מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרויקט השו"ת

share
שתפו עמוד:
פרויקט השו"ת

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ז בתחום ספרות תורנית ליוצרים.

פרויקט השו"ת הוא מאגר ממוחשב ייחודי מסוגו של ספרות תורנית, המשקף כ-3,000 שנות היסטוריה, יצירה ופסיקה של העם היהודי. המאגר הענקי ותוכנת האחזור המשוכללת מאפשרים לכל אחד להגיע בלחיצת כפתור אל הכתבים היהודיים החשובים ביותר ולנווט בהם בקלות ובמהירות.

נימוקי השופטים

פרופ' אברהם שטינברג, יו"ר, הרב יעקב אריאל, הרב ד"ר רצון ערוסי

"הישן יתחדש והחדש יתקדש". מימרתו זו של הרב קוק קוראת לשילוב של תורה עם מודרנה ושל יהדות עם קדמה טכנולוגית. לא היה יישום כה רציני למימרה זו וניסיון כה מוצלח של ניצול כלי מודרני ומתקדם כמנוף להעמקה ולהרחבה של לימוד התורה בישראל כפי שנעשה בפרויקט השו"ת. לימוד התורה בישראל שודרג בכמה רמות בזכות הפרויקט.

המחשב שינה רבות את ההשכלה בעולם. הוא אולי המהפכה התרבותית החשובה ביותר מאז המצאת הדפוס, שסימלה את היציאה מימי ביניים לעת החדשה. עם ישראל כעם הספר ידע לנצל את הדפוס מיד עם המצאתו כדי להגדיל תורה ולהאדירה. דבר דומה עשה פרויקט השו"ת. לידתו של הפרויקט בשנות ה-60 של המאה הקודמת ביזמתו של פרופ' אביעזרי פרנקל, אשר הגה רעיון מקורי וחדשני לאגור בזיכרון המחשב את הטקסט המלא תוך פיתוח כלים לחיפוש מילים וביטויים מורכבים. ייחודה של השפה העברית הצריך בניית כלים מיוחדים שפיתח ושכלל פרופ' יעקב שוויקה. רעיונות חדשניים ומהפכניים אלו נתקלו בהתנגדויות רבות, אך התמדת העובדים והחוקרים במשך שנים הביאה ליצירה הייחודית שלפנינו. בעקבות פרויקט השו"ת נוצרו תוכנות אחרות גדולות וחשובות, אולם פרויקט השו"ת הוא ראש וראשון לכולם גם בזמן וגם בשכלול.

ספרות השו"ת – תחום העיסוק המרכזי של פרויקט השו"ת – היא חוט השדרה של ההלכה, ההולכת ונמסרת מדור לדור ברציפות. ספרות ענפה זו עוסקת בשאלות מעשיות המתעוררות יום-יום ומחייבות יישום מעודכן של עקרונות ההלכה הקבועים במציאות דינאמית של תמורות החיים ובעיותיהם. כאן חשים את דופק החיים של ההלכה. מאות אלפי תשובות הועלו על מכבש הדפוס. הן עוסקות בנושאים רבים ומגוונים בכל תחומי החיים הפרטיים והציבוריים במקומות ובזמנים שונים. אך אוצר אדיר ועשיר זה היה גנוז ברובו ולא הגיע לידי רוב הלומדים והפוסקים, להוציא חלק קטן של התשובות ואישים בודדים ששלטו באוצר העצום הזה, וגם הם רק בחלקו.

היו אמנם ניסיונות במשך הדורות לקטלג ולמיין את התשובות לפי נושאים ולהביא את תמציתן בפני הציבור, אולם עד היום לא היה מאגר מסודר, המקיף את כל התשובות ומאפשר לדלות ממנו כל נושא בהישג יד. פרויקט השו"ת גאל את האוצר התורני האדיר הזה. זאת ועוד, בנוסף לספרות השאלות והתשובות הפרויקט מכיל את כל התורה שבכתב, את עיקרי מפרשי התורה, את כל הספרות התלמודית על מפרשיה העיקריים ואפילו ספרות אגדה ומנהג. יתר על כן, פיתוח קישורים משוכללים בין המאגרים השונים מאפשר כיום לימוד מעמיק בים הספרות היהודית, החל מהתנ"ך וכלה בתשובות ובמאמרים של פוסקים וחוקרים בני ימינו.

מעתה ספרות השו"ת הענקית פתוחה לרבנים, לדיינים, לפוסקים, לחוקרים, לשופטים, למורים, לתלמידים ולכל שוחרי הדעת הנזקקים יום-יום לפרויקט, וכך הפכה תוכנה זו לספרייה תורנית ענקית מהלכת, המשמשת את הלומד בכל מקום בעולם.

