מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

יונתן גרסל

share
שתפו עמוד:
יונתן גרסל

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תש"ע בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה.

יונתן גרסל – פרופסור אמריטוס במכון ויצמן למדע – הוא מן החוקרים המובילים בעולם בפיתוח שיטות להתמודדות עם עשבים מזיקים לחקלאות. הטכנולוגיות שפיתח בצמחים מהונדסים גנטית אפשרו לקטול את העשבים בלי לפגוע בגידול וסייעו להכפלת יבול התירס באפריקה ולהגדלת התפוקה של יבולים אחרים במדינות מתפתחות. כיום הוא מוביל את פיתוח הגידול המסחרי של אצות, שישמשו מקור לדלק ביולוגי ולחלבון למאכל בעלי חיים, וייצרו ענף חקלאי המיטיב עם הסביבה ומסייע לצמצם את זיהום האוויר, הקרקע והמים.

נימוקי השופטים

פרופ' יגאל כהן, יו"ר, פרופ' יצחק שפיגל, פרופ' אביה זילברשטיין, פרופ' רוברט פלור

פרופ' גרסל עסק בתחילת דרכו בביוכימיה ובביולוגיה מולקולארית של התמיינות לפריחה, לנביטה של נבגי שרך ולנביגה של פטריות. לאחר מכן הוא עסק בחקר תפקידם של קוטלי עשבים כמווסתי התפתחות בצמחים ובחקר האבולוציה של עשבי בר שפיתחו עמידות נגד קוטלי עשבים והשינויים הגנטיים, הפיזיולוגיים והביוכימיים שהתחוללו בהם וגרמו לעמידותם. בשיתוף עם המתמטיקאי פרופ' ל' סגל פיתח גרסל מודלים מתמטיים לחיזוי האבולוציה של העמידות בטבע שסייעו לחקלאים במציאת דרכים למניעת ההתפתחות של עמידות לקוטלי עשבים בשדותיהם.

גישות מקוריות אלה הקנו לו מוניטין בין-לאומיים והפכו אותו למומחה עולמי בתחום. כאשר התפרץ סוג חדש של עמידות לקוטלי עשבים הוא נתבקש על ידי גורמים בין-לאומיים, כמו הבנק העולמי וממשלות שונות, לייעץ כיצד למנוע את התפשטותה ובכך למגר את העשבים הרעים המתחרים בשדות חקלאיים עם היבולים המספקים את תצרוכת המזון העולמית העיקרית.

פרופ' גרסל כיהן כנשיא החברה הישראלית והבין-לאומית לעשבים רעים וארגן כינוסים רבים הקשורים בעשבים רעים ובהתמודדות עמם. הוא מרצה מוזמן בכינוסים חקלאיים וכימיים העוסקים בקוטלי עשבים ומשתתף כחבר בפנלים בין-לאומיים הקובעים את השימוש המבוקר והיעיל בקוטלי עשבים. עלקת ועשב-המכשפה הם שני צמחים עילאיים הנטפלים לשורשי גידולים חקלאיים וגורמים למותם. ההתמודדות עמם קשה במיוחד, שכן השימוש בקוטלי עשבים ממית הן את הטפיל והן את פונדקאו.

פרופ' גרסל פיתח גישה מקורית להתמודד עם הבעיה באמצעות החדרת גן טבעי המקנה עמידות לקוטלי עשבים לצמח הפונדקאי. בכך הוא יצר מצב שבו הריסוס בקוטלי עשבים השמיד את הטפיל אך לא את פונדקאו, ונסללה הדרך לחקלאים במזרח אפריקה להתמודד בהצלחה עם עשב-המכשפה התוקף תירס המשמש לאספקת גרעינים ולמספוא.

בעיית המחסור העולמי במזון והשימוש בארבעה גידולים בלבד כמקור לאספקה של כ-80% מצריכת הקלוריות של האדם ובעלי החיים הטרידו את מנוחתו של פרופ' גרסל בשל החשש הסביר שפגיעה באחד מהגידולים על ידי מחלה או מזיק תגרום למשבר מזון עולמי. פרופ' גרסל פרסם ספר שבו הוא מנתח את הסיבות שבגללן לא טופחו גידולים נוספים ומסביר מה חסר במבנה התורשתי של ארבעת הגידולים שעשוי לאפשר להם לעבור את "תקרת הזכוכית" הגנטית. בספרו הוא מציע מנין יבואו הגנים הדרושים וכיצד יש להחדירם לגידולים חקלאיים חדשים.

