מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' בלהה מנהיים

share
שתפו עמוד:
פרופ' בלהה מנהיים

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תשס"ג בתחום חקר הסוציולוגיה וחקר האנתרופולוגיה.

בלהה מנהיים – פרופסור אמריטוס בטכניון בחיפה, ממייסדי תחום הסוציולוגיה של העבודה בישראל ומבכירי הפרופסורים בתחום זה בארץ – נולדה בגרמניה בשנת 1929, ועלתה עם משפחתה לארץ בשנת 1936.

נימוקי השופטים

פרופ' אליעזר בן רפאל, יו"ר, פרופ' רבקה בר-יוסף, פרופ' ארנסט קראוס

פרופ' בלהה מנהיים הקימה את תחום הסוציולוגיה של העבודה בישראל, והיא מבכירי הפרופסורים בתחום זה. תרומתה לפיתוח תחום הסוציולוגיה של העבודה בארץ ייחודית בכך שנעשתה בלב הטכניון, בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. היא השכילה להחדיר להכשרת מנהלי התעשייה והניהול בישראל את הידע החברתי החיוני לניהול מושכל, והצליחה לבנות מסד מחקר מרשים שהוזן על ידי יחסי הגומלין עם מדעי הניהול. המטרה של פרופ' מנהיים הייתה לבסס את ההבנה של מכלול הגורמים בעבודה המשפיעים על פריון העובדים, על ערכי העבודה ועל שביעות רצונם של העובדים. פרופ' מנהיים השקיעה את מיטב מאמציה בבניית תכנית לימודים לתארים גבוהים במסלולים ייחודיים שונים – סוציולוגיה ארגונית, פסיכולוגיה תעשייתית, יחסי עבודה וניהול משאבי אנוש - והרחיבה את הנוכחות של נושאים אלה במסגרות לימוד אחרות בהנדסת תעשייה וניהול ובהנדסת מערכות מידע. שילוב תכנית אקדמית בתחום זה במסגרת פקולטה טכנולוגית הוא מודל ייחודי שמוסדות אחרים בארץ הלכו בעקבותיו.

עבודתה המחקרית של פרופ' מנהיים קידמה רבות את חקר הסוציולוגיה של העבודה. מחקריה עוסקים בשלושה חומים עיקריים: א. השפעת הסביבה הטכנולוגית על העובד; ב. איכות חיי העבודה, מרכזיות העבודה וערכי העבודה; ג. בחינת מצבם של עובדים במגזרים שונים. היא פרסמה עם פרופ' ג'אי טאב את הספר "הגורם האנושי בעבודה" שזכה בהצלחה מרובה ובהדפסות רבות, והמשקף את התיאוריות הארגוניות העיקריות וקושר אותן לתיאוריות סוציולוגיות-מבניות ופסיכו-חברתיות. הספר פתח למעשה פתח שטח ה ללימוד ולמחקר, וכיום אין אדם העוסק בשטח זה במחקר או בניהול שלא הושפע ממנו.

כמו כן חיברה פרופ' מנהיים במשך הקריירה שלה כארבעים מאמרים מדעיים אשר התפרסמו בחלקם הגדול בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם. עבודותיה גם זכו למספר רב של ציטוטים.

פרופ' בלהה מנהיים גם חיברה כחמישים דוחות מחקר בנושאים קונקרטיים שהיא חקרה. היא עמדה בראש פרויקטים רבי היקף, ועל בסיס זה גם הגיעה לפיתוח גישות מקוריות וחדשניות לנושאים כגון מרכזיות תפקיד העבודה בחיי היום-יום, על פי קטגוריות של עובדים ודרגות, תוך השוואות לפי מקצועות, רמות השכלה, מוצא ומגדר ובהתייחס להקשרים ארגוניים.

