מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' בנימין זאב קדר

share
שתפו עמוד:
פרופ' בנימין זאב קדר

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תש"ף בתחום ההיסטוריה הכללית.

בנימין זאב קדר הוא בין החוקרים החשובים של מסעי הצלב בדורנו. חיבוריו פורצי הדרך עיצבו מחדש את השיח המדעי ופתחו אופקים חדשים, שהחשוב שבהם עומד בחזית המחקר ההיסטורי העכשווי – סוגיית המפגש והדיאלוג הבין־תרבותי. קדר בחן באופן שיטתי ומעמיק את סוגיית המרחב התרבותי הבין־דתי, שהתקיים בצילן של מלחמות ושל עימותים אלימים. קדר גם בחן את העמדות שהתגבשו כלפי האסלאם בעולם הנוצרי וניתח את המפגשים בין נוצרים, מוסלמים ויהודים בהיבטים רבים של החיים הימי ביניימיים: בעיר ובכפר, בשדה הקרב, בזירה הכלכלית, בחיי היום־יום, בתודעה ובהגות.

נימוקי השופטים

פרופ' רוני אלנבלום, יו"ר, פרופ' חיים היימס, פרופ' סופיה מנשה

בנימין זאב קדר הוא בין החוקרים החשובים של מסעי הצלב בדורנו. חיבוריו פורצי הדרך עיצבו מחדש את השיח המדעי ופתחו אופקים חדשים, שהחשוב שבהם עומד בחזית המחקר ההיסטורי העכשווי – סוגיית המפגש והדיאלוג הבין־תרבותי. קדר בחן באופן שיטתי ומעמיק את סוגיית המרחב התרבותי הבין־דתי, שהתקיים בצילן של מלחמות ושל עימותים אלימים. קדר גם בחן את העמדות שהתגבשו כלפי האסלאם בעולם הנוצרי וניתח את המפגשים בין נוצרים, מוסלמים ויהודים בהיבטים רבים של החיים הימי ביניימיים: בעיר ובכפר, בשדה הקרב, בזירה הכלכלית, בחיי היום־יום, בתודעה ובהגות.

לבנימין זאב קדר תרומה נכבדה ומשמעותית בחקר תולדות ארץ ישראל והקהילות היהודיות במרחב הים תיכוני בימי הביניים. מאמרו על פרעות תתנ"ו (1096) שינה את אופני החשיבה על אודות מקומן של פרעות אלו ופרעות בכלל בהיסטוריוגרפיה היהודית. קדר גם יזם סדרה רבת ערך של מהדורות ביקורתיות המלוות בתרגום ובפירוש של מקורות עבריים שנכתבו באשכנז בימי הביניים.

רישומה של עבודתו של קדר ניכר גם בפנייתו לקהל הרחב, בעידוד חפירות ארכאולוגיות ובשימור אתרים. העבודה המשווה שהוא ביצע בין צילומי אוויר שבוצעו בשנת 1917 וצילומי האוויר של אותם המקומות משנת 1997 היא העדות המקיפה ביותר על השינויים שחלו בארץ מאז ראשית הציונות והיא משקפת את השינויים כפי שהם נלכדו בעדשת המצלמה. האלבום ההשוואתי של זוגות צילומי האוויר שהוציא, המלווה בטקסטים קצרים ושנונים ובחומר נלווה, הפך לביקורת נוקבת על גישות תאורטיות פוסט מודרניות ועורר דיון מחודש בתפקיד העובדות והראיות במלאכת ההיסטוריון.

קדר לא נרתע גם מלעסוק בסוגיה הטעונה של המתחם המקודש בירושלים. בספר שהוא יזם וערך יחד עם חוקר האומנות המוסלמית אוֹלֶג גְרבָּר, הוא יצר שיתוף פעולה נדיר בין האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת אל־קודס ובית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה. קדר כינס מלומדים מן השורה הראשונה – יהודים, נוצרים ומוסלמים – שכתבו יחד את קורותיו של המתחם. דומה שרק המוניטין של מצוינות ויושרה אקדמית כמו אלה של קדר יכולים היו לאפשר יוזמה מן הסוג הזה, הנוגעת בשורשי הווייתנו בארץ.

