מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

אסתר הרליץ

share
שתפו עמוד:
אסתר הרליץ

על הזוכה

מקבלת פרס ישראל לשנת תשע"ה בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

אסתר הרליץ – קצינה בצבא הבריטי ובצה"ל, דיפלומטית וחברת כנסת – היא אישה פורצת דרך במגוון רחב של תחומים. עוד מנעוריה תרמה רבות לביטחון המדינה בפעילות בארגון ההגנה. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי, ובמלחמת השחרור הייתה אחת הקצינות שנותרו בירושלים הנצורה.
בפעילותה הדיפלומטית הייתה בין מניחי היסודות לקשרים ההדוקים בין ישראל ליהדות ארה"ב ולממשל האמריקני, ונמנתה עם מקימי ועידת הנשיאים וועדת התביעות. היא הייתה שותפה למשא ומתן על השילומים ופעלה לחיסול החוב קצר המועד של ישראל לארה"ב.
בפועלה העשיר היא פרצה דרך לנשים במגוון תפקידים. היא הייתה האישה הראשונה ששימשה שגרירה של ישראל (בדנמרק) והיא כיהנה בוועדת החוץ והביטחון. הרליץ פעלה רבות במגוון תפקידים למען השוויון לנשים בישראל, ועסקה בתחומי החינוך, התרבות והאמנות. הגב' אסתר הרליץ המשיכה בדרכו של אביה – מופת לפעילות ציונית מסורה ונלהבת.

נימוקי השופטים

הרב ישראל מאיר לאו, יו"ר, אביגדור קהלני, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, פרופ' סוזי נבות, הגב' ליא קניג

הוועדה החליטה פה אחד להמליץ על הגב' אסתר הרליץ לקבל את פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

פעילותה של הגב' אסתר הרליץ מתפרשת על פני מגוון רחב של תחומים ונוגעת לביטחון המדינה, לתרבות, לקידום מעמד האישה, לפיתוח תחום ההתנדבות וכן לקליטת עלייה. הגב' הרליץ תרמה בפועלה גם מחוץ לגבולות המדינה, בשירות החוץ של מדינת ישראל. זה עשרות שנים עוסקת אסתר בעבודת התנדבות לקידום התרבות בישראל. היא אחת הדמויות המופלאות שחיות ופועלות בינינו וטביעות אצבעותיה ומעשיה ניכרים ברבים מתחומי חיינו.

מאז קום המדינה הייתה הגב' הרליץ חלק מן העשייה הדיפלומטית ופעילות ההסברה – כחלוצה ההולכת לפני המחנה וכפורצת דרך לנשים רבות שבאו בעקבותיה. כבר בשנת 1949 הייתה חברת המשלחת הישראלית לעצרת האו"ם בניו יורק, לשם חזרה עשרים וחמש שנים לאחר מכן להוביל יזמה, שהתקבלה פה אחד, להגדיל את מספר הנשים במשרות בכירות באו"ם.

הגב' אסתר הרליץ שימשה מזכיר ראשון בשגרירות ישראל בוושינגטון, ולאחר מכן קונסול ישראל בניו יורק ושגרירה בקופנהגן. בכך והייתה לשגרירה הראשונה בשירות החוץ הישראלי. כמו כן הייתה אחת מחברות הכנסת הראשונות שכיהנו בוועדת החוץ והביטחון.

תחושת השליחות שלה ורצונה לתרום לחברה ולמדינה ליוו ומלווים אותה מצעירותה ועד עצם היום הזה. הגב' הרליץ הקימה בשכונות ספריות ציבוריות בשיטת "המדף הפתוח", וראתה בהקמת ספריות אלו משימה מרכזית שלה. משימה אחרת שהעסיקה אותה הייתה הנחלת מיומנות הקריאה והכתיבה למבוגרים, בעיקר לנשים. היא הקדישה תשומת לב לתאטרון ולמוזיקה וארגנה קונצרטים בגנים ציבוריים בשכונות, וקונצרטים לנוער של התזמרת הפילהרמונית. על פעולותיה לקידום התרבות בתל אביב קיבלה אסתר את "פרס רוזנבלום" מטעם העירייה. אסתר הרליץ היא יקירת העיר תל אביב.

