מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

יוסף לוי (דקלון)

share
שתפו עמוד:
יוסף לוי (דקלון)

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשפ"ג בתחום זמר עברי.

יוסף לוי, המכונה דקלון, נחשב לאחד מעמודי התווך של הזמר הים־תיכוני הישראלי ואחד הזמרים המגוונים בז'אנר הזה, בו היה אחראי למאות להיטים שהפכו לקלאסיקות ישראליות. במהלך השנים הוציא למעלה מ־40 אלבומים.
דקלון החל את הקריירה שלו בתחילת שנות השבעים בכרם התימנים, שם ספג את האלמנטים שהפכו אותו ל"מלך החפלות", המשלב מזרחי וישראלי, קודש וחול.

נימוקי השופטים

השופטים: גב' מרגלית צנעני – יושבת ראש, מר אבי אוחיון – חבר, ד"ר אורי רום – חבר

יוסף לוי, המכונה דקלון, נחשב לאחד מעמודי התווך של הזמר הים־תיכוני הישראלי ואחד הזמרים המגוונים בז'אנר הזה, בו היה אחראי למאות להיטים שהפכו לקלאסיקות ישראליות. במהלך השנים הוציא למעלה מ־40 אלבומים.

דקלון החל את הקריירה שלו בתחילת שנות השבעים בכרם התימנים, שם ספג את האלמנטים שהפכו אותו ל"מלך החפלות", המשלב מזרחי וישראלי, קודש וחול.

למעלה מחמישה עשורים שבהם דקלון מנכיח בנו ובדורות הקודמים תרבות מוזיקלית עשירה ומלאה, שילוב אדיר בין קווים מקבילים ועולמות שונים.

מרבית שיריו של דקלון ו"צלילי הכרם" מוכרים כקלאסיקות ישראליות, ומהווים בסיס עצום לתרבות מוזיקלית גדולה. אין להתעלם גם ממספר האומנים השואבים השראה מדקלון ועשייתו – בין היתר, אהוד בנאי, סגיב כהן, הפרויקט של רביבו, ועוד ועוד.
"צלילי הכרם" של דקלון ומשה בן־משה (בן־מוש) היוותה אבן דרך במהפכה ובשינוי המזרחי. היא הביאה את המוזיקה המזרחית ואת להקות הקצב למקום הראוי להן בחברה הישראלית, למקום התרבותי הנכון להן בתוך המוזיקה הישראלית, וכיום היא נחשבת לאחד הז'אנרים הבולטים במדינה.

"צלילי הכרם" מהווה עד היום אבן פינה במוזיקה ובתרבות הישראלית. שירים כמו "גדליה רבע איש", "חנהל'ה התבלבלה", ו"איילת חן" היוו ציר חשוב ומרכזי שעליו נבנתה המוזיקה המזרחית הפופולרית, אך גם לא מעט מהרוק והפופ בארץ.
שורה ארוכה של אומנים ישראלים מבססים את המוזיקה העכשווית שלהם על קלאסיקות שדקלון נהג לייצר אי שם בשנות השבעים, שואבים מן הסאונד של "צלילי הכרם" והגיטרות האלמותיות ומלבישים אותם על מקצבים ולחנים חדשים, וכך מתחוללת בהדרגה מהפכה בעולם המוזיקה הישראלי.

בשנת 2003, באירוע לציון נעילת חודש הזמר העברי, העניקה כנסת ישראל את מגן הכנסת לדקלון, שהצטרף לפרסים נוספים שבהם זכה – בהם פרס אומנות לעם ופרס מפעל חיים של ארגון אשכולות.
דקלון, למרות היותו אחד מגדולי הכוכבים של הזמר הים תיכוני, ידוע באישיותו המיוחדת, נטולת האגו. איש צנוע ועניו שהמוזיקה זורמת בעורקיו.

אין ראוי מדקלון לזכות בפרס ישראל, בזכות תרומתו התרבותית, הקול החם, הייחודי והאהוב, הרפרטואר המשובח, והמזרחיות הגאה והבוטחת ששילבה ביד אומן בין סוגות וסגנונות: דקלון שילב בכל שנותיו בין מוזיקה מזרחית לרוקנרול מערבי, בין פיוט של בית הכנסת למוזיקה הפופולרית, בין שירי משוררים אשכנזים לבין שירת יהודי תימן.

בשירתו, דקלון העניק נופך ייחודי לזמר העברי, ובה משתקפת אישיותו הייחודית: נעים זמירות ישראל. הנשמה והנוסטלגיה של דקלון אינן פוסקות ומוסיפות להשפיע על יוצרים ומבצעים צעירים בני הדור הזה. הוא ישראלי, מאז ולתמיד.

על כן מצאה הוועדה את מר יוסף לוי, דקלון, ראוי לקבל את פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשפ"ג.