לאחר מלחמת יום הכיפורים כתב קדר ספר שבו תיאר את קורות גדוד השריון שבו לחם, והציב דוגמה לכתיבת יומן מלחמה כהיסטוריה צבאית עניינית ומדויקת וכאפוס המתאר אזרחים ההופכים בן לילה לצבא המגן על מולדתו. הישג נוסף של קדר כהיסטוריון הפועל גם במרחב הציבור הוא הספר שפרסם יחד עם פטר הֶרדֶה מאוניברסיטת וירצבורג, בו הם חשפו את עברו הנאצי של קרל בּוֹזְל. הלה היה מחשובי חוקרי ימי הביניים בגרמניה שאחרי 1945 והצליח להציג עצמו במשך שנים רבות כלוחם בנאצים, אף שלמעשה שיתף פעולה עימם.

קדר תרם תרומה חשובה גם למחקר ההשוואתי של ההיסטוריה העולמית. הוא דן בין היתר בתופעת הגירוש כתופעה בהיסטוריה העולמית; בתנאים להמשכיות תרבותית לאחר התמוטטות מדינית מוחלטת; בוויכוחים בין־דתיים ובנושאים רבים נוספים.

איכות עבודתו ההיסטורית של בנימין זאב קדר, היסודיות, המקוריות, רוחב היריעה של עבודתו ההיסטורית והתהודה הבין־לאומית האדירה שבה זכה העניקו לו מקום של כבוד בצמרת החוקרים בכל הנושאים שבהם עסק. קדר גם הנחה לא מעט תלמידים שהפכו בעצמם לחברי סגל באקדמיה הישראלית.

כל אלה, יחד עם מחויבותו להשכלה הגבוהה ולתרבות בישראל, הינם דוגמה ומופת לחניכה הכוללת הנחלת ידע, השראה ודבקות בהגינות ההיסטורית, והם הופכים אותו לראוי לפרס ישראל.

קורות חיים

בנימין זאב קדר הוא בין חוקרי ההיסטוריה הישראלים החשובים בדורנו. חיבוריו פורצי הדרך עיצבו מחדש את השיח המדעי ופתחו אופקים חדשים במגוון סוגיות היסטוריות, בהן סוגיית המפגש והדיאלוג הבין־תרבותי, חקר מסעי הצלב, חקר תולדות ארץ ישראל והקהילות היהודיות בה בימי הביניים, ההיסטוריה הפיזית של הארץ במאה הקודמת, היסטוריה עולמית ועוד.

פרופ' קדר מתגורר במודיעין, הוא אב לארנון וירדן, וסב לגאיה, טליה, איתן ועפרי.

לימודים

1958–1965 תואר ראשון בהיסטוריה וסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1961–1965 תואר שני בהיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1965–1969 תואר דוקטור בהיסטוריה של ימי הביניים, אוניברסיטת ייל, ארה"ב

תפקידים אקדמיים בארץ ובחו"ל

1969–2007 חבר סגל בחוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית בירושלים
1976–1977 עמית מחקר, Monumenta Germaniae Historica, מינכן
1981–1982 עמית מחקר, המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון
1995–2002 נשיא האגודה לחקר מסעי הצלב במזרח הרומי
1997–1998 עמית מחקר, המכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון
2001– עורך־מייסד של השנתון Crusades
2008–2015 חבר המערכת של הסִדרה Cambridge World History

תפקידים נבחרים במִנהל האקדמי

1987–1992 יו"ר ועדת המועצה להשכלה גבוהה למִכלול הסמינרים למורים
1990–1996 יו"ר הרשות לתלמידי מחקר, האוניברסיטה העברית בירושלים
1998–2001 מנהל־מייסד של ביה"ס להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים
2000–2012 יו"ר מועצת רשות העתיקות
2001–2005 מנהל המכון ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית בירושלים
2001–2007 יו"ר החטיבה למדעי הרוח, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2010–2015 סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

הוקרות ופרסים נבחרים

1998– חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2005– חבר־חוץ, Medieval Academy of America
2006– חבר־חוץ, Monumenta Germaniae Historica
2007 תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת חיפה
2019 פרס אמ"ת בהיסטוריה

