מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

הרבנית רחל הבר

share
שתפו עמוד:
הרבנית רחל הבר

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ג בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

הרבנית רחל הבר היא דמות כריזמטית וצנועה, חדורת שליחות ונחושה, הממשיכה את דרכו של בעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל, ומובילה את ארגון "מתנת חיים". באופן מעורר כבוד, על אף מגבלות נגיף הקורונה בשנים האחרונות וכנגד כל הסיכויים, הפעילות בארגון הולכת ומתעצמת. התרומות נעשות מתוך מניעים אלטרואיסטיים, לרוב ללא קרבה משפחתית, וברובן גם ללא היכרות מוקדמת עם החולה הנזקק. הרב ישעיהו הבר ז"ל הקים את הארגון בשותפות עם אשתו הרבנית רחל, ולאחר פטירתו הוסיפה רחל להביא את הארגון להישגים מרשימים וחסרי תקדים. מדובר בתופעה ייחודית לישראל והיא זוכה להתעניינות גורמי רפואה וחברה מכל רחבי תבל.

נימוקי השופטים

השופטים: פרופ' יצחק קרייס, יו"ר, מר משה אדרי, גב' נעמי סטוצ'ינר, גב' מרים פרץ, מר יפתח רון־טל

הרבנית רחל הבר היא דמות כריזמטית וצנועה, חדורת שליחות ונחושה, הממשיכה את דרכו של בעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל, ומובילה את ארגון "מתנת חיים". באופן מעורר כבוד, על אף מגבלות נגיף הקורונה בשנים האחרונות וכנגד כל הסיכויים, הפעילות בארגון הולכת ומתעצמת. התרומות נעשות מתוך מניעים אלטרואיסטיים, לרוב ללא קרבה משפחתית, וברובן גם ללא היכרות מוקדמת עם החולה הנזקק. הרב ישעיהו הבר ז"ל הקים את הארגון בשותפות עם אשתו הרבנית רחל, ולאחר פטירתו הוסיפה רחל להביא את הארגון להישגים מרשימים וחסרי תקדים. מדובר בתופעה ייחודית לישראל והיא זוכה להתעניינות גורמי רפואה וחברה מכל רחבי תבל.

הרבנית דואגת לפגוש את כל התורמים והנתרמים, ומלווה את התהליך מתחילתו ועד סופו תוך שהיא מפיחה בחולים רוח של תקווה וביטחון. מפעל החיים בארגון "מתנת חיים" בראשותה מעלה על נס את ערכי השותפות, הנתינה, עשיית חסד וכיבוד הזולת בלי קשר להשתייכותו המגזרית ובלי תלות בהיכרות בין התורם לנתרם. כל אלה הם ערכים שחשוב להנחיל בחברה הישראלית בייחוד בימים אלה.

בפועלה היוצא דופן מביאה הרבנית לידי ביטוי תרבות של תחושת שייכות, אכפתיות וירידה לפרטים של כל נפש ונפש במכלול. היכולת לראות ולהכיל את כל משפחות התורמים והנתרמים, ללא הבדל דת, גזע ומין, מראָה את ייחודו של ארגון "מתנת חיים" והעומדת בראשו, כארגון המקרב בין שבטי העם ומביא בשורה של חיים, בריאות ושמחה. העמותה, בעצם קיומה ובמעשיה, יוצרת אחדות ולכידות בכל שדרות העם.

ההתאמה בין תורמים למושתלים נעשית בראש ובראשונה על פי קריטריון רפואי של התאמת סיווג הרקמות. תהליך התרומה נעשה בפיקוח ובליווי רפואי ופסיכו־סוציאלי. כל התרומות מתבצעות באמצעות המרכז הלאומי להשתלות ובליווי רפואי מהמעלה הראשונה, מתוך ידע מקצועי עדכני. הרבנית דואגת לשיתוף פעולה פורה בין הגופים המקצועיים לבין התורמים והנתרמים ומביאה להרמוניה הנדרשת לקראת פעולת ההשתלה מצילת החיים. כל תורם ותורמת יודעים שנרקמת סביבם רשת של תמיכה וליווי, יד מכוונת ולב שומע.