לגב' אסתר הרליץ מקום חשוב בעשייה ההתנדבותית בישראל. היא יזמה והקימה את "אות הנשיא למתנדב" המוענק על פעולות התנדבות של אזרחים - מבוגרים ובני נוער – אשר הרימו תרומה ייחודית לטובת המדינה והחברה בישראל. פועלם של אסתר הרליץ והמועצה הלאומית להתנדבות הביאו לכך שהיום כשליש מתושבי ישראל מתנדבים במגוון שטחי החיים: עזרה לאוכלוסיות במצוקה, סיוע לחולים, לנכים ולקשישים, טיפול בעולים חדשים, תרומה לאיכות הסביבה ועוד.

המועצה הלאומית להתנדבות, מייסודה של הגב' הרליץ, הביאה לתמורות משמעותיות בתפקוד הארגונים הגדולים והרשויות המקומיות וקבעה נורמות ודרכי פעולה חדשות בחברה הישראלית. במלחמות ישראל ובעתות חירום ניצחה אסתר הרליץ על מבצע ההיענות לפניות של אוכלוסיות במצוקה ועסקה בגיוס מתנדבים לעזרה.

הגב' אסתר הרליץ רשמה לה זכות ראשונים בתחומים רבים. היא דמות ייחודית בנוף האנושי הישראלי והיא משמשת אות ומופת לרבים.

על כל אלה מצאה הוועדה את הגב' אסתר הרליץ ראויה לקבלת פרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קורות חיים

לימודים והשתלמויות

1941 מסיימת לימודי הוראה, בית המדרש למורים על שם דוד ילין, ירושלים
1947–1948 לימודים בבית הספר לדיפלומטים של הסוכנות היהודית

תפקידים עיקריים ונקודות ציון 

1935– חברה בארגון ההגנה בירושלים
1935–1939 תלמידה במחזור הראשון של תיכון בית הכרם וחברת מועצת התלמידים
1941–1942 מורה לתלמידי כיתות ז'–ח', כרכור
1942–1946 חיילת וקצינה ביחידת הנשים של הצבא הבריטי (ATS), השתחררה בדרגת סגן (לויטננט); אשת קשר עם הקהילה היהודית במצרים
1946–1947 ניהלה מטעם הממשל הבריטי תכנית המשך לימודים למשוחררי הצבא שלימודיהם הופסקו
1948 מקימה ומפקדת פלוגת חיל הנשים (ח"ן) בירושלים הנצורה
1948 מראשוני עובדי משרד החוץ
1949 חברה במשלחת ישראל לעצרת האו"ם, בוועדה המדינית
1949 מצטרפת לכוח העזר למחלקה הערבית של הסוכנות היהודית, נפצעת בהתקפה על הבניין
1950–1954 מזכיר ראשון, שגרירות ישראל בוושינגטון
1954–1958 קונסול ישראל בניו יורק
1958–1962 יו"ר ועד עובדי משרד החוץ
1959–1963 חברת מועצת העירייה, תל אביב
1963–1966 מנהלת מחלקת ההסברה והאורחים, משרד החוץ
1966–1971 שגרירת ישראל בדנמרק, בין השאר בזמן מלחמת ששת הימים
1971–1973 יועצת ראש הממשלה לענייני התנדבות, מקימה ומנהלת את המועצה להתנדבות בישראל.\
1971–2010 נואמת מקובלת בסניפי המגבית והבונדס בעולם
1974–1977 חברת הכנסת השמינית (המערך), חברה בוועדת החוץ והביטחון, מיוזמי חוק ההפלות
1977–1981 יו"ר נעמ"ת בתל אביב יפו
1979–1981 חברת הכנסת התשיעית (המערך)
1981–2014 מנהלת הזמריה ותחרות הנבל הבין-לאומית; חברת הנהלה באיגוד החיילים המשוחררים
1980–2012 יו"ר ארגון ידידי דנמרק בישראל
1994 מפרסמת את ספרה האוטוביוגרפי "לאן אישה יכולה להגיע"

