיס", אומרת דיתה.

בשנת 1964, עם פרישת בן גוריון מן הממשלה, הופסקו תקציבי הפיתוח במעבדה הישראלית לפיזיקה, בה הועסק יהודה מאז עלייתו ארצה שנים ספורות קודם לכן. באותו זמן כבר הצליח יהודה לפתח מודל של מנוע ייחודי המופעל באנרגיית השמש. "זו הייתה המצאה שהיה לה סיכוי להיות משהו משמעותי, והיה נראה שהפרויקט הולך לפח", מסבירה דיתה. נעשה מאמץ לעניין גורמים בתעשייה הישראלית בייצור ותיעוש המנוע שפיתח יהודה אך לא נמצא שום גוף שהיה מוכן לקבל עליו את המשימה. בשלב זה החליטו בני הזוג לקבל עליהם את קידום הפרויקט. "החלטתי שבמקום להיות מורה לצרפתית אעבוד יחד עם יהודה". בהחלטה זו הפכה דיתה בבת אחת לאשת עסקים ותעשייה, בלי שהתכוונה לכך מלכתחילה.

את הדירה בשכונת בית הכרם בירושלים, שקיבלו מהוריהם לחתונה, מכרו, ועברו לדירה ברחובות. ההפרש, ארבעים אלף לירות, היווה את סכום ההשקעה הראשוני במפעל שהקימו. דיתה הייתה מופקדת בשנים הראשונות על ביצוע עבודות מנהליות כגון חישוב משכורות, מערכת תיוק, כתיבת מכתבים והנהלת חשבונות. "אני נתתי את הטון היום־יומי, של הביצוע המעשי. את הטון של ההקפדה, השמירה על הקופה, המשמעת הפיננסית. ובשלב מאוחר יותר גם חדשנות עסקית".

את מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, מציינת דיתה כאבן דרך משמעותית בהתפתחותה הניהולית: "היינו מפעל צעיר, ובעצם רוב עובדי המפעל, כולל יהודה, היו מגויסים. אני נשארתי לבד עם כמה פנסיונרים ועובד אחד שבמקרה לא גויס, וזה הכניס אותי עמוק יותר לחלק של ניהול הייצור. וברגע שנכנסתי – כבר לא יצאתי". דיתה התבססה עם השנים גם בניהול הייצור ("לא בתחומים הטיפוסיים לנשים בתפקידי ניהול בתקופה זו", היא מסבירה), והייתה לאחראית על שורה של תחומים בחיי המפעל: הכנת תוכנית עבודה מפורטת, רכישת חומרי גלם תקופתית, ניהול לוחות זמני האספקה, קביעת מנות הייצור, תמחיר מוצרים הכולל מעקב אחר התשומות וההכנסות מכל מוצר, גיוס כוח אדם וניהולו. כל אלה השתלבו אט־אט בתחומי הפעילות העיקריים של מפעל התעשייה שצמח והיה עם השנים לחברה בין־לאומית.

לאורך כל שנות העבודה באורמת התפתחה דיתה בתחום הניהול העסקי והאסטרטגי. "גדלתי יחד עם המפעל", היא מסבירה. בזכות היותה במפעל לאורך כל הדרך, מצעדיו הראשונים ועד היותו למפעל תעשייה המייצא בהיקפים של מאות מיליוני דולרים בשנה, התאפשר לה עצמה להפוך למנהלת רבת כישורים ובעלת ראייה עסקית רחבה ומעמיקה.

במשך כעשרים שנותיו הראשונות התבסס המפעל על מכירת טורבינות לייצור חשמל. באמצע שנות השמונים הבינו יהודה ודיתה כי שרשרת המזון של הפעילות האנרגטית בתחנות כוח ארוכה הרבה יותר ממכירת המוצר הסופי לבעלי התחנה. הם הבינו שכדאי ויעיל – עסקית וטכנולוגית – להתמחות גם בשלבים נוספים: תכנון התחנה, הקמתה והפעלתה. התהליך החל בתכנון טכנולוגי חדשני והגיע לשיאו בהחלטה העסקית להיכנס לתחום הבעלות על תחנות הכוח. "האתגר היה המימון", מסבירה דיתה. "אלה השקעות אדירות. צריך הון התחלתי גבוה מאוד, וזאת אחת הסיבות שבגללן הנפקנו את אורמת". דיתה קיבלה עליה את האחריות להובלת פעילות ההנפקה. כדי להגיע לסכומים הנדרשים להשקעות הענק היה צריך לגייס הון נוסף, מעבר להון שהתקבל בהנפקה. לצורך כך נכנסה דיתה להובלה של מיזם נוסף, מימון פרויקטים על ידי גיוס של מלווים ומשקיעים לפרויקטים ספציפיים שאורמת הקימה. "אנחנו היינו פורצי דרך בשיטת המימון הזאת בתחנות כוח", מסבירה דיתה. בסופו של תהליך הצליחה אורמת במשימתה להקים תחנות כוח גיאותרמיות, וכיום אורמת מחזיקה בבעלות על מאות מגווטים של תחנות כוח כאלה בעולם.