התוכנה היא זמינה, נוחה וידידותית, ועם זאת אינה פוטרת את המשתמש בה מלימוד, משינון ומזכירה. ככל שהלומד ידען ולמדן יותר, כך הוא יכול לנצל יותר את הפרויקט ולהשתמש בו שימוש יעיל ומושכל יותר. ואל תהי קלה בעינינו מלאכה זו של הפרויקט, כי כבר חז"ל שיבחו את שלמה שעשה אוזניים לתורה וקשר חבל לחבל כדי להעלות מהאוצרות הבלתי נדלים של תורת ישראל. אפשר לומר על הפרויקט על דרך לשון הפסוק עוד לא בא כבושם הזה.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרויקט השו"ת ראוי לפרס ישראל בספרות תורנית ליוצרים לשנת תשס"ז.

קורות חיים

ציוני דרך בתולדות פרויקט השו"ת

1963 פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע הוגה את הרעיון לשמור כתבים יהודיים במאגרים ממוחשבים של טקסט מלא ומתחיל להקים את המאגר
1966 פרופ' פרנקל, שעבר לכהן במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן, מעביר את המאגר אליה
1967 תלמיד המחקר מאיר כהן כותב בהדרכתו של פרנקל את תוכנות החיפוש הראשונות למאגר במחשב המרכזי של אוניברסיטת בר אילן.
1979 הגרסה האינטראקטיבית הראשונה של תוכנת החיפוש מאפשרת דליית מידע מן המאגר באמצעות מסופים באוניברסיטה.
1990 רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי ארד, יוזם את שמירת המאגר על תקליטור בפעם הראשונה. לצורך זה הוא מקים ועדה אקדמית מייעצת לפקח על הפרויקט ועל בחירת הספרים שייקלטו בתקליטור
1992 יוצאת גרסה מסחרית ראשונה של תקליטור הספרות היהודית. מאז הפרויקט מוציא גרסה חדשה ומורחבת של מאגר המידע כמעט מדי שנה בשנה
1996 מתחיל שיתוף פעולה בין האנציקלופדיה התלמודית והפרויקט, ומעתה אף האנציקלופדיה התלמודית נכללת בתקליטור (בגרסה מיוחדת, נוספת על הגרסה הרגילה)
1998 פרויקט השו"ת מקבל את אות מיזם האיכות ונבחר לאחד מ-50 הפרויקטים החשובים בשנת היובל למדינה

העומדים בראש פרויקט השו"ת

19631974 פרופ' אביעזרי פרנקל
19741986 פרופ' יעקב שוויקה
19901997 פרופ' אורי שילד
19901997 פרופ' יעקב שפיגל – יועץ לקליטת הספרות התורנית
1997– פרופ' יעקב שפיגל – ראש אקדמי של הפרויקט
1987– הרב יעקב ויינברגר – מנהל הפרויקט

פרויקט השו"ת במספרים

  • 1,500 שנות טקסט מקובצות במאגר המידע, מספרי חז"ל ועד פסקי הלכה בני ימינו
  • 400 ספרי שו"ת (שאלות ותשובות) כלולים במאגר המידע, נוסף על כל התנ"ך, כל ספרות חז"ל, ספרות הגאונים וספרים רבים אחרים. בשנים האחרונות צורפה למאגר גם האנציקלופדיה התלמודית
  • 80,000 פסקי שאלות ותשובות מקובצים בספרים האלה, שנכתבו בידי רבנים, דיינים ומנהיגים במשך מאות בשנים בכל תפוצות ישראל
  • 170 מיליון מילים כלולות במאגר המידע
  • 350,000 קישורים פנימיים מאפשרים למצוא במהירות ובקלות עוד חומר רלוונטי על כל נושא במאגר
  • 300 שנות אדם הושקעו בעבודה על הפרויקט, על פיתוח התוכנות, על בחירת החומר, על ההקלדה ועל ההגהות
  • 15 גרסאות של התקליטור של מאגר המידע הופצו עד כה
  • 30,000 תקליטורים נמכרו ברחבי העולם, ביותר מ-40 מדינות
  • אלפי מכתבי תודה מכל העולם נתקבלו במשרדי הפרויקט

מפעל חיים

ראשיתו של פרויקט השו"ת ב-1963, בארה"ב. המתמטיקאי פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן יצא לשם לפקח על בדיקת מחשב חדש שנקנה בעבור המכון. בשיחות עם יהודים שם נשאל פרנקל כיצד יוכל המחשב לסייע ליהדות, והגיע למסקנה שאפשר יהיה לפתוח את ספרות השו"ת לציבור הרחב באמצעות מערכת מחשב מתוחכמת.

ספרות השו"ת – שאלות ותשובות – מקיפה כ-3,000 ספרים שכתבו רבנים, דיינים ומנהיגים בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. הספרים כוללים מאות אלפי שאלות הלכתיות וחברתיות שהופנו למנהיגי הקהילות ואת התשובות המלאות, והם משקפים את חיי היהודים בתפוצות באלף השנים האחרונות. קשה מאוד לקטלג את ספרות השו"ת בשל היקפה הרחב והמרחב הגיאוגרפי והכרונולוגי העצום שהיא מכסה. מראשית עיסוקו בתחום סבר פרופ' פרנקל כי הדרך הטובה להתמודד עם האתגר היא הקמתו של מאגר טקסט מלא. בימים ההם כמעט לא היה שימוש במחשבים במדעי הרוח, והטיפול הממוחשב בטקסטים נעשה בעיקר על בסיס של סיווג ומפתוח ידניים.