פרסים ואותות הוקרה

1980 מגן ראש הממשלה לקידום ההתנדבות
1996 אות דאנברוג, דנמרק
1996 יקירת העיר תל אביב יפו
1999 דוקטור לשם כבוד, היברו יוניון קולג', ירושלים
2001 ממדליקי משואות ההתנדבות בטקס הממלכתי ליום העצמאות
2002 פרס רוזנבלום על תרומה לקידום התרבות, עיריית תל אביב יפו
2003 אשת השנה, ארגון הדסה, ארה"ב
2003 אות השירות מטעם נשיא גרמניה
2012 נשיאת כבוד של תחרות הנבל הבין-לאומית והזמריה

מפעל חיים

"בכל התפקידים שלקחה על עצמה הצטיינה בשיקול דעת למופת, בתפיסה מפוכחת, ובכושר הסברה מעולה", כתב שר החוץ אבא אבן בהקדמה לספרה האוטוביוגרפי של אסתר הרליץ. "כל הישג שלה היה בגדר הבקעת חומה, כל מכשול היה לאתגר".

הרליץ נולדה בברלין ב-1921 למשפחה ציונית, ועלתה ארצה עם משפחתה כשהייתה בת שתים-עשרה. הם הקימו את ביתם בצפון תלפיות בירושלים, שכונה שהתפתחותה נעצרה במאורעות המרד הערבי, ובתיה הבודדים הפכו לאזור סְפָר. מגיל ארבע-עשרה הייתה הרליץ פעילה בארגון ההגנה ואף יצאה לשמירה חמושה ברובה.

לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון בית הכרם (כיום התיכון שליד האוניברסיטה) למדה חינוך בבית המדרש למורים על שם דוד ילין. ב-1941 הוסמכה ומונתה למורה בבית הספר היסודי בכרכור. בקיץ 1942 הייתה הרליץ לאחת הבנות הראשונות ביישוב העברי שהתגייסו לצבא הבריטי. "גם רציתי להילחם בגרמנים, וגם נעניתי לקריאת מוסדות היישוב", היא אומרת. את רוב שירותה – תחילה בדרגת סמלת ואחר כך בדרגת קצינה מפקדת על פלוגת אפסנאיות – עשתה במצרים. "כמו כל מגויסי היישוב, הייתי משרתם של שני אדונים – המלך הבריטי ומוסדות היישוב – כולל נציג ההגנה במצרים".

לאחר שחרורה מהצבא ניהלה מטעם השלטון הבריטי תכנית לחידוש הלימודים של מי שנאלצו להפסיקם עקב המלחמה. ב-1947 הייתה בקבוצה המצומצמת שהתקבלה לבית הספר לדיפלומטים שהקימה הסוכנות היהודית ערב קום המדינה. הלימודים הופסקו באִבָּם עם פרוץ מלחמת העצמאות, והרליץ גויסה להקים את בסיס חיל הנשים של צה"ל בירושלים הנצורה. כעבור כמה חודשים שוחררה מהצבא לדרישת משרד החוץ, שהיה אז בהקמה, ומונתה למנהלת מחלקת ארה"ב במשרד.

ב-1949 הצטרפה הרליץ למשלחת הישראלית למושב עצרת האו"ם. בתום מושב העצרת הועברה לשגרירות בוושינגטון, בדרגת מזכיר ראשון, וניהלה את הקשר עם משרד החוץ האמריקני ועם המוסדות היהודיים, ובהם מפעל ה"בונדס" (איגרות חוב שהונפקו לטובת מדינת ישראל).

