מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

נחום היימן

share
שתפו עמוד:
נחום היימן

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ט בתחום הזמר העברי.

נחום היימן – מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח ומפיק – הוא מעמודי התווך של הזמר העברי. שיריו נטועים עמוק באדמת ארץ-ישראל, ורבים מהם היו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. כמו כן הוא הלחין מוזיקה ליותר ממאה סרטים וסדרות טלוויזיה. נחום היימן גילה, ליווה וטיפח זמרים רבים, ובשנים האחרונות הוא משקיע את מלוא מרצו בהנצחת פועלם של ראשוני הזמר העברי.

נימוקי השופטים

מר יהורם גאון, יו"ר, מר רפי קדישזון, מר שמואל (מולי) שפירא

נחום (נחצ'ה) היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי. עבודתו מאופיינת בחזון מתמיד של פריצה קדימה ובחריש של תלם ראשון, ביזמות וביצירתיות בלתי-נלאית ובתרומה רחבת היקף לזמר העברי, לקידוש השפה העברית ולהפצת השירה העברית והישראלית.

יותר מאלף שירים ויצירות מוזיקליות הלחין נחום היימן לאורך יותר מחמישים שנות יצירה, ורבים מהם הפכו לזמר מושר בפי עם, לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו.

פרק חשוב בחייו הקדיש היימן להלחנת שירי ילדים ומוזיקה לתכניות טלוויזיה לילדים ולנוער.

נחצ'ה נחשב בעיני רבים למייסד חבורות הזמר. שמו קשור בתחילת הדרך של פסטיבלים רבים ובגילוי, בטיפוח ובליווי של כישרונות צעירים אשר במרוצת השנים התקדמו והגיעו לתהילה.

בשנים האחרונות נחום היימן עוסק בהתמדה רבה בשימור ובתיעוד של הזמר העברי בישראל. פעילות זו נעשית באמצעות "העמותה למורשת הזמר העברי" שהיימן ייסד והקים. נחצ'ה רואה בפעילות זו שליחות גדולה, ועל כן הוא משקיע בה שעות רבות, ידע, סבלנות ומסירות אין קץ. פעולות השימור והתיעוד של נחום היימן משחזרות תקופה היסטורית שלמה בתולדות המדינה. המלחינים, הכותבים והזמרים שהוא מנציח את שיריהם הם דמויות מרכזיות בהתפתחות הזמר העברי לתולדותיו, שתרמו רבות לעיצוב התרבות העברית החדשה.

יצירתו הענפה של נחום היימן במוזיקה הישראלית בכלל ובזמר העברי בפרט הותירה את רישומה העמוק במורשת הזמר העברי וטבעה בו חותם בעל מאפיינים ייחודיים לו.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את נחום היימן ראוי לפרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשס"ט.

קורות חיים

נחום היימן מתגורר בפתח תקווה, והוא נשוי לוורד, אב לבילי ולסי וסב לתומר, לשון וליהלי.

לימודים והשתלמויות

1961 בוגר המדרשה למורים למוזיקה, תל אביב
1961–1964 השתלמויות אצל פאול בן חיים (הרמוניה ותזמור) ואצל גארי ברתיני (ניצוח)
1962 תואר ראשון (בהצטיינות), האקדמיה למוזיקה, ירושלים
1977 בוגר בית הספר לקולנוע (מגמת מוזיקה), לונדון, בריטניה

נקודות ציון מקצועיות 

לימודי מוזיקה אצל דוד זהבי ואצל יהודה אורן בקיבוץ נען
התנסות מוזיקלית עם מתיתיהו שלם ועם לאה ברגשטיין בקיבוץ רמת יוחנן
נגינה באקורדיון בחוגים לריקודי עם
מקים צוותות הוויי בצה"ל ואקודרדיוניסט בלהקת הנח"ל
מורה למוזיקה בבית הספר האזורי בבית אלפא
מייסד "חמישיית גלבוע"
מנהל מוזיקלי של להקת "הגבעטרון"
מפיק ומנהל מוזיקלי של משלחות לפסטיבלי הנוער הדמוקרטי
מייסד פסטיבל "ענות" לזכר זאב חבצלת
עבודה בפריז עם הזמרים הבולטים של צרפת בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים
לימודי קולנוע בלונדון, המשך העבודה המוזיקלית שם וניהול חברת "למבורגיני רקורדס"
כתיבת מוזיקה לכמאה ועשרים סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה בישראל ובעולם
מייסד ומנהל להקת "חופים"
מנהל מחלקת הנוסטלגיה בחברת "הליקון"
מייסד ומוביל של העמותה למורשת הזמר העברי