אחת הבעיות הנובעות משימוש בגידולים מהונדסים גנטית היא האפשרות שהתכונה המהונדסת תעבור על ידי האבקה לעשבי בר קרובי משפחה של הגידול המהונדס הגדלים בסמוך. גרסל ותלמידיו פיתחו מערכות משולבות כדי לדאוג שאם יהיה מעבר כזה לא יוכל עשב הבר לשרוד. הם הוכיחו את יעילות המערכת בתנאי חממה בארץ ובניסויים שנעשו בשדה עם עמיתים בארצות הברית.
עם פרישתו ממכון ויצמן, פנה גרסל לעסוק בגידול אצות לייצור דלק ומזון להאבסת בעלי חיים.

הוא ייסד חברת הזנק שתוך פחות משנתיים הגישה תשע בקשות לפטנטים המבוססים על גידול אצות מהונדסות. האצות שפותחו גדלות במכלים סגורים במי-ים וניזונות מדשנים זולים ומפחמן דו-חמצני הנובע מפליטות תעשייתיות ומאור השמש. האצות אינן מתחרות עם גידולים חקלאיים על קרקע חקלאית או על מים שפירים, ויבולן ליחידת שטח גבוה משל גידולים רגילים.

בין הגנים שהוחדרו לאצות יש כאלה המבטיחים שהאצות לא תוכלנה לשרוד בים הפתוח במקרה של דליפה לא מכוונת. השימוש הראשוני באצות יהיה כתחליף לקמח דגים שהוא מרכיב מזוני חשוב, יקר ונכחד בתערובות המזון לדגים ולעופות. פרופ' גרסל רואה בגידול זה גם אמצעי היכול לשמש לתעשיית הביו-דלק, כאחד מבין הפתרונות החשובים לבעיות המחסור במזון הצפויה בעוד דור בשל ריבוי האוכלוסין בעולם.

פרופ' גרסל פרסם יותר ממאתיים ותשעים מאמרים בעיתונות מדעית, והוא מחברם של שמונה ספרים. הוא עורך או חבר-מערכת באחד עשר ירחונים מדעיים ומוזמן לכתוב ביקורות על מאמרים המפורסמים בעיתונות המדעית. פרופ' גרסל הנחה תלמידי מחקר ובתר-דוקטור רבים המשמשים חברי סגל אקדמי באוניברסיטות שונות בארץ ובחו"ל והנושאים תפקידים מובילים בחברות ביוטכנולוגיות.

על כל אלה נמצא פרופ' גרסל ראוי לקבלת פרס ישראל בחקר החקלאות לשנת תש"ע.

קורות חיים

יונתן גרסל – פרופסור אמריטוס במכון ויצמן למדע – הוא מן החוקרים המובילים בעולם בפיתוח שיטות להתמודדות עם עשבים מזיקים לחקלאות. הטכנולוגיות שפיתח בצמחים מהונדסים גנטית אפשרו לקטול את העשבים בלי לפגוע בגידול וסייעו להכפלת יבול התירס באפריקה ולהגדלת התפוקה של יבולים אחרים במדינות מתפתחות. כיום הוא מוביל את פיתוח הגידול המסחרי של אצות, שישמשו מקור לדלק ביולוגי ולחלבון למאכל בעלי חיים, וייצרו ענף חקלאי המיטיב עם הסביבה ומסייע לצמצם את זיהום האוויר, הקרקע והמים.

פרופ' גרסל מתגורר ברחובות, נשוי למרים, אב לאורית, לנועם, למיכל וליואב וסב לעשרה נכדים.

