מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן

share
שתפו עמוד:
פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ט בתחום חקר עם ישראל.

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הוא החוקר המובהק של הגניזה הקהירית בדורנו, תלמידו וממשיך דרכו של פרופ' שלמה דב גויטיין, גדול חוקרי הגניזה בדור הקודם.
גילוי הגניזה הקהירית פתח צוהר לחקר ההיסטוריה של יהדות ארצות האסלאם בימי הביניים, והעשיר מאוד את הידיעות עליה. פרופ' פרידמן פיתח יכולת יוצאת דופן לפענוח כתבי היד שהתגלו בגניזה. הוא עוקב אחרי חליפות מכתבים, הלכות, קשרים והשפעות חברתיות ותרבותיות בכל מרחבי העולם המוסלמי של ימי הביניים, מספרד ועד תימן ועד להודו. 

נימוקי השופטים

פרופ' אניטה שפירא, יו"ר, פרופ' ישעיהו גפני, פרופ' איוון פרידמן

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הוא החוקר המובהק של הגניזה הקהירית בדורנו, תלמידו וממשיך דרכו של פרופ' שלמה דב גויטיין, גדול חוקרי הגניזה בדור הקודם.

גילוי הגניזה הקהירית פתח צוהר לחקר ההיסטוריה של יהדות ארצות האסלאם בימי הביניים, והעשיר מאוד את הידיעות עליה. פרופ' פרידמן פיתח יכולת יוצאת דופן לפענוח כתבי היד שהתגלו בגניזה. הוא עוקב אחרי חליפות מכתבים, הלכות, קשרים והשפעות חברתיות ותרבותיות בכל מרחבי העולם המוסלמי של ימי הביניים, מספרד ועד תימן ועד להודו. תקופות וסוגיות שהיו עלומות זכו על ידו להארה מדוקדקת. בעזרת ידיעותיו בחקר התלמוד וההלכה, והידע הפילולוגי וההיסטורי הנרחב שלו, הוא פרס תמונה של עולם יהודי־מוסלמי, שבו היו קשרי מסחר וקשרי תרבות, בד בבד עם מחלוקות והתנגשויות. שליטתו המעולה בשפה הערבית היהודית של ימי הביניים, לצד בקיאותו במכמני הדת והחברה המוסלמית, הניבו פירות במחקר ההיסטורי והפילולוגי כאחד. להלן כמה מהמרשימים ביותר בין מחקריו החדשניים של פרופ' פרידמן.

עשרות קטעי כתובּות שגילה בגניזה ושעליהן התבסס ספרו על הנישואין היהודיים בארץ ישראל חשפו תמונה שלא הייתה ידועה על ריבוי נשים (פוליגמיה) שהיה מקובל במזרח, ואף על השפעות מוסלמיות שחדרו לחיי הנישואין של החברה היהודית. מצד שני גילה פרידמן כתובּות שבהן נקבעה זכות האישה ליזום גירושין ללא הנמקה כלשהי. הגישה הארץ ישראלית למעמד האישה מגלה נטייה רבה מהמקובל לשוויון בנישואין ובמעמד האישה. ספר זה הוביל למחקרים בתחום חיי המשפחה היהודית בימי הביניים.

ספר הודו, עבודה מונומנטלית בת שבעה כרכים שהחל בה יחד עם פרופ' גויטיין, ועדיין ממשיך בה, מאירה יחסי גומלין וקשרי מסחר של רשת סוחרים יהודים שנפרסה בכל המרחב היהודי־מוסלמי של המאה ה־12. כל כרך בספר זה מוקדש לסוחר בארץ אחרת, והודות לעבודת נמלים של איתור ושחזור מוצגים לפנינו תיאור חייו של הסוחר, חיי משפחתו וקשריו התרבותיים ואף הכלכליים, וכך נחשפת תמונה של קהילה יהודית וקשריה עם קהילות אחרות. ראוי לציון מיוחד הספר המוקדש לסוחר בתימן, שמלמד רבות על הקהילה היהודית שם. ספר הודו כרך ד עוסק בקשרי סוחר יהודי ממצרים שנסע להודו, לתימן ולספרד, וחושף גם את קשריו המיוחדים של אותו סוחר, שהיה גם תלמיד חכם, עם רבי יהודה הלוי, שאת שירָתוֹ הביא לתימן. אגב כך פוענחו סוגיות בזיקה לריה"ל עצמו, כמו שנת חיבור ספר הכוזרי ועילת כתיבתו.