אישיותה של הרבנית רחל ראויה להערצה והערכה בזכות צניעותה, חריצותה ומסירותה. היא פועלת בלא לאות להעלאת המודעות לתרומות כליה מן החי באמצעות פרסומים שונים המתארים את משמעות התהליך בעבור הנתרם ואת החזרה לשגרת פעילות נורמטיבית של התורם. הנושא חשוב מאין כמותו: הוא מחזיר מושתלי כליה לחיים רגילים, לפעילות ולעשייה, וגומל אותם מתלות במכשיר הדיאליזה. תלות זו נלווית בשעות רבות ומתישות של טיפולים שבועיים, ולצידה גם סכנה בריאותית ניכרת. מושתלי הכליה מקבלים את חייהם בחזרה – פשוטו כמשמעו – וזאת בזכות מסירות הנפש של רחל וצוותה.

באפריל 2022, שנתיים לאחר שהרבנית רחל הבר מונתה ליושבת ראש העמותה, עמד מספר ההשתלות על למעלה מ־1220, אחרי שנתיים רצופות שבכל אחת מהן נתרמו 220 כליות. עד היום ישנם למעלה מ־1400 תורמי כליה בישראל.

ארגון מתנת חיים מעודד אנשים המעוניינים לתרום את כלייתם לשם הצלת חיים. מדובר בתרומה אלטרואיסטית־התנדבותית בלבד, בלא כל תמורה כספית. גם הארגון כולו פועל ללא כל כוונות רווח. המניע היחיד של כל הנוטלים חלק במלאכה הוא הרצון והנכונות לעזור לזולת ולהציל חיי אדם.

על הרבנית רחל הבר ועל ארגון "עמותת חיים" נאמר "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין ד, ה). להם זה איננו פתגם בלבד, זו דרך חיים יומיומית. ירבו כמותה בישראל.

על כל אלה מצאה הוועדה את הרבנית רחל הבר ראויה לקבל את פרס ישראל לשנת תשפ"ג על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קורות חיים

הרבנית רחל הבר, אלמנת הרב אברהם ישעיהו הבר, מתגוררת בירושלים. היא אם לנתנאל וחני וסבתא לנכדים.

מתנת חיים – על ציר הזמן

2017 הרב ישעיהו הֶבֶּר, איש חינוך מירושלים, נקלע באמצע החיים למצב רפואי מורכב: כליותיו חדלו לפעול והוא נאלץ לעבור טיפולי דיאליזה קשים.

2008 לאחר זמן רב, שבו נפסלו בני משפחתו מתרומת כליה מחוסר התאמה, הרב עבר בע"ה השתלה מוצלחת מחבר קרוב. יחד עם אשתו רחל החליט הרב לפעול על מנת לסייע לחולי כליות שהכיר במחלקה ולמצוא בעבורם תורמי כליה.

2009 עמותת "מתנת חיים" נרשמת רשמית כעמותה בישראל. בשנה הראשונה הרב הבר ואשתו מוצאים לאחר עבודה מאומצת ארבעה מתנדבים שתורמים כליה. הרב ורעייתו מרגישים ש"הגיעו לפסגת האוורסט", כדבריהם. מדיניות העמותה היא לא לעסוק בשכנוע תורמים פוטנציאליים, אלא רק לספק מידע ולהנגיש מסגרת תומכת שמאפשרת לאנשים לקבל את ההחלטה להציל חיים בביטחון וביישוב הדעת.

2010–2013 הרב ישעיהו הבר ורחל מפעילים את העמותה ממטבח דירתם הצנועה בירושלים. באמצעות פליירים ברחובות, מדי פעם כתבה בעיתון, והרבה שיחות אישיות, מצליחים להגיע כבר בשנת 2013 אל מעל 30 תורמי כליה שהצילו חיים, ובסך הכול במהלך שנים אלו – מעל 100 תורמי כליה. כבר אז שיא ישראלי.

2014 עמותת מתנת חיים פותחת משרד קטן בגבעת שאול בירושלים, בן 25 מטרים, ובו צוות קטן ומסור של עובדים ומתנדבים. מספר ההשתלות ממשיך לטפס, ומתחילה תשומת לב תקשורתית וגם הכרה ציבורית: הרב הבר זוכה ל"אות הנשיא למתנדב" מנשיא המדינה שמעון פרס.