משיריו הבולטים (מתוך כאלף שירים שהלחין בישראל ובתפוצות)

חופים * ניצנים נראו בארץ * כמו צמח בר * זאת ירושלים * שירים עד כאן * את ואני והרוח * שדרות בגשם * החול יזכור * אניטה וחואן * אילו כל האוהבים * עוד חוזר הניגון * ריח תפוח אודם שני * שמלת כלולות * הדודאים נתנו ריחם * הגביע * בוא ניפגש * אנשי הגשם * כפל * המשולח * שיר בארבעה בתים * נחל תנינים * מרדף * ימינה שמאלה והלאה * סוס מעץ * תיבת הזמרה נפרדת * ארץ שבעת המינים

אלבומים

שיריו של נחום היימן ראו אור בכארבעים אלבומים. העיקריים שבהם:

1967 זרעים של מסטיק
1970 העונה החמישית
1977 כמו צמח בר – שירי נחום היימן
1979 אני הולכת אליי
1982 אני ראיתי יופי
1992 איש השירים
1992 חמד העמק – משירי נחום היימן
1992 נחום היימן – שירים עד כאן
1998 ווקליזה
2004 חופים
2004 עונות החליל
2004 כשאת והאביב
2005 נחום היימן - המיטב
2006 שבת בירושלים
2006 שבעים עד כאן
2006 שביל החלב
2006 פרפרים בגשם
2008 פוגה קטנה

פרסים ואותות הוקרה

פרס יהודה שרת, ההסתדרות הכללית
פרס "נוצת הזהב" על מפעל חיים, אקו"ם
פרס "תפוז" על שחזור תקליטי הזמר העברי
"מגן הכנסת", על שחזור סדרת הנוסטלגיה
פרס על מפעל חיים, האקדמיה הישראלית לקולנוע
אות הוקרה על מפעל חיים, אוניברסיטת בר אילן
השיר "אהבה בחולות" נבחר לשיר המאה של תל אביב

מפעל חיים

"מוזיקה ישראלית היא כל מנגינה שיש בה ניצוץ של העבר המוזיקלי של ישראל ושל התרבות היהודית", אומר נחום היימן, המלווה בלחניו את הזמר העברי מימי ראשית המדינה. "מוזיקה שיש בה ריחות של טבע ושל חקלאות וצלילים של תרבות בת שלושת אלפים שנה".

נחום (נחצ'ה) היימן נולד בלטביה ב-1934 למשפחה בעלת מסורת מוזיקלית ענפה. "אבא היה נגן מדהים בבללייקה, סבא - שהיה רב חובל – ניגן בגרמושקת מלחים, ואביו היה כנר ידוע", הוא אומר. "לדעתי אנו צאצאים של משפחת היימן, שהיו הנגנים בבית המקדש".

בגיל חמש עלה ארצה, וכעבור זמן קצר התחיל ללמוד נגינה בפסנתר. אחרי שלושה שיעורים נדבק בפוליו – שיתוק ילדים – והיה מאושפז שלוש שנים עד שהצליח להתגבר על המחלה בכוח רצונו. "כשיצאתי מבית החולים אצבעותיי היו עדיין משותקות, אז קנו לי אקורדיון לפיזיותרפיה", מספר היימן. "עד היום אני מנגן את הבאסים באצבעות הלא נכונות". 

כשהחלים היימן נשלח לקיבוץ נען, ושם למד רבות מהמורה למוזיקה יהודה אורן ומהמלחין דוד זהבי, שהיה החשמלאי של הקיבוץ. לפני גיוסו לצה"ל עשה שנה בקיבוץ כפר מכבי, ושם רעה צאן עם המלחין מתיתיהו שלם ולמד מהכוריאוגרפית לאה ברגשטיין. בתקופה ההיא התחיל לנגן בחוגים לריקודי עם ולהלחין את שיריו הראשונים, ובהם "ניצנים נראו בארץ", אף שעדיין לא ידע תווים.