יוזמה חשובה שנקטו בני הזוג במטרה לתרום לחברה בישראל הייתה הקמתו של בית ספר מקצועי־תעשייתי הצמוד למפעל אורמת, שהחל בשיתוף עם משרד העבודה, ולימים הצטרפה אליו גם רשת אורט. בשנים הראשונות נקלטו בבית הספר בעיקר תלמידים שנפלטו ממערכת החינוך; לרבים מהם בית הספר היה הצלה של ממש, בהציעו להם מסלול לרכישת מקצוע מכובד ואפשרות לפרנסה מבוססת בחייהם. כיום בית הספר אורט אורמת, הפונה לכלל האוכולוסייה, מציע מסלול להנדסאים וחלק מבוגריו בוחרים להמשיך במסלולי הנדסה במוסדות להשכלה גבוהה. "כשליש מהעובדים בייצור באורמת היום הם בוגרי בית הספר", אומרת דיתה. רבים מהם מגיעים גם למשרות ניהול. בימים אלו דיתה עומדת בראש הוועד הציבורי להשכלה טכנולוגית ומוסיפה ללוות מקרוב את התפתחותו של בית הספר שהקימה עם יהודה. "היום, בשיתוף עם עמותת יכולות, אנחנו בתהליך שיאפשר לתלמידים שלנו להגיע לתעודת בגרות מלאה", היא מסכמת.

קורות חיים – יהודה ברוניצקי

יהודה ברוניצקי הוא תעשיין, מהנדס וממציא ישראלי מן השורה הראשונה. במשותף עם רעייתו יהודית (דיתה) ברוניצקי הוא הקים את אורמת, חברת תעשייה למופת המייצרת ומייצאת מוצרים לכל רחבי העולם. בהתבסס על המצאותיו פורצות הדרך השכיל יהודה להצעיד את אורמת – כמנהל וכיושב ראש – ממפעל תעשייה קטן למפעל בין־לאומי השותף במהפך של ממש בשימוש באנרגיה חלופית נקייה וירוקה לייצור חשמל בארצות רבות.

יהודה ברוניצקי מתגורר ביבנה, נשוי לדיתה, ולהם שלושה ילדים – מיכל , יורם ויובל, ושמונה נכדים.

לימודים

1946–1953 בית ספר תיכון מקצועי, פריז
1953–1957 תואר בהנדסה,Arts et Metiers , פריז
1956–1957 תואר שני בפיזיקה, אוניברסיטת פריז
1957–1958 לימודי הנדסה גרעינית, CNAM, פריז

תפקידי תעשייה בישראל

1958–1964 מנהל צוות טורבינה סולארית במעבדה הישראלית לפיזיקה, ירושלים
1965–1991 נשיא ומנהל טכני, אורמת טורבינות בע"מ
1991–2010 יושב ראש ומנהל טכני, אורמת תעשיות בע"מ
1992–1995 יושב ראש משותף, אורבוטק בע"מ
1994–2006 יושב ראש מנועי בית שמש בע"מ
2004–2012 יושב ראש ומנהל טכנולוגיה, אורמת טכנולוגיות בע"מ
2012–2014 מנהל טכנולוגיות (CTO) ודירקטור, קבוצת אורמת 

חברות בארגונים

1996–2005 יושב ראש הוועדה הישראלית של המועצה העולמית לאנרגיה (WEC)
1995 חבר הוועדה "אנרגיה למען המחר", המועצה העולמית לאנרגיה
1984– חבר בוועד המנהל של מכון ויצמן
1981– חבר בחֵבר הנאמנים של אורט
1984– חבר בחֵבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב
1991–2000 חבר בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע
1991–1992 חבר בוועדת היגוי "קדמת הנגב"
2000–2001 חבר בוועדת האו"ם לאנרגיה  World Energy Assessment
2004–2014 חבר במועצה המייעצת לאנרגיה מתחדשת של הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה OECD-IEA 

פרסים ואותות הוקרה

1977 פרס רוטשילד לחדשנות ויצוא
1978 פרס התעשייה (במשותף עם דיתה ברוניצקי)
1996 פרס חלוצי התעשייה הגיאותרמית (במשותף עם דיתה), מטעם הארגון העולמי של התעשייה  הגיאותרמית (GRC)
2005 פרס יובל המאה לאנרגיה גיאותרמית, איטליה
2005 תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
2006 תואר דוקטור לשם כבוד, מכון ויצמן למדע
2007 תואר דוקטור לשם כבוד, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
2015 אות הוקרה על מפעל חיים (במשותף עם דיתה), מטעם דן אנד ברדסטריט

פטנטים נבחרים מכ־100 פטנטים על מערכות אנרגיה

Power Generating Units 3,409,782
Heat Transfer Apparatus (with A. Yogev) 3,845,628
Closed Rankine Cycle Power Plant and Condenser 3,886,748
Geothermal Power Plant & Method for Operating Same 4,542,625
Hybrid System for Generating Power 4,551,980

פרסומים נבחרים – יהודה ברוניצקי

    • “Les Moteurs Solaires” (Solar Engines) Thesis at Ecole Nationale Superieure d’Ingenieurs Arts et Metiers, Paris 1957
    • “Rankine Cycle Power Unit Operating with Isotopic Heat Sources”, International Symposium AERE, Harewell 1966
    • “A Solar Pond Power Plant”, IEEE Spectrum 1981
    • “Energy Recovery from Waste Heat by Organic Rankine Cycle Turbogenerators”, Conference on Organic Fluids for Waste Heat Recovery in Ships and Industry, City University, London 1981
    • Co-author of WEC Commission, Energy for Tomorrow’s World – the Realities, the Real Options, Edit. Kogan-Page, London 1993
    • Chapter on Geothermal Power Stations in Encyclopedia of Physical Science & Technology, Edit. Academic Press, San Diego–London 2000
    • Geothermal Section Editor and author of Geothermal Power Stations Chapter in Springer Encyclopedia of Sustainability Science and Technology, Edit. Springer, Berlin 2012
    • History of ORC Systems in Organic Rankine Cycle (ORC) Power Systems: Technologies and Applications, Edit. Elsevier, Boston 2017
    • Power Stations Using Locally Available Energy Sources, Edit. Nature-Springer, New York–Berlin 2018