2015 המשך המאמצים לגייס תורמי כליה. העמותה מוציאה לראשונה מגזין מקיף ומרתק ובו סיפורים על תרומות כליה, ועד מהרה המגזינים הופכים לשם דבר במגזר הדתי והחרדי. במקביל – הרחבת השימוש במדיה חברתית כדי למשוך קהלים נוספים וחדשים. עוברים את רף 250 השתלות הכליה בישראל.

2016 אירועים מיוחדים רבים לעמותה: לראשונה, "שבת תורמים", מפגש של עשרות תורמי כליה שמבלים שבת יחד ומעבדים את החוויה הייחודית של נתינת חיים לאדם שלא מכירים; עשרות תורמי כליה משתתפים במרתון ירושלים עם חולצות של מתנת חיים; מתנת חיים זוכה לתו "מידות", תו לניהול יעיל ואפקטיבי לעמותות; מתנת חיים ותורמי כליה מתקבלים בכבוד בקבלת פנים בכנסת בהשתתפות ח"כים מכל סיעות הבית. הרב הבר מקבל את "מגן שר הבריאות".

2017 קבלת פנים למתנת חיים ולתורמי הכליה בבית הנשיא. העמותה והרב הבר מתמודדים עם אתגר לא פשוט, חקירת משטרה בעקבות תלונה קנטרנית, כעבור זמן לא רב – התיק נסגר וכולם מבינים שהיה מדובר בעלילת שווא. בכיר שהיה בפרקליטות באותה עת מחליט גם הוא לתרום כליה.

2018 העמותה מבצעת את השתלה ה־500. לראשונה: כנס מידע לאנשים המועמדים להיות תורמי כליה מכל הארץ, ובו מעל 150 משתתפים, כולם במהלך הבדיקות הרפואיות ולפני הניתוח. מתקיים אירוע "יום מתנת חיים" בשביל ישראל. מתבצעת "השתלת שרשרת" עם 5 זוגות, הגדולה אי פעם בישראל. חוגגים 600 השתלות. מספר שיא בישראל. התקשורת בארה"ב מסקרת.

2019 יותר מ־1000 משתתפים באירוע העשור של מתנת חיים. מאות תורמי כליה ומושתלים מתנדבים בעמותה, ולראשונה מתקיימת השתלמות מתנדבים. עשרות הרצאות וכנסים ברחבי הארץ, ומעל 100 כתבות בתקשורת בישראלית והבינלאומית על העמותה. 750 השתלות.

2020 מגפת הקורונה מסכנת את מושתלי הכליה. כמו כולם, אנשי העמותה בסגר והעבודה מתבצעת מהבתים. למשך מספר שבועות מתבטלות גם כל השתלות הכליה. הרב הבר מדריך מושתלים בדרכי הגנה על בריאותם, ומפציר בכולם שלא לצאת מהבתים. שבוע לפני פסח חלה הרב בקורונה. כשאושפז, כל המדינה עצרה את נשימתה והתפילות קרעו את השמיים. הרב נפטר בראש חודש אייר תש"ף. נשיא המדינה, ראש הממשלה וכלי התקשורת מרכינים ראש על "מותו של מלאך החיים". באופן מיידי, אשתו רחל הבר מקבלת עליה את תפקיד יושבת ראש העמותה.
לאחר תקופת התאוששות והתייצבות, שרונה שרמן נכנסת לשמש מנכ"לית העמותה. התעוררות גדולה במספר תורמי הכליה, רבים מקדישים את תרומתם לזכרו של הרב. חוזרים לפעילות ולומדים לערוך כנסים והרצאות באמצעים דיגיטליים. מתחילה תוכנית של ליווי תורמי כליה חדשים על ידי תורמים ותיקים, בהשתתפות עשרות מתנדבים. שיא חדש בתרומות כליה באמצעות העמותה: 182 בשנה אחת.

2021 מתנת חיים חוגגת את ההשתלה ה־1000 תוך סגרים והגבלות של הקורונה, באמצעים דיגיטליים ובמפגשים וירטואליים. מתקיימים מפגשי תורמי כליה בעשרות רשויות מקומיות. מאות עולים לקברו של הרב הבר ביום השנה לפטירתו. שישה חיילי מילואים מאותו גדוד, שכולם תרמו כליה, נפגשו יחד בתעסוקה מבצעית בצבא. אלפי משתתפים במאות כנסים, הרצאות וחוגי בית ברחבי הארץ שמתנת חיים מארגנת בנושא תרומות כליה. הרבנית רחל הבר מקבלת אות כבוד בטקס פרס מנחם בגין ועמיתת כבוד ממכללת רופין. שוב שיא חדש – 215 תרומות כליה בשנה אחת.

