מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' אריאל רובינשטיין

share
שתפו עמוד:
פרופ' אריאל רובינשטיין

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ב בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה.

אריאל רובינשטיין – פרופסור מן המניין בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב שתרם רבות להתפתחות תחומים חשובים בתיאוריה הכלכלית ובהם תורת המיקוח ורציונליות חסומה – נולד בירושלים ב-1951.

נימוקי השופטים

פרופ' חיים בן-שחר, יו"ר, פרופ' נאוה כהנא, פרופ' מיכאל לנדסברגר

פרופ' אריאל רובינשטיין הוא מחשובי אנשי התיאוריה הכלכלית בעולם; הוא חוקר מקורי ויצירתי מאוד, שפרץ מסגרות מחקר קיימות ופיתח גישות חדשות של מחקר שקידמו את מדע הכלכלה בכמה תחומים. עיקר התרומות הן בתחומי תורת המיקוח, רציונליות חסומה, יסודות תורת המשחקים ו"כלכלה ושפה". מחקריו של פרופ' רובינשטיין התפרסו בעיתונים מקצועיים מן המעלה הראשונה, והספרים שכתב יצאו לאור בהוצאות ספרים יוקרתיות.

מחקריו של רובינשטיין בתחום המיקוח החלו עם מאמרו המבריק "שיווי משקל משוכלל במודל של מיקוח" (1982), מאמר שפרץ דרך חדשה בתורת המיקוח והייתה לו השפעה מכרעת בתחום זה. המחקר בתורת המיקוח התפתח בעקבות פריצת הדרך משנות החמישים של ג'ון נאש, חתן פרס נובל לכלכלה. במאמרו מ-1982 גבר פרופ' רובינשטיין על מחסום עיקש שעיכב את התפתחות המחקר בתחום זה. המאמר הפיח רוח חדשה בתורת המיקוח. לצד "פתרון נאש", השתלב בספרות המקצועית המונח "גישת רובינשטיין" לבעיית מיקוח. גישתו של פרופ' רובינשטיין הורחבה על ידו ועל ידי אחרים ויושמה בתחומים רבים בתיאוריה כלכלית.

הקשר בין ההוצאות של מודל המיקוח הלא שיתופי של רובינשטיין ובין התוצאות של מודל המיקוח השיתופי של נאש הוברר במאמרם של רובינשטיין, אשר וולינסקי וקן בינמור, "פתרון המיקוח של נאש במידול כלכלי" (1986). גישתו של רובינשטיין הורחבה על ידו ועל ידי אחרים, ויושמה בתחומים רבים בכלכלה. מאמרו המשותף עם אשר וולינסקי, "שיווי משקל בשוק עם מיקוח סדרתי" (1985), משמש מסד לספרות המתבוננת בשוק כבאינטראקציה בין זוגות רבים של מתמקחים ובוחנת את השאלה באילו תנאים תוצאת האינטרקציה מזדהה עם ההקצאה התחרותית.

בעבודותיו בנושא הרציונליות החסומה פרופ' רובינשטיין מנסה להבין את השפעתן של פרוצדורות החלטה ושיקולי סיבוכיות על האינטרקציה הכלכלית. הוא היה מראשוני החוקרים שהתייחסו באופן מפורש ופורמלי לנושא הסיבוכיות בתורת המשחקים. מאמרו משנת 1986, "אוטומטים סופיים משחקים באופן חוזר את דילמת האסיר", הביא בעקבותיו לנחשול של ספרות תיאורטית שחקרה את השלכות ההעדפה לאסטרטגיות פשוטות במסגרת תורת המשחקים החוזרים. עבודותיו של פרופ' רובינשטיין בנושא סוכמו בספרו "מודלים של רציונליות חסומה" (1998).

במחקריו בתורת המשחקים עסק פרופ' רובינשטיין בעיקר בהבנת המושגים הבסיסיים ובעיון במושגי הפתרון השונים תוך ניסיון לתת להם פשר טבעי. בעבודתו "הערות על פשר תורת המשחקים" (1991) תהה רובינשטיין על פשר מושג האסטרטגיה בתורת המשחקים. רובינשטיין יצא בעבודותיו נגד ישימותם לחיי יום-יום של המודלים של התיאוריה הכלכלית, ובכללם המודלים שהוא עצמו עסק בהם. בנקודה זו מצאו חברי הוועדה לנכון להעיר שעניין הישימות של תיאוריה כלכלית ניתן לפירושים שונים. משום כך, גם אם לעבודותיו של פרופ' רובינשטיין אין השלכות ישירות לגבי נקיטת צעדים ממשיים הקשורים בבעיות יום-יום, כמו גם לתיאוריות כלכליות רבות אחרות, אין להסיק מכך שתיאוריה כלכלית אינה מסייעת בהבנת המציאות וביצירת האינטואיציה הדרושה לגיבוש ולהפעלה של מכשירי מדיניות.

פרופ' רובינשטיין עסק גם בכמה תחומים אחרים: כלכלה ומשפט, תורת הבחירה החברתית, תורת קבלת ההחלטות ותורת המשחקים הניסויית. בשנים האחרונות עסק רובינשטיין ביישומם של רעיונות מתיאוריה כלכלית לתחום חקר השפה שבאו לידי סיכום בספר "כלכלה ושפה (2000).

