מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

נתן שחם

share
שתפו עמוד:
נתן שחם

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשע"ב בתחום ספרות ושירה עברית.

נתן שחם הוא מהבולטים והפוריים בסופרי דור הפלמ"ח. בעשרות רומנים, סיפורים ומחזות הוא מציג סיפורים והוויי מאירועי מלחמת השחרור והקמת המדינה, מחיי הקיבוץ ומחיי התרבות, האמנות והיצירה בארץ. בדמותו משתלבים לוחם ואיש ספר, חקלאי, פועל ומוזיקאי, וכל אלה ועוד באים לידי ביטוי בשלל הדמויות – גברים ונשים – שהוא משרטט ביצירתו ביד אמן רגישה. כתיבתו של שחם נטועה עמוק בארץ ישראל ובלשון העברית, אך בה בעת היא כלל אנושית ועניינה בשאלות קיומיות אוניברסליות, דבר המסביר את הצלחתו בכל רחבי העולם.

נימוקי השופטים

נתן שחם, בן 87, מן הבולטים והחשובים בסופרי דור תש"ח. נמנה עם לוחמי הפלמ"ח שהניפו באילת את דגל ישראל המאולתר, דגל הדיו, מעמד שהפך לסמל לסיום הקרבות ולניצחון ישראל במלחמה על עצמאותה. אביו, הסופר והמסאי אליעזר שטיינמן, היה מהסופרים שתרמו לשידוד המערכות הדורי בימי העלייה השלישית ובימי העלייה הרביעית ולעליית כוחה של המודרנה התל אביבית. מראשית דרכו בולט נתן שחם ביצירתו הססגונית והעשירה – בסיפורת, במחזאות, בכתיבה תיעודית וכן בכתיבה ביוגרפית ואוטוביוגרפית. הישגיו המיוחדים בתחום הסיפורת עושים אותו ראוי בעינינו לקבל את פרס ישראל לשנת תשע"ב.

נתן שחם נולד בתל אביב בשנת תרפ"ה (1925) ולמד בגימנסיה הרצליה. משנת תש"ה (1945) הוא חבר קיבוץ בית אלפא, וספריו הראשונים שאבו את נושאיהם מחיי הקיבוץ. רבים מהספרים על הקיבוץ כתבו אנשים, שפרשו באמצע הדרך מן החיים הקומונליים, ואילו נתן שחם כותב את ספריו כאיש הקיבוץ, מתוך הקיבוץ. גם אם מסתמנת בספריו עמדה ביקורתית, ניכּר ממנה ש"נאמנים פצעי אוהב".

כתיבתו של נתן שחם מצטיינת בתבונה, ברגש, בדמיון ובמבע רהוט, הנשען על כל רובדי הלשון העברית. הוא יודע לשרטט ביד אמונה דמויות טיפוסיות וכן דמויות ייחודיות מן המציאות הישראלית, בעיקר אנשים שעיסוקם באמנות – באמנות הכתיבה, העיתונאות, הטלוויזיה, המוזיקה ועוד. נטייה זו לתאר בספריו את חייהם ולבטיהם של אמנים עושה את ספריו של נתן שחם לספרים "אַרְס פואטיים", המעמידים את מחשבת האמנות במרכזם. ספריו עתירי רעיונות, והוא יודע תמיד לתת לרעיונותיו ביטוי בהיר ומרתק של יוצר ואיש רוח מובהק. יצירתו עטורת פרסים, וספרים ומחזות שלו תורגמו ללשונות אחרות.

נתן שחם, כנר מחונן בזכות עצמו, ניגן שנים רבות ברביעיית כלי מיתר. הוא חיבר את הרומן המונומנטלי "רביעיית רוזנדורף", מפסגות יצירתו, על אודות רביעיית מיתרים בארץ ישראל המנדטורית. לכאן נמלטו בראשית שנות השלושים רבים מיהודי גרמניה לאחר המשבר הכלכלי ועלייתה של התנועה הנאצית. הספר מתאר בתבונה וברגש את פגישתם של ותיקי היישוב עם הפליטים מגרמניה, ואת חייהם של המוזיקאים במגדל השן של אמנותם. הספר הוא מופת של התבוננות רגישה בנפש האדם ושל אבחנות חברתיות והיסטוריות דקות ומדויקות. הספר, שנכתב בשנת 1987, זיכה את נתן שחם בשנת 1988 בפרס ביאליק לספרות יפה. במרוצת השנים חיבר נתן שחם חמישים וחמישה ספרים, ואלה משקפים ברהיטות ובכישרון רב את פניה המתגוונים והמשתנים תדיר של החברה הישראלית.