פרופ' פרידמן מצא ופענח בגניזה מכתבים של הרמב"ם ומסמכים עליו ועל בני משפחתו ובמיוחד על בנו, רבי אברהם. על סמך המסמכים שפענח הוא מציג את הרמב"ם, שהגיע למצרים כפליט, שבפעילותו החברתית היה למנהיג הקהילה היהודית שם, ולבד מעבודתו בתחום ההלכה עסק בפדיון שבויים ושאר עסקי ציבור. מעבודותיו עולה דמות של אדם שהיה לא רק פילוסוף אלא גם פוסק בענייני דיומא של הקהילה. בתוך מסכת זו משתלב נושא הקשרים שלו עם הקהילה היהודית בתימן וכיסופי הגאולה שם.
אחד הפירות של עבודתו על ספר הודו הוא מילון של ערבית יהודית, בן כאלף עמודים, המשמש כלי עזר שלא יסולא בפז לכל חוקר המבקש להמשיך ולחקור את הגניזה.

עבודותיו של פרופ' פרידמן הן עבודות אינטרדיסציפלינריות, המשלבות שליטה פילולוגית בלתי רגילה בשפה הערבית היהודית, יכולת פענוח מסמכים ושחזורם, ויצירת ההקשרים ההיסטוריוגרפיים בין התמונה שעולה מהם ובין התמונה שעולה מן ההלכה ומפסקי חכמים בכל רחבי המרחב היהודי־מוסלמי. בקיאותו יוצאת הדופן בעולם היהודי ובעולם המוסלמי של המאה ה־12 מאפשרת לו לצייר תמונה מקיפה, רבת השראה וחדשנית של אותו עולם, על הַקשרים בין יהודים ומוסלמים, על ההשפעות ההדדיות, ועל האילוצים שבהם חיו יהודים בתקופת מסעי הצלב, עת מצאו מקלט בארצות האסלאם.

פרופ' פרידמן העמיד תלמידים שהשתלבו במחקר והוראה במוסדות אקדמיים בארץ וממשיכים את שיטות עבודתו.

על עבודתו המחקרית החדשנית, המקיפה, והמשלבת בין תרבויות ותחומי מחקר, אנו מוצאים את פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן ראוי לקבלת פרס ישראל.

קורות חיים

מרדכי עקיבא פרידמן הוא פרופסור אמריטוס לתלמוד, מלומד רב־תחומי במדעי היהדות ומומחה עולמי לגניזת קהיר. מפעליו ארוכי השנים בחקר הגניזה הניבו פירות רבים וחשובים להבנת החברה היהודית במאות הראשונות של האלף השני לספירה בשורה של תחומים – בהיסטוריה, בהלכה ובמחשבה, בשפה ובתרבות. פרופ' פרידמן הוא תלמידם־ממשיכם של גדולי החוקרים במדעי היהדות מן הדור הקודם, והוא ממשיך את מסורת המחקר בגילוייו החדשניים ובמסירותו להוראה לדור הבא.

פרופ' מרדכי ומרים פרידמן מתגוררים בגני תקווה. הם הורים לנתן, יעל, תמר ומשה וסבים לארבעה־עשר נכדים ונינה אחת.

לימודים

1958–1962 תואר ראשון, מדעי היהדות והאסלאם, אוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה
1958–1962 תעודת הוראה ותואר ראשון, מדעי היהדות, מכללת גרץ, פילדלפיה
1960–1961 לימודי יהדות ואסלאם, האוניברסיטה העברית
1962–1966 תואר שני ותעודת רב, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק
1964–1969 תואר דוקטור, מדעי היהדות והאסלאם, אוניברסיטת פנסילבניה

תפקידים אקדמיים בארץ ובחו"ל

1969–1970 פרופסור חבר לתלמוד, המכללה למדעי היהדות College of Jewish Studies, שיקגו
1970–1973 מרצה, החוג ללימודי לשונות המזרח הקרוב, אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי
1973–1978 מרצה בכיר בחוג לתלמוד, אוניברסיטת תל אביב
1974–1978 מורה מן החוץ, אוניברסיטת בר־אילן
1978– פרופסור בחוג לתלמוד, אוניברסיטת ת"א (מ־1981 מן המניין, מ־2009 אמריטוס)
1980–1981 חוקר אורח, המרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת הרווארד
1990–1991 חוקר אורח, המכון ללימודים מתקדמים על שם אננברג, אוניברסיטת פנסילבניה
2000 חוקר ופרופסור אורח, המרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת הרווארד