מפעל חיים

ב"ז קדר נולד בשנת 1938 בניטרה, צ'כוסלובקיה, לאביו ד"ר שמואל קראוס ולאימו ד"ר לאה קראוס (לבית ייטלס), שניהם רופאים. בשנות השואה הצליח אביו למנוע את גירוש המשפחה בזכות עבודתו כרופא, ובשנת 1944, כשנכנס הצבא הגרמני לסלובקיה, הסתתרה המשפחה אצל איכרים במשך שבעה חודשים. בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה וקבעה את מושבה בכפר נטר שבשרון. בבית הספר היסודי למד ב"ז באבן יהודה, ובסיום לימודיו שם קיבל פרס הצטיינות על עבודה בהיסטוריה. אחר כך למד בתיכון עירוני ה' בתל אביב (שהוגדר אז בית ספר למצטיינים) ושם התמקד בהיסטוריה, ספרות וסוציולוגיה.

בשנת 1956 התגייס לשריון, ולאחר שחרורו ב־1958 נרשם ללימודי היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, אז בגבעת רם. מוריו בחוג לסוציולוגיה היו הפרופסורים יעקב כ"ץ ושמואל נח אייזנשטדט. "עם שניהם הייתי בקשר הדוק עד למותם", אומר קדר. בחוג לסוציולוגיה הושפע במיוחד מן הפרופסורים יהושע פראוור ויעקב טלמון. עוד בהיותו תלמיד לתואר השני החל להעביר תרגילים בהיסטוריה של ימי הביניים. ב־1965 סיים את לימודי המוסמך. את התזה כתב על מסעי הצלב, נושא שהמשיך לעניין אותו גם בשנים הבאות, וכמו כן כתב אז על ההמרה היהודית בגרמניה במאה ה־18 ועל האידאולוגיה של הטֶמפלֶרים הגרמנים בארץ ישראל במאה ה־19. גיוון התקופות ונושאי העניין יאפיין את גישתו המחקרית גם בשנים הבאות.

בשנת 1965 נשלח קדר מטעם האוניברסיטה העברית ללימודי התואר השלישי באוניברסיטת ייל בארה"ב, בהנחיית פרופ' רוברט לופז, מגדולי ההיסטוריונים של התקופה. בין השניים התפתחה ידידות שנמשכה שנים רבות, וקדר אף כתב את המבוא לתרגום העברי של ספרו החשוב לידתה של אירופה. בדוקטורט שלו עסק קדר בשאלה איך הגיבו סוחרים בג'נובה ובוונציה, מרכזי המסחר הגדולים באיטליה, על המשבר הכלכלי של המאה ה־14. "בדקתי איך משפיעה הכלכלה על המנטליות", מסביר קדר. את התשובות חיפש למשל בשמות שניתנו אז לילדים או לאוניות, ומצא מעבָר ברור משמות המייצגים תחושות של ביטחון לשמות המייצגים תלות בקדושים ומעידים על תחושת מצוקה.

בשנת 1969 שב ארצה והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית. אז החל לעסוק בפרסום הדוקטורט שלו כספר (Merchants in Crisis) ובכתיבת מחקרים נוספים המסתעפים ממנו. באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, גויס למילואים ושירת כחצי שנה בחטיבה 421 של חיים ארז, חטיבת השריון הראשונה שצלחה את התעלה. עם תום הקרבות, כשהחטיבה פרוסה ממערב לתעלה, כתב קדר את קורות הגדוד שבו שירת בזמן המלחמה. הדברים התפרסמו בספרו – אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד 'מחץ'.