ב-1966, כשהיה פרופ' פרנקל במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, הוא העביר אליה את מאגר השו"ת הממוחשב, שהיה עדיין בחיתוליו. בתקופה הזאת כתב בהדרכתו תלמידו, מאיר כהן, תכניות מחשב ראשונות לחיפוש במאגר. בתוך כך נמשכה קליטתם של טקסטים למאגר. בשל חשיבותם של הטקסטים עבר כל קובץ הגהה כפולה. גם היום, בעידן ההגהה הממוחשבת, ממשיכים בפרויקט להקפיד כי לפחות שני מגיהים יקראו בעצמם כל קובץ הנקלט במאגר.

ב-1974 מונה לראש הפרויקט הפרופ' יעקב שוויקה, איש מחשבים ומומחה לאחזור מידע במאגרים גדולים ולעיבוד ממוחשב של שפות, במיוחד עברית. הוא פיתח מערכת משוכללת ביותר לאחזור מידע, המאפשרת למחשב לזהות את השורש של המילה המוקלדת ולחפש בהתאם גם נטיות אחרות שלו ומילים או צירופי מילים שנוצרו מהן.

בתקופה הזאת שוכללה גם תשתית המחשוב של הפרויקט. תחילה היה כל המידע זמין רק במחשב המרכזי של האוניברסיטה, והזמן שנדרש לנסח שאילתא ולקבל את התשובה מן המאגר עמד על כמה ימים. ב-1979 פותחה גרסה אינטראקטיבית ראשונה של הפרויקט, שאפשרה לדלות את המידע בתוך כמה דקות, גם ממחשבים מרוחקים.

על אף חשיבותו הרבה, נקלע הפרויקט לקשיי מימון במחצית השנייה של שנות ה-80, ועמד על סף סגירה. התפתחות המחשבים האישיים והטכנולוגיה הדיגיטלית לאחסון מידע אפשרו לשוב ולקדמו. ב-1990 פותח התקליטור הראשון של מאגר הספרות היהודית. כעבור שנתיים הושקה הגרסה המסחרית הראשונה שלו, ומאז הפרויקט מוציא כמעט בכל שנה גרסה חדשה של תקליטור המידע.

עם השנים התווסף חומר רב למאגר. כיום הוא מכיל את התנ"ך, את ספרות חז"ל, חלק מספרות הגאונים, חלק מספרות הראשונים והאחרונים, ובתוך זה כ-400 ספרי שו"ת – שהם חתך רוחב מייצג של ספרות השו"ת לדורותיה, מספרים בני אלף שנים ויותר ועד כתביהם של פוסקים בני ימינו. כמו כן יש במאגר כלי עזר שונים, כמו  מפתחות לנושאים בכתבי עת וביוגרפיות. בשנים האחרונות צורפה לתקליטור גם האנציקלופדיה התלמודית הוותיקה על 27 כרכיה.

התקליטור מופץ בכל העולם היהודי, מן הקהילות הסגורות של נטורי קרתא ועד לקיבוצי השומר הצעיר, וכמובן לקהילות ולמוסדות אקדמיים ברחבי העולם. בשנים האחרונות מבקשים יותר ויותר רבנים ופוסקים, או בני משפחותיהם, לצרף את כתביהם למאגר, תופעה המבטאת את חשיבותו. "זה מעין גוגל של הספרות התורנית", אומר הפרופ' יעקב שפיגל, ראש הפרויקט מ-1997.

שלא כקודמיו בתפקיד, שהיו אנשי מחשבים, שפיגל הוא פרופסור לתלמוד ומומחה רב זכויות בחקר הספרות היהודית-הרבנית. לצד האחריות על שיפור התקליטור (כגון הכנסת קישורים פנימיים – hypertext – בין חלקי המאגר, המאפשרים למצוא בקלות את מקורותיו של כל פריט מידע, וגם את המקומות שהוא מצוטט בהם, ושכלולים אחרים, ועל המשך התאמתה של המערכת להתפתחויות הטכנולוגיות (בקרוב היא תעבור מתקליטור רגיל ל-DVD) – לצד כל אלה פרופ' שפיגל ממונה גם על בחירת הטקסטים שיוכנסו למאגר. "מדובר בפרויקט שאמור לשרת הן את הציבור האקדמי והן את הקהל הרחב, ומכאן החשיבות הרבה בבחירת הספרים", הוא מסביר. "עלינו להקפיד שמתוך הספרים הנבחרים נקלוט את המהדורות המתאימות למחקר, אבל גם להיות ערים לדרישות של הציבור הרחב".

החזון של פרופ' שפיגל הוא להכניס למאגר הממוחשב את כל הספרות היהודית ולהפיצה באמצעות המחשב לכל בית יהודי. "אנחנו משמרים כך את התרבות היהודית", הוא מסכם, "והופכים אותה לנגישה לציבור הרחב".