מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' משה ברור

share
שתפו עמוד:
פרופ' משה ברור

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ב בתחום חקר הגאוגרפיה, חקר ידע ארץ ישראל וחקר הארכיאולוגיה.

משה ברור – פרופסור אמריטוס באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, מבכירי החוקרים בארץ בתחומי הגיאוגרפיה. עבודתו המדעית מתמקדת בחקר הגבולות, בחקר הכפר הערבי, בקרטוגרפיה ובייצור מפות. נולד בווינה בשנת 1919, ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1920.

נימוקי השופטים

פרופ' אליהו שטרן, יו"ר, פרופ' גדעון ביגר, פרופ' נורית קליאוט

פרופ' משה ברור נמנה על דור המייסדים של הגיאוגרפיה הישראלית, והוא מבכירי החוקרים בתחום. הוא חלוץ בתחומי פעולה רבים המשלבים עשייה אקדמית מהשורה הראשונה, הפצה של ידע גיאוגרפי לציבור הרחב ויישום של ידע גיאוגרפי בעשייה המדינית והאזרחית.

עבודתו המדעית מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: חקר הגבולות, כרטוגרפיה ויצירת מפות וחקר יישובים כפריים במזרח הים התיכון ובארץ ישראל בהתמקדות מיוחדת על הכפר הערבי בתקופת השלטון הבריטי ובמדינת ישראל. בכל התחומים הללו מחקריו של פרופ' ברור הם חלוציים, ובכולם קנה לעצמו מעמד מרכזי בקהיליית הגיאוגרפים בארץ ובעולם.

משה ברור היה הראשון מבין הגיאוגרפים בארץ שהעלה את חקר הגבולות בעולם ובארץ כנושא מרכזי במחקר. הוא חשף את רוב רובם של המסמכים המצויים בארכיונים ממלכתיים ובגופים ציבוריים באנגליה, בצרפת, בארה"ב, בתורכיה ובישראל, מסמכים הנוגעים לדרך קביעת מיקומם של הגבולות, התוויית מהלכם וסימונם על פני השטח. מאמריו וספרו העיקרי בנושא – "גבולות ישראל – עבר, הווה, עתיד" – זכו לתפוצה מדעית וציבורית רחבה, וספרו אף תורגם לערבית ביזמת מיניסטריוני החוץ בדמשק ובעמן, כמו גם במחלקות החוץ בארה"ב, בריטניה וגרמניה. מחקרי הגבולות של פרופ' ברור הם מהמתקדמים ביותר מבחינת הגישה המשלבת את יחסי הגומלין שבין הגורמים והדרכים ליצירת הגבול ובין אופי המרחב שבו הוא "הושתל". פועלו בנושא חקר הגבולות הביא למינויו ליועץ לממשלות ישראל בתחום של התוויית גבולות המדינה במהלך שיחות השלום עם מצרים, ובמיוחד בעת תיחום הגבול עם הממלכה הירדנית.

בתחום הכפר במזרח התיכון ערך פרופ' ברור את המחקר הגיאוגרפי המקיף ביותר שנעשה אי-פעם על הכפר הערבי בארץ ישראל. האבחנות והמסקנות של המחקר משוקעות ומלובנות בפרסומים רבים. הרבה מחומר המחקר מצוי כיום בידי רשויות ממלכתיות ומשמש מקור מידע בסיסי על הכפרים הערביים.

יותר מכול מזוהה פרופ' ברור בקרב הציבור הרחב בישראל כמדען החשוב ביותר בתחום חיבורם של אטלסים גיאוגרפיים שדורות של תלמידים מתחנכים על פיהם. פעולתו הכרטוגרפית באה לידי ביטוי בפרסום שורה של אטלסים לרמות החינוך השונות, מבתי הספר היסודיים ועד לאוניברסיטה. האטלסים שהוא פרסם עוסקים בעולם כולו וכן באזורים גיאוגרפיים מיוחדים כמו המזרח התיכון, דרום אמריקה, רוסיה והרפובליקות העצמאיות. האטלס על רוסיה ועל הרפובליקות העצמאיות יצא בשפה האנגלית, ואטלסים לבתי ספר יצאו גם בשפה הערבית. כחלוץ בתחום עריכת האטלסים היה על פרופ' ברור לבנות מאגר של עשרות אלפי תעתיקים עבריים ולערוך עשרות מפות חדשות המותאמות לצורכי המשתמש הישראלי. נוסף לאטלסים פרסם פרופ' ברור שמונה עשרה מפות קיר שהן תרומה נוספת לתשתית הנדרשת להפצת ידע גיאוגרפי בחברה הישראלית.