בצה"ל היה היימן רכז של צוותות הוויי ואקורדיוניסט מחליף בלהקת הנח"ל, אבל לא ויתר על שירות קרבי בסיירת הג'יפים של אוגדה 210, שאיתה לחם בשלוש מלחמות (ונפצע בשלושתן). לאחר השירות הגיע לקיבוץ בית אלפא, יצא ללמוד במדרשה למורי מוזיקה בתל אביב, ושב לקיבוץ כמורה בבית הספר האזורי. "הקמתי כמה תזמורות ומקהלות, וכל ילדי המוסד ניגנו אצלי", הוא מספר. "את כלי הנגינה נאלצתי להשיג בתרמית - היחידה בחיי – שעלתה לי בעונש של שלושה חודשי קטיף בצל". בתקופה הזאת המשיך להשתלם במוזיקה אצל המלחין פאול בן חיים ואצל המנצח גארי ברתיני, והשלים תואר באקדמיה למוזיקה בירושלים.

במקביל לעבודתו בבית הספר הקים היימן את ההרכב "חמישיית גלבוע", שהופיע באירועים באזור, ונקרא לנהל את חבורת הזמר של קיבוץ גבע, "הגבעטרון", שהייתה בהדרכתו ללהקה מקצועית ומפורסמת. רבים מהשירים שהלחין ללהקה היו לאבני דרך בזמר העברי. הוא גם שלח שירים רבים לפסטיבלי זמר. בשנות השישים התיידד עם המשורר נתן יונתן והלחין רבים משיריו, שכמה מהם היו לנכסי צאן ברזל, כמו "חופים", "החול יזכור" ו"שירים עד כאן". היימן גם גילה וטיפח כמה מן הכישרונות הגדולים במוזיקה הישראלית, בהם חווה אלברשטיין, עליזה עזיקרי, "שלישיית גשר הירקון" ו"צמד הפרברים".

ב-1968 יצא היימן לפריז, ועבד שם עם מיטב הכוכבים של התקופה, ובהם ננה מושקורי, מארי לה פורה, סרז' לאמא והישראלים ריקה זראי ומייק ברנט. כעבור כמה שנים עבר ללונדון, ללמוד באופן מסודר תחום שכבר עשה בו רבות – כתיבת מוזיקה לסרטים. גם בלונדון עבד עם צמרת המוזיקה המקומית, ואף ניהל חברת תקליטים, "למבורגיני רקורדס". בה בעת הלחין מוזיקה לסרטים ולסדרות בריטיות, ובהן הסדרה המפורסמת על סיפורי התנ"ך. "כתיבת מוזיקה לסרטים היא משימה מורכבת", הוא אומר. "אתה צריך להיות נשמע ולא נשמע, קיים ולא קיים; להשתלב במרקם הסרט". עד היום ממשיך היימן לכתוב מוזיקה בהתנדבות לסרטי סטודנטים.

לאחר שש עשרה שנים באירופה שב היימן ארצה. הוא הקים את חבורת הזמר "חופים", ויצא עמה למאות הופעות. בסך הכול הלחין היימן כאלף שירים וכתב מוזיקה למאות סרטים וסדרות. עבודותיו ראו אור בכארבעים אלבומים.

ב-1996 התבקש היימן לנהל את מחלקת הנוסטלגיה בחברת המוזיקה "הליקון" ולהוציא מחדש, על תקליטורים, הקלטות ישנות. במסגרת הזאת הוציא היימן כשישים תקליטורים. לאחר סיום פרויקט הנוסטלגיה נרתם לטפל בעצמו בהנצחת ראשית ימי הזמר בארץ, והקים את העמותה למורשת הזמר העברי. עד כה הוציא עשרים אלבומים, בהם שירי הדסה סיגלוב, יוסף הדר, חיים גורי, אילקה רווה ורבים אחרים.

היימן מקדיש לעמותה את רוב זמנו, בהתנדבות מלאה, ובה בעת הוא ממשיך לכתוב מוזיקה לסרטים. השיר "אהבה בחולות" שהלחין לסרט על תל אביב נבחר לשיר של חגיגות המאה לעיר. "המסורת חשובה לי מאוד", הוא אומר. "קיבלתי מתנה גדולה מאלוהים, כישרון ליצור שירים בתקופה שבה עם יוצר את תרבות הזמר שלו, ואני מקווה להשאיר מספיק גם לבאים אחריי".