בשנים הבאות עסק במקביל במספר תחומים, כשהוא מוסיף לבחון סוגיות בהיסטוריה של ג'נובה ומתרכז יותר ויותר בחקר מסעי הצלב, שהיו למוקד עיקרי של עבודתו. נוסף לאלו פנה לעסוק גם בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בימי הביניים. קדר מוצא קשרים בין תחומי עיסוקיו, שנראים במבט ראשון רחוקים זה מזה. כך, כרוניקן אירופי בן המאה השביעית המכונה פְרֶדֶגאר מספר על הרקליוס קיסר ביזנטיון שהיה חוזה בכוכבים, וחזה שעַם נימול יחריב את האימפריה שלו. כיוון שכך ציווה הרקליוס להרוג ביהודים, אך בהמשך התברר לו שמחריבי ממלכתו היו המוסלמים (נימולים אף הם). קדר לא הצליח למצוא את מקורו של הסיפור הזה, שנכתב כאמור באירופה, ורק כשהחל לחקור את תולדות היישוב בארץ ישראל מצא גרסאות ערביות של הסיפור בספר היישוב – ספר המקבץ מקורות על יהודי הארץ. "אז הבנתי שלפנינו סיפור שמקורו במזרח, התגלגל מערבה והועלה שם על הכתב בלטינית כבר בשנת 650, ואילו במזרח הוא המשיך להסתובב בעל פה והועלה על הכתב בערבית הרבה יותר מאוחר", אומר קדר, ומוסיף: "זה מדגים שכאשר אתה מתפרס על כמה תחומים, אתה רואה דברים שמומחים לתחום יחיד לא רואים".

נושא נוסף שהעסיק את פרופ' קדר עם השנים היה השימוש בתצלומי אוויר כמקורות היסטוריים. הוא החל להתעניין בנושא זה עוד בהיותו סטודנט, כשנתקל במקרה בספרו של גוסטאף דלמן משנת 1925 ובו מאה תצלומי אוויר של ארץ ישראל שאוויראים גרמנים צילמו בימי מלחמת העולם הראשונה. "ראיתי את הארץ ממעוף הציפור", הוא אומר. "אתה רואה פתאום איך הארץ באמת נראתה בשנים האלה". קדר הבין כי לפניו מקור אמין להכרת ההיסטוריה הפיזית של הארץ. ב־1976, בשנת שבתון שלו במינכן, למד את 2660 התצלומים של הטייסת הבווארית 304 אשר שמורים בארכיון המלחמה המקומי, ובהמשך עיין בתצלומים השמורים בקנברה (אוסטרליה) ולונדון, והצליח לקבל לידיו אוספים פרטיים של האוויראים הגרמנים. התצלומים שפרסם בספר מאיר עיניים (מבט ועוד מבט על ארץ ישראל) מאפשרים להכריע בחלק מן הוויכוחים בין פלסטינים ליהודים לגבי מצבה של הארץ בשלהי התקופה העות'מאנית. "מתברר שלשני הנרטיבים יש עוגן במציאות", הוא אומר.

כמה מעבודותיו של קדר משיקות למדעי הטבע. למשל, כשעסק בהמרה היהודית בגרמניה במאה ה־18, נתקל בדוח של מיסיונר הטוען שהמבנים הצלבניים בעכו איתנים כל כך משום שמקימיהם השתמשו בשמן זית לשם הכנת המלט, וכשעסק מאוחר יותר בג'נובה של המאה ה־14 נתקל במִרשם להכנת מלט שממליץ להשתמש בשמן זית ופשתן. לכן עלה בדעתו לבדוק אם חומרים אורגניים אלה נשתמרו במלט של מבנים מתקופת מסעי הצלב, והאם אפשר לקבוע את גיל המלט באמצעות בדיקת פחמן 14. הבדיקות במעבדות אכן העלו תאריכים מימי הביניים; "כך יכולתי להציע שיטה לתארוך מבנים מן התקופה שמעניינת אותי". גם כאן מוצא קדר תועלת בעיסוקיו בתחומים נפרדים: תוך כדי עיונו במנטליות סוחרים איטלקים במאה ה־14 ובהמרה יהודית במאה ה־18, הגיע לשיטה לתארוך מלט. כן עסק בקורותיו של חיים ויצמן וכתב את תולדות האזור שקמה בו עיר מגוריו, מודיעין.

