מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

מאיר עמית

share
שתפו עמוד:
מאיר עמית

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ג בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

מאיר עמית – המשקף בתולדות חייו עשייה חלוצית וציונית מגוונת, פעילות ביטחונית משמעותית וקידום ופיתוח של הכלכלה והתעשייה הישראלית – נולד במושבה כנרת בשנת 1921.

נימוקי השופטים

מר מרדכי בן-פורת, יו"ר, מר ארנון מנטבר, השופטת (בדימוס) שרה פריש

האלוף (במיל') מאיר עמית משקף בתולדות חייו עשייה חלוצית וציונית מגוונת, החל בהגשמה אישית התיישבותית, דרך פעילות ביטחונית אינטנסיבית, בניית תשתית לקהילת המודיעין הישראלית, קידום התעשייה והכלכלה הישראלית לעבר חזית הטכנולוגיה המודרנית וענפי ההיי-טק וכלה בתרומה אישית לזירה הפוליטית ובהשקעת מאמץ אדיר בחינוך הדורות הבאים.

משחר ילדותו ינק מר עמית את ערכי תנועת העבודה ואת חובת ההגשמה האישית, והוא נמנה על מקימי קיבוץ אלונים, אחד מיישובי "חומה ומגדל". מר עמית פעל בשירות "ההגנה" כבר כנער בן 15, ואחר כך התגייס לצה"ל. חייו הצעירים הוקדשו לביטחון, והוא השלים למעלה מעשרים שנה של לחימה בפועל ושל תפקידי פיקוד, הדרכה ומטה. מר עמית שירת כאלוף פיקוד הדרום, שימש ראש אגף המודיעין בצה"ל, ובשנת 1963 מונה לראש "המוסד" למודיעין.

מר עמית עמד בראש הקהילה המודיעינית שבע שנים, שבמהלכן עיצב את דמותם של חיל המודיעין ושל המוסד למודיעין והתאימם לאתגרי המחר. הפעילות המדינית החשאית שיזם, העמיק ופיתח תרמה לקשריה המדיניים החשובים ביותר של ישראל באותם ימים והקנתה ל"מוסד" את יוקרתו הבינלאומית.

מקוריות, יזמה חלוצית ומערכת מיוחדת במינה של טיפוח יחסי אנוש באו לידי ביטוי גם בפעילותו המגוונת של מר עמית לקידום התעשייה והטכנולוגיה הישראלית המודרנית. הוא מונה למנכ"ל קונצרן "כור" והפך אותו לחברה כלכלית מודרנית עם חטיבות מתמחות ומפעלים רווחיים שמיקמו את "כור" על מפת התעשייה העולמית. בתחום הטכנולוגיה היה שותף לתכנון ולפיתוח של לוויין התקשורת "עמוס", אשר העלה את ישראל על מפת התקשורת הלוויינית הבינלאומית, ומזה עשרים שנה הוא נמנה עם חלוצי ההיי-טק הישראלי.

מר מאיר עמית מכהן מזה עשרים שנה כיו"ר המרכז למורשת המודיעין שהוא אתר ההנצחה ויד הזיכרון לזכרם של חללי קהילת המודיעין שנפלו בעת שירותם באחת מזרועות קהילת המודיעין. במסגרת המרכז למורשת המודיעין מר עמית רואה את תפקידו העיקרי בחיזוק דורות חדשים וצעירים ברוח אותה מורשת.

מפעל חייו העשיר והמגוון של מר מאיר עמית כל כולו שירות המולדת.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את האלוף (במיל') מאיר עמית ראוי לקבל את פרס ישראל בתחום של מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ג.

קורות חיים

מאיר עמית – המשקף בתולדות חייו עשייה חלוצית וציונית מגוונת, פעילות ביטחונית משמעותית וקידום ופיתוח של הכלכלה והתעשייה הישראלית – נולד במושבה כנרת בשנת 1921.

מאיר עמית נשוי ליונה לבית קלמן. לבני הזוג שלוש בנות – ניצה, ענת ואילת – שבעה נכדים ונינה אחת.