קורות חיים

יוסף לוי (דקלון) נשוי למרגלית. הם מתגוררים בתל אביב, הורים לחמישה וסבים לנכדים ונינים.

אלבומים

  • בזכרי ימים ימימה – 1975 (צלילי הכרם)
  • צלילי הכרם – 1975 (צלילי הכרם)
  • שושנת תימן – 1976 (צלילי הכרם)
  • זיכרונות בכרם – 1977 (צלילי הכרם)
  • להיטי זהב בתימנית – 1979 (צלילי הכרם)
  • יום שישי הגיע – 1981 (צלילי הכרם)
  • לשיר בקול ערב – 1984 (צלילי הכרם)
  • חפלה לכל החברים – 1986
  • מורי – 1987
  • יוצא לדרך – 1989
  • מסיבה עם דקלון לכל החברים – 1990
  • חפלה עם דקלון ובן מוש – 1991
  • זמר מתחדש – 1992
  • שר חצי יובל, חלק א' – 1994
  • שר חצי יובל, חלק ב' – 1994
  • שיח רעים – 1996
  • שירי מסורת, חלק א' – 1996
  • חפלה עם דקלון לכל החברים – 1997
  • לשיר בקול ערב – 1997
  • חפלה עם דקלון, אהובת לבבי – 1997
  • לחזור לבראשית, חלק 1 – 1997
  • לחזור לבראשית, חלק 2 – 1997
  • לחזור לבראשית, חלק 3 – 1997
  • לחזור לבראשית, חלק 4 – 1997
  • לחזור לבראשית, חלק 5 – 1997
  • מארח חברים בדואטים – 1998
  • שירי מסורת חלק ב' – 1998
  • שירי מסורת חלק ג' – 1998
  • שיר ותהילה – 1999
  • סוגרים מעגל – 2000
  • אין עוד מלבדו – 2001
  • צלילי הכרם – 2002
  • במיטב שירי מסורת – 2002
  • שר חצי יובל במשעולי הארץ – 2003
  • דקלון וחברים, חלק א' – 2003
  • דקלון וחברים, חלק ב' – 2003
  • זמר במשעולי הארץ, חלק א' – 2003
  • זמר במשעולי הארץ, חלק ב' – 2003
  • המיטב – 2006
  • שמח בטברנה – 2006
  • ריח בוסתנים – 2010
  • דקלון – מיטב המחרוזות בהופעה חיה – 2013
  • פרח המדבר – 2014 (עם סגיב כהן)
  • בשירי אהובה עוזרי – 2016 (עם סגיב כהן)
  • זה לא חלום – 2017 (עם סגיב כהן)
  • בין קודש לחול – 2018 (עם סגיב כהן)

מבחר שירים מוכרים ואהובים בביצועו של דקלון

אהובת לבבי
איילת חן
אילת
אסתר אסתר
אשאל אלוהיי
את חרותי
בבוסתנים
בדד ארעה צאני
בזכרי ימים ימימה
בנתיב מעורפל
בערבות הנגב
גדליה רבע איש
דוד יפה עיניים
דרור יקרא
האסיר
הביאני אל בית היין
הולך אדם
הכוכב
הלילה לילה
המורי הזקן
הפטנט מתימן
הקסם השחור
זכריה בן עזרא
חנהל'ה התבלבלה
חסידה צחורה
יה ריבון עולם
יודוך רעיוניי
יום שישי הגיע
יוצא לדרך
יותר מוארת
יער זקן
ישמח חתני
כותל המזרח
לוגם לוגם
למה הכנסתני לגנך
לנר ולבשמים
לשיר בקול ערב
מנוליה
מצהלות
נגנו לי שיר
נדם כל עוף
ניצוץ האהבה
נעלה נעלה
סורו מני
סימונה מדימונה
עזרני אל חי
עמק הפרחים
ערב של שושנים
עת יעלה ירח
צל עץ תמר
צליל ענבלים
קול קורא לי במדבר
רחל
שבחי ירושלים
שושנת תימן
שירי נהדרת
תבורכי ארצי

פרסים והוקרות

  • פרס אומנות לעם על תרומתו למוזיקה הישראלית
  • פרס מפעל חיים מטעם ארגון אשכולות
  • מגן כבוד מטעם הכנסת (2003)
  • יקיר העיר תל אביב – יפו (2017)
  • פרס אקו"ם על תרומתו לזמר העברי ולתרבות הישראלית (2019)

מפעל חיים

יוסף (יוסי) לוי, המכונה דקלון, נולד ב־1944 לשושנה ויעקב לוי, בכרם התימנים בתל אביב. "חדר אחד, שמונה נפשות, בלילה אתה רואה הכול מיטות", סיפר בריאיון ליואב קוטנר במסגרת פרויקט תיעוד יוצרים של מפעל הפיס, "אימא שלי הייתה שרה בחתונות בתימן". את הקרייירה המוזיקלית שלו החל כבר ב־1950, אז, כילד בן שש השתתף בתוכנית הרדיו "קול ישראל לעולי תימן" והשמיע קולו בשירי שבת.