בתום ארבע שנים בוושינגטון מונתה הרליץ לקונסול ישראל בניו יורק, ופעלה רבות להשפעה על דעת הקהל בעניין ישראל. היא תמכה בפעילות המוסדות היהודיים בעיר וטיפלה בקהילת הישראלים הגדולה. כמו כן שימשה "קונסול נייד" לבוסטון. קשריה הטובים בארה"ב סייעו להדוף את תכנית הממשל להטיל עיצומים על ישראל בעקבות מבצע סיני.

הרליץ התיידדה בארה"ב עם אלינור רוזוולט, אלמנת הנשיא, והקשר ההדוק סייע רבות לישראל. בין השאר העבירה רוזוולט מידע על מצב היהודים בברית המועצות לאחר ביקורה שם, ואף העריכה (נכונה) כי היהודים יורשו לעזוב.

עם שובה ארצה אחרי שמונה שנים בארה"ב יצאה הרליץ לחופשה ממשרד החוץ כדי להקים ולנהל את המחלקה לקשרים בין-לאומיים של מפא"י. המחלקה נועדה לאפשר קשר עם מדינות "בדרך" בעולם המתפתח, שמשרד החוץ היה מנוּע מליצור עמן קשרים רשמיים. במסגרת זו כוננה קשרים חשובים עם מדינות ומנהיגים באסיה ובאפריקה.

ב-1966 מונתה הרליץ לשגרירת ישראל בדנמרק, והייתה לאישה הראשונה העומדת בראש נציגות דיפלומטית מטעם מדינת ישראל. בתקופת מלחמת ששת הימים פעלה בשגרירות למען ישראל, ובין השאר דאגה להטיס ארצה את חייבי הגיוס. כמו כן, היא גייסה תרומות ועסקה בפעילות הסברה למען מדינת ישראל. הרליץ קידמה רבות מכירה של תוצרת חקלאית מישראל, ועודדה את צאתם של עשרות צעירים דנים להתנדבות בקיבוצים, והם נעשו מעין שגרירים של ישראל עם שובם. במהלך שירותה בקופנהגן נשלחה לשבועיים לאנגליה בזהות בדויה, לאחר שקצין הביטחון של השגרירות חשש לחייה.

הסופר ש"י עגנון, שביקר בקופנהגן כשקיבל את פרס נובל לספרות, כינה את הרליץ "שגרירה נאה למדינה נאה".

ב-1971 שבה הרליץ לישראל ומונתה ליועצת ראש הממשלה גולדה מאיר לענייני התנדבות. היא הקימה וניהלה את המועצה להתנדבות והפעילה מערך מתנדבים לסיוע לנוער ולמשפחות במצוקה. לימים הופעל מערך המתנדבים במלחמת יום הכיפורים ובקליטת גל העלייה מברית המועצות.

ב-1973 נבחרה לכנסת מטעם המערך, ומונתה לחברה בוועדת החוץ והביטחון. ב-1977 מונתה ליו"ר נעמ"ת בתל אביב, ועסקה בין היתר בהקניית מיומנויות הקריאה והכתיבה לנשים. כעבור שנתיים שבה לכנסת. 

הגב' אסתר הרליץ ניחנה באהבת המוזיקה, וכיוון שכך קיבלה עליה ב-1981 את ניהול הזמריה ואת ניהול תחרות הנבל הבין-לאומית בישראל. היא נשאה בתפקידים אלו בהתנדבות במשך כמעט שלושה עשורים, וכיום היא נשיאת כבוד של שני הגופים. כמו כן היא חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הגב' הרליץ ממשיכה גם כיום לפעול רבות למען העם והמדינה, ובעיקר לחיזוק הקשר בין ישראל לעם היהודי בעולם, נושא שהיא רואה בו חשיבות עליונה. היא מרצה מבוקשת, בעלת בלוג באתר "הארץ" ומשתתפת בשורה של תכניות באמצעי התקשורת.