ציוני דרך בחייו

1937 בוגר בית הספר המחוזי גבעת השלושה
1939 בוגר הגימנסיה הריאלית בלפור
1939–1952 חבר קיבוץ אלונים
1942 בוגר קורס מ"כים ברמת יוחנן
1944 בוגר קורס מ"מים בג'וערה
1947 מ"פ בגדוד "דרור" (גדוד 14)
1948 סמג"ד בגדוד 15
1948 מג"ד בגדוד 19
1950 מח"ט גולני
1952 מפקד פיקוד ההדרכה של צה"ל
1953 ראש אג"ם מבצעים
1955–1956 אלוף פיקוד הדרום
1956 מתכננו ומנהלו של מבצע קדש
1958 אלוף פיקוד המרכז
1961 לימודים באוניברסיטת קולומביה לתואר M.B.A.
1962 ראש אמ"ן
1963 ראש אמ"ן וראש המוסד (בו זמנית)
1964–1968 ראש המוסד
1968–1977 מנכ"ל "כור"
1977 ח"כ מטעם מפלגת ד"ש
1978 שר התחבורה ושר התקשורת
1982– יו"ר "נבות טכנולוגית" ובעל תפקידים כלכליים אחרים, ובהם: פרויקט לוויין התקשורת "עמוס", "החברה לישראל", צי"ם, יכין חק"ל, "ציון" וחברות אחרות.

בין התפקידים הציבוריים של מאיר עמית:

  • חבר בהנהלת המרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב
  • חבר במועצה לתכנון כלכלי
  • יו"ר המי"ל ויו"ר המרכז למורשת המודיעין (אתר ההנצחה של קהילת המודיעין)

מפעל חיים

"הוריי, חיה ושמעון סלוצקי, עלו לארץ בשנת 1920", מספר מאיר עמית. "זמן קצר שהו במרחביה, ומשם עברו למושבה כנרת ועבדו בסלילת כביש טבריה-צמח במסגרת 'גדוד העבודה'. משם עברנו, לאחר הולדתי בטבריה, לירושלים, ובשנת 1923 התיישבנו ברמת גן. ילדותי עברה עליי בשכונת בורוכוב, ובהתאם להשקפת החיים של הוריי קיבלתי חינוך סוציאליסטי. עם סיום בית הספר העממי עברתי בגיל שתים עשרה וחצי לבית הספר המחוזי גבעת השלושה. בהשפעת אמי למדתי, בכל זאת, גם בגימנסיה הריאלית בלפור בתל אביב, אך ב-1939 יצאתי להגשמה בקיבוץ אלונים". תקופת חברותו של מאיר עמית באלונים נחשבת, לדעת רבים, לתקופה המאושרת בחייו. בטרם נקרא לשליחויות ביטחוניות עבד מאיר בכבשני הסיד, בחטיבת עצים ובייצור פחמים. בקיבוץ גם נולדו שלוש בנותיו.

מאז מלחמת העצמאות עשה מאיר את שירותו הצבאי בגולני ברמות הפיקוד השונות, עד לתפקיד מח"ט. עם הפילוג בתנועה הקיבוצית בשנת 1952 עזב את קיבוצו והחליט על שירות לאורך זמן בקבע. הוא היה אלוף פיקוד הדרום וראש אג"ם, ובשנת 1958 מונה לאלוף פיקוד המרכז. סמוך לכך נפצע קשה במהלך צניחה והיה מאושפז בבית החולים למעלה משנה. בתהליך החלמתו יצא ללימודי תואר שני במינהל עסקים בארה"ב. עם שובו מארה"ב לבקשת הרמטכ"ל צבי צור פתח מאיר עמית במסלול המודיעיני, כשמונה לראש אמ"ן ב-1962. בתפקיד זה חיזק את יחידות איסוף המודיעין, ובימיו הוקמה סיירת מטכ"ל. לאחר שנה מונה על ידי בן גוריון לראש המוסד - תפקיד שמילא שש שנים. מאיר עמית עמד שבע שנים בראש קהילת המודיעין, ובתקופה זו עיצב את דמותם של חיל המודיעין ושל המוסד והתאימם לאתגרי המחר.