תפקידים נבחרים במִנהל אקדמי

1978–1980, 1989–1990, 1991–1996 ראש החוג לתלמוד, אוניברסיטת תל אביב
1978– חבר המערכת, דיני ישראל
1995– חבר הוועד הפועל, חברת מקיצי נרדמים
1995– חבר הוועד הפועל, קרן הרב דוד משה ועמליה רוזן

הוקרות, מענקים ופרסים נבחרים

1974–2019 כעשרה מענקים, האקדמיה הלאומית [הישראלית] למדע
1980–1981 מענק גוגנהיים (Guggenheim)
1982 פרס יצחק בן־צבי לחקר תולדות ארץ ישראל
1988 פרס עיריית חולון לחכמת ישראל ולתרבות תורנית ע"ש משה חיים שפירא ז"ל
1995–2011 מופקד הקתדרה לתרבות היהודים בארצות האסלאם ולחקר הגניזה ע"ש יוסף וסיל מייזר, אוניברסיטת תל אביב
1999–2003 National Endowment for the Humanities
2001– חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2004 פרס גורן־גולדשטיין למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
2011 פרס יצחק בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
2014 פרס שזר לחקר תולדות ישראל

מפעל חיים

מרדכי עקיבא פרידמן נולד בשנת 1941 לאימו דבורה (דורותי) לבית דִיטש, ילידת פילדלפיה, בתם של פליטי הפרעות בקישינב, ולאביו שלום יוסף פרידמן, סוחר, פליט מן העיירה פאבוליץ' שבאוקראינה. המשפחה הייתה חברה בבית הכנסת המקומי הקונסרבטיבי הר ציון, שם למדו הילדים בתלמוד תורה (Hebrew School) במקביל ללימודים בבית ספר ממלכתי ציבורי. "בתלמוד תורה היו בין המורים תלמידי חכמים וחוקרים, ביניהם פרופ' נחום סרנה, שכבר אז השפיע עליי במדעי היהדות ובמחקר", נזכר פרידמן. חוויה משפיעה ומכוננת מבחינתו הייתה היציאה השנתית למחנה הקיץ "רמה" של התנועה הקונסרבטיבית; במחנה דיברו עברית ולמדו תורה ורבים מן המדריכים והמורים שם השפיעו עליו עמוקות. השפיע עליו גם אחיו הבכור שמא יהודה פרידמן, לימים חתן פרס ישראל, "הוא היה מורי הראשון בתלמוד", אומר פרידמן.

 

בשנת 1958 נרשם ללימודים במחלקה ללימודי המזרח באוניברסיטת פנסילבניה, שם למד מדעי היהדות והאסלאם; "שם התחלתי ללמוד עם מורי ורבי, גדול חוקרי הגניזה, פרופ' שלמה דב גויטיין". כבר מן השנים הראשונות החל להיות עוזר מחקר של פרופ' גויטיין בתחום חקר הגניזה, תחום המלווה את פרידמן עד היום הזה. מורים נוספים שלו באותה מחלקה היו פרופ' משה גרינברג, לימים חתן פרס ישראל ופרופ' אפרים ספייזר. במקביל ללימודיו באוניברסיטה למד במכללת גרץ למדעי היהדות.

 

בשנה השלישית ללימודי התואר הראשון נסע לשנת לימודים אחת באוניברסיטה העברית בירושלים, בה למד מדעי היהדות והאסלאם מפי גדולי החוקרים של התקופה, בהם הפרופסורים אברהם גולדברג, גרשם שלום, אברהם מלמט, מאיר קיסטר, יחזקאל קוטשר וזאב בן־חיים. "הייתי נער בן תשע־עשרה אבל לא הייתה לי בעיה להשתלב בלימודים כשווה בין שווים; המורים קירבו אותי", הוא נזכר באותה שנה.

 

בשנת 1962 נסע לניו יורק ללימודים בבית המדרש לרבנים באמריקה (הסמינר התאולוגי היהודי; JTS), שם למד ארבע שנים. "בית המדרש לרבנים באמריקה באותן שנים היה המוסד החשוב ביותר בעולם למדעי היהדות, וזה היה בראש ובראשונה בזכות החותם של פרופ' שאול ליברמן, גדול חוקרי התלמוד", מסביר פרידמן, "שני האישים הללו – גויטיין וליברמן – היו רבותיי המובהקים. הם הענקים שעל כתפיהם אני יושב". נוסף להם למד אצל חוקרים מובהקים רבים אחרים, בהם חיים זלמן דימיטרובסקי ודוד הלבני, שניהם חתני פרס ישראל. בבית המדרש לרבנים קיבל תואר שני במדעי היהדות ותעודת רב.