פרופ' ברור הוא מייסד החוגים לגיאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב (יחד עם פרופ' אלישע אפרת) ובר-אילן, ועמד בראשם כמה שנים. כמו כן הוא הנחה את לימודי הגיאוגרפיה בבית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל. מרצו וכישוריו הופנו גם לפעילויות בתוך הקהילה הגיאוגרפית, והוא שימש, בין השאר, נשיא האגודה וכן במשך 30 שנה חבר "ועדת המקצוע" בתחום של הוראת הגיאוגרפיה במשרד החינוך. שנים רבות היה חבר בוועדת השמות הממשלתית ועמית האגודה הגיאוגרפית הממלכתית בלונדון.

על כל אלה החליטה ועדת השופטים להעניק לפרופ' משה ברור את פרס ישראל בחקר הגיאוגרפיה לשנת תשס"ב.

קורות חיים

משה ברור – פרופסור אמריטוס באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, מבכירי החוקרים בארץ בתחומי הגיאוגרפיה. עבודתו המדעית מתמקדת בחקר הגבולות, בחקר הכפר הערבי, בקרטוגרפיה ובייצור מפות. נולד בווינה בשנת 1919, ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1920.

פרופ' משה ברור נשוי לרינה לבית אריסון, ולבני הזוג שלוש בנות ובן.

לימודים והשתלמויות

1934–1938 בית המדרש למורים "מזרחי", ירושלים – תעודת הוראה
1938–1939 אוניברסיטת לונדון – גיאוגרפיה וגיאולוגיה
1939–1942 האוניברסיטה העברית, ירושלים – גיאולוגיה ומתמטיקה
1945–1952 אוניברסיטת לונדון – גיאוגרפיה וגיאולוגיה
1947 B.Sc. בגיאוגרפיה ובגיאולוגיה
1950 M.Sc. בגיאוגרפיה
1958 ד"ר בגיאוגרפיה

תפקידים אקדמיים בארץ

1951–1958 מורה לגיאוגרפיה בסמינר למורים בית ברל (כיום מכללה)
1954–1969 מרצה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העממית, תל אביב
1964– חבר הסגל האקדמי בחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב
1964–1969 מרצה בכיר
1964–1998 חבר סגל ההוראה, המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בר אילן
1969–1970 סגן דיקן הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
1970–1978 פרופסור חבר
1980–1983 דיקן הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
1979–1988 פרופסור מן המניין
1989 פרופסור אמריטוס בתפקידי הוראה ומחקר באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1950–1951 מדריך במחלקה לגיאוגרפיה בקינגס קולג', אוניברסיטת לונדון
1973 פרופסור אורח באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור, ארה"ב
1975 פרופסור אורח באוניברסיטת אוטווה, קנדה
1977 פרופסור אורח באוניברסיטת מאסיי, ניו זילנד
1984 פרופסור אורח באוניברסיטת קייפטאון, דרום אפריקה
1985 פרופסור אורח בהאוניברסיטה הלאומית של צ'ילה, סנטיאגו
1988 פרופסור אורח באוניברסיטת מרילנד, ארה"ב

תפקידים אחרים

1941–1965 חבר מערכת היומון "הצופה", תל אביב
1940–1945 חבר מערכת היומון "פלסטיין פוסט", ירושלים
1953–1973 עורך בתחום הגיאוגרפיה באנציקלופדיה העברית, ירושלים
1963–1997 חבר ועדת הגיאוגרפיה במשרד החינוך
1968–1980 חבר הוועדה הבינלאומית ליישובים כפריים באיגוד הגיאוגרפי הבינלאומי
1984–1985 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת הגבולות של אילת
1986–1987 יועץ גיאוגרפי למדינת ישראל בשאלת גבול ישראל-מצרים, בוררות טאבה
1993 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת גבולה הדרומי של חיפה
1994 חבר ויועץ גיאוגרפי במשלחת ישראל למשא ומתן על הסכם השלום עם ממלכת ירדן
1995 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת הגבולות של הרצליה
1995–2001 חבר המועצה של המרכז למיפוי ישראל
1996–2000 חבר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת גבולה הדרומי של תל אביב
1999 יו"ר ועדת החקירה במשרד הפנים בשאלת גבולותיה של ראשון לציון