בספטמבר 1968, לאחר שסיים את תפקידו כראש המוסד, מונה מאיר עמית למנכ"ל קונצרן "כור", הקונצרן התעשייתי הגדול ביותר במדינה באותם ימים. הוא הפך את "כור" לחברה כלכלית מודרנית, עם חטיבות מתמחות ומפעלים רווחיים.

בימים הקשים שלאחר מלחמת יום הכיפורים היה מאיר עמית שותף לביקורת החריפה על המערכת הפוליטית. זה היה הרקע להצטרפותו לרשימת ד"ש, שמטעמה נבחר לכנסת בשנת 1977. ד"ש זכתה להישג מרשים, 15 ח"כים, ומשהצטרפה לקואליציה הממשלתית בהנהגתו של מנחם בגין היה מאיר עמית שר התחבורה והתקשורת. לאחר פחות משנה בתפקיד שר פרש מן הממשלה כצעד של מחאה, ובתום הקדנציה של הכנסת בת ארבע השנים פרש מן החיים הפוליטיים.

לאחר ניסיונו הקצר בשדה הפוליטיקה הישראלית יזם עמית בשנת 1981 את תכנונו ואת פיתוחו של לוויין התקשורת "עמוס", שהעלה את ישראל על מפת התקשורת הלוויינית הבינלאומית. מאז, מזה כעשרים שנה, נמנה מאיר עמית על החבורה הגדלה והולכת של חלוצי ההיי-טק הישראלי.

בבת עינו של מאיר עמית בעשרים השנים האחרונות היא המרכז למורשת המודיעין שהוא עומד בראשו. וכך הוא מספר: "בראשית שירותי הצבאי, במשך שנים רבות, הייתי בחי"ר, בגולני, במגוון כל התפקידים. לאחר שיצאתי ללמוד בארה"ב, החזיר אותי צ'רה, שהיה הרמטכ"ל, ומינה אותי לראש אמ"ן. לאחר חמישה עשר חודשים קרא לי בן גוריון ומינה אותי לראש המוסד. ראיתי את עצמי במשך השנים האלה כאיש של קהילת המודיעין. לאחר שפרשתי ב-1981 מן הפוליטיקה עלה רעיון להקים אנדרטה לזכר חללי קהילת המודיעין, ביזמת ההורים. העליתי הצעה לעשות משהו אחר: אתר חי, שבו תועבר מורשת המודיעין לדורות הבאים. מה יש במרכז למורשת המודיעין? לב העניין הוא מבוך שעליו חקוקים שמות הנופלים במילוי תפקידם. המבוך מחולק לחצרות באופן כרונולוגי. לידו יש 'אוהל שם', ובו תיקים על כל נופל. כל החומר ממוחשב. ושם יש גם חדר 'יזכור' שבו אפשר לראות במשך 10 דקות שקופיות על הנופלים באותו יום עם רקע קולי. בחדר נוסף יש רשימה של גמלאי קהילת המודיעין שהלכו לעולמם. נוסף לכך יש כאן אמפיתאטרון לאירועים ואודיטוריום שבו נערכות שלוש פעילויות ביום. את האתר הזה עוברים כ-120,000 מבקרים לשנה. כמו כן הקמנו מרכז בינלאומי ממוחשב למודיעין ולטרור. אני רואה ארבעה יעדים למרכז מורשת המודיעין: הצבת יד לחברים שנפלו באחת מארבע הזרועות המרכיבות את קהילת המודיעין, חינוך דורות צעירים על מורשת הנופלים תוך שימת דגש על קיומו של אתר 'חי', ניצול סיפורי המופת של קהילת המודיעין ל'שטיפת מוח' ציונית לבני נוער המתוודעים בביקוריהם במקום לעלילות המודיעין, ולבסוף - בניית משפחה תומכת גדולה, בארץ ובחו"ל, אשר נאמנותה למל"מ אפשרה את פיתוחו, את הרחבתו ואת התוויית אופיו המיוחד של אתר ההנצחה הזה".