קורות חיים

נתן שחם מתגורר בבית אלפא, נשוי לקטינה ואב לשני בנים ובת, שהעניקו לו תשעה נכדים ושבעה נינים.

פעילויות ותפקידים עיקריים 

  • חקלאי ופועל תעשייה, קיבוץ בית אלפא
  • לוחם בפלמ"ח ובצה"ל
  • נגן ויולה ברביעיות קאמריות רבות
  • מזכיר קיבוץ בית אלפא (שלוש תקופות)
  • משנה ליו"ר רשות השידור
  • קונסול ישראל לענייני תרבות, ניו יורק
  • מנכ"ל ספריית הפועלים ובית ההוצאה המשותף עם הקיבוץ המאוחד
  • יו"ר הוועדה לספרות במועצה לתרבות ואמנות
  • יו"ר ועדת הכספים של אגודת הסופרים

יצירותיו העיקריות

רומנים

1956 אבן על פי הבאר
1960 חכמת המסכן
1968 גוף ראשון רבים
1972 הלוך ושוב
1975 עד המלך
1977 קירות עץ דקים
1983 עצם אל עצמו
1983 דממה דקה
1986 חוצות אשקלון
1987 רביעיית רוזנדורף
1992 סדרה
1996 לב תל-אביב
2001 צלו של רוזנדורף  
2005 פעמון בקיונג'ו
2006 קרן אקסודוס
2007 הרחק מטשקנט
2010 לוח חלק

קובצי סיפורים

1948 דגן ועופרת
1949 האלים העצלים (סיפורי מלחמה)
1952 תמיד אנחנו
1958 שיכון ותיקים (סיפורים מן הקיבוץ)
1962 ריח הדרים
1968 ספר הדיוקנאות
1975 דבר אל הרוח
1987 ארבעה בתיבה אחת
1989 ספר חתום
1991 דור המדבר
1993 נקניקיות חמות
1999 מכתב בדרך

ספרי מסע

1957 פגישות במוסקבה
1962 מסע בארץ כוש
1966 מסע בארץ ישראל
1968 מסע בארץ נודעת

היסטוריה וביוגרפיה

1967 קו לדמות – זאב חבצלת מפי רעיו
1968 שישה ימים
1970 אלף הימים
1971 אלבום הנח"ל
1984 ההר והבית – בית אלפא בששים ל"קהילתנו"
1994 דור הפלמ"ח בסיפורת ובשירה
2004 שלום חברים – דפים מארכיון פרטי

מחזות

1949 הם יגיעו מחר
1950 קרא לי סיומקה
1952 יוחנן בר חמא
1954 חשבון חדש

ספרי ילדים

1959 כבר מותר לגלות
1964 זבגלל
1972 מי שלח את הציפור

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1950 פרס הבימה, על "הם יגיעו מחר"
1958 פרס שלונסקי, על מכלול יצירתו
1961 פרס ההסתדרות, על "אבן על פי הבאר"
1986 פרס אקו"ם, על מפעל חיים
1988 פרס ביאליק, על "רביעיית רוזנדורף"
1993 פרס ניומן, אוניברסיטת בר אילן, על מפעל חיים
1992 פרס הספר היהודי, ניו יורק, ארה"ב, על "רביעיית רוזנדורף"
2003 "צלו של רוזנדורף" נבחר לאחד מחמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר
2005 פרס אידיאוויצו, איטליה, על "רביעיית רוזנדורף"

מפעל חיים

"לא רציתי להיות סופר. גדלתי בבית ספרותי, ראיתי את הסופרים מלינים על היחס של ראש העיר אליהם והחלטתי שלא אעסוק במקצוע, התלוי בדעותיהם של אחרים. גמרתי אומר להיות לוחם וחקלאי, כי זה מה שנחוץ", אומר נתן שחם על ילדותו.

נתן שחם נולד בתל אביב ב-1925, בנו של הסופר והעיתונאי אליעזר שטיינמן.את ילדותו בילה מתחת לשולחן מערכת כתב העת שערך אביו בבית ושיחק עם אחיו הבכור, דוד – סופר, עורך, עיתונאי ומתרגם – באותיות דפוס ובמילים. בשל כישוריו החל את  הלימודים בבית הספר בכיתה ב', וכשסיים את גימנסיה הרצליה, בגיל 17, התנדב לפלמ"ח. לאחר השירות, ב-1945, בא בעקבות אחיו וחברים מתנועת השומר הצעיר לקיבוץ בית אלפא, ושם נשאר עד היום.

