מדינת ישראל, משרד החינוך
פרסי ישראל
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

שבתי טבת

share
שתפו עמוד:
שבתי טבת

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ה בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

שבתי טבת – עיתונאי, סופר והיסטוריון – מקדיש במשך יותר משלושים שנה את עתותיו לכתיבת ארבעת כרכי קינת דוד המספרים, דרך קורות חייו של דוד בן-גוריון, את תולדות היישוב העברי לקראת הקמת המדינה.

נימוקי השופטים

שופטים: מר מרדכי בן-פורת, יו"ר, פרופ' יחזקאל טלר, פרופ' רנה שפירא

שבתי טבת הוא עיתונאי, סופר והיסטוריון שהעשייה הקשורה בהקמת המדינה, בשנותיה הראשונות ובאנשים הקשורים בהן הם הנושאים שעניינו אותו ושעסק בהם כל שנותיו ברדיו, בעיתונות ובספרים שכתב.

טבת הקדיש שלושים שנה מחייו לכתיבת הביוגרפיה המונומנטלית של דוד בן גוריון, קנאת דוד, שהיא אחד המפעלים הביוגרפיים הישראליים החשובים בהיקפם ובאיכותם.

הביוגרפיה, ששלושה כרכים שלה כבר התפרסמו, הגיעה השנה אל קו הסיום עם יציאתו לאור של הכרך הרביעי והאחרון.

מפעל המחקר והכתיבה של שבתי טבת מביא את דוד בן-גוריון האדם, המנהיג והלוחם, את פועלו ואת משנתו, ובמקביל הוא מתעד את תולדות היישוב העברי ואת הקמתה ואת התפתחותה של מדינת ישראל. טבת ליקט, ניתח וארג ללא ליאות ובדייקנות אלפי פרטים קטנים ליצירה ספרותית-היסטורית חשובה ביותר, שהיא נכס צאן ברזל לחברה הישראלית ולעם היהודי.

בצד מפעלו זה פרסם טבת ספרים נוספים על תולדות היישוב בארץ ועל אישים ואירועים בחיי המדינה; ביניהם: חשופים בצריח על מלחמת ששת הימים, שעשוע ובתו על תרבות העוני בישראל, קללת הברכה על הממשל הצבאי בשטחים וביוגרפיה על משה דיין.

כישרונו של טבת להיכנס לעומקן של בעיות ולחשוף אותן והאכפתיות שלו למתרחש במדינה באו לידי ביטוי בצורה ברורה ומרתקת גם בסדרות שפרסם בעיתון הארץ בנושאים מגוונים הקשורים בחיי החברה במדינה.

שבתי טבת זכה בפרסים רבים, ורוב ספריו היו רבי מכר ותורגמו לשפות רבות.

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את מר שבתי טבת ראוי לפרס ישראל לשנת תשס"ה בתחום של מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קורות חיים

שבתי טבת – עיתונאי, סופר והיסטוריון – מקדיש במשך יותר משלושים שנה את עתותיו לכתיבת ארבעת כרכי קינת דוד המספרים, דרך קורות חייו של דוד בן-גוריון, את תולדות היישוב העברי לקראת הקמת המדינה.

מתגורר בתל-אביב. נשוי לאורה, אב לשלושה וסב לשישה.


לימודים והשכלה

  • בית-חינוך לילדי עובדים, תל-אביב
  • המוסד החינוכי במשמר העמק
  • גימנסיה שלווה, תל-אביב
  • האוניברסיטה העברית בירושלים
  • אוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, ארצות-הברית


עבודה עיתונאית

1946-1944: כתב בעיתון המשמר, ירושלים

1948-1946: כתב ביורק גזט, ניו יורק, ובהפילדלפדיה אינקוויירר, פילדלפיה

1960-1946: כותב תסכיתים – לקול ירושלים ולקול ישראל

1983-1950: כתב מדיני, כתב משוטט וחבר מערכת הארץ

פרסים ואותות

1965: פרס כינור דוד על המחזה אל תגעו בנוימן

1967: פרס איטליה לתסכיתים

1987: פרס דוד בן-גוריון

1988: National Jewish Book Award

1990: פרס ראש הממשלה

מידע נוסף

שבתי טבת נולד ב-1925 במגדל-צדק שליד פתח תקווה. הוריו, שפרה ודב טבצ'ניק, היו מחלוצי העלייה השלישית. משלח-ידם, גננת וחוצב, קבע את התחנות הראשונות בחייו: בנהלל שבעמק, באיילת השחר שבגליל, ברמת-דוד ובעתלית. את ביתם קבעו לבסוף בחולותיה של תל-אביב. בשל נדודיו בארץ בעקבות עבודותיהם של הוריו הוא התחנך בבתי-ספר רבים, בהם בית החינוך לילדי העובדים בתל אביב, המוסד החינוכי במשמר-העמק וגימנסיה שלווה בתל אביב.

בעת לימודי לשון עברית, פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית על הר הצופים בירושלים שימש שבתי טבת כתב בעיתון המשמר. אחר-כך נסע לפילדלפיה כדי להמשיך את לימודיו לתואר שני בכלכלה ובסטטיסטיקה באוניברסיטת טמפל, ובעת שהותו שם התפרנס מעבודה בעיתונים היורק גזט והפילדלפיה אינקוויירר.