פרופ' מנהיים הקדישה תשומת לב רבה לסוציולוגיה אורבנית ולתכנון שכונות. השפעת מחקרים אלה ניכרת בקהילה המדעית הבין-לאומית, בקהילה המדעית הישראלית וגם במשק הישראלי. כפועל יוצא של מעמד זה משתתפת פרופ' מנהיים בכנסים בין-לאומיים וישראליים כמרצה, והיא לעתים משמשת חברה בוועדות המדעיות של כנסים אלה. פרופ' מנהיים הקימה בטכניון את המרכז לחקר האדם בעבודה, המהווה בית למחקרים מרובים בנושאי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של העבודה וניהול משאבי אנוש, וניהלה אותו.

נוסף לפעילותה האקדמית מילאה פרופ' מנהיים תפקידים שונים בוועדות המרכזיות בטכניון, והייתה גם לאישה הראשונה בתולדות הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול שכיהנה בתפקיד הדיקן. פרופ' מנהיים כיהנה גם כנשיאה של האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה.

פרופ' מנהיים הייתה גם חלוצה בנושא נוסף: היא הכניסה את המודעות לבעיית מעמד האישה במוסדות האקדמיים. היא הייתה הראשונה שעיצבה את תפקיד היועצת לנשיא הטכניון למעמד האישה, והטכניון הפך למוסד האקדמי הראשון בארץ שנתן הכרה לתפקיד זה. היא פעלה גם להעלות את המודעות לנושא באוניברסיטאות אחרות, וכיום שתי ועדות של הכנסת אימצו את המשימה של מיסוד הנושא בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל על בסיס המודל של הטכניון שפרופ' מנהיים עצבה.

כיום פרופ' מנהיים ממלאת תפקידים ציבוריים הכוללים חברות בוועדות שונות של המועצה להשכלה גבוהה; והיא גם חברה במועצה הלאומית למעמד האישה ובחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה.

פרופ' מנהיים היא מודל נערץ לחיקוי לנשים רבות באקדמיה ובתעשייה, שראו בה מקור השראה וידע שנתן להן את הבסיס ואת הביטחון להמשך דרכן. על חלוציותה, על עבודתה המתמשכת להקמה ולביסוס של הנושאים חקר האדם בעבודה וקידום מעמד האישה באקדמיה, על תרומתה למחקר ולחינוך חוקרים, אנשי מקצוע בתחום הסוציולוגיה של העבודה, מהנדסים ומנהלים ועל היותה מודל נערץ לחיקוי לנשים פרופסיונליות רבות – על כל אלה פרופ' בלהה מנהיים ראויה לקבל את פרס ישראל בתחום חקר הסוציולוגיה לשנת תשס"ג.

קורות חיים

בלהה מנהיים – פרופסור אמריטוס בטכניון בחיפה, ממייסדי תחום הסוציולוגיה של העבודה בישראל ומבכירי הפרופסורים בתחום זה בארץ – נולדה בגרמניה בשנת 1929, ועלתה עם משפחתה לארץ בשנת 1936.

בלהה מנהיים נשואה לחיים מנהיים, פרופסור אמריטוס בטכניון בחיפה, ולזוג שלושה ילדים: מיכל, עדי ודלית.

לימודים והשתלמויות

1951 אוניברסיטת קנזס, ארה"ב, תואר B.Sc.
1953 אוניברסיטת אילינוי, אורבנה, ארה"ב, תואר M.A.
1957 אוניברסיטת אילינוי, אורבנה, ארה"ב, תואר Ph.D

תפקידים אקדמיים בארץ

1957–1960 עמית מחקר בסוציולוגיה בטכניון, חיפה
1960–1965 מרצה לסוציולוגיה בטכניון, חיפה
1959–1969 מרצה ומרצה בכירה (כנספחת) באוניברסיטת חיפה
1965–1970 מרצה בכירה בטכניון, חיפה
1970–1980 פרופסור חבר בטכניון, חיפה
1980–1997 פרופסור מן המניין בטכניון, חיפה
1981–1997 קתדרת יגאל אלון למדעי האדם בעבודה בטכניון, חיפה
1997 פרופסור אמריטוס בטכניון, חיפה