2022 דוח של האו"ם קובע שישראל מובילה בעולם בתרומות כליה מן החי לנפש – ומתנת חיים גאה להוביל את המהפכה הרפואית בארץ. לאחר שנת קורונה ללא "שבת תורמי כליה" – העמותה "נאלצת" לקיים שלוש שבתות ברצף כדי לתת מענה לכל תורמי הכליה. מתרחבת ועדת האתיקה של מתנת חיים, שמסייעת לעמותה ומכוונת את הצוות; היום הוועדה מונה שבעה חברים. בפגישה מיוחדת בוועדת הבריאות של הכנסת, בהשתתפות תורמי כליה וצוות העמותה, מוגש דוח המראה כי תרומות כליה באמצעות מתנת חיים חוסכות מיליארדי שקלים למערכת הבריאות הציבורית בזכות ירידה במספר טיפולי הדיאליזה. עשרות רבות של חולי כליות משתתפים בכנס הראשון מסוגו לעידוד תרומות כליה בתוך משפחות, במסגרת פרויקט "למען אחיי". העמותה קולטת רכזת מתנדבים ומתחילה תוכנית לעידוד אורח חיים בריא לתורמי כליה. מתפרסמים עשרות מאמרים בכתבי עת רפואיים וחברתיים על המודל של מתנת חיים לתרומות כליה בתוך הקהילה ונוסף על אלה כ־150 כתבות ומאמרים בתקשורת בארץ ובחו"ל.

2023 שלושה תורמי כליה מטפסים על הקילימנג'רו כדי להראות שתורמי כליה יכולים להמשיך לחיות וליהנות לאחר תרומת כליה, גם בפעילות אקסטרים. הסיפור מוביל לפרסום רחב ופניות של מאות אנשים שמתעניינים לבדוק אפשרות לתרום כליה. שריפה שפורצת במשרדי מתנת חיים מחייבת התארגנות אינטנסיבית עד למציאת מקום חדש. מתנת חיים מתגאה בקרוב ל־20 זוגות שבהם שני בני הזוג תרמו כליה. שגריר ישראל באו"ם מזמין את הרבנית הבר לתת סקירה למדינות האו"ם על המהפכה הישראלית בנושא תרומות הכליה ולסייע בהרחבת המהפכה למדינות נוספות.

מפעל חיים

"מחלקת השתלות דומה למחלקת יולדות", אומרת הרבנית רחל הֶבֶּר. "נוצָרים שם חיים. אני אומרת למושתלים: זה יום ההולדת החדש שלכם. אני זוכה לראות תחיית המתים יום־יום".

רחל הבר נולדה בירושלים בשנת תשכ"ז (1967) להוריה המחנכים הרב אברהם ושרה כץ. רחל היא נינת הרב ראובן כץ, רבה של פתח תקווה משנות השלושים של המאה הקודמת. עד כיתה ו' למדה בבית ספר בשכונת ילדותה, רוממה, ואחר כך עברה המשפחה בשליחות חינוכית לשיקגו (1979–1981). לאחר שובה ארצה למדה בסמינר בית יעקב למורות ברוממה, ושם המשיכה בלימודי הוראה שנתיים נוספות. בשנת תשמ"ז (1987) נישאה לאברהם ישעיהו הבר, אז בן 21, והזוג קבע את מושבו בשכונת הר נוף שבירושלים.

"בעלי הרב ישעיהו היה אדם שהעניק מתנות חיים מאז ומתמיד. איש חכם, כל חייו עסק בייעוץ, לא באופן פורמלי – ומעניין שאומרים בגמרא שהכליות יועצות". בתחילת הדרך היה הרב ישעיהו אברך, ואחר כך לימד בישיבה, לצד היותו מנהל תלמוד תורה בן 1,200 תלמידים בשכונת מגוריו.

