מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

אביהו מדינה

share
שתפו עמוד:
אביהו מדינה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ב בתחום הזמר העברי.

אביהו מדינה הוא זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי שיצירתו הענפה מגוונת, איכותית ופופולרית מאוד בחתך רחב של האוכלוסייה בישראל. אביהו תרם משמעותית בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה תקשורתית וממסדית של הזֶמר הישראלי ים תיכוני, ולהכרה בו כחלק בלתי נפרד מן התרבות הישראלית.

נימוקי השופטים

מר יהורם גאון, יו"ר, מר יוריק בן דוד, גב' חמוטל בן זאב־עפרון, מר יאיר ניצני

לחניו של אביהו מושפעים ממקורות רבים ומגוונים כמו משה וילנסקי נחום נרדי ונעמי שמר, לצד מוסיקה חסידית, פיוט ספרדי, שירת בני תימן, רוקנרול, פלמנקו, חזנות אשכנזית, מוזיקת קאנטרי ועוד.

מרבית שיריו של אביהו, אף שרובם נכתבו והולחנו בשנות השבעים, השמונים והתשעים, נחשבים לקלסיקה של הזמר הישראלי. שיריו מושמעים ומבוצעים גם היום ולהם מאות גרסאות שונות מוקלטות.

הנוכחות הבולטת של שיריו באירועים השונים גם בפי הדור הצעיר מוכיחה שאביהו הוא יוצר משמעותי ואיכותי אשר שיריו בולטים בעברית המופלאה שלהם היונקת מן המקורות ובמבנה המוזיקלי המוקפד והשלם שלהם, שברובם עברו את מבחן הזמן, ונותרו נכסי צאן ברזל גם לדורות הבאים.

כבר מראשית דרכו אביהו פרץ דרך והביא את הז'אנר הישראלי ים תיכוני להיות חלק טבעי מן היצירה הישראלית החדשה, ודרש לקבל יחס שווה בכל כלי התקשורת הישראליים, ובוודאי בכלי התקשורת הממלכתיים הממומנים מכספי הציבור.

על כן, בגין יצירתו הענפה, המשובחת והאיכותית, ובזכות כל העשייה המבורכת והאמיצה של אביהו מדינה לטובת שוויון והרגשת שייכות של כל אזרחי מדינת ישראל, סבורים אנו כי אין ראוי מאביהו מדינה לקבל את פרס ישראל.

מזל טוב לחתן פרס ישראל
השבח לאל
היוצר והזמר אביהו מדינה
הוא הזוכה השנה

אבינו הוא, אביהו
שהביא לפריצת דרך חשובה
במוזיקה הישראלית המתהווה
שירתו שירת קודש פייטן תהילים
ושיריו להיכלות גבוהים עולים

שבחי ירושלים
הללי אלוהיך ציון
כי אותך נעלה על ראש שמחתנו
בהתרגשות ובששון

לנר ולבשמים
אביהו מלכנו
שירים מדהימים
חקוקים בלבנו

לתפארת המדינה
אל תירא ישראל
נשבח ונהלל
את היצירה הישראלית
המסורת היהודית

והאר ליבנו בתורתך ובשיריך
ברכנו, אל תשליכנו, חג לי ולעמך
לשיר בקול ערב ארץ אהובה
הפרח בגני, הולך אדם והוא התשובה

יברך השם את שומרי השפה מטעימי הטעמים
הגייה עברית נכונה זה עונג ומטעמים
תודה לך אביהו על העיקשות, הנאמנות והדרך
בשירי תפילה קדוּשה וערך

שנמשיך לפעול לקידום הזמר העברי
להכיר להוקיר ולהודות זה מומלץ ובריא
לַיוצרים וְלַמבצעים הישראלים
המעשירים את חיינו
כישרונות בהם התברכה והשתבחה ארצנו

משוררים, מלחינים
וזמרים מובחרים
ברכות ואיחולים
ותודה על השירים

הללוהו בזמירות, ישתבח האל
לתפארת ואחדות מדינת ישראל
מזל טוב לאביהו מדינה, אתה ראוי ומוערך
עם ישראל שמח כל כך

ועל כן מצאה ועדת הפרס את מר אביהו מדינה ראוי לקבלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי.

קורות חיים

אביהו מדינה מתגורר בפתח תקווה, הוא אב לשלוש בנות (שיר, שלי ואור) וסב לשבעה נכדים.