בין ביטויי ההערכה של הקהילה האקדמית הבינלאומית לתרומתו של פרופ' רובינשטיין לתיאוריה הכלכלית אפשר לציין הזמנות לשאת דברים בכנסים חשובים ומכובדים. בשנת 1988, בהיותו בן 37 בלבד, הוא הוזמן לתת את ההרצאה על שם ואלרס-באולי, שהיא היוקרתית ביותר בתחום התיאוריה הכלכלית. ב-1984 הוא נבחר כעמית של האגודה האקונומטרית, ולאחרונה, בשנת 2004, הוא נבחר להיות נשיאה.

הוא נבחר לחבר כבוד זר של האגודה האמריקאית לכלכלה, לחבר כבוד זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ולחבר האקדמיה הישראלית למדעים.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' אריאל רובינשטיין ראוי לפרס ישראל בחקר הכלכלה לשנת תשס"ב.

קורות חיים

אריאל רובינשטיין – פרופסור מן המניין בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב שתרם רבות להתפתחות תחומים חשובים בתיאוריה הכלכלית ובהם תורת המיקוח ורציונליות חסומה – נולד בירושלים ב-1951.

פרופ' אריאל רובינשטיין נשוי ליעל, דיפלומטית במשרד החוץ, ולבני הזוג שני ילדים: מיכל ויובל.

לימודים והשתלמויות

1974 תואר בוגר (.B.Sc) במתמטיקה, בכלכלה ובסטיסטיקה באוניברסיטה העברית
1975 תואר מוסמך (.M.A) בכלכלה באוניברסיטה העברית
1976 תואר מוסמך (.M.Sc) במתמטיקה באוניברסיטה העברית
1979 תואר ד"ר לפילוסופיה (בכלכלה) באוניברסיטה העברית

תפקידים אקדמיים בארץ

1981 מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית
1984 פרופסור חבר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית
1986–1990 פרופסור מן המניין במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית
1990– פרופסור מן המניין בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה לתיאוריה כלכלית ע"ש ג'ק זלצברג
1991–1993 ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1991– מרצה באופן קבוע בדרגת פרופסור בחוג לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב בחלק מסמסטר הסתיו

עבודה במוסדות המחקר האלה:

1979–1980 עמית מחקר ב-Nuffield College באוקספורד
1980–1981 אורח מחקר במעבדות "בל" בארה"ב
1996–1997 עמית (Fellow) של ה-Russell-Sage Foundation

פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות בעולם, ובהן:

1986–1989 בית הספר לכלכלה של לונדון
1987 אוניברסיטת פרינסטון
1988 אוניברסיטת שיקגו
1990 אוניברסיטת קולומביה
1996 אוניברסיטת ניו יורק

הרצאות אורח יוקרתיות

פרופ' אריאל רובינשטיין נשא במשך השנים הרצאות אורח חשובות, ובהן:

1988 ההרצאה ע"ש ולארס-באולי של האגודה האקונומטרית
1996 ההרצאה ע"ש צ'רצ'יל באוניברסיטת קיימברידג'
1996 ההרצאה ע"ש פרטו באליקנטה
2000 ההרצאה ע"ש שומפטר של האגודה האירופית לכלכלה

אותות כבוד

1985 עמית האגודה האקונומטרית
1994 עמית כבוד זר של האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים
1995 עמית כבוד זר של האגודה האמריקנית לכלכלה
1995 עמית באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2000 פרס מיכאל ברונו
2002 נשיא נבחר של האגודה האקונומטרית

מפעל חיים

"במשך כמה שנים עסקתי במודלים של מיקוח. אחרי השנים שהקדשתי למודלים תורת משחקיים של מיקוח אין לי תחושה שלמודלים שעסקתי בהם יש איזשהו כוח ניבוי. אינני מחזיק עצמי יותר מכל אדם אחר כמועמד לנהל או לייעץ לאיזשהו משא ומתן, ואינני מרגיש שהעיסוקים במודלים הללו חידדו את האינטואיציות המיקוחיות שלי בשוק. מה שאני כן מרגיש הוא שאני מבין עכשיו שבתהליכי מיקוח יש שימוש בדפוסי ארגומנטציה מסוימים שיש להם תכונות מעניינות מסוימות. דפוסי הטיעון שלמדתי הם אחדים מיני רבים, ונדמה לי שאני יכול לנסח אותם עכשיו באופן אבסטרקטי ומבין עכשיו קצת יותר טוב את 'ההיגיון הפנימי שלהם'. זה הכול". כך כתב לפני שנים מספר פרופ' רובינשטיין על עיסוקו המחקרי.