מפעל חיים

"בעת שהותי בווינה בסתיו 1945, כשביקרתי במכון הגיאוגרפי Hoelzel הנחשב לאחד הטובים והמתקדמים ביצירה קרטוגרפית, עלה בדעתי שאפשר לנצל את השיתוק הכלכלי שבו הייתה שרויה וינה כדי להפיק אטלס גיאוגרפי עברי ראוי לשמו. מנהל המכון גילה עניין בהצעתי, והפגישה הולידה שורה של אטלסים בעברית בעריכתי". כך מספר פרופ' משה ברור, מבכירי הקרטוגרפים בישראל.

משה ברור נולד בווינה בשנת 1919. הוריו היו בוגרי אוניברסיטת וינה: אמו שרה בספרות, באנגלית ובצרפתית, ואביו אברהם יעקב, מאנשי העלייה השנייה, בגיאוגרפיה ובהיסטוריה. אביו היה חלוץ המחקר הגיאוגרפי המודרני של ארץ-ישראל. משה ברור עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1920, וגדל בירושלים. לאחר סיום בית הספר היסודי "תחכמוני" הוא למד בבית המדרש למורים "מזרחי" (כיום מכללת ליפשיץ). מנעוריו העסיק אותו אביו כשוליה בעבודתו המדעית. כשהיה בן 17 הצטרף לשורות "ההגנה".

בשנים 1938–1939 למד משה ברור באוניברסיטת לונדון גיאוגרפיה וגיאולוגיה. "כשהייתי בארץ לחופשת קיץ, פרצה המלחמה, והתחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית גיאולוגיה ומתמטיקה. באותו פרק זמן התקבלתי ככתב ביומון 'הצופה', ולאחר מכן ביומון 'פלסטיין פוסט'. במשך 25 שנים הייתי חבר מערכת 'הצופה', עד שזכיתי בתפקיד בכיר באוניברסיטת תל אביב".

בשנת 1945 נסע משה ברור ללונדון לשמש שם כתב. בסוף אותה שנה חזר ללמוד גיאוגרפיה וגיאולוגיה באוניברסיטת לונדון. הוא סיים את לימודי ה-B.Sc. בקיץ 1947, והפסיק את לימודיו כשפרצה מלחמת העצמאות ושב לארץ כדי להתגייס. כשהשתחרר מצה"ל חזר לעיתונו "הצופה". בסתיו 1949 שב ללונדון להמשך לימודיו, ובקיץ 1950 הוענק לו תואר M.Sc. והוא המשיך לקראת התואר השלישי בהנחיית פרופ' C.B. Fawcett. עבודת המחקר שלו, שעסקה בגבולות ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי ומדינת ישראל, נמשכה שבע שנים, ובסיומה זכה בתואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון. כששהה בלונדון הכין פרופ' ברור את התעתיק העברי לכ-30 אלף שמות גיאוגרפיים.

בקיץ 1950 הסתיימה הכנת האטלס העברי במכון Hoelzel בווינה. "שום מו"ל בארץ לא היה מוכן לממן את ההוצאה לאור" הוא מספר. "הוצאת 'יבנה' בתל אביב הסכימה לקבל על עצמה את השיווק, אם יסופק לה האטלס. בעזרת כספים שעלה בידי לגייס הודפסה מהדורה של אטלס מצומצם, שהגיעה לארץ בסתיו 1950. המהדורה נמכרה תוך שבועות מעטים. אז ניאותה הוצאת 'יבנה' לממן את הוצאות האטלס ואף את הכנת האטלס המלא. בשנת 1955 העברתי את כל החומר הקרטוגרפי של האטלסים מווינה לארץ, ומאז הם מודפסים במרכז למיפוי ישראל". בארץ עלה בידיו להרחיב את האטלסים ולהכניס בהם שיפורים רבים מבחינה מדעית, גיאוגרפית וקרטוגרפית.