כנער המשיך את דרכו המוזיקלית כשהופיע באירועים שנערכו בבית ספרו – בית הספר קלישר – ובשכונתו. אט־אט הפך לזמר חפלות, אז זכה גם לכינוי דקלון (מהמילה "דק") בשל היותו ילד רזה וזריז במשחקי הילדים. דקלון התחבר למשה בן־משה, "בן־מוש", והם הופיעו יחד – דקלון שר ובן־מוש מנגן.

"בהתחלה, משה משומר ודובל'ה (שלמה מורי) היו עושים חפלות, ואז היינו מצטרפים אליהם, אני ובן־מוש", סיפר דקלון בריאיון. "היו מזמינים אותנו והיינו שרים את כל השירים, שהופיעו אחר כך בתקליטים". בבוקר עבד הצמד בליטוש יהלומים, ובערב הופיעו בחפלות. עם פרוץ המשבר בענף היהלומים בישראל של שנות ה־70, המפעלים צמצמו הוצאות ופיטרו עובדים, ודקלון ובן־מוש נשלחו לביתם. "פיטרו אותנו ראשונים כי היינו מאחרים לבוא בבוקר בגלל החפלות", נזכר דקלון. "אמרו לנו: אתם באים מאוחר, תעברו למקצוע אחר; מאז לקחנו את השירה כמקצוע, זה נתן לנו דחיפה, אחרת אולי היינו נשארים חובבים".

הימים אז, ישראל של שנות השבעים, ימי פריחת המוזיקה היוונית בארץ (אריס סאן, טריפונס ועוד) והצמד בן־מוש ודקלון, שכונו דאז "דקמוש", הוזמנו לחפלות המוקדשות למוזיקה היוונית. "קראנו לעצמנו צלילי הבוזוקי", נזכר דקלון. בהדרגה הרחיבו את הרפטואר גם לשירים תימניים מהכרם, ובסוף הפכו לצמד עצמאי שמוזמן לאירועים בכל הארץ.

במהלך השנים הפך התחביב למקצוע של בן־מוש, כשהביא מלונדון גיטרה חשמלית ומכונת תופים, מה שאפשר לדקלון ולו להישמע כלהקה של ממש. מאוחר יותר שוּנה שמם ללהקת "צלילי הכרם" (על פי הצעתה של מרגלית, אשתו של דקלון), והיא הייתה ללהקה מיתולוגית, שלימים תהווה בסיס והשראה למבחר מוזיקאים ישראלים.

באותה התקופה חוללה "צלילי הכרם" מיזוג חדשני וייחודי בישראל של שנות השבעים – מוזיקה קצבית, שנקראה לראשונה מוזיקה מזרחית; זה היה שילוב חדש ונועז של מוזיקה יוונית, ערבית, ישראלית ותימנית־יהודית שורשית, קצת מתפילת בית הכנסת וקצת מהבית. "בתחילת הדרך היינו לבד בשטח", סיפר דקלון בריאיון. "לא היו הרכבים מזרחיים שעשו חפלות כאלו. זו הייתה תקופה של רוקנרול ולהקות צבאיות בארץ, אבל בסגנון הזה היינו יחידים, לצד 'להקת צלילי העוּד'. זה תפס בצורה בלתי רגילה. כמו אש בשדה קוצים. אנשים היו קובעים את האירועים שלהם לפי לוחות הזמנים שלנו ולא הפוך. היה צריך לקבוע איתנו שבעה–שמונה חודשים מראש כדי להצליח לשריין איזה ערב פנוי".

לאורך שנות חייו, במשך יותר מחמישים שנות עשייה מוזיקלית, כלל דקלון ברזומה האישי שלו מעל ארבעים אלבומים. "סולימן הגדול, שהיה מופיע במימונות, בא אליי ואמר שהוא מסתובב בפארקים ושומע את המוזיקה שלנו בכל מקום", סיפר דקלון. "קצת כמו זוהר ארגוב, שהתפרסם כשהקלטות שלו עברו מיד ליד".

את אלבום הבכורה שלהם, "בזכרי ימים ימימה", הוציאו דקלון ובן־מוש ב־1975. האלבום כלל שירים עבריים ישנים (ובראשם "חנהל'ה התבלבלה" שהפך ללהיט המזרחי הגדול ביותר בשנות השבעים), שירים עממיים מרוקאיים ("בזכרי ימים ימימה"), מוזיקה תימנית ("איילת חן") ושירים מסורתיים מזרחיים ("הביאני אל בית היין"). היועץ המוזיקלי של האלבום היה אביהו מדינה, ועל קטעי הגיטרה, הנשמעת כבוזוקי, היה אחראי בן־מוש. השיר "חנהל'ה התבלבלה" הפך ללהיט ענק ברדיו, וסימן את תחילתה של מהפכה מזרחית במוזיקה הישראלית. השיר הביא איתו הצלחה חסרת תקדים לאלבום, והוא נמכר בעשרות אלפי עותקים.