מוקד חשוב נוסף של עבודתו הוא חקר ההיסטוריה העולמית. "כשבאתי לאוניברסיטה העברית קיוויתי שנעסוק בשאלות גדולות, כגון אלה של טוינבי", אומר קדר, "אבל לא כך היה". במשך השנים פרסם כמה מחקרים בתחום ההיסטוריה העולמית וההשוואתית, ואף התמנה לשמש חבר מערכת בסִדרה Cambridge World History. כשנבחר בשנת 1998 לשמש המנהל הראשון של בית הספר להיסטוריה באוניברסיטה העברית, החליט להנהיג קורס בהיסטוריה עולמית לכל תלמידי החוגים ההיסטוריים. מי שנבחר להעביר את הקורס היה יובל נח הררי, לימים פרופסור, והרצאותיו באותו קורס שימשו בסיס לספרו קיצור תולדות האנושות, שתורגם לעשרות שפות והיה לרב־מכר עולמי. "ראייה כוללת היא החמצן שדרוש למקצוע, כי בלעדיה אנחנו עלולים להפוך למומחים שיודעים יותר ויותר על פחות ופחות", הוא אומר, ומצטט את מורהו רוברט לופז: "עלינו לעשות מַקרו־היסטוריה עם מִיקרו־היסטוריה כחומר גלם".

ב"ז קדר לימד כארבעים שנה באוניברסיטה העברית והנחה תלמידי מחקר רבים. "בהוראה אתה פוגש אנשים צעירים שרואים את הדברים במבט רענן", הוא מסכם. "גם תלמיד שנה ראשונה יכול להעיר משהו שגורם לך לחשוב מחדש".

פרסומים נבחרים

    • אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד 'מחץ'. תל אביב 1975 (הקדמה: אריאל שרון)
    • מבט ועוד מבט על ארץ־ישראל: תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו, ירושלים ותל אביב 1991; מהדורה אנגלית מורחבת 1999
    • [עורך:] חיים וייצמן: מדען, מדינאי ומדינאי המדע, ירושלים 2015
    • מחקרים בהיסטוריה עולמית, בקורות היהודים וארץ־ישראל, ירושלים 2018
    • Merchants in Crisis: Genoese and Venetian Men of Affairs and the Fourteenth-Century Depression, New Haven 1976
    • Crusade and Mission: European Approaches toward the Muslims, Princeton 1984 (Princeton Legacy Library edition 2014)
    • (with Peter Herde) A Bavarian Historian Reinvents Himself: Karl Bosl and the Third Reich, Jerusalem 2011
    • From Genoa to Jerusalem and Beyond: Studies in Medieval and World History, Padua 2019
    • "טקס הנחת אבני הפינה לאוניברסיטה העברית בט"ו באב תרע"ח", תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, א, בעריכת ש' כ"ץ ומ' הד (ירושלים 1997), 90–119
    • "המוטיב הצלבני בשיח הפוליטי הישראלי", אלפיים 26 (2004), 9–40
    • "Noms de saints et mentalité populaire à Gênes au XIVe siècle", Moyen Age 73 (1967), 431–446
    • "Segurano-Sakran Salvaygo: un mercante genovese al servizio dei sultani mamalucchi, c. 1303-1322", Fatti e idee di storia economica nei secoli XII-XX. Studi dedicati a Franco Borlandi (Bologna 1976), 75–91
    • (with G. A. Mook:) "Radiocarbon Dating of Mortar from the City-Wall of Ascalon", Israel Exploration Journal 28 (1978), 173–176
    • "The Arab Conquests and Agriculture: A Seventh-Century Apocalypse, Satellite Imagery, and Palynology", Asian and African Studies 19 (1985), 1–15
    • "The Subjected Muslims of the Frankish Levant", Muslims under Latin Rule, 1100–1300, ed. J. M. Powell (Princeton 1990), 135–174
    • "The Cartographic Background of Rashi's Map of Canaan", Cartography in Antiquity and in the Middle Ages, ed. R. Unger and R. Talbert (Leiden 2008), 155–168
    • "Cultural Persistence Despite Total Political Collapse: The Role of Elites", Dynamics of Continuity, Patterns of Change: Between World History and Comparative Historical Sociology, In Memoriam Shmuel Noah Eisenstadt, ed. B.Z. Kedar, I. F. Silber and A. Klin-Oron (Jerusalem 2017), 71–93