מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
פרסי ישראל
הצהרת נגישות

מדינת ישראל,

משרד החינוך

חזרה לרשימה

יהורם גאון

share
שתפו עמוד:
יהורם גאון

על הזוכה

מקבל פרס ישראל לשנת תשס"ד בתחום זמר עברי.

יהורם גאון – זמר, שחקן ואיש טלוויזיה, השר כמעט יובל שנים את קורות ימיה של הארץ הזאת בשירי אהבת המולדת ובשירי הערגה לציון, בשירי קודש לצד שירי חול ובשירי אהבה, "קולה של ישראל" בזמר העברי – נולד בירושלים בשנת 1939.

נימוקי השופטים

גב' נעמי שמר, יו"ר, מר דודו אלהרר, מר יוריק בן-דוד

ועדת השופטים החליטה להעניק את פרס ישראל לשנת תשס"ד למר יהורם גאון על תרומתו ועל הישגיו המשמעותיים בתחום הזמר העברי.

יהורם גאון, איש ירושלים, בן זקונים לרבי משה דוד גאון ולשרה גאון, החל את דרכו האמנותית בשנת 1957 בלהקת הנח"ל, וכבר אז דרך כוכבו כזמר וכשחקן מחונן וייחודי. הוא חונן בקול נוגע ללב שהמשיך להרטיט לבבות ב"להקת התרנגולים" בביומה של נעמי פולני, ולאחר מכן באחד ההרכבים הקוליים המצליחים ביותר בישראל: "שלישית גשר הירקון".

בשנת 1966, במהלך לימודים של בימוי טלוויזיה ומשחק בארה"ב, נקרא לשוב לישראל ולגלם את תפקיד קזבלן במחזמר "קזבלן" בתיאטרון גיורא גודיק. תפקידו הבלתי נשכח במחזמר זה מיקם את יהורם גאון בצמרת השורה הראשונה של אמני הבמה, הקולנוע, הרדיו והטלוויזיה בישראל, ושם הוא ניצב בגאון עד עצם היום הזה.

במשך ארבעים ושבע שנים הקליט יהורם גאון שישים ושניים אלבומים, ובהם מאות שירים של מיטב המשוררים והמלחינים הישראלים, שהפכו לנכסי צאן ברזל והמושרים בפי כול – בגני הילדים, בתנועות הנוער, בצה"ל ובמפגשים חברתיים הן במדינת ישראל והן בתפוצות ישראל בנכר. יהורם גאון מקפיד לכלול בין שיריו הרבים שירים המביעים אהבה וכיסופים לציון וקנה לעצמו מעמד של "זמר לאומי". לא בכדי בחר בו ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לשיר בטקס שבו הוענק לו פרס נובל לשלום באוסלו.

חובה לאזכר, ולו בשורה אחת, את תרומתו הקדושה של יהורם גאון להחייאת הפיוטים הספרדיים בנוסחים שונים, ובצדם הרומנסות בלאדינו שהפכו לחלק בלתי נפרד מהרפרטואר העשיר שלו. ביצועיו השופעים רגש זקפו את קומתם של בני עדות המזרח בישראל בשמעם את הניגונים מבית אבא וסבא ואת שירי הערש מימי ינקותם בעיבודים תזמורתיים עשירים שכתב שמעון כהן. מעבר לאמנות הייתה כאן אמירה חברתית חשובה.

ראויה לציון אף העובדה שיהורם גאון מזמר אל כל העם על פלגיו השונים. הוא אהוב ומקובל בכל העדות והמגזרים. קולו הנדיר באיכויותיו, חִנו, קסמו ואישיותו קורנים אל כל סוגי הקהל, מרגשים אותו, מצחיקים אותו ואף מדמיעים אותו. נועם הליכותיו, פשטות הופעתו העממית וכישרונו האדיר חיבבו אותו על אזרחי המדינה מדן ועד אילת, מאנשים פשוטים וקשי יום, דרך חיילי צה"ל הלוחמים והעומדים על משמרתם ועד לשועי הארץ ומנהיגיה.

יהורם גאון גילם תפקידים ראשיים רבים בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע הישראליים, וערך והגיש אינספור תכניות רדיו, שבהן הוא נוקט עמדה ללא מורא וללא משוא פנים כאחד האזרחים שהמדינה יקרה ללבו. לזאת נוסיף את פועלו הן כמחזיק תיק התרבות בעיריית ירושלים והן בהתנדבויות אין-ספור לאורך שנים רבות למען הקהילה, בסתר ובגלוי.

על כל אלה ועוד מצאה ועדת השופטים את מר יהורם גאון ראוי לפרס ישראל לשנת תשס"ד בתחום הזמר העברי.

קורות חיים

יהורם גאון – זמר, שחקן ואיש טלוויזיה, השר כמעט יובל שנים את קורות ימיה של הארץ הזאת בשירי אהבת המולדת ובשירי הערגה לציון, בשירי קודש לצד שירי חול ובשירי אהבה, "קולה של ישראל" בזמר העברי – נולד בירושלים בשנת 1939.