אריאל רובינשטיין נולד בשנת 1951 בירושלים, בשכונת תל ארזה, בפאתי שכונת הבוכרים. אביו יהודה ואמו לאה עלו לארץ מביאליסטוק בשנות השלושים. האם הייתה גננת, והאב עבד כמנהל חשבונות, ולאחר הקמת המדינה נמנה עם עובדי משרד האוצר. על ילדותו בשכונת הבוכרים מספר רובינשטיין: "השכונה הייתה מדהימה, וחיו בה בצוותא חרדים מול אוכלי טרפה, ספרדים ואשכנזים, סופרים ובעלי אטליזים". הוא למד בבית הספר סוקולוב ולאחר מכן בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה.

בשנת 1969 התגייס אריאל רובינשטיין לחיל התותחנים. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת סרן. "רציתי להיות עורך-דין, אבל חששתי שאינני יודע אנגלית במידה מספקת והלכתי ללמוד מתמטיקה. בבית הספר אהבתי מתמטיקה והלכה. ריתקה אותי הלוגיקה של המקצועות הללו. האוניברסיטה העברית הציעה תכנית מופלאה: מתמטיקה - צירופים. למדתי מתמטיקה עם קצת כלכלה וסטטיסטיקה, וגיליתי שכלכלה זה לא מה שחשבתי. הבנתי שהיא כוללת דיון פורמלי ועמוק לא רק בשאלות שמופיעות במדורי הכלכלה בעיתון, אלא גם בכל מה שקשור בחשיבה על אינטראקציה אנושית, ונמשכתי מאוד לפורמליזם של המושגים מחיי היום יום באמצעות כלים מתמטיים, וזה מה שמושך אותי במחקר עד היום".

את כל השכלתו האקדמית רכש פרופ' רובינשטיין באוניברסיטה העברית, שהעניקה לו תואר בוגר במתמטיקה, בכלכלה ובסטטיסטיקה בשנת 1974, תואר מוסמך בכלכלה בשנת 1975, תואר מוסמך במתמטיקה בשנת 1976 ותואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1979. "המדריך שלי לדוקטורט", הוא מספר, "היה פרופ' מנחם יערי, שהשפיע על דרך חשיבתי האקדמית באופן שבו שילב בין מודלים פורמליים לבין נושאים כלכליים ובהתרכזות בבעיות יסוד של התיאוריה הכלכלית".

בשנת 1981 נשא פרופ' רובינשטיין לאישה את יעל, דיפלומטית במשרד החוץ. בשנים 1979–1980 הוא שהה כעמית מחקר באוקספורד, ובשנים 1980–1981 היה אורח במעבדות "בל" בארה"ב. בשובו הצטרף לסגל האקדמי של המחלקה לכלכלה של האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. באוקטובר 1984 הוא הועלה לדרגת פרופסור חבר, וכשנתיים לאחר מכן הועלה לדרגת פרופסור מן המניין. מאז 1990 נמנה פרופ' רובינשטיין על הסגל האקדמי של בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב והוא מופקד על הקתדרה לתיאוריה כלכלית ע"ש ג'ק זלצברג. בשנים 1991–1993 הוא אף כיהן כראש החוג לכלכלה. הוא מלמד קורסים מתקדמים בתיאוריה כלכלית, מנהל סדנאות לתלמידי מחקר, ומנחה תלמידי תואר שני ותואר שלישי. מאז שנת 1991 הוא מרצה באופן קבוע בחוג לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב בחלק מסמסטר הסתיו.

אריאל רובינשטיין נבחר לעמית של האגודה האקונומטרית, לעמית כבוד זר של האקדמיה האמריקנית למדעים ולאמנויות, לעמית כבוד זר של האגודה האמריקנית לכלכלה ולעמית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2000 זכה בפרס המחקר ע"ש מיכאל ברונו.

וכך כתב לפני כמה שנים: "אינני יודע מתי ירד שלג ומתי ישתנו המחירים. אינני פרקליט של הצדק ואפילו לא טוען נלהב לשינוי הסדר הכלכלי. אינני מרגיש עצמי רשאי לייעץ לאיש על בסיס ידיעתי המקצועית. אני מוצא עצמי כופר ביכולת הדברים שאני עוסק בהם להיות בסיס לניבוי איזשהו דבר בעתיד, ואינני מוצא מבחנם של הדברים הללו בשימושיותם. אין נסים במיקרו-כלכלה, אבל אולי יש כאן נפלאות. מלימודיי בחוג למתמטיקה בירושלים למדתי אמות מידה לראות את הנפלאות, ולפעמים גם ראיתי אותן במיקרו-כלכלה. נותרתי מתבונן בתיאוריה המיקרו-כלכלית בסך הכול כאחד סקרן שמנסה להבין קצת יותר טוב את הלוגיקה של האינטראקציה האנושית. לא כל כך הרבה? אולי. אני מקווה שגם לא כל כך מעט".

פרסומים נבחרים

פרופ' אריאל רובינשטיין כיהן ומכהן כעורך משנה של כמה כתבי עת מובילים, ופרסם 64 מאמרים מקצועיים וארבעה ספרים, לבדו או עם עמיתים.

    • 1990 Bargaining and Markets, with M. Osborne, Academic Press
    • 1994 A Course in Game Theory, with M. Osborne, MIT press
    • 1998 Modeling Bounded Rationality, MIT Press
    • 2000 Economics and Language, Cambridge University Press