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1965–1966 עמית מחקר באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארה"ב
1980–1981 פרופסור אורח באוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רסי, ארה"ב
1991–1992 פרופסור אורח באוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רסי, ארה"ב
1995 פרופסור אורח באוניברסיטה לטכנולוגיה, סידני, אוסטרליה
1996 פרופסור אורח באוניברסיטת רטגרס, ניו ג'רסי, ארה"ב

תפקידים אחרים

פרופ' בלהה מנהיים מילאה תפקידים אקדמיים, ציבוריים וחברתיים רבים, ובהם:

  • חברה בוועדת גלוברזון לתרבות יחסי העבודה במשק מטעם משרד העבודה
  • חברה בוועדה לבדיקת הפנסיה לנשים מטעם משרד העבודה
  • חברה בוועדה למדיניות הכשרת עובדים בכירים במינהל
  • הציבורי מטעם משרד ראש הממשלה
  • מרכזת הנושא מעמד האישה בטכניון (1987–1991)
  • נציבת תלונות הסטודנטים בטכניון (2001–2003)
  • חברה בוועדת העורכים של כתב-העת Sociology of Work and Occupations

חברות בארגונים

  • האגודה האמריקנית לסוציולוגיה
  • האגודה הישראלית לחקר יחסי העבודה
  • האגודה הישראלית לסוציולוגיה
  • האגודה הבינלאומית לסוציולוגיה
  • האקדמיה האמריקנית לניהול

מפעל חיים

נולדתי בשנת 1929 בעיר קלן שבגרמניה – מספרת בלהה מנהיים – הוריי, ילידי גליציה, באו בנעוריהם לאחר מלחמת העולם הראשונה לגרמניה, ובחריצות ובעמל רב בנו את פרנסתם במפעל קטן לייצור נעליים ובחנות למכירתם. בשנת 1936 עלינו לארץ והתיישבנו בתל אביב. הירידה במצבנו הכלכלי הייתה חדה, ואני זוכרת בצער את דמעותיה של אמי באותם ימים ראשונים בדירה הקטנטונת. עם סיום לימודיי בבית הספר היסודי, בשנת 1942, ניגשתי לבחינות "סטיפנדיה", שנערכו אז לראשונה על ידי העירייה. זכיתי להתקבל לגימנסיה בלפור היוקרתית, שבה ריכזו את ה"סטיפנדיסטים" התל אביביים. עם סיום בית הספר התיכון, בשנת 1946, יצאתי לשנת שירות בקיבוץ מנרה. שקלתי להישאר שם, אך הרצון להמשיך בלימודים משך אותי לירושלים. בתום שנת השירות נרשמתי ללימודי היסטוריה, אנגלית וחינוך באוניברסיטה העברית.

כמה שבועות לאחר תחילת הלימודים התקבלה החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל, ובירושלים רקדנו. אך כבר למחרת פרצו המאורעות, והסטודנטים נקראו להתגייס. כך צורפתי לגדוד החי"ש של הסטודנטים, שנקרא לימים "מוריה". באפריל 1948 קיבלתי כמה ימי חופשה וירדתי בשיירה לתל אביב, אך שוב לא היה אפשר לחזור לירושלים הנצורה, ואני חוילתי לצה"ל ושירתתי בחיל הקשר, ואחר כך כסמלת תרבות.

חזרנו ללימודים ב-1949, אך שיניתי מסלול ונרשמתי לסוציולוגיה. חשבתי שבאמצעות מקצוע זה, שבו לומדים את תורת החברה, אפשר לשפר את העולם.

במשך השנים למדתי כי תורה לחוד ומעשה לחוד. באותה תקופה נקשרתי עם מי שהיה עתיד להיות בעלי, חיים מנהיים. הוא נסע בשנת 1950 ללימודי הנדסת מזון בארה"ב, ואני נסעתי בעקבותיו וסיימתי תואר B.Sc. באוניברסיטת קנזס. את שני התארים המתקדמים סיימתי, בעזרת מלגות, באוניברסיטת אילינוי באורבנה. ב-1953 סיימתי את התואר M.A. בקרימינולוגיה בנושא של התארגנות קהילתית למניעת עבריינות נוער.