ליהורם גאון ולאשתו לשעבר אורנה בן, משה דוד, ובת, הילה.

ציוני דרך בחייו

1957 להקת הנח"ל
1962 להקת "התרנגולים"
1964 "שלישיית גשר הירקון"
1964 התקליט "אהבה ראשונה"
1964 התקליט "כל העיר מרכלת עלינו"
1965 לימוד בימוי בטלוויזיה ומשחק בארה"ב
1966 המחזמר "קזבלן"
1969 התקליט "רומנסות בלדינו"
1969 מקום ראשון ומקום שני בפסטיבל הזמר עם "בלדה לחובש" ו"עץ האלון"
1971 הסרט "אני ירושלמי"
1982 ההצגה "ילדים חורגים לאלוהים"
1982–1986 הסדרה "קרובים קרובים" בטלוויזיה
1973 הסרט "קזבלן"
1989 הספר "בשמים מספרד" – אוסף פתגמים בלאדינו שליקט אביו משה דוד גאון בהוצאת כתר, 1989
1994 הספר "אמצע הדרך" – שירים נבחרים שביצע וסיפורים סביבם, בהוצאת גמא
1995– התוכנית "גאון ברדיו" ברשת ב'
1996 "מר מאני" על פי ספרו של א"ב יהושע בטלוויזיה
2003 "שישי בגאון", תכנית שבועית בטלוויזיה

הצגות

אלה הצגות התיאטרון שהשתתף בהן: כינרת כינרת; טורא; צ'יפס עם כל דבר; וייצק; שורש כל רע; קזבלן; פעם בשנה; ילדים חורגים לאלוהים.

קולנוע

אלה הסרטים שהשתתף בהם: דליה והמלחים; כל ממזר מלך; מצור; הפריצה הגדולה; אני ירושלמי (גם ביים); קזבלן; ג'וקר; מבצע יהונתן; כביש ללא מוצא; המאהב; מטולדו לירושלים (גם ביים).

טלוויזיה

במרוצת השנים השתתף יהורם גאון בסדרות טלוויזיה רבות, בתכניות אירוח ובתכניות מוזיקליות חד-פעמיות, ובהן: מי מרום; קרובים קרובים; מר מאני; בלש בירושלים; שישי בגאון (משודרת גם היום).

רדיו

יהורם גאון כתב והגיש ברדיו תכניות מיוחדות לחגים ותכניות אישיות, ובהן: טעם המן; בשמים לשבת; גאון ברדיו.

ועוד מפעילותו האמנותית-התרבותית: 8 מופעי יחיד; 62 תקליטים אריכי נגן; ביום ועריכה עם נשיא מדינת ישראל לשעבר, יצחק נבון, של "הרומנסרו הספרדי"; כתיבה ועריכה של הספר "אמצע הדרך"; הוצאה לאור של ספרו של אביו, משה דוד גאון, "בשמים מספרד" (תרגום ועריכה) * ההדרה מחדש (עם אחיו ועם אחותו) של ספרו של אביו, משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל", שאזל לפני שנים רבות.

יהורם גאון היה חבר מועצת העיר ירושלים ומחזיק תיק התרבות בה בשנים 1993–2003.

מפעל חיים

"זיכרונות הילדות שלי הם אוסף מנהגים וטקסים שהמסורת היא החוט המקשר ביניהם. החגים כולם משולבים היו בקורות ארץ ישראל, בשמחותיה ובימי אבלה. בכל חג היו שזורים מחד גיסא הסיפור העתיק של קדמת דנא ומאידך גיסא מאורעות היום-יום, מנת חלקו של בן הארץ הזו שנולד לתוך מלחמה ארוכה ארוכה, לתוך ענני עשן ורעמי פגזים". כך מתאר יהורם גאון את אווירת בית ההורים בירושלים שאליה נולד ובה גדל.

יהורם גאון, בן משה דוד ושרה גאון, נולד בשנת 1939 למשפחה ירושלמית ותיקה, ואת שנות ילדותו עשה בשכונת בית הכרם. בבית הספר למד במגמה למזרחנות, והוא שולט גם בשפה הערבית. את שירותו הצבאי היה יהורם אמור לעשות בחיל המודיעין, אך בהחלטה של הרגע האחרון ניגש לבחינות ללהקת הנח"ל (שהייתה אז שם דבר בעולם הבידור הישראלי) עם חברו, האקורדיוניסט תובל פטר. יהורם החל את שירותו בלהקה בשנת 1957 וכיכב בה עם אריק איינשטיין, עם חנן גולדבלאט, עם גברי בנאי, עם ישראל פוליאקוב, עם עליזה רוזן ועוד. על בחירתו זאת הוא מספר: "בבית אבי הועידו לי עתיד של מהנדס או ארכיטקט. על שחקן לא רצו לשמוע. היה אצלנו יחס של זלזול לעולם הבמה. לזמר או לשחקן קראו 'ביילדרו', שפירושו רקדן. אבל אני התעקשתי לעסוק במקצוע הזה. יש בידי חיבור שכתבתי כשלמדתי בכיתה ו' אצל המורה והמשורר יצחק שלו. באותו חיבור כתבתי שאני רוצה להיות שחקן כשאגדל. שנים רבות סירב אבי להשלים עם המקצוע שבחרתי בו, עד שפעם ראה אותי בהופעה של להקת הנח"ל. לאחר אותה הופעה כתב לי אבי מכתב ביקורת, ובין שורותיו הבנתי שסוף סוף, ואולי בלית בררה, הוא משלים עם הדרך שבחרתי בה: חייו של שחקן".