בסוף שנת 1952, לאחר נישואיו, חזר משה ברור לארץ. כאן הורה גיאוגרפיה בסמינר בית ברל ושימש עורך בתחום הגיאוגרפיה של המזרח התיכון באנציקלופדיה העברית, שבה גם כתב ערכים רבים. במקביל היה העורך לענייני חוץ בעיתון "הצופה". לאחר כינונה של אוניברסיטת תל אביב נתמנה ברור בשנת 1964 להורות בה קורסים בגיאוגרפיה של המזרח התיכון ובגיאוגרפיה מדינית. באותה שנה גם הוזמן על ידי אוניברסיטת בר אילן להורות קורסים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון. "בשתי האוניברסיטאות האלה אני פעיל בהוראה ובמחקר מאז ועד היום". בשנת 1966 יזם והקים את החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו עד 1973, ושוב בשנים 1976–1979. ב-1968 הקים את המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן ועמד בראשה עד 1971. עם כניסתו לאוניברסיטת תל אביב עבר לפעילות אקדמית מלאה, וחידש את המחקר בנושא הגבולות שהוא עוסק בו לסירוגין עד היום. בשנים 1968–1987 ערך מחקר מקיף על הכפר הערבי תוך שיתוף תלמידיו, ובתקופה זו נבדקו כ-280 כפרים.

בין תפקידיו הרבים האחרים שימש פרופ' ברור יועץ לממשלת ישראל בנושא הגבול עם מצרים לקראת הבוררות על עתיד טאבה, והכין את חומר הרקע הגיאוגרפי לצורך זה. כך גם היה חבר המשלחת הישראלית למשא ומתן עם ירדן להתוויית גבול השלום בין שתי המדינות, וכן חבר הוועדה המכינה לקראת המשא ומתן עם סוריה בשאלת הגולן והגבולות. פרופ' ברור היה יו"ר ועדות חקירה ממשלתיות של משרד הפנים לגבי שינוי גבולות הערים (אילת, חיפה, הרצליה, ראשון לציון, קריית מלאכי ועוד). במשך 30 שנה היה חבר "ועדת המקצוע" בגיאוגרפיה של משרד החינוך בארץ וחבר ועדת השמות במשרד ראש הממשלה. הוא גם עמית (Life Fellow) של האגודה הגיאוגרפית המלכותית בלונדון.

בשנת 1973 הופיע "האטלס האוניברסיטאי" של פרופ' ברור, שעליו ועל עוד כמה מעבודותיו החשובות הוא אומר: "בהכנתו טרחתי כחמש שנים בארץ ובמכונים קרטוגרפיים בחו"ל. באטלס זה מוכנסים עדכונים, תיקונים וחידושים פעם בכמה שנים. באותו פרק זמן חיברתי עם פרופ' יהודה קרמון ז"ל את 'אטלס המזרח התיכון'. בעשרים השנים האחרונות ראו אור כמה אטלסים כלליים ובנושאים אזוריים מיוחדים בעברית, בערבית ובאנגלית – בארץ ובחו"ל – פרי עבודתי המדעית. כך גם הכנתי וערכתי את כל החומר על המזרח התיכון ועל צפון מזרח אפריקה עבור The Columbia Gazetteer of the World בשלושה כרכים בהוצאת אוניברסיטת קולומביה בשנת 1998".

פרסומים נבחרים

פרופ' משה ברור כתב מאות מאמרים מקצועיים בכתבי עת שונים, פרסם וערך עשרות מפות, וכתב וערך 19 ספרים ואטלסים, ובהם:

    • אטלס גיאוגרפיה רגיונלית של המזרח התיכון, יבנה, 1964 (עם י' קרמון)
    • אטלס אוניברסיטאי, המכון הגיאוגרפי הלצל, וינה, יבנה, 1973
    • "הקו הירוק" – גבול הגדה המערבית, אוניברסיטת תל אביב, 1980
    • גבולות ישראל – עבר, הווה ועתיד, יבנה, 1988
    • Atlas of the Commonwealth of Atlas of the Middle East, Macmillan, 1988 Independent
    • States (ex Soviet Union), Simon and Schuster, 1995