רחל החלה לשמש מורה כבר בגיל 19, והיא עוסקת בכך זה 36 שנים. גם כיום בחייה העמוסים היא מחנכת בנות כיתה ז'. "זה המקום הכי טבעי שלי", היא אומרת. "לצד העיסוק העיקרי שלי, מתנת חיים". במשך כ־18 שנה (1999–2017) שימשה מדריכה פדגוגית והכשירה תלמידות הוראה. במשך השנים נולדו שני ילדיהם – נתנאל וחני, "היינו מעוכבי ילדים שנים רבות. בעלי חקר לעומק את נושא הפוריות ונסענו לטיפולים גם בחו"ל. בעקבות צבירת הידע הוא יעץ גם לאחרים".

"השגרה נקטעה בסוף שנת 2007. בעלי, אז בן 42, התחיל להרגיש מאוד לא טוב", מספרת רחל. "הוא תלה את התשישות שלו בזה שהוא עובד קשה, לא היה לו יום ולא לילה. יום אחד בדרך לעבודה הוא פשוט קרס על המדרכה. גילו אצלו אי־ספיקת כליות חמורה, ובהמשך אותו יום החל טיפולי דיאליזה. ברגע אחד הוא הפך להיות תלוי במכונה".

בהמשך תקופת הטיפולים (במכון משגב לדך בירושלים) החל להתיידד עם פינחס תורג'מן, מטופל דיאליזה כבן 19, אח שכול ליאיר, שנפל כשנה וחצי לפני כן מירי מחבלים בעת שירותו הצבאי. "שם בעלי זיהה שמישהו כאן צריך מתנת חיים, ונפשו נקשרה בנפשו", מסבירה רחל. "הוא החיה אותו ושימח אותו. הוא היה רב שהושבת מתלמידיו, ופינחס היה תלמיד שהושבת מרבותיו, והם הקימו יחד חדר לימוד במחלקת הדיאליזה – רב אחד ותלמיד אחד".

בפברואר 2008 עבר הרב ישעיהו השתלת כליה מוצלחת בזכות תרומה מחבר שביקש להישאר בעילום שם ("אחרי שכל המשפחה נבדקה להתאמה", מדגישה רחל, "עד היום אנחנו לא עוברים לאלטרואיסט לפני שאנחנו ממצים אופציה משפחתית"). לאחר שהתאושש ניסה ככל יכולתו למצוא לפינחס כליה, אולם, אף על פי שנמצאה תורמת נפטר פינחס למרבה הצער מדום לב לפני ההשתלה. "דיאליזה היא מכונה מצילת חיים", רחל מסבירה, "אבל טיפול דיאליזה במשך תקופה ארוכה עלול לייצר סיבוכים לבביים ועוד".

"לא אשכח את זעקות השבר של אבא של פינחס על שני בניו", אומרת רחל. "אבל יום פטירתו של פינחס הוא יום ההולדת של מתנת חיים. באותו יום בעלי קיבל על עצמו שלא ימותו עוד אנשים בדיאליזה".

עקב היותו בתקופת החלמה ומדוכא חיסון לא היה יכול לשוב לעיסוקיו המלאים, ובמקום זאת הקדיש את זמנו לחקור ביסודיות את כל הבחינות של השתלת הכליה: רפואית, אתית, משפטית, סוציאלית וגם הלכתית. בזכות העמקתו בתחום התאפשר לו להתחיל, יחד עם רחל, במסע של מתנת חיים.

"ילדנו יחד את מתנת חיים", מספרת רחל. "לא הייתה לנו שום פלטפורמה לחקות. היינו עורכים פגישות בכל מוצאי שבת, והדיון היה מתנת חיים. ניתקנו טלפונים וחשבנו איך מפרסמים, איך מנסחים, זה נוצר תוך כדי תנועה". בתחילה ביקש ממכוני דיאליזה שיקשרו אותו עם מטופלים כדי שיוכל לעודד אותם שהמרפא אפשרי. בהמשך כבר החל לדבר על פתרונות מעשיים, תחילה בעזרת פרסום והעלאה למודעוּת.