מאחר שבעלי המשיך את לימודיו לתואר דוקטור, החלטתי גם אני לעשות כן, והתקבלתי לסוציולוגיה. התיזה שלי לדוקטורט עסקה בהשפעות של קבוצות השתייכות והתייחסות על הדימוי העצמי, ומשקפת את ענייני המתמשך בזיקה שבין הפרט לבין המסגרות החברתיות. נושאים אלה המשיכו להעסיק אותי במרבית מחקריי. הייתה לי ההזדמנות המפרה לעבוד כאסיסטנטית במחיצתו של פרופ' פרד פידלר מאוניברסיטת אילינוי, שחקר תהליכי מנהיגות, והוא עזר לי לממן את מחקריי.

בשנת 1956 סיימנו, בעלי ואני, את לימודינו, ושבנו לארץ. אני קיבלתי משרת הוראה בבית הספר לעבודה סוציאלית בתל אביב ושימשתי מרצה במכון לפריון העבודה. שם הכרתי את פרופ' ג'אי טאב, שהגיע באותה עת לטכניון כדי לבנות לימודי חוץ ותכנית בלימודי ניהול כוח אדם. ג'אי טאב הציע לי משרת עמית מחקר כדי לכתוב ספר על הגורם האנושי בעבודה. כך החלה, בשנת 1957, עבודתי בטכניון. פרופ' פנחס נאור, שהקים את הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, הציע לי להצטרף לפקולטה זו. במשך כל השנים עסקתי במחקר, ובשנת 1965 הוצאתי את הספר "הגורם האנושי בעבודה", שיוזמו היה ג'אי טאב. ניסיתי לשקף בו את התיאוריות העיקריות בנושא ולקשור בין תיאוריות סוציולוגיות-מבניות ובין תיאוריות פסיכו-חברתיות. בעזרת תלמידי המחקר הרבים שהנחיתי פרסמתי למעלה מארבעים מחקרים אמפיריים בספרות המקצועית השפיטה וכחמישים דוחות מחקר. לאחרונה עסקתי יותר בדמיון ובשוני בין עמדות לעבודה של נשים ושל גברים. לשמחתי איני מוצאת הרבה הבדלים.

בפקולטה שלי מילאתי את כל התפקידים האקדמיים והמינהליים, החל מחברות בוועדות הוראה וראש שטח וכלה בדיקן הפקולטה. בשנת 1981 הופקדתי על הקתדרה ע"ש יגאל אלון למדעי האדם בעבודה, ומאז ניהלתי את מחקרי במסגרת זו. כן שירתתי בוועדות מרכזיות בטכניון רבתי. בשנת 1987 מוניתי על ידי נשיא הטכניון לתפקיד שנראה לי בזמנו משמעותי ביותר: "מרכזת נושא מעמד האישה בטכניון". היה זה מינוי ראשון מסוגו במוסד להשכלה גבוהה בארץ.

בתחום המקצועי אין דבר שנותן לי סיפוק רב יותר מאשר לראות כי רבים מתלמידיי תופסים משרות בכירות באקדמיה ובמשק ויש ביניהם פרופסורים ומנהלים. אני מקווה שתרמתי לזה, ואני יודעת שעשיתי תמיד כמיטב יכולתי, במסגרות שונות, לתרום לקידומם ולהצלחתם. לשמחתי היה לי עם מי לעבוד. אני גם סבורה כי בזמנים קשים עזרה לי האמונה התמימה והחזקה כי יצר לב האדם טוב מנעוריו.

פרסומים נבחרים

פרופ' בלהה מנהיים פרסמה עשרות מאמרים ומחקרים בכתבי עת מדעיים, בתקופונים ובספרים.

    • "הגורם האנושי בעבודה" (עם ג'אי טאב), דביר ועם עובד, 1965
    • The Influence of Reference Groups and Membership Groups on the Self- Image, University of Illinois, 1957