 

בשנת 1964 הזמין אותו פרופ' גויטיין לשוב לאוניברסיטת פנסילבניה וללמוד אצלו לתואר שלישי. כך בשנתיים האחרונות ללימודיו בניו יורק נסע פעם בשבוע לפילדלפיה ללימודים. בשנת 1965 נישא למרים שור, תלמידת המכללה למורים של הסמינר התאולוגי היהודי. לימים נולדו להם ארבעה ילדים.

 

גויטיין היה עסוק אז במחקרו המונומנטלי על החברה היהודית בארצות האסלאם על פי ממצאי התעודות מן הגניזה (A Mediterranean Society). באותם ימים התכונן לכתוב בנושא המשפחה. "גויטיין הזמין אותי בציפייה שאכתוב דוקטורט על הנישואין והגירושין לאור כתבי הגניזה", מסביר פרידמן. גויטיין העמיד לרשות פרידמן את כרטסת תעודות הגניזה שלו, שהייתה מעין קטלוג של ממצאי הגניזה. "עברתי על יותר מאלף קטעים הקשורים לנושא הנישואין והגירושין", הוא נזכר. במהלך בדיקת החומר זיהה פרידמן כמה עשרות כתובּות המנוסחות שלא על פי המנהג הרווח מימי הביניים ועד יום, הוא המנהג הבבלי, אלא על פי מנהג ארץ ישראל הקדום. כך התגבש נושא המחקר לדוקטורט – חקר הכתובות במנהג ארץ ישראל הקדום. "השינויים בכתובּות הללו הם מהותיים", מסביר פרידמן. "הנישואין נקראו 'שותפות' ולאישה ניתנה הזכות ליזום הליכי גירושין בלי שום עילה חוץ מ'שנאת חינם' שלה כלפי בעלה". המחקר התפתח לימים לספרו Jewish Marriage in Palestine. אשר זיכה אותו בפרס יצחק בן־צבי (תשמ"ב).

 

בשנת 1969, אחרי קבלת תואר דוקטור, התמנה למרצה לתלמוד במכללה ללימודי היהדות (College of Jewish Studies) בשיקגו. שנה לאחר מכן עבר ללמד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. אחרי שלוש שנות הוראה במקום עלה עם אשתו וילדיו לארץ והתמנה למרצה בכיר ואחר כך לפרופסור בחוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.

 

פרופ' פרידמן חוקר בין השאר את ספרות התשובות של רבנו אברהם בן הרמב"ם. "בזמן שחיפשתי בגניזה תשובות חדשות, גיליתי קובץ של שאלות הלכתיות שנשלחו אליו מתימן בשנת 1215–1216", מספר פרידמן. חקר הקובץ הזה חשף שהוא נכתב כתוצאה מן הציפייה לחזרת הנבואה לקראת ביאת המשיח, ציפייה שיצק הרמב"ם ביהודי תימן באיגרת ששלח להם (איגרת תימן). גילוי קובץ התשובות הביא את פרידמן לכתיבת ספרו "הרמב"ם, המשיח בתימן והשמד".

 

בזכות הכשרתו וניסיונו, ובזכות מומחיותו המובהקת בספרות הגניזה, נעשה פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן למלומד רב־תחומי במדעי היהדות. הוא פילולוג בטיבו ומדובב את המקורות באשר הם, מחצרו של יהודה הלוי בספרד עד בית המשפחה הפוליגמית במצרים. "אני עוסק בתחומים רבים: בענייני החברה, ההיסטוריה, ספרות חז"ל וההלכה, ארץ ישראל, הסחר הבינלאומי, יהדות ספרד, הערבית היהודית ועוד", הוא מסביר. ריבוי התחומים ורוחב היריעה מתבטאים במגוון הפרסומים שהוציא עם השנים.

 

נוסף על החיבורים בענייני נישואין והרמב"ם ועוד, המשיך פרידמן על פי בקשתו של שלמה דב גויטיין את המפעל הגדול של "ספר הודו" שבו החל. זה ספר רב־כרכים המתחקה על קורותיהם של דמויות יהודיות, סוחרים שעסקו במסחר עם הודו הרחוקה והותירו תעודות רבות בגניזת קהיר. מן התעודות עולים פרטים מאלפים על הסחר באוקיינוס ההודי ועל החיים האישיים והמשפחתיים וחיי הקהילה של יהודים מהודו ועד ספרד, במאה השתים־עשרה בעיקר. הספר האחרון שיצא בסדרה זו הוא מילון מקיף לערבית היהודית של התקופה. "ספר הודו מפיץ אור על התופעה הכלכלית החברתית החשובה הזאת, ותרומתו גדולה להיסטוריה היהודית והעולמית בתקופה זו", מסכם פרידמן.