בשנים הבאות הגשים את חלומו לעבוד בפלחה, אך לא ויתר על תחביבו מילדות – נגינה. הוא התחיל לנגן בגיל שמונה בכינור, לאחר מכן ניגן בוויולה וניצל כל זמן פנוי מן העמל בשדה לנגינה ברביעיות כלי קשת. בסוף 1947 שוב חויל שחם ונשלח לאבטח שיירות לירושלים ולמשימות נוספות. במלחמת השחרור לחם בקרבות רבים. לבקשת יגאל אלון קיבל במלחמה את תפקיד קצין ההסברה, תפקיד שהציב אותו בכמה מהמוקדים המרכזיים של הלחימה.

לפני המלחמה כתב שחם שירה. חוויותיו בשדה הקרב גרמו לו לעבור לפרוזה. "השירה נראתה לי חגיגית מדי והחיים היו פרוזאיים מאוד, "הוא מספר. ספרו הראשון "דגן ועופרת", ובו סיפורים קצרים על המלחמה, ראה אור לפני שוך הקרבות. "זה ספר הפרוזה הראשון שיצא במדינת ישראל", הוא מחייך.

לאחר זמן קצר כתב את המחזה "הם יגיעו מחר", העוסק גם הוא בדילמות של המפקדים במלחמת השחרור. המחזה הועלה ב"הקאמרי" וזכה להצלחה רבה. הוא תורגם לשמונה שפות והוצג ברחבי העולם. שחם שב אל הקיבוץ לאחר המלחמה, והמשיך לעבוד בפלחה. הוא המשיך לכתוב עשרות סיפורים קצרים, רומנים ומחזות, העוסקים בעיקר בחוויות מהמלחמה ובחיי הקיבוץ. "האהוב עליי ביותר מספריי הוא 'קירות עץ דקים', שעניינו בני אדם שחיים את חייהם של אחרים והוא כתוב בחלקו מנקודת מבט נשית".  

נוסף על העבודה החקלאית והכתיבה, עבד שחם בתעשייה הקיבוצית ומילא תפקידים ציבוריים רבים. שלוש פעמים היה מזכיר הקיבוץ, וכן חבר בוועדות שלו. כמו כן היה המשנה ליו"ר רשות השידור וב-1977 נשלח להיות הקונסול לענייני תרבות בניו יורק. "סברתי שהדרך הנכונה לקשור אלינו את יהודי ארה"ב היא באמצעות תרבות ושפה ורתמתי לכך את אבא אבן. כך נולד ספרו 'מורשת' שהיה גם לסדרת טלוויזיה מצליחה", מספר שחם.

לצד כל פעילותו, לא ויתר שחם מעולם על הנגינה, ובכל מקום מצא לעצמו רביעייה קאמרית להשתלב בה. "מוזיקה זה רגש טהור. איני יכול לתאר את חיי בלי נגינה של מוזיקה קאמרית", הוא אומר. "רביעייה קאמרית היא סוג של מיקרוקוסמוס – מעין קיבוץ של מוזיקה. הנגינה ברביעייה גם לימדה אותי לפצל את הקשב שלי. אני יכול לשמוע שישה אנשים מדברים ולהקשיב לכולם".

אהבתו של שחם למוזיקה קאמרית הולידה את ספרו המצליח ביותר "רביעיית רוזנדורף" (1987), על אודות ארבעה נגנים מגרמניה בתזמורת הארץ-ישראלית, המקימים גם רביעייה קאמרית. הספר זכה לשבחים רבים ושחם קיבל עליו, בין השאר, את פרס ביאליק. 14 שנים לאחר מכן פרסם שחם ספר המשך "צלו של רוזנדורף", שהיה אחד המועמדים הסופיים לפרס ספיר.

ב-1985 מונה שחם למנהל "ספריית פועלים" ועבד בה כעשרים שנה. הוא המשיך לעבוד גם לאחר שהופרטה. "פרשתי כי החלטתי להפסיק לנהל", הוא מספר. "החלטתי שבגיל 80 אפסיק להתערב בחייהם של אחרים וכך עשיתי".

"בגיל 81 יכולתי בפעם הראשונה בחיי להתמסר רק לכתיבה", הוא אומר. "הכתיבה, כמו הנגינה, היא אורח חיים. היו תקופות שהיה לי קשה לכתוב, אך לא הפסקתי. לכאורה הייתי צריך להתייאש מזמן – את בני דורי הורידו מסדר היום. מבחינתי זה כנראה צורך. ספרות היא איגרת לידיד נפש שאינך מכיר. אתה מפיץ הרבה, בתקווה שאחת מהן תיפול לידיו".