"הפרסום הראשון היה כתבה בעיתון החרדי 'משפחה' על פסיכולוגית ילדים מטופלת דיאליזה והמצוקה שהיא עוברת. בסוף הכתבה הוסיפו את מספרי הטלפון שלנו". בעקבות זאת הגיעו פניות מכמה מתעניינים, ואחד מהם, התורם הראשון של מתנת חיים, מהעיר אלעד, נמצא מתאים והצליח להציל את חייה. בהמשך, בעזרת מודעות שתלו בריכוזים ליד ביתם ניסו לאתר תורמים לחולים שהובאו לידיעתם. "התחלנו לקבל לאט לאט טלפונים, ובשנה הראשונה לפעילותנו הגענו לארבע השתלות אלטרואיסטיות, לא מבני משפחה". רחל מעוניינת להדגיש: "אנחנו עושים את השידוכים ואת ההתאמות, נותנים את כל התמיכה והמעטפת, אבל בסוף המרכז הלאומי להשתלות הוא שחותם על כל השתלה ושישה בתי חולים מבצעים אותן".

בשנים הבאות, בעקבות חשיפה הולכת וגוברת והתפתחות המודעות, הגיע הארגון למאות תרומות כליה אלטרואיסטיות. רחל הבר מבקרת בבתי החולים כל תורם וכל מושתל. "כולם היו בניי", היא אומרת בחיוך. "אני זוכרת ומכירה כל אחד ואחד".
הרב ישעיהו נהג לומר – "מעולם לא שכנעתי אדם לתרום כליה, אבל הנגשתי מידע". בביקורו באחת מוועדות הכנסת נשאל: "מה היעד שלך?" והוא השיב: "שמונה מאות", מפני שבאותו זמן עמדה רשימת הממתינים להשתלה על 800 איש. "בהשתלה השמונה מאות נפטר בעלי", אומרת רחל. "כיום אנחנו עומדים על 1410 מושתלים".

ארגון מתנת חיים עורר ומעורר הדים בינלאומיים. כתב בכיר של הניו יורק טיימס, זוכה הפוליצר קֶווין סאק (Sack), הגיע ארצה לחמישה ימים כדי לערוך כתבת פרופיל על הזוג הבר ומפעלם, כתבה שהופיע לאחר מכן בעמוד השער של העיתון. כמו כן, מתנת חיים הוזמנה לאו"ם בעקבות דוח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שקבע שישראל ניצבת במקום הראשון בעולם בתרומות כליה בשנים האחרונות – כמעט כולן בליווי מתנת חיים.

עם פרוץ הקורונה הבין הרב ישעיהו שעליו להיזהר שבעתיים כיוון שכמושתל כליה היה בסיכון ממשי – עקב הדיכוי החיסוני המתלווה למצב. "מפורים הוא לא יצא מפתח הבית", מדגישה רחל. הוא שלח הודעות למושתלים לנקוט משנה זהירות. בערב פסח חש ברע, ולאחר שהתקבלה תוצאה חיובית לקורונה פונה לבית החולים. "אל תדאגי", היו מילותיו האחרונות בטלפון. לאחר כעשרה ימים נפטר. הלווייתו, שנערכה בסגר, הייתה מצומצמת ביותר וצפו בה באמצעים מקוונים אלפים בכל רחבי הארץ. "הוא לא נפטר צעיר", אמר לרחל אחד מידידיו, "הוא חי מהר".

"אמרתי לבן שלי, אבא לא חי אבל מתנת חיים לא תמות. לא ידעתי איך אני אנשום, אבל היה לי ברור שאנחנו ממשיכים את החלום ואת החזון". רחל הבינה מיד שהרב ישעיהו ז"ל בעצם שימש בכמה וכמה תפקידים חשובים בארגון, וכעת יהיה צורך לאייש אותם בשורה של מומחים. כך למשל, התפתחה ועדת אתיקה שעומד בראשה הרב פרופ' אברהם שטיינברג, ויושבים בה רופאים, שופטים, עורכי דין ורב.
אכן, החלום לא נגוז. להפך, מתנת חיים פועלת בשנים האחרונות במלוא המרץ ומלווה מאות תורמים ומושתלים. "לא כל אחד יכול, רשאי או מסוגל לתרום כליה", רחל מבקשת לסכם. "אפשר לתרום עין טובה, אוזן קשבת, תשומת לב, לפרגן, לחייך. כל אחד יכול לתרום משהו. זו הבשורה הגדולה".