תפקידי ציבור

2000–2005 חבר מליאת רשות השידור
2004–2005 ראש מדור זמר עברי במשרד החינוך
2006 חבר צוות ההיגוי של תעשיית המוזיקה הישראלית
2006–2011 יושב ראש אקו"ם

הוקרות

1995 פרס אקו"ם למפעל חיים למלחין בתחום הזמר העברי
2015 נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות הממלכתי
2016 אומן השנה, אוניברסיטת בר־אילן
2016 פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום המוזיקה

מבחר משיריו

אביהו מדינה כתב והלחין כארבע מאות שירים, ואלה מקצתם:

לילה בקהיר ("במלון השומר שהוא גם השוער")
מה נותר ("מה נותר מאלה")
ועם כל זאת ("ועם כל זאת אני יודע")
ילד גדול ("ילד גדול לא מבין את העולם")
שיר המאה ("כבר ארבעה דורות שבים למקורות")
עורה אדם ("קול קורא לי בחצות")
לשיר בקול ערב ("שמעו נא ידידיי זו עת להתפכח")
שבת מתנה ("אחכה ימים שישה")
יש לי נערה ("יש לי נערה קטנה, כה יפה ועדינה")
בית ישראל ("פקחתי עיניי בשכונת אוהלים")
סימנים של דרך ("יושב, חושב על אבא")
שירי נהדרת ("שירי נהדרת פצחי קולך בשיר")
מנגינות ("כמו נהר זורם")
שלום תברכנו ("מארץ רחוקה חזרתי")
הסירי צל ("הסירי צל, מחי את דמעתך")
לך ילדי ("עת לספר לך ילדי")
אמא טובה ("אמא טובה מסורה נותנת כוחה ונשמתה")
אמא אותך אני אוהב ("יש לך נשמה טובה")
אמא אמא ("רחוק רחוק, עמוק עמוק")
תפילה של אבא ("עברתי בים החיים הרים גיאיות ומישור")
הייתי ילד ("הייתי ילד מסודר, הייתי נער")
כואב ושר ("גם מבור אסיר כואב ושר לך")
רעיה ("רציתי שתהיי אם אוהבת")
למה אל ("למה אל יבשו סביב פרחי הבר")
אל נא תאמר ("אל נא תאמר כי אין לך תקווה ואין מושיע")
אלייך ("לך שרתי שירים לא מעט")
כמו תמיד ("איכה יישא אדם ואיך ישב דומם")
יום שישי הגיע ("יום שישי הגיע ומה טוב חלקי")
סוד המזלות ("מימי ראשית שמיים על העולם")
יפה אהבה ("יפה אהבה מתגשמת")
אישה ילדה ("אישה יפה מהממת תמיד כרוח סוערת")
לבד יושבת ("ראיתי איך עינייך היפות דיברו בלי קול")
כינור דוד ("לפני שנים רבות שמעו בארץ ישראל")
אנא אלי ("אנא אלי אם בא יומי")
ארץ אהובה ("ארץ של כוכב ואור")
עם הפינג'אן והקפה ("מי לא שכח עדיין")
הפרח בגני ("מיום אביב בהיר וצח אותך אני זוכר")
כבר עברו השנים ("כבר עברו השנים אך אזכור הימים")
תן לזמן ללכת ("כך נשב נשירה, עד בוקר יתעורר")
אבי ("אבי איתי בתוך ליבי")
להיות אדם ("לו הייתי בר מזל")

מפעל חיים

אביהו מדינה לוי נולד בשכונת שבזי שבתל אביב בשנת 1948 לאימו לאה לבית מיסק, ילידת ירושלים (1922), ולאביו אהרן, יליד צנעא (1917), צאצא למשפחת לוי־מדינה ממגורשי ספרד, מן העיר מדינה דל־קמפו. "אימא הייתה מוכשרת בשפות", מספר אביהו מדינה בשיחה בביתו שבפתח תקווה, "ואבא שלי היה חזן וזמר; הייתה לו להקה והוא היה מופיע באירועים, וגם ברדיו, בימי שישי". בזכות הופעותיו המוזיקליות היה האב דמות מוכרת בקרב קהילת עולי תימן בישראל.