לימודים והשתלמויות

1957 תואר ראשון במדעי הצמח, אוניברסיטת אוהיו, ארצות הברית
1959 תואר שני בבוטניקה, אוניברסיטת וויסקונסין, ארצות הברית
1963 תואר דוקטור בבוטניקה, אוניברסיטת וויסקונסין, ארצות הברית

תפקידים אקדמיים

1962– חבר בסגל המחלקה לגנטיקה של צמחים, מכון ויצמן למדע, רחובות (מ-1979 בדרגת פרופסור ומ-2005 פרופסור אמריטוס)
1968–1969 פרופסור אורח, אוניברסיטת פרדיו, אינדיאנה, ארצות הברית
1974–1976 פרופסור אורח, האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, קנברה
1981 חוקר אורח, משרד החקלאות האמריקני, דקוטה הצפונית, ארצות הברית
1985–2004 חוקר אורח מטעם קרן רוקפלר, מכון בלאג'יו, איטליה (שתי תקופות)
1998–2001 פרופסור אורח, אוניברסיטת אייווה, ארצות הברית (שתי תקופות)

תפקידים אחרים

1982–1984 ראש סניף ישראל, האיגוד הבין-לאומי לתרביות רקמה של צמחים
1984–1985 מייסד ויושב ראש, האיגוד הישראלי לתרביות רקמה וביוטכנולוגיה צמחית
1990–1992 יושב ראש האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים
1994–1997 המתאם הישראלי בתכנית המשותפת לישראל, למצרים ולארה"ב לחקר העלקת
1995–1997 סגן נשיא האגודה הבין-לאומית למדע העשבים הרעים
1997–1999 נשיא האגודה הבין-לאומית למדע העשבים הרעים
2007– עורך, כתב העת הבין-לאומי Plant Science
2008– מנהל מדעי ומייסד-שותף, חברת טרנס אלג'י, רחובות
2009– עורך משנה, כתב העת הבין-לאומי Pest Management Science

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1967 פרס שרה לידי למדען צעיר מצטיין, מכון ויצמן למדע, רחובות
1979 פרס כהן להגנת הצומח, האיגוד הישראלי למחקר חקלאי
1992 עמית כבוד, החברה האמריקנית למדע העשבים הרעים
2007 אות כבוד, החברה הישראלית למדע העשבים הרעים
2008 פרס על הישג בין-לאומי, האגודה הבין-לאומית לחקר עשבים רעים.

פרסומים נבחרים

    • 1982 Herbicide Resistance in Plants (editor, with H. LeBaron)
    • 2002 Molecular Biology of Weed Control
    • 2005 Crop Ferality and Volunteerism (editor)
    • 2007 Novel Biotechnologies for Biocontrol Agent Enhancement and Management (editor, with M. Vurro)
    • 2007 Integrating New Technologies for Striga Control Ending the Witch-Hunt (editor, with G. Ejeta)
    • 2008 Genetic Glass Ceilings - Transgenics for Crop Biodiversity
    • 1978 The paucity of genetic  adaptive resistance of plants to herbicides: Possible biological reasons and implications, Journal of Theoretical Biology (with L.A. Segel)
    • 1983 Fungal biodegradation and biotransformation of soluble lignocarbohydrate complexes (LCC) from straw, Applied and Environmental Microbiology (with O. Milstein and others)
    • 1984 Early morphogenetic changes during phytochrome induced fern spore germination II Transcriptional and translational events, Zeitschrift Fur Pflanzenphysiologie (with A. Zilberstein, T. Arzee and M. Edelman)
    • 1985 Modified cryptochrome in vivo absorption in Trichoderma dim photosporulation mutants in Trichoderma, Proceedings of the National Academy of Sciences (with B.A. Horwitz, S. Malkin and B.L. Epel)
    • 1995 Transgenic crops against parasites, Nature (with D.M. Joel and others)
    • 2006 Mitigation using a tandem construct containing a selectively unfit gene precludes establishment of Brassica napus transgenes in hybrids and backcrosses with weedy Brassica rapa, Plant Biotechnology Journal (with H. Al-Ahmad)
    • 2009 Needs for and effectiveness of slow release herbicide seed treatment Striga control formulations for protection against early season crop phytotoxicity, Crop Protection (with F. Kanampiu, H. Karaya and M. Burnet)
    • 2009 The other, ignored HIV – highly invasive vegetation, Food Security (with B. E. Valverde).