עם שחרורו מהצבא הצטרף יהורם גאון ללהקת "התרנגולים" שהקימה נעמי פולני, ובה ראו לראשונה בארץ העמדה ואילוסטרציה תנועתית לשיר. בשנת 1964 הקים עם בני אמדורסקי ז"ל ועם אריק איינשטיין את "שלישיית גשר הירקון". השלישייה יצאה לסיבוב הופעות בארץ והפיקה את התקליט "אהבה ראשונה", שהניב שירים יפים המושרים בפי כול עד היום. בשנת 1965 הקליט יהורם את תקליט הסולו הראשון שלו, "כל העיר מרכלת עלינו", ויצא לארה"ב ללמוד בימוי, טלוויזיה ומשחק. בשנת 1966 נקרא שוב להשתתף בחזרות של המחזמר "קזבלן" בהפקתו של גיורא גודיק ז"ל. דמותו של קזבלן, שהיה מחוספס כלפי חוץ ורך מבפנים, נגעה ללב היושבים באולם, ויהורם הצליח לסחוט דמעות בעזרת כישרון המשחק המבורך שלו. "קזבלן" היה לסרט קולנוע בשנת 1973, ותרם כמה שירים יפים לזמר העברי המוכרים ומושרים עד היום, כמו: "כל הכבוד" ו"יש מקום".

בשנת 1969 הוציא יהורם, בהשפעת המוזיקאי והמעבד שמעון כהן, את תקליטו "רומנסות בלאדינו", התקליט הנמכר ביותר, שהפך להיות "תקליט חובה" בכל בית בישראל באותן שנים. רומנסות ושירים מבית אבא ליוו את יהורם במשך כל השנים אחר כך: המופע "רומנסרו ספרדי", הסרט "מטולדו לירושלים" ועוד כהנה וכהנה, שנכנסו לתקליטיו. עד היום הקהל מבקש ממנו לשיר בהופעותיו את השירים בלאדינו שהפכו בזכות ביצועיו לנכס צאן ברזל של הזמר העברי. השירים הולבשו בעיבודים תזמורתיים גדולים שעשו להם כבוד, וקיבלו ממד של יוקרה כראוי להם. הם יצאו מתוך הבית האינטימי אל החוץ, אל הקהל הרחב, שקיבל אותם בחום וברוחב לב.

"אני ירושלמי", מגדיר יהורם את עצמו, אף על פי שמאז בגרותו הופעותיו הן בתל אביב ובכל הארץ. והוא מוסיף ואומר: "בשבילי ירושלים היא אהבה שאינה תלויה בדבר. אני אוהב אותה לא רק משום שנולדתי בה, אלא גם משום שאני מושפע ממנה בכל דבר שאני עושה. אפשר להרגיש באוויר שיש משהו שונה ומיוחד בעיר הזו. זה משהו שאינו ניתן למדידה ולהגדרה, אבל אין ספק שזה קיים: עיר ייחודית שאינה מעבר בדרך למקום אחר, אלא מטרה בפני עצמה; הולכים אליה, ולא עוברים בה".

וכך מסכם יהורם גאון את מחשבותיו על הזמר העברי: "על אף אמצעי התקשורת שמקרבים את כל המוזיקות של העולם ויוצרים אצלנו כפר גלובלי עם אמריקה ועם אירופה, ועם כל רצוננו להיות חלק מן הכפר הגלובלי הזה – אי אפשר לה למוזיקה הישראלית שלא תבער כאש תמיד בעצמות כולם; גם אצל אלה המתיימרים להיות 'אמריקה' והעולם הגדול. המוזיקה הישראלית באה והולכת ונעה בגלים גבוהים יותר ונמוכים יותר, אבל בעיקרו של דבר היא קיימת כל העת. עם השנים נוצר בארץ זמר עברי אסוף ומקובץ ברעיונות מוזיקליים מכל המקומות שמהם באו לכאן אנשים, ויגיע היום שהוא יהיה תרכובת של כלל היצירה המוזיקלית בארץ כמו שהיא קיימת בארצות בעלות תרבות מוזיקלית ותיקה ושבהן אפשר לזהות את הארץ שממנה בא השיר לפי שלושת הצלילים הראשונים. אני מאמין שאנחנו בדרך לשם, ויותר מהר ממה שחושבים".