כשהיה אביהו בכיתה א' עברה המשפחה לחולון, שם למד בבית הספר הממלכתי־דתי ישורון. בכיתה ה' עבר לבית הספר הממלכתי ברנר בתל אביב. "אבא שלי היה השמש של בית הספר והוא רצה שאהיה קרוב אליו, להשגיח עליי", נזכר מדינה. כשהיה בן 12 נפטרה אימו. בכיתה ט' החל ללמוד בתיכון מבואות ים אך לאחר מכן עבר ללמוד בקיבוץ כיסופים. "משם יש לי זיכרונות יפים מאוד. זו פעם הראשונה שהרגשתי חופשי בטבע. שום דבר לא היה קשה, לא הייתה משמעת ברזל. החופש היה מעל הכול – למדנו, עבדנו, וגם נהנינו".

"בילדותי המוזיקה הייתה אצלנו בבית כל הזמן", מספר מדינה. "אחי נדב ואני היינו המקהלה של אבא בבית, אבל זה עוד לא היה מרכז חיי". בשנת 1967 התגייס ושירת שלוש שנים בחיל השריון כמפקד טנק. בשנת 1970 השתחרר, ובעקבות משיכתו לעולם המוזיקלי החל לתכנן את כניסתו לתחום השירה.

"ב־1971 חיפשתי שער להיכנס דרכו לזמר העברי כמבצע", מספר אביהו מדינה. "באחד הימים שמענו בקול ישראל פרסום שהזמין כותבים ומלחינים לשלוח שירים לפסטיבל הזמר העברי ולפסטיבל המזרחי. כתבתי שני שירים, הקלטתי אותם בליווי הגיטרה של חברי אבנר צדוק, ושלחתי אותם לשני הפסטיבלים". לאחר כחודש קיבל מדינה הזמנה להגיע לוועדת הפסטיבל, שם נמסר לו כי השירים התקבלו אך המבצעים יהיו זמרים מקצועיים: אורי שבח (שביצע את "עונג שבת") ויגאל בשן (הוחלף לבסוף במשה הלל, והוא ביצע את "יעקב התמים"). כך, מבין שנים־עשר השירים בפסטיבל, שניים היו של מדינה. "הייתי בן 23 בלבד, כותב ומלחין אנונימי שאיש לא הכיר. הופתעתי מהעובדה שבפעם הראשונה שאני כותב ומלחין לפסטיבל, שני שירים שלי כלולים בו".

בשנה שלאחר מכן, 1972, שלח את "חידה את לי" לפסטיבל – ושוב נבחר. השיר בוצע בפי בועז שרעבי. בשנת 1973 שלח את "עורה אדם" ואת "שיר שמח" לאותו פסטיבל, ושניהם נבחרו וזכו במקום השני והשלישי. בסך הכול לפסטיבלי הזמר המזרחי באותן השנים נכנסו עשרה שירים שלו, וכולם הגיעו לאחד משלושת המקומות הראשונים.

במלחמת יום הכיפורים שירת כמפקד טנק. על אחד הקרבות הוא מספר: "בוקר אחד הייתה ארטילריה קשה ונשארתי לבד". בשלב מסוים הבחין בטנקים מצריים מתקדמים לעברו וביקש פקודת אש, אולם בגלל תקלה טכנית התותח לא ירה. לאחר שעלה בידו בקושי רב לטפל בתקלה הצליח סוף־סוף לירות. "הייתי טנק בודד שחיסל התקפה של גדוד טנקים מצריים". את סיפורו יוצא הדופן, שכתב במלואו בספרו שיצא לאחרונה "קורות ומנגינות", לא סיפר מדינה 45 שנה. בעידודו של ידידו האלוף יצחק בריק העלה את הדברים לראשונה על הכתב.

בשנת 1974 נישא ליהודית לבית גונטר טאוב־וורצל וברבות הימים נולדו להם שתי בנות, שיר ושלי. אחר כך נולדה לו בת נוספת, אור, וכיום יש לו שבעה נכדים.
בשנים הבאות נכנס לשותפות עם ידידו הזמר אורי שבח במפעל לליטוש יהלומים, שאותו החזיק עד תחילת שנות ה־90. "היו לי שנים־עשר פועלים", הוא מספר. "היהלומים היו הבסיס הכלכלי שלי, אף פעם לא מכרתי שירים".