 

פרופ' פרידמן לימד תלמוד למעלה מארבעה עשורים באוניברסיטת תל אביב ושימש בה שנים רבות ראש החוג לתלמוד. כן לימד לימודי גניזה וערבית יהודית. נוסף לכך לימד שנים רבות באוניברסיטת בר־אילן. כמה מתלמידיו נעשו חוקרים חשובים בתחומי מדעי היהדות. "יש לי סיפוק רב מן החוויה הזאת של הוראה והרבה נחת מן התלמידים שלמדו אצלי וממשיכים את דרכי", הוא מסכם.

פרסומים נבחרים

    • ריבוי נשים בישראל: מקורות חדשים מגניזת קהיר, ירושלים תשמ"ו
    • הרמב"ם, המשיח בתימן והשמד, ירושלים תשס"ב
    • ספר הודו א–ג (יוסף אללבדי סוחר הודו הגדול; מצ'מון נגיד ארץ תימן וסחר-הודו; אברהם בן יג'ו סוחר ויצרן בהודו), ירושלים תשס"ט–תשע"א (עם ש"ד גויטיין ז"ל)
    • ספר הודו ד (א): חלפון ויהודה הלוי: לקורותיהם של סוחר משכיל ומשורר דגול על פי תעודות גניזת קהיר, ירושלים תשע"ג
    • ספר הודו ד (ב): חלפון הסוחר המשכיל והנוסע הגדול: תעודות מגניזת קהיר, ירושלים תשע"ג (עם ש"ד גויטיין ז"ל ובסיועו של א' אשור)
    • מילון הערבית־היהודית מימי הביניים לתעודות הגניזה של ספר הודו ולטקסטים אחרים, ירושלים תשע"ו
    • Jewish Marriage in Palestine: A Cairo Geniza Study, 1: The Ketubba Traditions of Eretz-Israel; 2: The Ketubba Texts, Tel Aviv–New York 1980–1981
    • India Traders of the Middle Ages: Documents from the Cairo Geniza (‘India Book’), Leiden–Boston 2008 (with S. D. Goitein)
    • "התערבות השלטון בקירואן בגירושי ארוסה: קטע חדש מקובץ גדול של שו"ת הגאונים (והערות לקטעים אחרים)", מיכאל ה (תשל"ח), עמ' רטו–רמב
    • "הלכות אישות בעקבות מעשים לבני ארץ־ישראל", תרביץ נ (תשמ"א), עמ' 209–242
    • "רשימות תלמיד בבית מדרש הרמב"ם באמונות ודעות ובהלכה", תרביץ סב (תשנ"ג), עמ' 523–585
    • "מחלוקת לשם שמים: עיונים בפולמוס התפילה של ר' אברהם בן הרמב"ם ובני דורו", תעודה י (תשנ"ו), עמ' 245–298
    • "זעקת שבר על ביטול אמירת הפיוטים: בקשה לפנות לסולטאן", פעמים 78 (תשנ"ט), עמ' 128–147
    • "משפחת אבן אלאַמְשַׁאטִי, בית מחותני הרמב"ם", ציון סט (תשס"ד), עמ' 271–297
    • "הרמב"ם, זוטא והמוקדמים: סיפורם של שלושה חרמות", ציון ע (תשס"ה), עמ' 473–527
    • "האישה וסחר הודו", י' הקר, ב"ז קדר וי' קפלן (עורכים) ראשונים ואחרונים: מחקרים בתולדות ישראל מוגשים לאברהם גרוסמן, ירושלים תש"ע, עמ' 157–185
    • "מנהג אבותיכם בידיכם: תשובה מן הגניזה על יום טוב שני של גלויות", תרביץ פג (תשע"ה), עמ' 557–603
    • "תלונה לסֻלטאן על ר' אברהם בן הרמב"ם", ציון פא (תשע"ו), עמ' 335–390
    • "הנגיד, הנשיא והרבנים הצרפתים: משבר בהנהגה בימי ר' אברהם בן הרמב"ם", ציון פב (תשע"ז), 193–266