בשלהי אפריל 1948 נענה טבת לצו הגיוס של היישוב והפליג מניו-יורק לארץ על סיפונה של המארין קארפ עם קבוצת המתגייסים הראשונה, שמנתה 23 איש. למחרת הכרזת המדינה, כשהאנייה עגנה בנמל ביירות, נלקחה הקבוצה למעצר במחנה הצבאי בבעל-בק שבבקעת הלבנון. על-פי דרישתה של ממשלת ארצות-הברית הוחזרה הקבוצה לניו-יורק, ומשם הפליגה שוב והגיעה לנמל חיפה. בבואו לארץ התגייס שבתי טבת לגדוד השלישי של הפלמ''ח, ירד לנגב, ומשם הועבר למינהל כוח אדם במשרד העבודה ואחר-כך התמנה לסגן עורך העיתון במחנה. לאחר שחרורו, במאי 1950, הצטרף למערכת עיתון הארץ.

23 שנים היה שבתי טבת חבר מערכת עיתון הארץ ומילא שורה של תפקידים; בהם: סופר מדיני, כתב צבאי, כתב משוטט, בעל טור, שליח העיתון בפריז, כתב מיוחד (בצפון אפריקה, באירופה ובארצות-הברית) ולבסוף כתב חוקר.

במסגרת עבודתו בהארץ הקצה לו העורך, גרשום שוקן ז"ל, זמן לכתיבת ספרים, ובתקופה זו הוציא לאור 11 ספרים; בהם: חשופים בצריח (על קרבות השריון במלחמת ששת הימים), קללת הברכה (על תחילת הממשל הצבאי בשטחים), שעשוע ובתו (על תרבות העוני בישראל) ומשה דיין (ביוגרפיה).

ב-1981 זכה טבת במלגת מחקר מההיברו יוניו קולג' בסינסינטי. ב-1985, אחרי שוועדה אקדמית בינלאומית הסמיכה אותו לדרגת פרופסור-חבר (מחקר), מינתה אותו אוניברסיטת תל-אביב לעמית-מחקר במרכז-דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה. באותה שנה העביר בבית-הספר להיסטוריה של האוניברסיטה סמינר לתלמידי תואר שני על הנושא: "בן-גוריון וערביי ארץ ישראל". החומרים שהשתמש בהם לסמינר שימשו אותו, שנה אחר-כך, לספר העוסק בנושא.

ב-1973 כשהחל טבת את כתיבת הביוגרפיה על חייו של דוד בן-גוריון, היה בין גוריון עדיין בחיים, וטבת הספיק לראיין אותו ולקבל ממנו את הסכמתו ואת ברכתו לכתיבת הביוגרפיה. את כל זמנו ומרצו ייחד טבת בשלושת העשורים שחלפו מאז למחקר ולכתיבה של הביוגרפיה של דוד בן גוריון, קנאת דוד, המשקפת את תולדות היישוב בדרך להקמת המדינה. הביוגרפיה ראתה אור בארבעה כרכים ובחמישה כרכי-לוואי בעברית. במהלך הכתיבה "התעכב" טבת על תחנות "אחרות אך קשורות", לדבריו, שזכו לספרים משלהן, כמו רצח ארלוזרוב (1982), בן-גוריון וערביי ישראל (1986) הדרך לאייר (1987) ועונת הגז (כיתת יורים וקלב"ן) (1992).

קנאת דוד, הביוגרפיה הכתובה של בן-גוריון, ש"מסעה" החל עם צאתו של הכרך הראשון ב-1976, הגיעה לסיומה בסוף שנת 2004, כאשר ראה אור הכרך הרביעי, לקראת מדינה.

כשזכה טבת בפרס ראש הממשלה הוא אמר: "העבר הוא עתידו של כל היסטוריון, ואם יש להיסטוריה תפקיד ציבורי, הרי הוא בתחום העשרת עתידו התרבותי של כל עם."

פרסומים נבחרים

    • 1954: המשפחה הגדולה של שין טית
    • 1955: הילד שקראו לו רבקה
    • 1957: מסע צה"ל סיני
    • 1961: לישראלים בלבד
    • 1964: שפע וחרדה
    • 1968: חשופים בצריח; גדעונים
    • 1969: קללת הברכה
    • 1970: שעשוע ובתו
    • 1972: משה דיין
    • 1975: יומנים מאתמול
    • 1976: קנאת דוד – כרך א', הצעיר
    • 1980: קנאת דוד – כרך ב', איש מרות
    • 1982: רצח ארלוזורוב
    • 1986: בן-גוריון וערביי ארץ-ישראל
    • 1987: הדרך לאייר; קנאת דוד – כרך ג', הקרקע הבוער
    • 1992: עונת הגז (כיתת יורים וקלב"ן)
    • 1996: השנים הנעלמות; החור השחור – בן-גוריון והשואה
    • 2004: קנאת דוד – כרך ד', לקראת מדינה