בכל אותן שנים המשיך לכתוב שירים. ככל שהשירים הצליחו כך גברה הדרישה מצד זמרים מצליחים לקבל ממנו שירים חדשים שכתב, אך אלה כמעט שלא הושמעו ברדיו הממלכתי. "התקשורת אז לא קיבלה את הכתיבה בסגנון הזה, אבל הזמרים רצו שירים שיהיה להם מה לשיר בחתונות. כל אחד היה מזוהה עם שיר שהקהל מאוד אהב". ברדיו באותן שנים ניתן זמן מוגבל מאוד לזמר הישראלי הים תיכוני, אבל מאידך זה היה זמן מאוד מואזן. "גטו של שעה בשבוע", מכנה זאת מדינה, ומסביר: "היה צָמָא, המאזינים היו מורעבים".

עם זוהר ארגוב עבד בתחילת שנות השמונים. "בהתחלה הקשר היה של יוצר עם מבַצע מוכשר, אחרי זה היה אכפת לי ממנו גם ברמה האישית, כי הוא היה כישרון בלתי רגיל. ניסיתי לשים אותו על מסילה בריאה, לא הצלחתי". במהלך עבודתם המשותפת ביצע ארגוב כעשרה שירים של מדינה, בהם הלהיטים הגדולים שלו "הפרח בגני", "להיות אדם", "כבר עברו השנים", "אבי" ועוד.

בשנת 1989 החל בקריירת שירה, נוסף על הכתיבה וההלחנה שעסק בהן עד אז. באותה שנה יצא האלבום הכפול שלו "פרחי גני" בשיתוף עם שימי תבורי. בשנת 1991 יצא אלבום הסולו שלו הראשון שלו "אשר אהבתי", ושנתיים אחר כך האלבום "מה יהיה". בתקופה זו כבר החל להופיע בכל רחבי הארץ, במאות רבות של הופעות. בהופעות שיבץ בין השירים החדשים גם את הקלאסיקות שכתב ושביצעו אחרים במשך השנים. "נוכחתי לדעת שהקהל רוצה את השירים הישנים", הוא מספר. בשנים הבאות הוציא שישה אלבומים נוספים משיריו, מהם אוספים של שירים אהובים ומהם אלבומים של שירים חדשים.

"בשנות התשעים הייתה למוזיקה הישראלית הים תיכונית עדנה, התגלו כישרונות חדשים", מספר מדינה. בהשפעתו כחבר מליאה של רשות השידור (בבחירתה של השׂרה דליה איציק) עלה בידו להרחיב את שעות השידור היומיות של המוזיקה הישראלית הים תיכונית בערוצים הממלכתיים בישראל. "עד שהגעתי לא היה מי שידבר בשבילנו; דיברתי בשם קהל שלא קיבל שירות".

עם פתיחת התקשורת לשוק הפרטי, פתיחת התחנות האזוריות והערוץ השני, קביעת "הטעם המוזיקלי" הייתה נתונה לשיקולים של אחוזי ההאזנה. "המפרסם לא היה יכול לוותר על פלח שוק ענק", אומר מדינה. זה הביא לכניסה נרחבת יותר של המוזיקה הישראלית הים תיכונית לערוצי השידור בישראל ולשינוי עמוק בנוף המוזיקלי בישראל בכלל. במשך השנים שידר בתוכניות ברדיו ואף הרצה במכללות.

בשנים 2006–2011 שימש יושב ראש אקו"ם. בחירתו הייתה תוצאה של מאבק שניהל להורדת הסף של ההכנסות מתמלוגים לצורך חברוּת באגודה. "אמרתי – כולנו פרולטריון", מסביר מדינה. "הבנתי שהרבה יוצרים קטנים יאבדו את הזכות שלהם להצביע, במיוחד אלו שלא מושמעים ברדיו". מאבקו, שהיה סוציאלי בעיקרו, הביא לעליית ההכנסות של אקו"ם מכיוון שהוא העלה את תשלום התמלוגים ליוצרים בהשמעות פומביות באירועים – מהלך שעזר בעיקר ליוצרים שלא זכו להשמעות ברדיו אך זכו לפופולריות באירועים ציבוריים.

במשך חמישים שנה הרים אביהו מדינה את קרנה של המוזיקה הישראלית הים תיכונית הן באלפי לחניו ושיריו, שכה רבים מהם ניטעו בלב ליבה של תרבות המוזיקה הישראלית – חלקם אף משולבים כיום בנוסחי תפילה – והן בפועלו הציבורי למען ענף זה במוזיקה הישראלית על הבמה ומאחורי הקלעים.