את אלבומם השני, "צלילי הכרם" שמו, הוציאו באותה שנה. באלבום שילוב בין שירים ישראליים ישנים כ"סורו מני" (אלכסנדר פן) ו"אני גדליה" (אלתרמן) ובין שירים עממיים ממקורות שונים, בהם "יער זקן", "הלילה", "אשאל אלוהיי", יודוך רעיוניי".

על ההשמעות ברדיו בשנות השבעים סיפר דקלון בריאיון ליואב קוטנר: "נסענו לירושלים לקול ישראל – אני, אביהו מדינה, אשר ראובני ואורי שבח – להתלונן למה כמעט לא משמיעים אותנו. ניגשנו לאחד העורכים שם ושאלנו אותו למה הוא לא משמיע את השירים שלנו. 'אני משמיע רק מה שאני אוהב', הוא ענה לנו. כלומר העורכים לא אהבו אותנו בהתחלה. זה לא דיבר אליהם. אבל זה דיבר לציבור הרחב".

אלבומם השלישי של הצמד יצא ב־1976, "שושנת תימן". צוות הנגנים הורחב מעט עם חליל ומנדולינה. ב־1977 הוציאו את אלבומם הרביעי "זיכרונות בכרם". יגאל חרד עיבד, ובין הנגנים בלטו כמה חברים מסצנות הפופ והרוק בישראל של אז. גם בתוכן האלבום ניכר שינוי. פרט לחידוש השיר "שלכת" היו בו שירים חדשים ומקוריים, בהם "זכרונות בכרם" ו"בלדה לנערה שגדלה", "לקראת שבת", "אהיה אשר אהיה" ו"איומה בהר המור", "שריקה", וגם שיר שאת מילותיו כתב דקלון: "ללחום בעדך מדינה".

במשך השנים המשיכו "צלילי הכרם" להוציא אלבומים נוספים, בהם "להיטי זהב בתימנית", שכלל בעיקר שירים של רבי שלום שבזי ולחנים תימניים עממיים.

תחת השם "צלילי הכרם" הוציאו אלבום אחד נוסף – "יום שישי הגיע" – ובו הציגו סולן נוסף וחדש לצד דקלון – חיים משה. "השתלבנו יחד באופן טבעי", סיפר דקלון בריאיון. האלבום, שיצא ב־1981, כלל בעיקר שירים ולחנים של אביהו מדינה, חתן פרס ישראל לשנת תשפ"ב, ביניהם "מנגינות", "יום שישי הגיע", "סוד המזלות" ו"הולך אדם הולך". סופה של צלילי הכרם הגיע באותה השנה, כשחיים משה פצח בקריירת סולו. אולם דקלון המשיך להיות פעיל במוזיקה הישראלית עוד עשרות שנים.

עם הזמרים שהשפיעו עליו הוא מונה את יהורם גאון, אריק איינשטיין, סטליוס קזנג'ידיס היווני, אלביס פרסלי, קליף ריצ'רד, הביטלס. "כשאני שומע זמר, אם הוא מדייק ושר טוב, עם קול טוב, אני נתפס עליו", אמר דקלון.

בעשור האחרון דקלון זכה להיות חלק גדול ומשמעותי מגל של תחייה מחודשת של מוזיקת החפלות, גם בקרב הדורות הצעירים שעוד לא נולדו כש"צלילי הכרם" היו קיימים. "בגיל שלי פתאום לפרוח, זה תמיד מזכיר לי את שרה אמנו. לאחר בשורת המלאך על הולדת הבן הצפויה לה, היא אמרה 'אחרֵי בְלוֹתִי הָיְתה לי עֶדְנָה', ככה אני מרגיש", אמר דקלון.

בשנים האחרונות שיתף פעולה עם הזמר סגיב כהן, אחרי ההצלחה של האלבום המשותף הראשון שלהם, ואלבום נוסף המוקדש לשיריה של אהובה עוזרי המלווה אותם בנגינתה. אמרה עליהם אהובה עוזרי: "דקלון וסגיב כהן עוטפים אותי בחיבוק ענק והם הזמרים שמסוגלים לבצע את השירים שלי הכי טוב, כי זה מגיע ממקום של אהבה הדדית".

"בדרך כלל הלחן זה פלטפורמה למילים, שדרכן אתה מעביר מסר", מסכם דקלון. "כמעט כל השירים שלי עם תוכן, עם מסר. אני משתדל".